אזרחי ואזרחיות ישראל, תתחדשו! ממשלת ישראל העניקה לכם לאחרונה במתנה שלושה יישובים חדשים מהניילונים.

חשקה נפשכם בצמוד-קרקע על רבע דונם בנגב המערבי? היישוב החדש חנון, שלפי המלצת הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) יוקם ליד נתיבות, ממתין לכם עם שילוב אופנתי של דתיים וחילוניים.

תמיד אהבתם את המרחבים הירוקים של רמת הגולן? מטר ואסיף, אולי שמות זמניים, יכולים להיות הכתובת הבאה שלכם. אז מה אם אחרי שיוקמו יהיו ברמת הגולן קצת פחות מרחבים וקצת פחות ירוקים.

זה כמעט בלתי נתפס, אבל ממשלת ישראל מודל 2021, שבתחום הזה היא הכול חוץ מממשלת שינוי, מתעקשת לחזור בדייקנות על כל טעויות העבר בתחום התכנון, אותן טעויות שנעשו פעם אחר פעם במשך עשרות שנים והביאו אותנו אל הכאוס התכנוני-תחבורתי הנוכחי.

ממשלת ישראל מודל 2021 מתעקשת לחזור בדייקנות על כל טעויות העבר בתחום התכנון, אותן טעויות שנעשו פעם אחר פעם במשך עשרות שנים והביאו אותנו אל הכאוס התכנוני-תחבורתי הנוכחי

תמ"א 35 – תוכנית המתאר הארצית שאושרה על ידי ממשלת ישראל ב-2005 – קבעה במפורש שמדינת ישראל אינה זקוקה עוד להקמת יישובים חדשים, ושעליה להתרכז בציפוף הגושים המטרופוליניים ובהרחבת יישובים קיימים.

הממשלה בצילום לכבוד הישיבה המיוחדת ברמת הגולן, 26 בדצמבר 2021 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

לפריסה של עוד ועוד יישובים קטנים במרחב – באמריקאית קוראים לזה פירבור – יש השלכות שליליות מכל בחינה אפשרית:

עלויות: לפי עבודה של המשרד להגנת הסביבה, הקמת תשתיות ליישוב חדש עולה פי-4 מאשר התקנת תשתיות להרחבה של יישוב קיים.

סביבתיות: היישובים הללו נבנים על חשבון מעט השטחים הפתוחים שנותרו בישראל, אלה שבהם אמורות להתקיים המערכות האקולוגיות המאוימות שנדחקות עוד ועוד לפינה.

בשטחים האלה מחלחלים מי הגשמים ומונעים הצפות; בשטחים האלה מתקיים מגוון בעלי חיים וצמחים; השטחים האלה מצננים את הטמפרטורה ומרסנים את פליטות גזי החממה; ובשטחים האלה הישראלים מטיילים בהמוניהם כדי להתאוורר מים הבטון שמקיף אותם.

תחבורה: וכל זה הוא רק הקדמה לאסון שכבר התפוצץ בפרצוף של כולנו. אין דרך להתאים תחבורה ציבורית יעילה לשברירי יישובים זעירים שנטועים על כל גבעה.

מאחר שרוב התושבים ביישובים כאלה עובדים מחוץ ליישוב, לפעמים במרחק עשרות קילומטרים, המשמעות היא שכל משק בית מגיע בעסקת חבילה עם שתי מכוניות לפחות, ואם יש ילדים בגיל הנהיגה – אז יותר.

מאחר שרוב התושבים ביישובים כאלה עובדים מחוץ ליישוב, לפעמים במרחק עשרות קילומטרים, המשמעות היא שכל משק בית מגיע בעסקת חבילה עם שתי מכוניות לפחות, ואם יש ילדים בגיל הנהיגה – אז יותר

פקק תנועה בכביש החוף (צילום: פלאש90)

כל יישוב פרברי חדש בהכרח מביא איתו נדוניה – פקקים. שרת התחבורה מרב מיכאלי (שבאופן אירוני נתקעה אתמול בפקקים בדרך לישיבת הממשלה במבוא חמה ואיחרה לצילום החגיגי) יודעת את זה, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג יודעת את זה, אבל הנה העיוות – גורלן של התחבורה והסביבה נחתך במקרים רבים דווקא במשרדים אחרים. במקרה הזה – משרדי השיכון (זאב אלקין), הפנים (איילת שקד) ומשרד ראש הממשלה (נפתלי בנט).

חברה: ולקינוח ישנו גם העניין החברתי. יישובים פרבריים אמידים הם האויב הגדול של היישובים העירוניים הסמוכים להם. הקמת להבים ועומר רוקנה בשעתו את באר שבע מהאוכלוסייה האיכותית שלה, מכה שמי שאמורה להיות בירת הנגב מתקשה להתאושש ממנה עד היום.

לא במקרה, הראשון להתנגד להקמת חנון הוא ראש עיריית נתיבות יחיאל זוהר, ששיגר מכתב בהול למנכ"לית מנהל התכנון. "נתיבות תהיה הנפגעת המרכזית מהקמת היישוב, שמתוכנן במרחק קילומטר וחצי מגבול העיר", כתב זוהר. "היישוב ייבנה בבנייה צמודת קרקע, בצפיפות נמוכה מאוד, ומיועד לאוכלוסייה מבוססת.

