ללפיד יש סיבה טובה להימנע מפריימריז

יאיר לפיד נושא נאום במטה יש עתיד אחרי תוצאות המדגם, 23 במרץ 2021 (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)
AP Photo/Sebastian Scheiner
יאיר לפיד נושא נאום במטה יש עתיד אחרי תוצאות המדגם, 23 במרץ 2021

שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד חטף הרבה ביקורת לאורך השנים – "המסרים שלו עמומים מדי", "אין לו אידיאולוגיה", "הוא משנה את עמדותיו" והאשמות אחרות מאותו עולם – האשמות שאת חלקן לפיד מאמץ בגאווה.

ביקורת נוספת, שליוותה אותו מרגע הקמת "יש עתיד" וחזרה לכותרות לאחר נצחונו הטכני בפריימריז שלא נערכו, היא על האופי הלא דמוקרטי שלה. לציבור אין אפשרות להשפיע על הרכב הרשימה, שנקבע בעיקר על ידי לפיד. הביקורת מתמקדת לעתים קרובות ברצון של לפיד לשמור על כוחו ומעמדו במפלגה, והיא לכאורה נפרדת מהביקורות שצוינו קודם לכן – אך מעטים מתייחסים לקשר בין הבחירה להימנע מפריימריז לבין העמימות המכוונת של המפלגה, חוסר האידיאולוגיה המוצהר שלה והעמדות שהיא מעוניינת להציג לציבור – ובקשר הזה אני רוצה להתמקד.

מעטים מתייחסים לקשר בין הבחירה להימנע מפריימריז לבין העמימות המכוונת של המפלגה, חוסר האידיאולוגיה המוצהר שלה והעמדות שהיא מציגה. בקשר הזה אתמקד

אם לפני הקמתה פריימריז היו הנורמה במפלגות שאינן דתיות, "יש עתיד" עיצבה נורמה חדשה – גם במובן הפוטנציאל העולה של "מפלגות כוכבים", וגם במובן אי קיום פריימריז. בנט, גנץ וסער, שותפיו הבכירים לקואליציה, הלכו בעקבותיו והקימו מפלגות ללא גוף בוחר, בעוד שליברמן, שותף בכיר נוסף, הקדים אותם. מבין מפלגות הקואליציה שנותרו, העבודה עורכת פריימריז, למרצ יש ועידה של כאלף איש שנבחרת על ידי מתפקדיה, ולרע"ם יש "מועצת שורא" מצומצמת.

הביקורת על חוסר הדמוקרטיה הפנימית של המפלגה לא נותרה ללא מענה – פריימריז, על פי לפיד, הם שיטה פרוצה שמובילה למפקדי ארגזים המוניים, לקבלני קולות, ובאופן כללי, מושכת גורמים אינטרסנטיים ומושחתים שלא מעוניינים בטובת המפלגה או בקידום ערכיה.

זו לא טענה שאפשר לבטל בקלות – מפלגת הליכוד משכה עם השנים קבוצות שונות ומגוונות שהצטרפו אליה כדי לקדם את טובתן – 3000 האופנוענים שהתפקדו אליה כדי להוזיל את מחירי הביטוח שלהם הם רק דוגמה אחת לכך. קבוצות אחרות הואשמו בכך שהאידיאולוגיה שלהם לא תואמת את המפלגה בה הם חברים – קבוצת "נאמני ארץ ישראל", שמסומנים כמצביעי מפלגות דתיות, ו"הליכודניקים החדשים", שרבים מהם נפסלו על ידי הליכוד בטענות על תמיכה במפלגות שמאל. הליכוד, עד לאחרונה, נחשבה על ידי רבים למפלגת השלטון הבלתי מעורערת של ישראל, וככזו, היא משכה אנשים שהאמינו שהדרך הטובה ביותר להשפיע על המדיניות הישראלית היא התפקדות אליה.

פריימריז, על פי לפיד, הם שיטה פרוצה שמובילה למפקדי ארגזים המוניים, לקבלני קולות, ובאופן כללי, מושכת גורמים אינטרסנטיים ומושחתים שלא מעוניינים בטובת המפלגה או בקידום ערכיה

אך הליכוד הוא לא המפלגה היחידה שלפיד מציין בהגנה על התנגדותו לפריימריז – הוא מתייחס לפריימריז כגורם להתרסקות מפלגת העבודה, שמאז תקופת רבין, בה התקיימו הפריימריז לראשונה, נמצאת במגמת צניחה מובהקת. העלייה מ-3 מנדטים ל-7 נחשבת לנס של ממש – אמנם מדובר בהכפלת כוח, אך זה הישג זניח לעומת 44 המנדטים בתקופת רבין.

לפיד לא מקדיש לכך התייחסות, אבל המקרה במפלגת העבודה שונה מאוד מזה שבמפלגת הליכוד. הישיבה שלה באופוזיציה במשך שנים הרחיקה ממנה מתפקדים אינטרסנטים והותירה בה בעיקר מתפקדים אידיאולוגיים שמזדהים עם ערכי השמאל, בראשם השלום והסוציאליזם.

בשיחה עם חברי ללימודים אחרי פאנל בחירות, ח"כ איתן גינצבורג טען שעבר מהעבודה למפלגת "כחול-לבן" עקב האחידות האידיאולוגית של העבודה – לא נותר בה מקום לאנשים כמוהו, שמחזיקים בתפיסות קפיטליסטיות, בעוד שבתקופת רבין היו במפלגה אנשים שחרגו מהקו השמאלי, הן במישור הכלכלי והן במדיני.

מפלגות שלטון נוטות לפנות למכנה משותף רחב במטרה להגיע להישגים משמעותיים בבחירות. "מפלגות סופרמרקט" אלה, כפי שהן לעתים מכונות, לא יכולות להרשות לעצמן להיות מחודדות מדי מבחינה אידיאולוגית, ובהתאם מעמעמות מסרים.

מפלגות שלטון נוטות לפנות למכנה משותף רחב כדי להגיע להישגים בבחירות. "מפלגות סופרמרקט" אלה לא יכולות להרשות לעצמן להיות מחודדות מדי מבחינה אידיאולוגית

מתפקדים אידיאולוגיים, לעומת זאת, רוצים בדרך כלל חידוד מסרים וייצוג לאידיאולוגיה שלהם. גם הם מתפשרים לעתים על ראשי מפלגה ש"קורצים למרכז" כמו בנט ב-2013, הרצוג ב-2015 וגבאי ב-2018. אך גם אז, הרשימות נוטות לשקף את ההתפקדות האידיאולוגית עם אנשי שמאל מובהקים כמו יוסי יונה ומרב מיכאלי בעבודה ואנשי ימין מובהקים כמו אלי בן דהן ומוטי יוגב בבית היהודי.

לפיד לא היה מצרף אנשים כאלה למפלגתו – מחויבותם האידיאולוגית תוביל לביקורת פנימית על המדיניות שלו ולהיחלשות מעמדו (כפי שקרה למנהיגי אותן המפלגות) ותצבע את המפלגה כאידיאולוגית. לפי לפיד, אידיאולוגיה "מצמצמת את האפשרויות, גורמת להתעלמות מן המציאות הריאלית ויוצרת מכשולים מלאכותיים" – ולכן, התפקדות אידיאולוגית תתקע מקלות בגלגליו לא פחות מהתפקדות אינטרסנטית. נהוג לומר – וזה אקטואלי במיוחד לאור הממשלה הנוכחית – שהשלטון מרחיק פוליטיקאים מהאידיאולוגיה. גם ההיפך נכון – האידיאולוגיה מרחיקה אותם מהשלטון.

לפיד לקח את הפנייה למכנה המשותף כמה צעדים מעבר לראשי מפלגה שקדמו לו – הוא מעסיק מאז הקמת "יש עתיד" את מארק מלמן, שממלא תפקיד מפתח במפלגה. בשונה מקמפיינרים אחרים, מלמן הוא גם סוקר מקצועי שעורך באופן עקבי ושיטתי סקרי עומק וקבוצות מיקוד במטרה להבין את הלך הרוח בציבור הישראלי.

