שלט מכריז על בנייתו של מגדל דניאל, דירות במחיר התחלתי של 26 מיליון שקל. האפוטרופוס הכללי מכר את הקרקע עם משפחה אחת שגרה במקום 4 דורות. היזם לא מציע להם דיור חלופי (צילום: עומר שרביט)
עומר שרביט

הקרקע הכי יקרה בתל אביב נמכרה עם התושבים; משפחה אחת בדרך להיזרק לרחוב

משפחת בן נון עם 3 ילדים וקרוב משפחה ערירי נדרשים לפנות את ביתם ● הם טוענים שהאפוטרופוס מכר את הקרקע לקבלן מאחורי גבם ומבלי שניתנה להם הזדמנות להוכיח דיירות מוגנת ● שופטת השלום חשבה שהקונה צריך להציע להם דיור חלופי, אך הוא מסרב ● היועמ"ש הנחה את המדינה לא למכור קרקע שתפוסה בדיירים, אך האפוטרופוס אומר בתגובה שזו קרקע פרטית שנוהלה על ידו

בדירת קרקע באחד המקומות הנחשקים בתל אביב, מרחק חציית כביש מחוף הדולפינריום, גרים ענבר ורן בן נון ושלושת ילדיהם. אחד לומד ביסודי והשניים האחרים בתיכונים במרכז תל אביב. הילדים גדלו בים, כפי שמספרים בני הזוג: "פעם קנינו בריכה והם לא נכנסו אליה בכלל. יורדים לבד לגלוש בים וחוזרים אחרי שעתיים. זו הקייטנה שלהם".

הם שם מאז שנישאו לפני כעשרים שנה, ובקיר הצמוד אליהם מתגורר ב-70 השנים האחרונות אלי בן אהרון, קרוב משפחתה של ענבר. זה עומד להסתיים, לאחר שבנובמבר האחרון בית משפט השלום פסק שמשפחת בן נון צריכה להתפנות מהנכס ולשלם דמי שימוש של 6,800 שקל לחודש החל ממאי 2020. גם בן אהרון נדרש להתפנות בפסק דין שניתן בהליך מקביל.

זה עומד להסתיים, לאחר שבית משפט השלום פסק לאחרונה שמשפחת בן נון ואלי בו אהרון צריכים להתפנות מהנכס ולשלם דמי שימוש של 6,800 שקל לחודש החל ממאי 2020

התביעה לפינוי הגיעה לאחר שלפני כשנתיים חברה בבעלות יזם הנדל"ן יוסי אברהמי רכשה מהאפוטרופוס הכללי את ה-6.4 דונם שתחומים ברחוב הירקון, דניאל ונחמיה בתל אביב תמורת רבע מיליארד שקל. אברהמי היה היחיד שהציע את הסכום המינימלי למכרז והוא נמכר לו במחיר נמוך ב-50 מיליון שקל מהערכת השמאי, אירוע חריג בשוק הנדל"ן הרותח של תל אביב.

הבית של משפחת בן נון ברחוב דניאל בתל אביב. מצפון מגדל הרויאל ביץ', חוף הדולפינריום מעבר לכביש (צילום: עומר שרביט)
הבית של משפחת בן נון ברחוב דניאל בתל אביב. מצפון מגדל הרויאל ביץ', חוף הדולפינריום מעבר לכביש (צילום: עומר שרביט)

בני הזוג בן נון הגישו באמצעות עו"ד יניב כהן ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה לנהל את המשפט מחדש ולעכב את הפינוי, כפי שניתן בהליך המקביל בעניינו של בן אהרון. הם ינסו להוכיח דיירות מוגנת או בעלות, כשבאותו זמן אביה של ענבר, חיים, מנהל הליך שבו הוא טוען לירושה מנעמי דחב"ש, שנפטרה בשנות ה-50 והייתה הבעלים החוקי של הקרקע בטאבו.

חיים הוא אחד הבעלים של מסעדת "מגנדה" בכרם. אביו, עזרא ז"ל, ניהל את הקרקע עבור דחב"ש והשכיר אותה לצדדים שלישיים. בני הזוג בן נון טוענים כי בהליך שהתנהל בשלום נמנעה עדות חשובה של בן אהרון, שבידיו מסמכים המעידים על הסכם שכירות בין הוריו לבין עזרא חבורה, מה שעשוי להצביע על דיירות מוגנת שלו ושלהם.

הם מציינים שגם עדותו של האבא, חיים חבורה, "נקטעה בשל חוסר הסבלנות של בית המשפט קמא לשמוע אדם מבוגר המדבר ממכשיר מגרונו בשל מחלת הסרטן. נורא, צועק ואף מקומם בכל קנה מידה, ואולם עדותו ביחס להחזקה בנכס מדור לדור לא נסתרה".

עוד הם טוענים, שאי אפשר לדרוש מהם פינוי שכן האחזקה של המשפחה בקרקע החלה בשנות ה-40, לפני שנכנס לתוקף חוק המקרקעין, ולכן חלה התיישנות על הטענה לפלישה. בנוסף, הם תובעים מבית המשפט לחשוף את הסכם המכירה של האפוטרופוס ואברהמי, בטענה כי ייתכן שקיבל הנחה בגין התחייבות שלו לפצות את הדיירים שהיו במתחם, וכן את המשפחה האחרונה שנותרה בו.

הם תובעים לחשוף את הסכם המכירה של הקרקע, בטענה כי ייתכן שאברהמי קיבל הנחה בגין התחייבות לפצות את הדיירים במתחם ואת המשפחה האחרונה שנותרה בו

"הסכם הרכישה של המשיבה מול האפוטרופוס הכללי יכול בהחלט לחשוף כי מעמדם של המערערים ברור הוא ומוכר על ידי הרשויות … האפוטרופוס מעולם לא ראה בהם פולשים ואף לא ביקש תשלום כלשהו, המערערים למעשה הוכרו על ידי בא כוח המדינה במחזיקים בזכות בלתי הדיר ואו כמוגנים", לשון כתב הערעור.

ענבר בן נון וקרוב משפחתה אלי בן אהרון שגר באותו מתחם. שניהם קיבלו צווי פינוי אחרי כמה עשורים של מגורים במקום (צילום: עומר שרביט)
ענבר בן נון וקרוב משפחתה אלי בן אהרון שגר באותו מתחם. שניהם קיבלו צווי פינוי אחרי כמה עשורים של מגורים במקום (צילום: עומר שרביט)

מכרו קרקע עם הדיירים

מעבר לכך, הטענה העיקרית היא שהמדינה מכרה את הקרקע מעל הראש של בני הזוג בן נון ומר בן אהרון, מבלי ליידע אותם ומבלי לתת להם הזדמנות להוכיח דיירות מוגנת. בערעור נכתב כי לא ניתנה להם זכות עמידה לטעון בעניין הזה בבית המשפט, וש"הכונס שיודע שהנכס תפוס על ידם מבצע מכירה 'מתחת לאף' של התופסים בו".

מאחר שלא ניתנה להם הזדמנות להוכיח זכויות בקרקע בהליך המכר, המערערים ייבקשו לצרף את האפוטרופוס כצד להליך המשפטי, וכתב הערעור טוען כי יש כאן הפרה של זכויות יסוד:

"מצב דברים בו אדם חי בנכס דור שלישי וטוען לזכויות במקרקעין ולא יודע שיש מי שסוחר בנכס ואף לא מוזמן לדיון הוא מצב בו המערערים נתפסו מלכתחילה כ'אויר', זהו מצב מסוכן לדמוקרטיה ונוגד זכויות יסוד וזכויות מעוגנות באמנות בינלאומיות של המערערים … (ש)נדרשים לנהל הליך מהברכיים ולא מהרגליים.

"… האפוטרופוס הכללי כמו גם הכונס שהחזיק בקרקע לא נתן לכל המחזיקים בגוש 56 ואו מי מהמחזיקים במקרקעין את יומו ומדובר בתופעה מסוכנת … ובטח עילה לביטול עסקת המכר ראש ותחילה שכן זה מריח לא טוב …".

אמנם מדובר בקרקע שמוגדרת פרטית ורק נוהלה על ידי האפוטרופוס, אך המקרה הזה מזכיר את גבעת עמל, שבו השופטת מיכל אגמון גונן מתחה ביקורת קשה על המדינה, שסחרה בקרקע ולמעשה מכרה אותה עם התושבים, מבלי לספק להם דיור חלופי. גם המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ הינחה את המדינה שלא למכור קרקע שעדייו תפוסה על ידי דיירים.

