"ט"ו בשבט הגיע, חג לאילנות", הן מילות-השיר המוכר. אך האם גם המילים "ט"ו בשבט הגיע, חג לפירות" מתאימות? יום ט"ו בשבט הינו חג חביב על כלל עם ישראל, שזכה לשוב לארץ אבותיו ולמולדתו ההיסטורית.

בנוסף לטקסי הנטיעה המתרחשים בכל רחבי הארץ,  נוהגים להרבות באכילת פירות האילן ובמיוחד באכילת שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל (דברים ח', ח'). הפירות הללו, הנאכלים בצוותא בליל סדר ט"ו בשבט ("חמדת ימים") באים על פי מקובלי צפת כתיקון לחטא אכילת עץ הדעת:

"וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל-הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ-הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת" (בראשית ב', ט"ז).

נוהגים להרבות באכילת פירות האילן ובמיוחד שבעת המינים. הפירות הללו, הנאכלים בצוותא בליל סדר ט"ו בשבט באים עפ"י מקובלי צפת כתיקון לחטא אכילת עץ הדעת

נדמה שאותם המקובלים הרחיקו לכת וראו בתיקון ההוא, אליו חתרו, לא רק ממד לאומי אלא גם ממד הנוגע לכלל האנושות. בדומה לה' שנטע גן בעדן, על האדם ללכת בעקבות בוראו בנטיעת עצים עלי אדמות (בראשית ב', ח'):

"אף אתם, כשאתם נכנסים לארץ ישראל, לא תתעסקו אלא במטע תחילה: 'וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל' (ויקרא י"ט, כ"ג)" (ויקרא רבה, פרשת קדושים).

דרך זו של נטיעת עצים אין בה די כדי להביא את האדם למלוא התקדשותו.

אכילת פירות הארץ באה להשיב את האדם ואת כלל האנושות למצב הבראשיתי הנטול מקליפות זוהמת הנחש. מזונו הטבעוני, שבעזרתו מתקיים האדם הראשון, מבוסס על פירות העץ: "וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים, מִן-הָאֲדָמָה… וְטוֹב לְמַאֲכָל" (בראשית ב', ט') ובכך מעיד על רמתו הרוחנית הגבוהה, משום שהשכיל לשמור על מקור מחייתו ובריאותו התקינה ("לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ", בראשית ב', ט"ו).

רק לאחר אסון המבול, בעקבות מעילת המין האנושי בתפקידו לשמור על העולם והתדרדרותו המוסרית (בראשית ו', ו'), ניתן היתר מאת ה' לצרוך בשר (בראשית ט', ב'-ג'; סנהדרין נ"ט, ב'). בטרם הפיכת הבריאה, עומדים האדם ובעלי החיים יחד במעמד שוויוני ושום מחסום של עליונות או תחרות לא מפריד ביניהם (בראשית א', כ"ט-ל'). רש"י מפרש כך:

"הִשְׁוָה לָהֶם בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת לְמַאֲכָל וְלֹא הִרְשָׁה לָאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ לְהָמִית בְּרִיָּה וְלֶאֱכוֹל בָּשָׂר אַךְ כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב יֵאָכְלוּ יַחַד כֻּלָּם וּכְשֶׁבָּאוּ בְּנֵי נֹחַ הִתִּיר לָהֶן בָּשָׂר שֶׁנֶּאֱמַר כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חָי וְגוֹ' כְּיֶרֶק עֵשֶׂב שֶׁהִתַּרְתִּי לְאָדָם הָרִאשׁוֹן נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל".

אכילת פירות הארץ באה להשיב את האדם ואת כלל האנושות למצב הבראשיתי, המקולף מזוהמת הנחש. מזונו הטבעוני, שבעזרתו מתקיים האדם הראשון, מבוסס על פירות העץ

או האם, כפי שסבר הרב קוק בספרו "חזון הצמחונות והשלום", כל עוד לא הושג השלום בעולם אין האנושות בשלה לצמחונות (בעצם לטבעונות):

"כמה מגוחך הדבר, אם עם כל עוד טומאתו בו, יפשוט טלפיו ויפנה לו לדרך צדקה הרחוקה, להתחסד עם בע"ח, כאילו כבר גמר כל חשבונותיו עם בנ"א הברואים בצלם אלקים, כאילו כבר העמיד הכל על נכון, כבר העביר את שלטון הרשעה והשקר, שנאת עמים וקנאת לאומים, איבת גזעים ומריבת משפחות, המביאה להפיל חללים רבים ולשפך נחלי דמים – כאלו כל אלה כבר אפסו מן הארץ, עד שאין לה לאותה חסידה 'האנושית' במה להצטדק כ"א לפנות להעמיד על נכון מוסרה בדרך בע"ח… ע"כ אין זאת המעלה הוגנת לו לאדם כלל, כל זמן שפלותו, חוץ ממה שאין להעמיס יותר מפני הערך של אפשרות הסבל של כח המוסר האנושי כשהוא בחולשתו".

ט"ו בשבט, יום הטבעונות הלאומי

דומני שבעידן בו השיח הציבורי נסב סביב נושא הצדק החברתי, ניתן לאמץ את יום ט"ו בשבט כיום לאומי המוקדש לטבעונות ולהגברת המודעות ליתרונות הרבים של אידיאל נשגב זה.

דומני שבעידן בו השיח הציבורי נסב סביב נושא הצדק החברתי, ניתן לאמץ את יום ט"ו בשבט כיום לאומי המוקדש לטבעונות ולהגברת המודעות ליתרונות הרבים של אידיאל נשגב זה

אפשר כבר היום לחנך את דור ההמשך מגיל הגן לערכי הטבעונות כדלקמן: התיקון הכלל עולמי מתחיל בראש ובראשונה בתמורות פנימיות הדרגתיות, מן הפנים אל החוץ. אין לצפות שכל האנושות תוותר על הרגלי אכילת בשר באופן מיידי. מדובר בתהליך ארוך שדורש רצון כן לשנות דפוסי מחשבה ואכילה. מעגל הקהילות הטבעוניות ילך ויתרחב לממדים גדולים בזכות חינוך חברתי מבוסס על כבוד הזולת ושמירת הסביבה.

בנוסף לכך הטבעונות מבקשת מן האדם ריסון של כל תאוותיו הטבעיות:

"לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" (תהילים כ"ד, א').

שאיפת רעיון הטבעונות הינה גם לתקן עוול כלכלי, לצמצם נזקים בלתי הפיכים למשאבי-הטבע ולשים קץ לשפיכות הדמים (רעב ומלחמות בלתי פוסקות ברחבי העולם). עולה ממחקרים, שכמחצית מהמזון המיוצר בעולם אינו מגיע כלל לצלחת הצרכן אלא לפח האשפה מדי שנה, ושכמעל ל500 מיליארד קוב מים מבוזבזים על גידול יבולים לפיטום בהמות לטובת המערב. קולות רבים בקרב אומות העולם עולים וקוראים לשפר את האקלים ובעיקר לתקן את העוול הנורא והאיום כלפי אוכלוסיות חסרות-אונים שקרקעותיהן נגזלות על-ידי תאגידים כל-יכולים.

רג'נדרה קומר פצ'ורי (Rajendra Kumar Pachauri), שעמד בראש הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC, Intergovernmental Panel on Climate Change) וחתן פרס נובל לשנת 2007, המליץ על יום צמחוני לפחות פעם בשבוע. יוזמה נוספת בשם "Meatless Monday", יום שני ללא בשר, שמה לה למטרה לצמצם את צריכת הבשר ולשמור על הסביבה ועל בריאות האדם.

למה לא, אפוא, להירתם למשימה זו של צדק חברתי ותיקון העולם לאור חזון נביאי ישראל ולממש כאן ועכשיו את דבריהם:

"וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא עִם-חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם-עוֹף הַשָּׁמַיִם וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן-הָאָרֶץ וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח" (הושע ב', 20).

למה לא להירתם למשימת תיקון העולם לאור חזון נביאי ישראל: "וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא עִם-חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם-עוֹף הַשָּׁמַיִם וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן-הָאָרֶץ וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח" (הושע ב', 20).

סוד תיקון עץ הדעת טוב ורע טמון בחג "ט"ו בשבט, חג לפירות", יום הטבעונות שמחזיר את הקשר בין עם ישראל והאנושות לבין עץ החיים:

"וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ" (דברים ל', י"ט).

חג האילנות שמח!

בוגר מכון הציוויליזציות והשפות המזרחיות של פריז (INALCO), מלמד את התנ"ך, את שפתו, את מימד האתיקה הטמון בו ואת תולדות ישראל. חיים עלה מצרפת לארץ ב-1989. הוא טבעוני מתוך חזון לעולם טוב יותר וחולם על עידן חדש שבו העולם יבוא לתיקונו השלם. משוכנע שחזרתו של עם ישראל לארץ ישראל מבשרת על התחדשות האידיאל של אחוות-אחים, ומעודד דיאלוג פתוח בין -דתי מתוך כבוד לזולת. חיים מאמין שעל מדינת ישראל לתקן עוול היסטורי ומוסרי בכך שתכיר באופן רשמי ברצח העם הארמני.