"נתיבות תהיה הנפגעת המרכזית מהקמת היישוב, שמתוכנן במרחק קילומטר וחצי מגבול העיר. היישוב ייבנה בבנייה צמודת קרקע, בצפיפות נמוכה מאוד, ומיועד לאוכלוסייה מבוססת. זוהי תחרות לא הוגנת לנתיבות"

"זוהי תחרות ישירה ולא הוגנת לנתיבות, שסובלת מזליגת אוכלוסייה חזקה אל היישובים הכפריים הרבים שמקיפים אותה. תושבים מבוססים יעדיפו מגרשי בנה-ביתך גדולים ביישוב החדש".

אזור מגורים בנתיבות (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

זוהר גם מתייחס ספציפית להשלכות על מערכת החינוך בעיר: "מעודדים הקמת עוד ועוד יישובי לוויין 'מיוחסים' עם מסגרות חינוך אקסקלוסיביות במרחב הכפרי. מוסדות אלה מושכים תלמידים ממשפחות מבוססות בעיר – ולכן מדובר באיום ממשי על מוסדות החינוך בנתיבות".

אם יש כל כך הרבה סיבות להימנע מבניית יישובים חדשים, למה בכל זאת זה קורה? מכל הסיבות הלא נכונות.

יש זרמים בפוליטיקה הישראלית שעדיין לא השתחררו מהאתוס של הלבשת הארץ בשלמת בטון ומלט, והקמת יישובים הולכת מצוין עם סיסמאות נבובות כמו חיזוק הפריפריה. נתיבות זה לא פריפריה? קצרין זה לא פריפריה?

יש זרמים בפוליטיקה שעדיין לא השתחררו מהאתוס של הלבשת הארץ בשלמת בטון ומלט, והקמת יישובים הולכת מצוין עם סיסמאות נבובות כמו חיזוק הפריפריה. נתיבות זה לא פריפריה? קצרין זה לא פריפריה?

כך, אגב, נכתב לפני כחודש בחוות דעת של מנהל התכנון, הסמכות המקצועית העליונה בתחום: "תוספת יחידות דיור צמודות קרקע ביישובים כפריים חדשים בגולן עלולה לפגוע במאמצים הנעשים לחיזוקו ופיתוחו של היישוב קצרין, המהווה את המרכז העירוני של המרחב, בפרט בהיבט של תחרות על משיכת אוכלוסייה חזקה ומבוססת".

כיכר בעיר קצרין (צילום: iStock)

וכמובן, ישנו ההיבט הפוליטי: הקמת יישובים חדשים מוצגת כדרך להנציח את ריבונות ישראל על רמת הגולן ושליטתו של הלאום היהודי באדמת הנגב.

הרבה יותר קל להכריז על הקמת יישוב מאשר להתמודד עם בעיות העומק של הציבור הבדואי, שרואה בעיניים כלות איך שוב המדינה מדלגת עליו, בונה יישוב וילות ליהודים בלבד בעוד הוא ממשיך להתגורר בפחונים ולקבל חשמל מגנרטור.

באשר לרמת הגולן, ראש הממשלה התגאה אתמול בקונצנזוס הרחב שדגמנה ישיבת הממשלה. במובן הביטחוני-אסטרטגי, הקונצנזוס אכן משתרע על קשת רחבה של המפה הפוליטית (לא כולל השר עיסאווי פריג', שבחר להיעדר מהישיבה). אבל בכל הנוגע להיגיון של הקמת יישובים חדשים אין שום קונצנזוס.

בנט התגאה בקונצנזוס הרחב שדגמנה ישיבת הממשלה. במובן הביטחוני-אסטרטגי, הקונצנזוס אכן משתרע על קשת רחבה של המפה הפוליטית. אבל בכל הנוגע להיגיון של הקמת יישובים חדשים אין שום קונצנזוס

שרות התחבורה והגנת הסביבה נמנעו – וחבל שכך – מלעמוד על הרגליים האחוריות ולהשמיע קול צלול נגד הקמת היישובים החדשים, ולפחות זנדברג בחרה במה שנראה כמו מחאה שקטה יותר: היא נפקדה מההצבעה משום שמיהרה לאגמון החולה כדי לעקוב אחרי המאמצים לבלימת שפעת העופות שקטלה אלפי עגורים.

הפגיעה החמורה ביותר בחיות בר בתולדות המדינה. 5000 עגורים מתים משפעת העופות באגמון החולה, ועוד לא ברור היקף הנזק. ביקרתי שם היום עם נציגי רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל pic.twitter.com/i0Qb4CzQAJ

— תמר זנדברג ???? (@tamarzandberg) December 26, 2021

זה חבל, משום שהתוכנית לשדרוג רמת הגולן שהוצגה אתמול בישיבת הממשלה החגיגית כוללת לא מעט סעיפים ראויים. הקמת שתי שכונות חדשות בקצרין, תקצוב תוכנית למניעת הרעלת בעלי חיים בגולן, 25 מיליון שקל לצמצום זיהומים בנחלי הגולן.

כמו כל החלטות הממשלה שמתקבלות בישראל, השאלה היא אם זו בכלל תמומש. אם, כמקובל במקומותינו, רק חלק ממנה ייצא לפועל, צריך לקוות שזה יהיה החלק הנכון – זה שלא כולל הקמת יישובים חדשים ומיותרים.