בפאתי מושב כרמי יוסף שבשפלה מתנהל בימים אלה פיילוט שאולי יצמיח פתרון לאחד החסמים המשמעותיים בהפקת אנרגיה סולארית בישראל: המחסור בשטח.
מי אמר שחייבים לפרוס את הפאנלים על פני הקרקע בצורה של שדה ענק שבא על חשבון חלקות חקלאיות ושטחי טבע נרחבים? אם הגדר הסולארית, שבה הפאנלים מוצבים במאונך לקרקע, תניב את התוצאות המקוות, אפשר יהיה גם וגם: גם להפיק אנרגיה נקייה וגם להשאיר את רוב האדמה פנויה לשימושים אחרים. במדינה ה(כמעט) הכי צפופה במערב, 'גם וגם' היא הנוסחה המנצחת שכולם מנסים לפצח.
באירופה השימוש בגדרות סולאריות כבר נמצא בשלב מתקדם יותר: חברת האנרגיה הצרפתית CNR הציבה לאחרונה גדרות של פאנלים אנכיים באורך של כמה מאות מטרים על גדת תעלות. חברת Next2Sun הגרמנית הציבה בשנים האחרונות גדרות סולאריות שכבר מייצרות כ-20 מגהוואט חשמל וקיבלה את אישור התקינה האירופי.
שדרת הפאנלים בכרמי יוסף היא הסנונית מבין כמה גדרות ניסיוניות שאמורות להיות מוצבות ברחבי הארץ כדי לבחון את הביצועים.
החברה שמבקשת להחדיר לישראל את טכנולוגית הגדר הסולארית היא "סאן טרה", שממוקמת במושב נטף ונמצאת בבעלות ארבעה יזמים ואנשי טכנולוגיה שפועלים כבר שנים בתחום הקלינטק. "בשנים האחרונות הפוקוס שלנו הוא על דו-שימוש", אומר חי תורן, אחד הבעלים, "מחפשים דרכים לעשות שימוש כפול בשטח – ואחת השיטות המובילות זו הגדר הסולארית".
לדברי תורן, אפשר לפרוס את הגדרות הסולאריות במקומות שבהם ממילא דרושה גדר – למשל, לאורך מסילות רכבת וכבישים ומסביב למאגרי מים ומתקני תשתיות – ובמקומות שבהם מתבקש למקסם את השטח, כמו חלקות חקלאיות.
"הפוטנציאל הכי גדול ליישום זה שילוב עם גידולי שדה", הוא אומר. "מציבים שדרות פאנלים במרווחים שבין השורות ובשולי החלקה. זה תופס כ-10% מהקרקע וכמעט לא פוגע בשטח של הגידולים. אפשר להגביל את הפאנלים לגובה של מטר כך שהם לא יטילו צל על גידולים שזקוקים להרבה שמש".
"הפוטנציאל הכי גדול ליישום זה שילוב עם גידולי שדה. מציבים שדרות פאנלים במרווחים שבין השורות ובשולי החלקה. זה תופס כ-10% מהקרקע וכמעט לא פוגע בשטח של הגידולים"
הגדרות הסולאריות לא ימנעו מעבר חופשי של בעלי חיים?
"לא, יש רווח בין הפאנלים לבין הקרקע שמאפשר לחיות לעבור".
התפיסה המקובלת היא שכדי למקסם את ייצור החשמל צריך לכוון את הפאנלים בזווית אלכסונית לכיוון דרום, כך מציבים אותם על הגגות. איך זה מתיישב עם גדר אנכית?
"בשנים האחרונות יש שני פיתוחים טכנולוגיים שמהווים גיים צ'יינג'ר – פאנלים שקולטים שמש גם מהצד האחורי בהיקף של 90% מהצד הקדמי ואפילו יותר, ופאנלים שיודעים לקלוט את אנרגיית השמש גם כשהיא נמצאת לגמרי בזניט מעליהם. הם אוספים חשמל גם מקרינה לא ישירה – קרינה שחוזרת מהאדמה ומעצמים בסביבה.
