האופוריה שהתפשטה בשמאל המצומק והחבול עם הקמת המחנה הדמוקרטי, רק לפני שלושה שבועות, התפוגגה כמעט כולה. מעמד השקת הקמפיין אתמול לא דמה בדבר לכנס השקת הקמפיין האנרגטי שקיימה בערב רשימת "ימינה", גלגולה החדש של הימין המאוחד, בו נכחו קרוב ל-300 איש.
באולם הלא גדול בבית סוקולוב, שבו השיקו ניצן הורוביץ, סתיו שפיר ואהוד ברק את קמפיין המחנה הדמוקרטי, לא נכח אפילו מועמד אחד נוסף של הרשימה. את מספר פעילי המפלגה אפשר היה לספור על פחות משתי ידיים, וגם נוכחות העיתונאים היתה דלילה משמעותית מהנוכחות בעת ההכרזה הדרמטית על הקמת המחנה הדמוקרטי בסוף יולי.
בשבועות שחלפו מאז ההכרזה, שלוותה עוד באותו ערב בסקר מחמיא שהעניק לרשימה החדשה 12 מנדטים, צנחה המחנה הדמוקרטי ל-8 מנדטים, והפכה לגירסה משודרגת מעט של מרצ. גדולה קצת יותר, בעלת טון תקיף יותר, אבל עדיין מוצר נישתי של השכבה החילונית המבוססת, המתגוררת ברובה במרכז הארץ. אותם 8% מהיהודים המגדירים את עצמם שמאל מובהק.
האסטרטגיה של המחנה הדמוקרטי היא לזנב בקולותיהם של כחול-לבן ושל העבודה-גשר. ההיגיון נעוץ בשאיפה להחזיק במנוף גדול ככל האפשר קודם ההליכה לנשיא המדינה, שיכריח את בני גנץ וחבריו לזנוח את רעיון ממשלת האחדות "הפחדני" עם הליכוד, ולהתחייב לממשלת מרכז-שמאל "אמיצה". שפיר אמרה כי מדובר ב"ממשלת חלומות".
חברי השלישיה המובילה הבטיחו באירוע אתמול להילחם בהסתה, בגזענות ובשחיתות של הימין; להנהיג נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת; להילחם למען כלכלה הוגנת ולמען העסקים הקטנים; להחליף את חוק הלאום בחוק השוויון; ולחתור לפתרון שתי המדינות.
אלא שממשלת מרכז-שמאל שתגשים את מלוא החזון של מרצ המשודרגת, אכן קיימת כרגע רק בחלומות. ביום בחירות מוצלח במיוחד ישיגו כחול-לבן, המחנה הדמוקרטי והעבודה-גשר 45 מנדטים, וכל שותפה נוספת לבד מהרשימה המשותפת, שהצטרפותה אינה ריאלית, תגרע חלק מהחזון.
המפלגות החרדיות, שספק אם ישיגו מספיק מנדטים להשלים 61, לא יאפשרו ממילא לקדם את הנושאים הקשורים לחופש מדת, וגם לא את עיגון השוויון בחוק יסוד.
ממשלת מרכז-שמאל שתגשים את מלוא החזון של מרצ המשודרגת, אכן קיימת כרגע רק בחלומות. ביום בחירות מוצלח במיוחד ישיגו כחול-לבן, המחנה הדמוקרטי והעבודה-גשר 45 מנדטים, וכל שותפה נוספת תגרע מהחזון
מפלגת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, בעלת היסטוריה של שחיתות ציבורית מהדרגות החמורות ביותר, גם היא אינה מועמדת לקואליציית החלומות. ליברמן כבר הצהיר שלא יישב עם רשימת השמאל, וגם אם ישבור את מילתו, יחסו לאזרחים הערבים מחפיר והוא אינו איש שלום. ישראל ביתנו גם אינה גדולה מספיק כדי להגיע ל-61.
בהיעדר חזון ריאלי, פנו ראשי המחנה הדמוקרטי למתקפה על המפלגות העמיתות. "עמיר פרץ העדיף לצערנו גשר לממשלת נתניהו", הטיח הורוביץ, מבלי לבסס את טענתו על ראיות חזקות. ביחס לכחול-לבן, המצהירה על רצונה בממשלת אחדות ללא נתניהו – ואם איתו אז לא כראש הממשלה – היו להורוביץ וחבריו טענות חזקות רק במעט.
"אנחנו כאן כדי לחשוף את שקר ממשלת האחדות הימנית", אמר. "ממשלה כזאת לא תביא לשום שינוי. איזו בשורה יש פה? היא לא תוציא את העמותות הדתיות מבתי הספר ולא תוריד את מחירי הדיור והמחיה". ואכן, ממשלת אחדות תהיה ממשלת מרכז-ימין, אך אם החרדים לא ישתתפו בה, ייתכן שהעמותות הדתיות דווקא כן יוגבלו. לכחול-לבן גם יש תוכניות להתמודדות עם יוקר המחיה.
