יוסי יהושוע, הפרשן הצבאי של ידיעות אחרונות, נותן לקוראיו תמונת מצב עם תום שנתו השלישית בתפקיד של הרמטכ"ל, אביב כוכבי. יש בכתבה הזו בידיעות אחרונות, אינסוף משפטים ב-newspeak. אתעכב על שניים מהם.

יוסי יהושוע, הפרשן הצבאי של ידיעות אחרונות, נותן לקוראיו תמונת מצב עם תום שנתו השלישית של הרמטכ"ל, אביב כוכבי, בתפקיד. יש בכתבה הזו שלו אינסוף משפטים ב-newspeak

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

המשפט הראשון:

"המערכה שבין המלחמות, בעיקר בסוריה, משיגה את יעדיה. אם בשנת 2019 התבצעו עשרות תקיפות, בשנת 2020 המספר גדל. בשנה האחרונה עלה המספר אף יותר, כולל זו אתמול, שעל פי פרסומים זרים בוצעה בלטקיה".

דיווחים ראשונים בסוריה על תקיפה של חיל האוויר הישראלי בלטקיה והפעלה של מערכות ההגנה האווירית הסורית המשגרות טילי קרקע אוויר pic.twitter.com/qFTTA3US7i

— Or Heller אור הלר (@OrHeller) December 28, 2021

התקיפה בלטקיה בוצעה בטילי שיוט, עליית מדרגה משמעותית מבחינת השימוש בחימוש. ובכלל, אם כל שנה יש יותר תקיפות אז איזה יעד הושג בדיוק? אם כל שנה יש יותר תקיפות זה סימן שצריך לתקוף יותר יעדים. אם צריך לתקוף יותר יעדים ובחימוש משמעותי יותר זה סימן שהאויב מתחזק, לא נחלש. הגיון פשוט.

המשפט השני:

"בצה"ל מודאגים מאד מפגיעה בחופש הפעולה של מטוסי חיל האוויר במרחב הלבנוני".

ראשית, אין לאף מדינה חופש פעולה בשמיה של מדינה אחרת. מדינה שלוקחת לעצמה חופש פעולה כזה מפרה ברגל גסה את החוק הבינלאומי. שנית, אם צה"ל מצליח כל כך במלאכת ההרתעה שלו, ממה הדאגה? האם זה קשור לכך:

"לצד העלייה במספר התקיפות במב"מ, חלה גם עליה במספר טילי הקרקע-אויר שיורים הסורים על מטוסי חיל האוויר. בשנת 2019 נספרו מאות טילים, ב-2020 יותר, והשנה עלה המספר אף יותר"?

ראשית, אין לאף מדינה חופש פעולה בשמי מדינה אחרת. מדינה שלוקחת לעצמה חופש פעולה כזה מפרה ברגל גסה את החוק הבינלאומי. שנית, אם צה"ל מצליח כ"כ במלאכת ההרתעה שלו, מה הדאגה?

במה בדיוק, אם כך, מצליח צה"ל? מה הסיבות לאופטימיות של הרמטכ"ל? מדבריו של ⁦‪יוסי יהושוע נשמע שכולם מורתעים מפתיחה במלחמת יבשה או במתקפת רקטות. מי אמר שזה היעד של חזבאללה או של האיראנים?

אציע קריאה אחרת. חזבאללה ואיראן חוששים מאד מן העוצמה הצבאית של ישראל. הם יודעים שאיש לא אוגר עוצמה כזו בלי שירצה בסוף להפעיל אותה, וישראל היא באמת מחסן נשק ויכולות בסדר גודל גלקטי.

מכיוון שקשה לדעת מתי המדיניות האגרסיבית של ישראל תתפוצץ (טיל שיוט/טיל אויר קרקע שמחטיא, למשל), מלחמה היא סיכון אמיתי. צריך להתכונן. ובינתיים, חושבים האיראנים ואנשי חזבאללה, נסבך את ישראל עד צוואר במערכה שאין לה סוף.

עוד ועוד כסף יזלוג מתקציבי הרווחה והבריאות והתשתיות אל תקציב הבטחון. נאמר, למשל, שבעה מיליארד שקל ללא דיווח וללא מעקב (אפילו מעקב בדלתיים סגורות). נשעבד את כלכלת ישראל למערכה שבין המלחמות. ניצור אצל הישראלים את התחושה שככל שיש יותר תקיפות ישראליות כך ישראל מצליחה יותר.

בלב, נדע את האמת – ככל שיש יותר תקיפות אנחנו (חזבאללה ואיראן) מכתיבים את הקצב ומחייבים את ישראל להגיב. ככל שיש יותר תקיפות מסתבר לישראל שהכוח שלה לא מספיק כדי להתמודד עם המצב. הצמרת הביטחונית הישראלית יודעת את האמת. כך גם הצמרת הפוליטית. אבל אי אפשר להסביר את זה לציבור, אז אומרים לאותו ציבור שהמפתח להצלחה הוא מספר התקיפות.

מכיוון שקשה לדעת מתי המדיניות האגרסיבית של ישראל תתפוצץ, מלחמה היא סיכון אמיתי. צריך להתכונן. ובינתיים, חושבים האיראנים ואנשי חזבאללה, נסבך את ישראל עד צוואר במערכה שאין לה סוף

ככל שישראל משוויצה באמצעיה, חושבים הקברניטים הישראלים, כך ישתכנעו הישראלים שהכל בסדר ושהמבוגרים האחראים עושים מה שצריך לעשות. וכך, אומרים לעצמם האיראנים ואנשי חזבאללה, נשמור את ישראל במצב של דיסוננס תמידי.

הציבור יהיה משוכנע שהכל נהדר. ההנהגה תפעל כל הזמן להגביר את מספר התקיפות (על פי שיטת קרמבו מ"מבצע סבתא" – להתחיל הכי חזק ולאט לאט להגביר). כך איש לא ישים לב שאין תרחיש סיום להסלמה הישראלית הזו פרט למלחמה. ואז יספיקו כמה מטחי רקטות מדויקים כדי להכניס את מדינת ישראל לסחרור שממנו תתקשה לצאת.

לאיראן וחזבאללה אין ענין לכבוש את ישראל. זה בלתי אפשרי בכל תרחיש שהוא. שווה להזכיר, למשל, שלישראל יש נשק גרעיני ולאיראן אין. במה מתעניינים אנשי חזבאללה ואיראן? הם רוצים לשמור את ישראל חלשה ומבולבלת, high on its own stash. ישראל שלא יודעת מה היא רוצה היא ישראל שמכורה לפעולה הטקטית. זה האופק הישראלי. מפוצצים בניינים, יורים טילים, מפילים מגדלים ובינתיים מפקירים את האזרחים כשלוקחים מהם תקציבי חינוך ובריאות ורווחה ובינוי ותכנון וכל מה שמאפשר חיים אזרחיים.

ישראל חיה בסרט שהיא משקיעה את כל כולה בהפקתו. ככל שהסרט הופך מורכב ומפורט ומתוחכם יותר, כך גם המגע הקל ביותר עם המציאות (כמה מטחי רקטות מדויקים) יזעזע את ישראל ואת הישראלים עד היסוד.

איראן וחזבאללה לא משחקות איתנו שח אלא נלחמות איתנו בקרב ג'ודו. האיראנים והלבנונים משתמשים במשקל הסופר-כבד שלנו נגדנו. ואצלנו "הרמטכ"ל אופטימי". זה שקר שכל מערכות המדינה עסוקות בטיפוחו.

איראן וחזבאללה לא משחקות איתנו שח אלא נלחמות בקרב ג'ודו. האיראנים והלבנונים משתמשים במשקל הסופר-כבד שלנו נגדנו. ואצלנו "הרמטכ"ל אופטימי", שקר שמערכות המדינה עסוקות בטיפוחו

לסיכום אני מרגיש חייב להוסיף לאיומי הזירה הצפונית את הכיבוש. בשטחים מופק סרט זהה ואף מערער יותר. מפלס האלימות של צה"ל עולה בעקביות ואתו גם הטרור של המתנחלים. גניבת האדמות בשיאה. בשטחים לישראל יש יותר כוח מאשר בלבנון ולכן נדמה לישראלים שעולם כמנהגו נוהג. זה לא המצב.

גם בשטחים הדיסוננס ענק. "הפתרונות" הישראליים הם פלסטר לפצע מדמם במקרה הטוב ו-ivermectin לקורונה במקרה הרע. ישראל לא רוצה להוריד את משקפי ה-VR ובינתיים, לצד העוולות, האפשרות למדינה אזרחית הולכת ונגוזה.

דוקטור אורי גולדברג הוא מומחה לחקר איראן המודרנית ותנועות מהפכניות באסלאם השיעי. הוא כותב וחושב על אמונה, פוליטיקה, בייסבול ועוד לא מעט דברים, ומשוכנע שהכל קשור להכל. הוא מלמד בביה״ס לממשל באוניברסיטת רייכמן בקורסים שקשורים לאסלאם רדיקלי, לזהויות וליחסים בין דת ואלימות. אוהב לקרוא ולצלם תמונות של שמש מציצה ומשתקפת ולבלות עם ילדיו. רוב הזמן הוא בטוויטר.