"אם הייצור של פאנל רגיל נראה כמו פעמון גאוס שהשיא שלו הוא לקראת הצהריים, הייצור של פאנל אנכי הוא כמו דבשת כפולה של גמל – פיק אחד בבוקר, ירידה בצהריים ועוד פיק בשעות שבהן השמש עוברת לצד השני.
"בסך הכול, בשדרת הפיילוט בכרמי יוסף הנתונים מראים בינתיים על ייצור של כמות פחות או יותר דומה לשדה פאנלים רגיל".
"בסך הכול, בשדרת הפיילוט בכרמי יוסף הנתונים מראים בינתיים על ייצור של כמות פחות או יותר דומה לשדה פאנלים רגיל"
גורם בתחום האנרגיה הסולארית טוען שעל אף הפוטנציאל הגדול שגלום בגדרות האנכיות, יש איתן בעיה של בטיחות: "שדה סולארי הוא מתקן חשמלי לכל דבר, עם כל הסכנות הכרוכות בזה. לפי החוק, שדה סולארי חייב להיות מגודר וגם אל גג שמכוסה פאנלים אסור שתהיה גישה לכל אחד. אז לכאורה צריך להקיף את הגדר בגדר. זה משהו שעוד צריך להיפתר".
לדברי חי תורן, "בגדרות הסולאריות שלנו כל הכבלים לא חשופים, הם עוברים בתוך קורות הרוחב ומעל גובה של 1.80 מטר, כך שאין אפשרות למגע איתם. בנוסף, למקרה קיצון שמישהו מתנגש בגדר יש מנגנון אוטומטי שמנתק את החשמל ומונע התחשמלות. בכל מקרה, ברור שכל התקנה עוברת בקרה של חברת החשמל ומקבלת אישור על עמידה בתנאי הבטיחות הנדרשים".
ב"סאן טרה" עובדים כעת על שיפור הטכנולוגיה האנכית במטרה למקסם את התפוקה והרווחיות ב-20%, ומאמינים שבתוך שנה יגיעו לתוצאות המבוקשות.
"יש בישראל 1.7 מיליון דונם של גידולי שדה", אומר תורן, "רובם בדרום הארץ. לפני יותר מעשור ממשלת ישראל הציבה יעד של 10% אנרגיה ירוקה עד 2020, אנחנו בינואר 2022 ועומדים על 7% אנרגיה ירוקה בלבד. כדי להגיע אל היעד של 30% ב-2030 שהממשלה הצהירה עליו בוועידת האקלים בגלזגו, נצטרך לנצל כל מטר אפשרי לדו-שימוש ולגדרות אנכיות. בלי זה אין לנו סיכוי".
"לפני יותר מעשור הממשלה הציבה יעד של 10% אנרגיה ירוקה עד 2020, אנחנו בינואר 2022 ועומדים על 7% בלבד. כדי להגיע אל היעד של 30% ב-2030 שהממשלה הצהירה עליו בגלזגו, נצטרך לנצל כל מטר אפשרי"
איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות האנרגיה המתחדשת, מתקשה להסתיר את הפסימיות שלו. לטענתו החסמים הבירוקרטיים עלולים להכשיל את הטכנולוגיות המתקדמות שיזמים כמו חי תורן וחבריו מבקשים ליישם.
"ראש הממשלה מדבר על מדינת הקלינטק והיזמות והממשלה מציבה יעדים", הוא אומר, "אבל בפועל כדי להציב מתקן סולארי בחלקה חקלאית צריך לעשות שינוי ייעוד של הקרקע ולעבור שנתיים של ועדות ו-400 נספחים ובכלל לא בטוח שזה יאושר.
"המדינה פשוט מחבלת בסיכוי לעמוד ביעדים של עצמה. במקומות כמו מתקני תשתית אולי יהיה יותר קל להציב גדרות, אבל נכון לעכשיו בחלקות החקלאיות מטביעים אותנו בבירוקרטיה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם