ראיון מגדל פיז"ה של ההייטק

כולם מדברים על ההצלחה המדהימה של ההייטק הישראלי בשנים האחרונות, ועל הפערים החברתיים שנפערו בעקבותיה ● אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ (לא קשור לטראמפ ההוא) - האיש שאחראי במידה רבה להכפלת מספר התלמידים שנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה בעשור החולף - יודע שהתיקון יכול לצמוח רק במקום אחד: חטיבות הביניים ● הבעיה היא שדווקא אותן אנחנו מפקירים

שנת 2022 הבאה עלינו לטובה תתחיל בסוף השבוע הקרוב ותהיה גם שנת פיז"ה. המבחן הבינלאומי להערכת כישוריהם של תלמידים בסוף חטיבת הביניים, שנערך בעולם אחת לשלוש שנים מאז שנת 2000, היה אמור להתקיים השנה ונדחה לשנה הבאה בגלל הקורונה.

אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, מעריך שאם השנה הפיז"ה יתגבר על מכשול האומיקורן, תוצאות המבחן הקרוב יהיו עגומות, אולי אפילו עגומות מאוד. ואם הורביץ צודק, זו בשורה שצריכה להדאיג את כולנו.

קרן טראמפ היא אחת הקרנות הפילנתרופיות הגדולות בישראל התורמות לחינוך. היא הוקמה בדיוק לפני עשר שנים על ידי האחים אדי וג'ולס טראמפ ממיאמי (לא קשורים לטראמפ ההוא) כדי לסייע למערכת החינוך הישראלית לבלום את ההתדרדרות במצב לימודי המתמטיקה. הקרן – שאלי הורביץ עומד בראשה מיומה הראשון – נחשבת כמי שתרמה תרומה מכרעת להכפלת מספר הניגשים לבגרות חמש יחידות במתמטיקה בעשור האחרון.

הקרן – שאלי הורביץ עומד בראשה מיומה הראשון – נחשבת כמי שתרמה תרומה מכרעת להכפלת מספר הניגשים לבגרות חמש יחידות במתמטיקה בעשור האחרון

ולהורביץ ברור שמבחני פיז"ה הם לא רק אתגר שמעניין בעיקר את בוגרי כיתות ט', הוריהם ומוריהם, אלא גם אתגר של ממש לחברה הישראלית.

מנכ"ל קרן טראמפ אלי הורביץ (צילום: קרן טראמפ)
מנכ"ל קרן טראמפ אלי הורביץ (צילום: קרן טראמפ)

מבחני פיז"ה, הוא מסביר, הם לא פחות מהתחזית הטובה ביותר לעתיד הכלכלה והחברה הישראלית. התוצאות של מבחני פיז"ה הן דרך אחרת להתבונן בסוגיות שמעסיקות לאחרונה את ישראל – על שגשוג ההייטק, מקומו בחברה, עם הבשורות, התקוות, הפערים והבעיות שההצלחה הזו חושפת ומעצימה.

"מבחני פיז"ה הם הברומטר המקובל היום בעולם לנבא הצלחה", אומר הורביץ בראיון לזמן ישראל. "בשונה ממבחני ידע רגילים, כמו הבגרות או המיצ"ב, מבחן פיז"ה לא בודק מה הילד יודע מתוכנית הלימודים, האם הוא יודע לשחזר את מה שהיה כתוב בספר הלימוד, או לפתור את התרגילים שכבר היו בשיעורי הבית.

"מבחן פיז"ה בודק האם הילדים מוכנים אל העולם. האם הם מסוגלים להתמודד עם בעיות מורכבות מהחיים האמיתיים, בתנאים של חוסר ודאות. לגייס את מה שהם למדו בבית הספר, לחשוב, להבין וליישם. ובזה התלמידים שלנו לא טובים. לא לימדנו אותם לחשוב. לא לימדנו אותם ליישם. לא לימדנו אותם להבין לעומק בצורה מעשית. הם רק טובים בלשחזר את הידע מספרי הלימוד. וזה לא מספיק היום".

"מבחן פיז"ה בודק האם הילדים מוכנים אל העולם. האם הם מסוגלים להתמודד עם בעיות מורכבות מהחיים האמיתיים, בתנאים של חוסר ודאות. ובזה התלמידים שלנו לא טובים"

צינור המצוינות של ישראל

ישראל השתתפה לראשונה במבחן פיז"ה בשנת 2002. התוצאות במבחן ההוא, שהיו נמוכות בהרבה מהממוצע ב-OECD, היכו את הציבור בהלם. בעקבות הכישלון שנחשף, שרת החינוך אז לימור לבנת הקימה את ועדת דוברת לבדיקת מערכת החינוך. הוועדה – שכונתה בשם המפוצץ "כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל" – המליצה על רפורמה מקיפה במערכת החינוך, שאומצה על ידי הממשלה, ויושמה מאז רק בחלקה.

לימור ליבנת בעת שהייתה שרת החינוך, 2003 (צילום: משה מילנר/לע"מ)
לימור ליבנת בעת שהייתה שרת החינוך, 2003 (צילום: משה מילנר/לע"מ)

במבחן פיז"ה האחרון, שנערך בעולם ב-2018, שיעור התלמידים הישראלים המצטיינים במתמטיקה עמד על 9% (בהשוואה ל-11% בממוצע ה-OECD). שיעור ההצטיינות במתמטיקה בין התלמידות היה נמוך מאוד ובין הערבים היה אפסי. "מתוך 9% של תלמידים מצטיינים במתמטיקה, הרוב היו בנים יהודים ממרכז הארץ", אומר הורביץ. "9% זה גם שיעור המועסקים בהייטק הישראלי, נכון להיום. וגם הם בעיקר גברים יהודים ממרכז הארץ. אלה פחות או יותר אותם 9%.

"מתוך 9% של מצטיינים במתמטיקה, הרוב היו בנים יהודים ממרכז הארץ. 9% זה גם שיעור המועסקים בהייטק הישראלי, נכון להיום. וגם הם בעיקר גברים יהודים ממרכז הארץ. אלה פחות או יותר אותם 9%"

"מה שקורה בישראל זה שיש לנו צינור של מצוינות, שהוא מאוד מיוחד לנו. לא ראיתי דומה לו בשום מדינה אחרת. במדינות אחרות יכולים להיות לך הרבה יותר ילדים שמצטיינים בגיל 15 במבחני פיז"ה במתמטיקה, אבל הכישרון הזה מתפזר אחר כך לכל מיני מקומות.

"אצלנו, הילדים שהצטיינו בחטיבה, שהיו בכיתת המצוינות, שהיו ב-9% המצטיינים במבחן פיז"ה, ימשיכו לחמש יחידות מתמטיקה בתיכון, ימשיכו ל-8200, ימשיכו משם לטכניון ויצטרפו אחר כך לסטארט-אפ ניישן. בישראל יש צינור מצוינות מאוד אקסקלוסיבי. צר. הומוגני. אין יוצא ואין בא פנימה.

"כשמסתכלים על זה ככה, אז מצד אחד יש פה הזדמנות גדולה. אם נצליח להרחיב ולגוון משמעותית את בסיס המצוינות שלנו כבר בחטיבת הביניים, ואם במבחני פיז"ה יהיו לנו גם בנות מצטיינות וגם ערבים מצטיינים וגם תלמידים מצטיינים מהפריפריה, אם נעלה ל-15% הצטיינות, יחכה להם המסלול שייקח אותם לחמש יחידות וליחידות הטכנולוגיות של הצבא, למי שמתגייס, וללימודי הנדסה באוניברסיטה. יהיה שטיח שפרוש לרגליהם. אבל כדי להגיע לזה, חייבים קודם להשקיע בחטיבות הביניים".

תלמידים בחטיבת ביניים בנתניה, אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
תלמידים בחטיבת ביניים בנתניה, אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

מבחני פיז"ה 2022 ייערכו ב-85 מדינות, כולל ישראל. המבחן יבדוק אוריינות בשלושה תחומים: קריאה, מתמטיקה ומדעים, כשבמבחן השנה האוריינות המתמטית תקבל משקל מיוחד. זה גם יהיה המבחן הראשון שייערך בעולם אחרי משבר הקורונה, עם הטלטלה החינוכית שנלוותה לו.

"יהיו במבחן גם הרבה שאלות לתלמידים, מורים ומנהלים, על הלמידה תוך כדי קורונה וביציאה מהקורונה, כדי לתת משוב למערכת החינוך, למורים, לשלטון המקומי, על התפקוד של המערכות", אומר הורביץ. "זו  הפעם הראשונה שתהיה פה תמונה מלאה. ואני מניח שהתמונה בישראל לא תהיה פשוטה.

"לא רק שלא שינינו את תוכנית הלימודים, ולא רק שלא התאמנו את מערך הבחינות, כמו שעשו בהרבה מדינות אחרות. אנחנו – בשונה מהרבה מדינות מצליחות – סגרנו את בתי הספר. חטיבות הביניים שלנו היו פתוחות במהלך הקורונה 33 ימים. ביפן הן היו פתוחות 154 ימים. בהולנד 112 ימים.

"לא רק שלא שינינו את תוכנית הלימודים, אנחנו – בשונה מהרבה מדינות מצליחות – סגרנו את בתי הספר. חטיבות הביניים שלנו היו פתוחות במהלך הקורונה 33 ימים. ביפן הן היו פתוחות 154 ימים. בהולנד 112 ימים"

"אפשר להניח שבכל העולם יהיו זעזועים סביב משבר הקורונה. אני חושש שבישראל הם יורגשו יותר. לא רק שלא שלחנו את הילדים לבית הספר והשארנו אותם סגורים תקופה יותר ארוכה מאחרים, חטיבות הביניים אצלנו ספגו מכה יותר חזקה. יהיה לנו קשה יותר במבחן הזה.

