הפגישה בין ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, ושר הביטחון בני גנץ, בשבוע שעבר, מביאה לידי ביטוי ערוץ הידברות קבוע בין ישראל לרשות הפלסטינית אחרי נתק ממושך. היווצרותו נובעת, בראש ובראשונה, מן הצורך לשתף פעולה לנוכח האיום המתגבר של חמאס על שניהם.

פגישת אבו מאזן וגנץ, מייצרת ערוץ הידברות קבוע בין ישראל לרש"פ אחרי נתק ממושך. היווצרותו נובעת, בראש ובראשונה, מן הצורך לשתף פעולה לנוכח האיום המתגבר של חמאס על שניהם

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בגלל מאבקי הכוח בתוך חמאס, הנהגת חמאס בעזה הודיעה לסאלח עארורי שלא תוכל לשלב אותו בהנהגת חמאס פנים שבסיסה בעזה, ועליו לפלס את דרכו בגדה, שם מקומו. הוא יליד עארורא שליד רמאללה.

עארורי קיווה לכבוש את מקומו בבחירות הכלליות שאבו מאזן הכריז עליהן לפני כחצי שנה, אבל אחרי שאבו מאזן חזר בו מעניין הבחירות, עארורי החליט לחזור לפעילות טרור מן התאים של חמאס בגדה.

הפעם יש לעארורי תמיכה של עזה, אחרי שמנהיג עזה, יחיא סינוואר, הודיע למצרים כי אינו רואה עצמו עוד כמנהיג עזה בלבד, אלא מנהיג הפלסטינים כולם. מן הבחינה הזאת, סינוואר כמו משדר לעארורי: גם אחרי שתשתלט על הגדה – אתה תפעל בשמי.

מה שעוד מחזק את תמיכת סינוואר בעארורי הוא הבעיות ביחסיו עם מצרים. המצרים לא אהבו לשמוע ממנו כי יומרותיו הם גם לגבי הגדה, וגילוי מחסן הנשק של חמאס במחנה הפליטים בורג'-שימאלי בלבנון חשף את כוונות חמאס להשתלט בכוח הכוח גם על המחנות בלבנון.

The deadly explosion that tore through a Hamas arms depot on Dec. 10 in a mosque in Lebanon's Burj Al Shimali refugee camp, is a vivid reminder of Hamas' growing organized armed presence on Lebanese territory. https://t.co/XWicC1HphP

— Algemeiner (@Algemeiner) December 24, 2021

ההתפתחויות האלה בחמאס קירבו את אשף לישראל. בעוד גנץ קיבל אור ירוק מראש הממשלה בנט, הרי לאבו מאזן צפויות בעיות. קודם כל, יש לשים לב שבפגישת שרי החוץ של הרשות, מצרים וירדן – מי שמילא את תפקיד שר החוץ הפלסטיני היה חוסיין א-שיח', מן הקרובים ביותר לישראל ברשות הפלסטינית, ולא ריאד אל-מאלכי, שרואה את עיקר תפקידו במלחמה דיפלומטית בישראל.

ההתפתחויות בחמאס קירבו את אשף לישראל. בעוד גנץ קיבל אור ירוק מבנט, לאבו מאזן צפויות בעיות. בפגישת שרי החוץ של הרשות, מצרים וירדן – מילא את תפקיד שר החוץ הפלסטיני אחד מהקרובים לישראל ברש"פ

מאלכי בעייתי גם לעולם הערבי מכיוון שהוא מושך את הדיפלומטיה הפלסטינית לכיוון איראן. הוא לא עובר קווים אדומים, אבל בהחלט מתקרב אליהם, כמו יחסים מיוחדים עם הוגו צ'אבס נשיא ונצואלה לשעבר והאיש של איראן בדרום אמריקה, וכעת בסלילת היחסים המיוחדים עם אלג'יריה, המדינה הקרובה ביותר לאיראן בצפון אפריקה.

פורסם כי גנץ דרש מאבו מאזן לסלק את התביעות נגד פושעי מלחמה בהאג. הרי על פי הקריטריונים הפלסטיניים גנץ הוא פושע מלחמה. אבו מאזן לא יכול להבטיח לו את זה, כי התביעה בהאג היא ספינת הדגל של הרשות בתחרות עם חמאס מי מזיק יותר לישראל. אבל בקהיר אבו מאזן אותת כי סילוקו של מאלכי בא בחשבון, ואם חוסיין א-שיח' יתפוס את מקומו — הרי שכל פרויקט האג של מאלכי יירד לטמיון.

מה שגנץ לא יודע זה שהנשיא החדש של הטריבונל בהאג, כרים חאן הבריטי, כבר אמר למאלכי כי אומנם התיקים של הפלסטינים נגד ישראל לא הוסרו מסדר היום, אבל יש נושאים בוערים יותר.

מכיוון שהממשלה החדשה בישראל החליטה לשים בצד את המו"מ המדיני עם הפלסטינים, הרי שערוץ ההתקדמות העיקרי הוא בעניינים הכלכליים. וכאן יש בעיה עם ראש הממשלה, מוחמד שתייה, ששם לו כמטרה מדינית לנתק את הקשר הכלכלי עם ישראל ולחבר את הכלכלה הפלסטינית עם ירדן.

המדינות התורמות משעות את הסיוע הכלכלי לרשות בגלל שורה של עניינים. בין  התנאים לחידוש הסיוע עולה גם הדרישה להדחתו של שתייה. אבל תנועת פתח מתנגדת לזה בחריפות, ומכאן הצורך של אבו מאזן לבקש מישראל סיוע כלכלי בשמות שונים. הבעיה היא שישראל מקזזת מהעברות הכספים את התשלומים למשפחות האסירים והשהידים. אז מה שעומד על הפרק הוא החזרת הכסף המקוזז בשמות אחרים.

גנץ דרש מאבו מאזן לסלק את התביעות נגד פושעי מלחמה בהאג. עפ"י הקריטריונים הפלסטיניים גנץ פושע מלחמה. אבו מאזן לא יכול להבטיח זאת, כי התביעה בהאג היא ספינת הדגל של הרשות בתחרות עם חמאס

בעניין הבטחוני, כבר עכשיו צה"ל עושה מה שהרשות הפלסטינית נזהרת מלעשות – להיכנס למחנות הפליטים, מה שמחייב את הידוק שיתוף הפעולה הבטחוני. מקור בביטחון הפלסטיני אישר לי כי רמת שיתוף הפעולה בין הביטחון הפלסטיני לבין ישראל הוא חסר תקדים.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.