הבית של משפחת בן נון באמצע החניון. הקרקע היקרה ביותר בישראל נמכרה בלי ליידע אותם ולתת להם הזדמנות להוכיח דיירות מוגנת (צילום: עומר שרביט)
הבית של משפחת בן נון באמצע החניון. הקרקע היקרה ביותר בישראל נמכרה בלי ליידע אותם ולתת להם הזדמנות להוכיח דיירות מוגנת (צילום: עומר שרביט)

דירות ב-26 מיליון שקל

נכון להיום בני משפחת בן נון ובן אהרון חיים למעשה במובלעת בתוך חניון שהוקם שם מאז שהקרקע נמכרה. הם מספרים כי בסופי שבוע המקום מלא במכוניות ושסלילת החניון הרסה את גדר הבית וכן את קו הביוב שאליו מחובר ביתם. אחד מבורות הביוב שמחוץ לבית מכוסה באופן מאולתר וככל הנראה לא שורד את המכוניות שעולות עליו שוב ושוב.

בין הבית שלהם לטיילת ולחוף הים חוצץ בשנים האחרונות מגדל הרברט סמואל, שיצר פרוזדור רוחות פרצים לכיוון הבית. כך קרה שבסופה האחרונה נאלץ להתפנות מביתו השכן המבוגר שלהם, בן אהרון. מעבר לכביש לכיוון צפון מזדקר מגדל הרויאל ביץ' ובקרוב יהיה עוד אחד: על אחד הבניינים שבמתחם מתנוסס שלט גדול של יוסי אברהמי באנגלית עם הכיתוב Daniel Tower, Coming Soon.

Daniel Tower, Coming Soon. במתחם שבו גרה משפחת בן נון ייבנה מגדל של 25 קומות, כל דירה במחיר התחלתי של 26 מיליון שקל (צילום: עומר שרביט)
Daniel Tower, Coming Soon. במתחם שבו גרה משפחת בן נון ייבנה מגדל של 25 קומות, כל דירה במחיר התחלתי של 26 מיליון שקל (צילום: עומר שרביט)

בשיחה טלפונית שקיימנו עם חברת הפרויקט, נציג המכירות אמר שצפוי להיבנות שם מגדל בן 25 קומות עם דירות של 184 מ"ר בתוספת מרפסת של 30 מ"ר.  המחיר ההתחלתי הוא 26 מיליון שקל.

"היתר דיפון וחפירה צפוי באזור של שנה, מסירה עד 6 שנים", הוסיף הנציג. אלא שבמקום הזה עדיין גרה משפחה אחת ואדם ערירי, שאין להם סידור לדיור חלופי

בני הזוג בן נון חיים ממשכורת צנועה של רן, עובד בתי המשפט. הם מוקפים במולטי-מיליונרים שמאכלסים את המגדלים שלידם ואת האזור כולו.

"סבא שלך שיחק אותה, הוא ידע איפה להתיישב", אני מתריס בפני ענבר. היא אומרת בתשובה לכך שהעבר של כרם התימנים שונה בתכלית מההווה המפונפן שלו.

"לפני עשרים שנה גם במתנה לא היית רוצה לגור פה, ההורים שלי ילידי הכרם, הם גדלו כאן. אמא שלי הבריחה אותנו מהכרם לצפון תל אביב. כשעוד לא נולדתי היא הוציאה את שלושת האחים שלי שנולדו פה ואותי כבר ייצרו בצפון תל אביב. האחים שלי נשארו שם, אני חזרתי לפני 25 שנה לנוה צדק, לשבזי, אמא שלי פחדה כששמעה שאני חוזרת לאזור הזה.

"בילדותי הייתי באה לבקר כאן, כל הילדים היו ברחוב. היו צדדים שליליים, הכרם הייתה שכונה מלאה בנרקומנים, ממש ראית אותם בסמטאות אבל בכל זאת היו כאן משפחות טובות". היא מזכירה שממש מעלינו גר המיליארדר סילבן אדמס, בדירה שעלתה לו 120 מיליון שקל, והוכתרה כיקרה ביותר בישראל.

"בילדותי הייתי באה לבקר כאן, כל הילדים היו ברחוב. היו צדדים שליליים, הכרם הייתה שכונה מלאה בנרקומנים, ראית אותם בסמטאות אבל היו כאן גם משפחות טובות"

רן מחזק את דבריה של זוגתו, ומציין שגם לשכונה הסמוכה שבה הוא נולד הייתה תדמית שונה בתכלית מההווה היקר להחריד שלה.