"אני מקווה שמשרד החינוך, עכשיו בהובלת שתי נשות חינוך, גם שרת החינוך וגם מנכ"לית משרד החינוך – שתיהן מבינות, יודעות, לימדו בעצמן בכיתות, מכירות היטב את המשמעויות – ייקחו את הנושא הזה מאוד ברצינות ויובילו את השינוי העמוק שנדרש במערכת החינוך. במיוחד בחטיבות הביניים.

שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון במליאה, 15 בדצמבר 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון במליאה, 15 בדצמבר 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

"זה לא מקרה שחטיבות הביניים נזנחו ונשארו מאחור. בסדר העדיפויות הישראלי, חטיבות הביניים נפתחו אחרי הקניונים. אמרנו לילדים: יותר חשוב לנו שנעשה שופינג מאשר שאתם תלמדו בחטיבת הביניים. זה קרה כי גם אנחנו, כהורים, לא כל כך הבנו למה מה שהם לומדים בחטיבה רלוונטי לחיים שלהם".

דיברו על זה שהילדים הקטנים לא יכולים להישאר בבית כי הם משאירים בבית גם את ההורים, והגדולים חייבים להתכונן לבגרות.
"במדינות אחרות בעולם הבינו מזמן שחטיבת הביניים היא החוליה הכי חשובה של מערכת החינוך, ולכן הן משקיעות שם השקעה גדולה. זה נובע מההבנה שזה גיל קריטי של הילדים. מעבר משלב של ילדים רכים, שלומדים את כל מה שאומרים להם ללמוד בלי להציב סימני שאלה, לגיל שבו הם כבר עומדים על דעתם, מחפשים את הזהות שלהם, יודעים להגיד מה חשוב להם בחיים, מה משמעותי מבחינתם להשקיע כדי להתקדם. גיל שההורמונים בועטים בגוף ונכנסים כל השיקולים החברתיים.

"במדינות אחרות בעולם הבינו מזמן שחטיבת הביניים היא החוליה הכי חשובה של מערכת החינוך, ולכן הן משקיעות שם השקעה גדולה. זה נובע מההבנה שזה גיל קריטי של הילדים"

"כל זה גועש בגיל הזה. ומה שקורה זה שבגיל הזה, הרבה מאוד ילדים מוצאים את עצמם בצד הלא נכון של הפערים. הם פחות משקיעים. הם פחות ממוקדים. לכן זה גיל מאוד מאוד משמעותי.

"במדינות שהבינו את זה, משקיעים בגיל הזה המון, מתוך הבנה שאי אפשר לעשות את המעבר מהיסודות שלומדים ביסודי – לקרוא ולכתוב – להתמחות ברמה מאוד גבוהה של המגמות והחמש יחידות בתיכון, בלי לעבור בדרך תהליך מאוד מובנה, שיקנה לילדים מיומנויות למידה וחשיבה והרגלי למידה.

מנכ"ל קרן טראמפ אלי הורביץ במפגש עם מורים ותלמידים (צילום: אינגריד מולר)
מנכ"ל קרן טראמפ אלי הורביץ במפגש עם מורים ותלמידים (צילום: אינגריד מולר)

"בשביל זה בעצם הוקמו חטיבות הביניים בישראל ב-1968. לפני כן לא היו. הבינו את הרגישות של הגיל הזה. רצו לצמצם את הפערים. אבל כשאתה מסתכל על הנתונים של השנים האחרונות בחטיבות הביניים בישראל, אז מה לעשות – אפשר לראות שהילדים יוצאים מחטיבות הביניים עם פערים יותר גדולים ממה שהם נכנסו. חטיבת הביניים לא רק שלא מצמצמת את הפערים, אלא מרחיבה אותם".

"כשאתה מסתכל על הנתונים של השנים האחרונות בחטיבות הביניים בישראל, אז מה לעשות – אפשר לראות שהילדים יוצאים מחטיבות הביניים עם פערים יותר גדולים ממה שהם נכנסו"

למה זה קורה?
"השכר של המורים בחטיבות הביניים נמוך משמעותית מהשכר של המורים בתיכון, בגלל הסכמי השכר. הכיתות הרבה יותר צפופות. במהלך השבוע לומדים 13-14 מקצועות לימוד, בעצם שברירי מקצועות לימוד,  והחוויה של הילד שמגיע מבית הספר היסודי, מהשכונה שבה הוא מכיר את כולם, מהסביבה המחבקת וההורים שנמצאים, לתוך תחנת רכבת אינסופית של שברירי מקצועות, הוא לא מצליח להתעמק בשום דבר, אוסף פריטי מידע, בכיתות מאוד צפופות, בסיטואציה חברתית מאוד אינטנסיבית.

"לא במקרה הרבה מאוד ילדים שהיו בסדר גמור קודם, מתדרדרים דווקא בגיל הזה. הם מאבדים את הדרך. ואז זה כבר מאוחר מדי.

"ההורים חושבים בטעות שהילדים גדלו והם יכולים לצאת לפסק זמן. בין כה זה גיל מאוד חברתי והורמונלי, ניתן לשנים האלה לעבור, ונחזור לתמונה אחר כך, כשיהיו בגרויות, נדאג לשיעורים פרטיים והכל יהיה בסדר. הכול לא יהיה בסדר".

ראש הממשלה בנימין נתניהו בביקור בכיתה ז' בתיכון בירושלים יחד עם שר החינוך יואב גלנט, אפריל 2021 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו בביקור בכיתה ז' בתיכון בירושלים יחד עם שר החינוך יואב גלנט, אפריל 2021 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

המבחן של ההייטק

הורביץ, בן 51, נושם את נושא החינוך בעשורים האחרונים. במסגרת הפעילויות של קרן טראמפ הוא יזם את הקמת "מנהלת הייטק להוראה", המכשירה מדי שנה מאות מורים למתמטיקה ומדעים; את התיכון הווירטואלי, שבו לומדים מרחוק כאלף תלמידים מהפריפריה מתמטיקה ברמת חמש יחידות; את רשת ערי המצוינות שתומכת ביוזמות חינוכיות עירוניות, שמשלימות את מה שחסר בבתי הספר; ואת היהלום שבכתר – תוכנית "חמש פי שניים", להכפלת מספר התלמידים שנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה. תוכנית שהצליחה מעל ומעבר למתוכנן והגשימה את יעדיה תוך פחות משבע שנים, במקום תוך עשר שנים שהוקצבו לה.

ומתוך הניסיון הזה, הורביץ משוכנע שישראל יכולה להתמודד עם הבעיות שתוארו כאן, להיחלץ מהעשירייה הרביעית בעולם במבחני פיז"ה ולהתברג בצמרת 15 המדינות המובילות. זו המטרה של תוכנית "טופ 15" שקרן טראמפ מובילה עכשיו.

"מה שקרה עם חמש יחידות מתמטיקה הוא במידה רבה הוכחת היתכנות", הוא אומר, "הוכחה שאפשר. הרי אפשר היה להגיד שזה בלתי אפשרי, ושאין מה לעשות, ושההייטק תמיד היה כזה. גברים, יהודים, מהמרכז. אבל הנה – ההייטק גדל מאוד והוא מתרחב ויש בו הזדמנות גדולה שיהיו בו יותר נשים, יותר בוגרים מהפריפריה, מהחברה הערבית. יש פה הזדמנות עצומה.

"מה שקרה עם חמש יחידות מתמטיקה הוא במידה רבה הוכחת היתכנות, הוכחה שאפשר. הנה – ההייטק גדל מאוד והוא מתרחב ויש בו הזדמנות גדולה שיהיו בו יותר נשים, יותר בוגרים מהפריפריה, מהחברה הערבית"

"עובדה שבצנרת נכנסים עכשיו בשערי האוניברסיטאות הרבה יותר סטודנטים להנדסה. הם קולטים את בוגרי חמש יחידות מתמטיקה. אנחנו רואים את זה מתרחש לנגד עינינו. ואנחנו גם רואים שמספר התלמידים בחמש יחידות מתמטיקה נשמר למרות שאנחנו כבר לא משקיעים בחמש יחידות מתמטיקה.

מנכ"ל קרן טראמפ אלי הורביץ במפגש עם מורים ותלמידים (צילום: קרן טראמפ)
מנכ"ל קרן טראמפ אלי הורביץ במפגש עם תלמידים (צילום: קרן טראמפ)

"גם משרד החינוך כבר נמצא ביעדים אחרים. מספר התלמידים בחמש יחידות נשמר ונשמרים גם ההישגים. זאת אומרת שהנושא הזה הוטמע לעומק. ההורים מודעים, המורים מודעים, בתי הספר עושים עבודה באמת יוצאת דופן".

מה צריך לעשות בחטיבות הביניים כדי לשחזר את ההישג הזה?
"ישראל נמצאת עכשיו במקום ה-31 בין מדינות העולם בשיעור המצוינות. ה-9% שלנו, שנמוך מהממוצע, מביא אותנו למקום ה-31. זה צריך להדאיג, כי משם יגיע הקטר הכלכלי של ישראל שימשוך את כולם. 9% זה צינור צר מדי. וגם הומוגני מדי. ולכן אנחנו צריכים להרחיב ולגוון אותו. זה מה שייתן תשובה לכל השאלות שאתה שואל.

"אחד הדברים שאנחנו עושים בשנים האחרונות זה שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות. כשיש רשות מקומית שמי שעומד בראש לוקח ברצינות את נושא החינוך ואת קידום המצוינות, אפשר לראות התקדמות מאוד משמעותית בבתי הספר. ראינו את זה בחמש יחידות מתמטיקה ואנחנו רואים את זה גם עכשיו בחטיבות הביניים. ערים כמו באר שבע, אום אל-פחם, חולון, נתניה".

"כשיש רשות מקומית שלוקחת ברצינות את נושא החינוך ואת קידום המצוינות, אפשר לראות התקדמות מאוד משמעותית. ראינו את זה בחמש יחידות מתמטיקה ואנחנו רואים את זה גם עכשיו בחטיבות הביניים"

מה נעשה בהן?
"הבינו שם שזה לא הגון שהתלמיד או התלמידה ה-41 שרוצים ללמוד מתמטיקה ברמה גבוהה בחטיבת הביניים יישארו בחוץ, רק משום שיש לנו 40 מקומות בלבד בכיתת המצוינות האחת שנפתחה. כי זה מה שהיה נהוג. במקרה הטוב.

"מה שהם עשו בערים האלה – ובעוד כ-20 ערים בישראל – הם באו ואמרו: 'אנחנו פותחים על חשבוננו כיתת מצוינות נוספת. אנחנו נאפשר ל-80 ילדים ולפעמים ל-120 ילדים שיהיו נכונים לאתגר. שיהיו מוכנים להשקיע וללמוד'. זה מאמץ גדול והשקעה".

מנכ"ל קרן טראמפ אלי הורביץ במפגש עם מורים ותלמידים (צילום: אינגריד מולר)
מנכ"ל קרן טראמפ אלי הורביץ במפגש עם מורים (צילום: אינגריד מולר)

וזה כרוך במורים יותר טובים. בתקנים. בתקציב.
"נכון. עוד 4-6 שעות שבועיות במתמטיקה, מחשבים ופיזיקה. משבצים מורים מצוינים. נותנים את כל תשומת הלב והמעטפת בחטיבת הביניים".

מה יעשו אלו שזה לא מתאים להם?
"מי שמצטיין במוזיקה, או באמנות או בספורט – מעולה. אבל יש הרבה ילדים שהם מוכשרים ויכולים, ולא רק במרכז, גם בפריפריה, שאם רק תינתן להם ההזדמנות ללמוד ברמה גבוהה עם מורים מצוינים, הם יתפסו את ההזדמנות הזו בשתי ידיים.

"אנחנו רואים את זה מתרחש בשטח. גם ברשויות המקומיות וגם ברשתות החינוך. זה צומח מהשטח. ומה שהם משוועים אליו זה חומרי לימוד. מי שמפתח את החומרים החדשים, שמביאים את הגנטיקה והרפואה והסייבר וההייטק אל תוך לימודי המתמטיקה זה גופים כמו מכון ויצמן, הטכניון, אוניברסיטת חיפה ומט"ח. טובי המפתחים של ישראל מפתחים את החומרים האלה, ואלה נלמדים היום בכיתות ברחבי הארץ.

"במהלך הקורונה נפתחו 200 כיתות כאלה ברחבי הארץ. וככל שמשרד החינוך יאמץ מדיניות משמעותית בתחום הזה, אפשר יהיה להגיע לקפיצת מדרגה מאוד משמעותית".

"במהלך הקורונה נפתחו 200 כיתות כאלה ברחבי הארץ. וככל שמשרד החינוך יאמץ מדיניות משמעותית בתחום הזה, אפשר יהיה להגיע לקפיצת מדרגה מאוד משמעותית"

מכון ויצמן (צילום: מכון ויצמן, פייסבוק)
מכון ויצמן (צילום: מכון ויצמן, פייסבוק)

הצלחת לבלבל אותי. התמונה הראשונה שתיארת, ישראל מול העולם, הייתה תמונה פסימית. התמונה שתיארת עכשיו היא תמונה אופטימית.
"אופטימיות ופסימיות יותר תלויות במי שמקשיב, פחות במי שמדבר. בשביל שישראל תצליח להתקדם משמעותית להישגים במבחני פיז"ה ולהגיע ל-15% המצטיינות בעולם, אין שום דרך עוקפת, אין מסלול קיצור, אלא דרך שינוי עמוק, התאמה של תוכנית הלימודים הרשמית, מה שלומדים בשעות הלימוד הרגילות, ומערך ההיבחנות.

"אני לא מכיר שום דוגמה בעולם שאפשר היה להצליח ולהתקדם משמעותית בלי זה. אני מכיר לא מעט דוגמאות ששינוי תוכנית הלימודים ושינוי מערך ההיבחנות יצר את התנופה ואפשר למדינות להגיע לטופ העולמי. אני חושב שלמשרד החינוך יש הזדמנות גדולה לעשות את זה עכשיו.

"אני מכיר לא מעט דוגמאות ששינוי תוכנית הלימודים ושינוי מערך ההיבחנות יצר את התנופה ואפשר למדינות להגיע לטופ העולמי. אני חושב שלמשרד החינוך יש הזדמנות גדולה לעשות את זה עכשיו"

"מה שנעשה עד עכשיו לא יאפשר לנו את הקפיצה הזו באופן מערכתי. אלה יוזמות של השטח. של רשויות מקומיות, רשתות חינוך, מוסדות אקדמיים שחברו יחד. אנחנו מנסים לעזור להם לעשות את זה כדי לעשות את המקסימום כרגע. אבל הן לא מסוגלות לשנות את תוכנית הלימודים של משרד החינוך. חייבים ללמד אותה, ובסוף תהיה עליה בחינה.

"אבל בנוסף – זה מה שעירייה יכולה לעשות – אם נפתחה כיתת מצוינות נוספת שלומדים בה שעות נוספות, בשעות האלה הילדים יכולים ללמוד גם את החומרים של מכון ויצמן והטכניון.

"אז נפתחו 200 כיתות כאלה. זה רחוק מלהספיק. יש 1,500 חטיבות ביניים בישראל. זה רחוק מלהגיע לאפקט מערכתי. אבל אלה ניצנים ראשונים של מהלך שבונים אותו מהשטח, ולכן אני חושב שהקרקע כל כך בשלה למשרד החינוך לאחוז את השור בקרניו. לגבש מדיניות חדשה. המורים והתלמידים כבר צמאים לזה. הם מגיבים לזה בצורה מאוד טובה. במיוחד בתקופת הקורונה. זה היה להם מרתק. הם הבינו שזה רלוונטי.

חטיבת ביניים "אל אחווה", אחת מארבעת החטיבות הקיימות בטייבה. הוקמה בשנת 1991 ולומדים בה יותר מ-800 תלמידים (צילום: שד'ה מסארווה, מרכז להבה טייבה)
חטיבת ביניים "אל אחווה", אחת מארבעת החטיבות הקיימות בטייבה. הוקמה בשנת 1991 ולומדים בה יותר מ-800 תלמידים (צילום: שד'ה מסארווה, מרכז להבה טייבה)

"חייבים להבין עניין עקרוני: במאה ה-21, הפתרון של הבעיות הגדולות של האנושות ברפואה ובחקלאות ובאיכות הסביבה ובביטחון ידרשו יותר ויותר ידע, מיומנות וחשיבה שמבוססים על מתמטיקה ועל מדעים.

"העולם שאנחנו חיים בתוכו משתנה. אם פעם היינו הולכים לעבודה ועושים עבודות רוטיניות, שחוזרות על עצמן, על פס ייצור, את כל זה עושים היום מחשבים ורובוטים. הערך המוסף של בני אדם הוא במקום של החשיבה, היצירה, חיבור, מקוריות, חדשנות. כל העולם הזה כבר השתנה. לנגד עינינו. העולם שהילדים שלנו גדלים אליו הוא לא משהו עתידי. הוא כבר קורה.

"במהלך הקורונה והסגרים של הקורונה זה התחדד. ראינו את הפערים בחינוך עולים על פני השטח. וראינו את החשיבות של הטכנולוגיה וההייטק. אי אפשר היה לקיים בית ספר או עבודה בלי טכנולוגיה במשבר הקורונה.

"במהלך הקורונה ראינו את הפערים בחינוך עולים על פני השטח. וראינו את החשיבות של הטכנולוגיה. אי אפשר היה לקיים בית ספר או עבודה בלי טכנולוגיה במשבר הקורונה"

"מקומות שהם בכלל לא הייטק – כמו חנות בגדים, משלוחים של פיצה – לא היו יכולים לתפקד בלי אתר אינטרנט שיודע לעשות מכירה ושירות. בלי טכנולוגיה פעילה וזמינה בזמן אמיתי. זה היתרון הגדול של האנושות היום, כשהיא מתמודדת עם מגפה בסדר גודל כזה. זה לא דומה למגפה של לפני מאה שנה, כשלא הייתה להם הטכנולוגיה הזו, שאפשרה לנו להמשיך ולתפקד. אנחנו רואים את כל השינויים האלה מתרחשים לנגד עינינו.

"איך זה משליך על מערכת החינוך? זו תמיד השאלה המשמעותית. לכאורה מערכות חינוך עובדות כמו שהן עבדו במאות השנים האחרונות. המתמטיקה נשארה מתמטיקה. 2 ועוד 2 זה עדיין 4. זה לא השתנה.

ילדה לומדת מתמטיקה. אילוסטרציה (צילום: iStock)
ילדה לומדת מתמטיקה. אילוסטרציה (צילום: iStock)

"מה השתנה באופן עמוק? הרבה מאוד מדינות בעולם מבינות כבר יותר מעשור – יש כאלה שכבר יותר משני עשורים – שאי אפשר להסתפק רק בזה שנלמד בבית הספר את מה שמחשב ממילא יודע לעשות; רק את הקומה הראשונה של לדעת במתמטיקה איך לחשב, איך לפתור תרגיל, איך ללמוד טכניקה.

"זה לא מספיק רק לדעת עובדות ופרטים בהיסטוריה ובספרות ולדעת לחזור עליהן במבחן. צריך להבין, לחשוב, וזאת קומה הרבה יותר משמעותית.

"מערכות חינוך בעולם עשו בשני העשורים האחרונים שינוי משמעותי של תוכניות הלימודים וגם של אופן ההיבחנות. אני מכיר היטב את תחומי המתמטיקה. בתחומי המתמטיקה, מדינות שהיום הן מצליחות מאוד, עם מערכות חינוך מאוד טובות – כמו בסינגפור, הולנד, פולין, אונטריו בקנדה – הסתכלו ואמרו, המתמטיקה נמצאת בתוך החיים שלנו. הרי בשביל זה אנחנו לומדים מתמטיקה.

"מתמטיקה נמצאת במגפות, אפשר לחשב גידול מעריכי רק כתרגיל במתמטיקה בכיתה, ואפשר גם להבין מה יקרה כאן בחודש הקרוב אם משתמשים במודלים מתמטיים. ואפשר לאהוב כדורסל ולנתח סטטיסטיקות של שחקנים ולהבין טוב יותר את הסיכויים שלהם, ולתכנן מערך של קבוצות כדורסל. או לתכנן את כיפת ברזל, כדי שהטיל יפגע בטיל הקסאם, על ידי זה שתשתמש בפרבולות שאתה לומד בכיתה ט'.

"מתמטיקה נמצאת במגפות, אפשר לחשב גידול מעריכי רק כתרגיל במתמטיקה בכיתה, ואפשר לאהוב כדורסל ולנתח סטטיסטיקות של שחקנים ולהבין טוב יותר את הסיכויים שלהם"

"המתמטיקה נמצאת בחיים. במקום להסתפק בזה שבבית הספר נלמד אותה בצורה יבשה ומשעממת ותיאורטית ונשאל את עצמנו את השאלה 'בשביל מה?' או 'מה זה יועיל?' מביאים פנימה את כל העולם, והילדים היום בעולם לומדים מתמטיקה מתוך מציאות החיים. מתוך הנושאים שמעניינים אותם.

הכנה לבגרות במתמטיקה בבית ספר תיכון במעלה אדומים. אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הכנה לבגרות במתמטיקה בבית ספר תיכון במעלה אדומים. אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"וכמובן שזה הרבה יותר מעניין ללמוד על כדורסל ועל כיפת ברזל ועל רכב אוטונומי – פתאום כל הנושאים המתמטיים מתעוררים לחיים. המתמטיקה מתעוררת לחיים".

מה יעלה בגורלם של אלה שמבחינת האופי, המזג או העניין שלהם רוצים להיות רופאים או אמנים או מוזיקאים או להתמקד בפילוסופיה? לא היינו רוצים לחיות בחברה שמורכבת רק ממהנדסי הייטק. וכבר עכשיו נוצרים פערים עצומים בין מי שבתוך ההייטק למי שבחוץ.
"מסכים לגמרי. יש לי שתי תשובות מאוד חדות לנושא הזה. אף אחת מהן היא לא 'בואו נחסל את ההייטק הישראלי כדי שלא יהיו פערים'. זאת לא תשובה לגיטימית".

זה ברור.
"ההייטק הישראלי פה כדי להישאר ולצמוח. ולכן יש לי שתי תשובות: אנחנו חייבים להרחיב ולגוון את השורות של האנשים שנכנסים לתוך ההייטק. חייבים. אנחנו חייבים שיהיו שם הרבה יותר נשים, ויותר אנשים מהפריפריה של ישראל ומהחברה הערבית. כדי שנאפשר לכל מי שנכון לאתגר ומעוניין, להיכנס אל הייטק.

"אנחנו חייבים להרחיב ולגוון את השורות של האנשים שנכנסים לתוך ההייטק. חייבים. אנחנו חייבים שיהיו שם הרבה יותר נשים, ויותר אנשים מהפריפריה ומהחברה הערבית"

"9% של גברים יהודים ממרכז הארץ, שהצטיינו במבחני פיז"ה בגיל 15, זה לא מספיק לנו. זה נהדר, אבל רחוק מאוד מלהספיק. ההייטק הישראלי צריך יותר והחברה הישראלית כולה צריכה יותר. זו שליחות ומשימה וזו תשובה אחת משמעותית.

"התשובה השנייה חוזרת למה שדיברנו עליו קודם. כשאומרים 'הייטק' מתכוונים הרבה פעמים לתפקידי מחקר ופיתוח בחברות רב-לאומיות שפתחו כאן מרכזים בארץ. אבל ההייטק הישראלי הוא כבר מזמן לא רק זה.

בניין מייקרוסופט ישראל בהרצליה פיתוח (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
בניין מייקרוסופט ישראל בהרצליה פיתוח (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

"בעשור האחרון קמו כאן חברות גדולות, יוניקורנים, שבזכות השיווק הדיגיטלי לא חייבות לעשות אקזיט ולא צריכות להעביר את ההנהלה שלהן והפעילות שלהן מעבר לים. הן נשארות כאן ומעסיקות אלפי עובדים, גם במחקר והפיתוח אבל גם בייצור ובשיווק ובתמיכה. הרבה מאוד משרות בשכר מאוד גבוה נפתחו.

"והטכנולוגיה הזו נמצאת בהרבה מאוד מקומות. מהבנקים שמולם אתה מתנהל היום דרך האפליקציות השונות ועד דוכן הפלאפל שממנו אתה מזמין משלוח. ככה אתה מנהל את הלקוחות שלך. את הישיבות בעבודה. אין היום כמעט תפקיד בעולם העבודה שלא כולל בתוכו שימוש בטכנולוגיה. זו השכלה כללית שהופכת להיות בסיסית לגמרי".

האוריינות החדשה. לא מספיק לדעת לקרוא ולכתוב.
"נכון. יש כאלה שאומרים שכמו שפעם היית חייב לדעת לקרוא ולכתוב, חשבון ואנגלית, אז במאה ה-21 תהיה חייב לדעת גם לתכנת. יכול להיות שמי שאומר את זה צודק. ויש לזה משמעויות חינוכיות מאוד גדולות. מי ילמד, באיזה שנים ילמדו. זה דורש היערכות מאוד משמעותית. ויכול להיות שהגענו כבר לרגע הזה, שבו כולנו זקוקים גם לדעת תכנות ברמה כזו או אחרת. וזה התפקיד של מערכת החינוך.

"יש כאלה שאומרים שכמו שפעם היית חייב לדעת לקרוא ולכתוב, חשבון ואנגלית, אז במאה ה-21 תהיה חייב לדעת גם לתכנת. יכול להיות שמי שאומר את זה צודק. ויש לזה משמעויות חינוכיות מאוד גדולות"

"התפקיד של מערכת החינוך הוא לא להסליל אותך לשוק העבודה אלא לאפשר לך להגיע למקום שבו תוכל לבחור. אם הגעת לנקודה ובחרת להיות רופא – מעולה. בחרת להיות עורך דין? גם טוב. כל אחד יבחר במה הוא טוב, מה הוא רוצה לעשות, מה נותן לו משמעות. מערכת חינוך שבה הילד מגיע לנקודת הבחירה והדלת חסומה בפניו, זה מצב לא תקין.

מנכ"ל קרן טראמפ אלי הורביץ (צילום: אינגריד מולר)
מנכ"ל קרן טראמפ אלי הורביץ (צילום: אינגריד מולר)

"הרבה פעמים אומרים לי 'לא כולם צריכים חמש יחידות מתמטיקה. צריך גם נהגי משאיות'. אני שומע את זה הרבה. ואני עונה: נכון, צריך גם נהגי משאיות והם מאוד חשובים. אבל אני לא מוכן לקבל את זה שחמש יחידות מתמטיקה ילמדו ברעננה, ונהגי המשאיות יגיעו מדימונה. את זה אי אפשר לקבל.

"התפקיד של מערכת החינוך הוא לפתוח את מערכת החינוך לכל מי שנכון לאתגר הזה. לא חשוב איפה הוא נולד, מאיזה מגדר הוא ומאיזה מגזר. אני חושב שיש לנו דרך משמעותית לעשות וההייטק הישראלי מהבחינה הזו הוא הזדמנות. הוא מסמל לילדים בחטיבת הביניים ולהורים שלהם: תשקיעו ויהיה לכם עתיד".

החלום הישראלי החדש.
"נכון".

עד כמה ההייטק הישראלי שותף לחזון הזה? מאשימים היום את ההייטקיסטים בהתנשאות, בהסתגרות, בהתנכרות לחברה שמסביב שלא מרוויחה את המשכורות של ההייטק ולא נהנית מהתנאים המעולים.
"אני חושב שבהייטק הישראלי הבינו מזמן, שלמי שנמצא שם יש אחריות חברתית עמוקה לדאוג שלא רק הוא יהנה מהפירות של ההשקעה הזו, אלא גם מי שעדיין לא זכה. אני פוגש עשרות אנשי הייטק, ממנהלים ומנהלות בחברות הגדולות, ועד עובדים בחברות סטארטאפ ואני רואה עד כמה הם מודאגים ממצב שבו ייווצרו פערים גדולים מדי.

"בהייטק הישראלי הבינו מזמן, שלמי שנמצא שם יש אחריות חברתית עמוקה לדאוג שלא רק הוא יהנה מהפירות של ההשקעה הזו, אלא גם מי שעדיין לא זכה"

"אני רואה אותם מתנדבים ועוזרים בכל עניין. כשביקשנו מעובדי הייטק לבוא לבתי ספר בהתנדבות ולדבר עם התלמידים על החשיבות של בחירה בחמש יחידות מתמטיקה, הגיעו מאות ואלפים. כשרצינו עזרה בחונכות לעזור בקורונה מרחוק לילדים שמתקשים בעיירות פיתוח – ילדים שלהורים שלהם אין כסף למורים פרטיים – הגיעו אלפי מתנדבים, שהשקיעו בזה לא מעט, היו צריכים לעבור הכשרה וכן הלאה.

"גם בהייטק מבינים שלמרות ההצלחה הגדולה, אסור לנו כחברה להשאיר אף אחד מאחור".

עוד 3,538 מילים
סגירה