שיטת הפעולה הזו גוררת ביקורת על "מפלגה שמורכבת על ידי משרדי פרסום" ועל "בדיקה לאן נושבת הרוח" לפני קביעת עמדות פוליטיות, אבל קשה להתווכח עם הצלחתה בסחיפת מצביעים מאז מערכת הבחירות הראשונה של המפלגה. עם זאת, כדאי לבחון את הסתמכות המפלגה על הלך הרוח הציבורי גם מזווית נוספת – יש לה משמעות דמוקרטית.

שיטת הפעולה הזו גוררת ביקורת על "מפלגה שמורכבת על ידי משרדי פרסום" ועל "בדיקה לאן נושבת הרוח" לפני קביעת עמדות פוליטיות, אבל קשה להתווכח עם הצלחתה בסחיפת מצביעים

במובנים מסוימים, עריכת הסקרים של "יש עתיד" היא התחליף של המפלגה לפריימריז. נכון, הם ככל הנראה משפיעים על המדיניות והעמדות של המפלגה יותר משהם משפיעים על רשימתה, אך זה משמעותי לא פחות.

מקובל להסתכל בתקשורת על המנהג הזה כקונפורמיסטי או פופוליסטי, אבל אפשר באותה המידה לראות אותו גם כסוג אחר של דמוקרטיה פנים מפלגתית: במקום לתת לקבוצת מתפקדים אידיאולוגיים או אינטרסנטיים לקבוע את מדיניות המפלגה, "יש עתיד" קובעת אותה על סמך עמדות הציבור שהיא מייצגת או שואפת לייצג.

אין בה דמוקרטיה פנים מפלגתית כמו ב"עבודה", אבל זה לא הופך אותה למנותקת מהשטח ומהציבור. מצביעים אידיאולוגיים כמוני לא יתמכו במפלגה שמתבססת על סקרים ועל מכנים משותפים – אבל לנו יש את המפלגות שלנו, ולפיד לא ייתן למי שממילא לא יצביעו לו לקבוע את הטונים שלו. פריימריז יפגעו במטרת המפלגה שלו, ובהתאם, אין לו צורך או רצון בהם.

יותם קיפניס הוא סטודנט לפוליטיקה וללימודי המזרח התיכון, יו"ר תא מרצ באוניברסיטת בן גוריון ויו"ר סניף מרצ בבאר שבע לשעבר. ממייסדי "התנועה לעתיד הנגב המערבי".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אין צורך לוותר על היתרונות הרבים בשיתוף ישיר של הציבור בקביעת רשימת מפלגה לכנסת. על החששות (המוצדקים) מפריימריז אפשר להתגבר באמצעות ניתוח הכשלים והכנסת חדשנות בשיטת הבחירות: https://www... המשך קריאה

אין צורך לוותר על היתרונות הרבים בשיתוף ישיר של הציבור בקביעת רשימת מפלגה לכנסת. על החששות (המוצדקים) מפריימריז אפשר להתגבר באמצעות ניתוח הכשלים והכנסת חדשנות בשיטת הבחירות:
https://www.zman.co.il/267784/

בליכוד יש ’פריימריז’ אבל אין מצע כבר עשור. דווקא ליברמן בלי פריימריז מציג מצע עיקבי ובהיר. אולי היחיד ממגוון המפלגות ’היהודית–ודמוקרטית’. בעבודה, מרצ, ימינה, גנץ... יש מצע אבל לא מבטיחי... המשך קריאה

בליכוד יש ’פריימריז’ אבל אין מצע כבר עשור. דווקא ליברמן בלי פריימריז מציג מצע עיקבי ובהיר. אולי היחיד ממגוון המפלגות ’היהודית–ודמוקרטית’. בעבודה, מרצ, ימינה, גנץ… יש מצע אבל לא מבטיחים לקיים. צועקים בתקשורת, אבל בתחלס לא מחוייבים לשום מצע. התיזה של קישור פריימריז למצע לא עומדת במבחן המציאות

עוד 937 מילים ו-2 תגובות
סגירה