"הכרם ושבזי תמיד נחשבו לשכונות בעייתיות", הוא אומר. "נולדתי בשבזי לפני כמעט 53 שנים, היום קוראים לזה נוה צדק כדי שיישמע יותר יפה. כשלקחנו מונית וביקשנו להגיע לשבזי אמרנו לנהג 'סע לכלבו שלום' ומשם משכנו אותו לשכונה. פחדו להיכנס לכאן. היו כאן דירות שאף אחד לא רצה לקנות, היום לא תוכל לקנות פה מדרגה".

מגדל הרברט סמואל וחוף הדולפירנריום. פעם הכרם נחשבה לשכונה קשה, היום יש כאן דירות בעשרות מיליונים (צילום: עומר שרביט)
מגדל הרברט סמואל וחוף הדולפירנריום. פעם הכרם נחשבה לשכונה קשה, היום יש כאן דירות בעשרות מיליונים (צילום: עומר שרביט)

אביה של ענבר, חיים, גר איתם בשנים האחרונות ובני הזוג תוהים מדוע בוצע עסקת מכירת הקרקע מבלי שניתנה תשובה לניסיון שלו להוכיח בעלות.

ענבר אומרת כי היא השלימה עם העתיד שצפוי לה במקום אחר, אך היא דורשת בסך הכל דיור חלופי באזור. "הבנתי את גזר דיני. לא מקובל עלי, אין ברירה. אבל רגע, אתה לא יכול לזרוק אותי לרחוב".

הליך המכירה, היא מוסיפה, התנהל מבלי שיידעו אותה על כך ולאחר מעשה קיבלה טלפון מהאפוטרופוס הכללי.

"התקשרו ושאלו אם אני גרה בכתובת הזו עם רן ושהם מנסים להסדיר את הקרקע. לא הבנתי מה הם רוצים, אמרתי בסדר, מישהו שומר עליי, זו הייתה התחושה. לא עבר שבוע שבועיים וקיבלתי צו פינוי.

"ציפינו וקיווינו שיבואו ויסגרו את זה בצורה יפה ולא יגררו משפחה אחת לבית המשפט. הפיצוי זה דבר של מה בכך עבור היזם, אחרי שקיבל את הקרקע בסכום זעום לעומת מה שהיא שווה, זה כסף כיס בשבילו. אנחנו לא רוצים דירה במגדל שייבנה כאן, רק קורת גג לילדים, איפשהו מכאן לכיוון צפון תל אביב כי הילדים לומדים פה. זהו. בית אחד, משפחה אחת.

"ציפינו וקיווינו שייסגרו את זה בצורה יפה ולא יגררו משפחה אחת לבית המשפט. הפיצוי זה דבר של מה בכך עבור היזם, אחרי שקיבל את הקרקע בסכום זעום לעומת מה שהיא שווה"

"כשלקחנו מונית היינו אומרים לנהג 'סע לכלבו שלום' ומשם משכנו אותו לשכונה". נוה צדק, פברואר 2018 (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
"כשלקחנו מונית היינו אומרים לנהג 'סע לכלבו שלום' ומשם משכנו אותו לשכונה". נוה צדק, פברואר 2018 (צילום: Moshe Shai/FLASH90)

"לא ספרו אותם"

בני הזוג בן נון לא מבינים איך האפוטרופוס הכללי איפשר את מכירת הנכס מבלי לבדוק שהם מחזיקים בו. "לא היינו צד להליך, השאירו אותנו פרוצים. יש בעלים לקרקע, המדינה מינתה אפוטרופוס, לא עניין אותם לבוא ולשאול?

"אחלה, אחר כך קנית את הקרקע באישור השופט, מן ההגינות להגיד חבר'ה יש אדם ערירי שנולד במקום, משפחה שנמצאת כאן מאז ומעולם. נשב ונשמע מה הם רוצים. ניתן להם פיצוי. אי אפשר להזיז אותנו כאילו אנחנו כלום".

גם שופטת השלום כרמלה האפט שאלה את עורך הדין של החברה בבעלות אברהמי מדוע הם לא נותנים למשפחת בן נון דירה חלופית במגדל שייבנה במקום. אלא שהצעה כזו לא עלתה על הפרק וממילא הם לא מעוניינים בדירה במגדל.

שופטת השלום כרמלה האפט שאלה את עורך הדין של החברה בבעלות אברהמי מדוע הם לא נותנים למשפחת בן נון דירה חלופית במגדל שייבנה במקום. הצעה כזו לא עלתה על הפרק

בהליך הגישור שהיה לפני המשפט, הם אומרים כי הוצע להם פיצוי של דמי שכירות לשנה, בסכום הנמוך מ-200 אלף שקל. כמו בגבעת עמל ובמקומות אחרים בדרום מזרח-תל אביב, גם למשימת הפינוי הזו נשכר חיים פנחס, ("שוגון"), שעובדיו הם אלה שהגיעו כדי למסור את צווי הפינוי למשפחה.

בשיחה שקיימנו עם יוסי אברהמי הפנינו אליו את השאלה של השופטת, מדוע שלא יפצה את משפחת בן נון ואת בן אהרון בדירה חלופית. הוא השיב שאינו מצוי בפרטים והפנה אותנו אל אנשי החברה שבבעלותו, "ה.ס. נוף מול ים בתל אביב", שתגובתם מצורפת בהמשך.

עו"ד יניב כהן (צילום: סטודיו רפאל)
עו"ד יניב כהן (צילום: סטודיו רפאל)

עורך הדין שהגיש את הערעור בשם בני הזוג, יניב כהן, חושב שקרה כאן דבר חריג: "מכרו את הנכסים והקרקע בלי לזמן אותם לבית המשפט, האפוטרופוס עשה עסקה מאחורי הגב שלהם ולא אמר להם אפילו שיש דיון.

"בן אדם קם בבוקר, דור שלישי ורביעי בנכס, מאז ומעולם גרים שם רואים בבית כשלהם ומקבלים מכתב שהקרקע נרכשה. איזה התנהלות נורמלית יש כאן? האם אפשר ככה לפסוח על כל הסעיפים של חוק יסוד והזכות לטיעון?

"אם לפחות היינו מקבלים דרישה שרוצים למכור את הנכס והיה להם זמן לפנות לבית המשפט להוכיח בעלות, אבל לא נתנו להם את זה, פשוט לא ספרו אותם והתוצאה היא שילדים הולכים להיזרק לרחוב, אנשים בלי חסכונות ובלי כלום".

תגובות

מהחברה של יוסי אברהמי נמסרה התגובה הבאה: "קבוצת יוסי אברהמי שילמה את מלוא התמורה בגין המגרשים במסגרת הליך כינוס הנכסים. התמורה שולמה לבעלי הקרקע, לרבות לאפוטרופוס הכללי אשר אחראי על כספי התמורה עבור נכסי הנפקדים. בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט נקבע, כי ענבר בן נון ומשפחתה וכן אלי בן אהרון הינם פולשים במגרשים וניתן צו פינוי בעניינם.

"למשפחת בן נון ומר אלי בן אהרון פתוחה הדרך להפנות את בקשותיהם לתמורה לאפוטרופוס הכללי, כפי שנטען על ידם במסגרת ההליכים המשפטיים. את הדיונים בנושא אנו מנהלים מול המשפחות בבית משפט ולא באמצעות התקשורת".

מהאפוטרופוס הכללי נמסרה התגובה הבאה: "מדובר בקרקע עם שותפים רבים, לגביה הוגשה בשנת 2018 תביעה על ידי חלק מהשותפים האחרים לפירוק שיתוף מקרקעין. בית המשפט נתן פסק דין לפירוק השיתוף ומינה כונס נכסים למכירת הקרקע. המכירה בוצעה בשנת 2019 באישור בית המשפט בתיק פירוק השיתוף.

"רוכש הקרקע הגיש תביעת פינוי כנגד אותם אנשים, במסגרתה מתבררות טענותיהם וככל הידוע לנו, ניתן פס״ד לפינוי לגבי אחד מהם וההליך נמשך כנגד האחרים. האפוטרופוס הכללי אינו צד להליכים אלה.

"אשר להנחיית היועץ, ככל שניתנה כזו היא אינה מתייחסת לנכסים בניהול האפוטרופוס הכללי, שהינה קרקע בבעלות פרטית המנוהלת על ידי האפוטרופוס הכללי לטובת בעלי הזכויות בנכס ואינה קרקע מדינה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,840 מילים ו-1 תגובות
סגירה