"כחול-לבן הופכים להיות משענת לנתניהו במסע ההימלטות שלו מבית המשפט והכלא", המשיך הורוביץ. "כחול-לבן הולכים בעיניים פקוחות לממשלת ימין שבה הם יהיו שבויים של ימין ששואף לכופף את מערכת המשפט לצרכיו, להתגזען על חלק מאזרחי ישראל, ממשלה עם שורה של חקירות וכתבי אישום".
המלכוד שבו נמצאת המחנה הדמוקרטי לא עושה לה טוב. הוא גורם לה להפריח האשמות חסרות בסיס נגד העבודה-גשר הסוציאליסטית, שתהום פעורה בינה לבין הליכוד בנושאים הכלכליים והמדיניים, ונגד כחול-לבן, שהמחויבות הגדולה ביותר שלה היא להצלת שלטון החוק והנורמות הדמוקרטיות. חולשת הטיעונים גורמת לכך שקהל המצביעים של המחנה הדמוקרטי לא פורץ את גבולות הבייס השמאלני המובהק.
כדי להפוך לכוח מוביל, שיחולל שינוי במפת הגושים – גם אם יישאר לאחר הבחירות באופוזיציה – צריך המחנה הדמוקרטי לכרות בזמן הקצר שעד הבחירות ברית עמוקה ובעלת תוכן עם הרשימה המשותפת. רק ברית כזאת, לשיתוף פעולה הדוק בכנסת הבאה, במה שיהפוך למעין רשימת-על יהודית-ערבית המחויבת למאבקים לקידום הדמוקרטיה והשוויון, יכולה להגדיל משמעותית את אחוזי ההצבעה במגזר הערבי ואת השפעת השמאל.
בכל תרחיש אחר, המחנה הדמוקרטי צפויה להישאר לאחר הבחירות מפלגת שמאל קטנה, בעלת השפעה מוגבלת מאוד על המשחק הפוליטי.
המפלגה החרדית לאומית היחידה בימין
מחר (רביעי) יתקיים בהיכל התרבות בתל אביב "כנס דת ומדינה" ביוזמת המכון הישראלי לדמוקרטיה ותנועת "ישראל חופשית". לאחר פתיחה קצרה תקיים עיתונאית חדשות 12 דפנה ליאל סדרת ראיונות קצרים עם ראשי ובכירי מפלגות על עמדותיהם בנושא. יהיו שם יאיר לפיד, משה פייגלין, ניצן הורוביץ ועמיר פרץ.
מה שמעניין יותר הוא מי שלא יגיע: איילת שקד, רפי פרץ, נציג הליכוד ואביגדור ליברמן. למרות פניות חוזרות ונשנות לבכירי המפלגות הם לא מצאו לנכון להגיע ולהציג את משנתם. מנכ"ל ישראל חופשית אורי קידר לא חסך במאמצים.
"פנינו בהתחלה גם לשקד וגם לרפי פרץ ולא משכנו את ההזמנות אחרי האיחוד", אומר קידר. "לא היה שלב שבו אמרנו לפרץ שהוא כבר לא ראש מפלגה ולכן ההזמנה בטלה. הפגנו את כל הגמישות האפשרית אבל שמענו 'לא נוכל, שיקולי לוחות זמנים, הכלב אכל לי את המחברת'".
קל לנחש שאם נפתלי בנט היה ממשיך להוביל את הימין החדש הוא היה מתייצב בכנס בשמחה. בשבועות שבין ההכרזה על הבחירות החדשות לסיכום עם שקד ניהל בנט קמפיין פייסבוק בו סוגיות הדת והמדינה היו המרכיב הבולט ביותר, ברוח אמנת גביזון-מדן: תחבורה ציבורית בשבת במקומות מסויימים, מסחר בשבת, סיום מונופול הרבנות, רפורמה בגיור, שינוי היחס לזרמים הלא אורתודוקסים ועוד.
כל זה נעלם מהרגע שבנט פינה את מקומו לשקד החילונית. אף שבינה לבין עצמה היא מסכימה עם הרעיונות של בנט, היא הקריבה אותם על מזבח האיחוד בימין. נכון לעכשיו, למרות הצהרותיה על החשיבות ש"ימינה" תהיה מפלגה דתית-חילונית, היא מחקה למעשה את הימין החדש ובחרה באידיאולוגיה החרד"לית.
היה ראוי שאת ההתפארויות החוזרות ונשנות שלה על "המפלגה האידיאולוגית היחידה בימין", היא תחליף בהצגת דברים כהווייתם: "המפלגה החרדית לאומית היחידה בימין".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם