בשבועות האחרונים רעדה האדמה במטא (שמה החדש של חברת פייסבוק) מספר פעמים. תומר בראל, ישראלי שכיהן כסגן נשיא לתפעול וניהול סיכונים בתחום הבלוקצ'יין בחברה, הודיע על עזיבתו. בראל נטש לאחר שדיוויד מרקוס, הנחשב ל"מוח" מאחורי פיתוח מטבע הקריפטו של מטא ושהוביל את התחום בחברה, פרש גם הוא.
חודשיים קודם לכן נטשו שניים מהמפתחים הבכירים של הארנק הדיגיטלי במטא לטובת קרן ההשקעות A16Z. הקרן השקיעה בפרויקט של מטא בעבר אך נטשה אותו וכעת פוזלת לכיוון פיתוח פרויקט קריפטו שונה עם ענקיות דיגיטליות אחרות.
רצף העזיבות היה רק חלק משרשרת מכות שספג הפרויקט השאפתני של מארק צוקרברג ושנועד לשנות את פני המערכת המוניטרית העולמית.
הכול התחיל בהכרזה דרמטית של מטא באמצע יוני 2019 על מטבע הליברה. בניגוד למטבעות הקריפטו התנודתיות שיש היום, הליברה תוכננה על ידי מטא להיות מטבע בעל ערך יציב – וזאת על ידי הצמדתו לסל של מטבעות ממשלתיים שונים יחד עם אג"חים ממשלתיים.
כלומר, ערכו של הליברה היה אמור להיות ממוצע של ערך הנכסים הפיננסים מהיציבים בעולם. מי שישתמש בו יוכל בכל רגע להמיר אותו חזרה למטבע המדינתי באותו ערך פחות או יותר בו קנה אותו.
התכנון המקורי היה שמטא תחזיק רק באחוז אחד מהשליטה במטבע. בסך הכול כ-100 חברות מהגדולות בעולם – בינהן ויזה, מאסטרקרד, איביי, פייפאל ועוד – היו אלו שאמורות לנהל את המטבע תחת ארגון ליברה שישב בג'נבה. מטא הייתה אמורה להיות רק אחת בתוך הקבוצה הגדולה הזו.
תפקידן של אותן חברות היה אמור להזכיר קצת את תפקיד הבנק המרכזי. הן ינפיקו מטבעות חדשים, יוציאו מטבעות ישנים מהמחזור, ינהלו את המערכת, יפקחו עליה, וגם יספקו את כל כוח המחשוב הדרוש לקיומה.
תפקידן של החברות היה אמור להזכיר קצת את תפקיד הבנק המרכזי. הן ינפיקו מטבעות חדשים, יוציאו מטבעות ישנים מהמחזור, ינהלו את המערכת, יפקחו עליה, וגם יספקו את כל כוח המחשוב הדרוש לקיומה
מטא תכננה להפעיל את האפליקציה (הארנק) דרכו המשתמשים ינהלו את כל הפעילות עם המטבע: המרה, העברה, שמירה. האפליקציה הייתה אמורה לשבת על אחת מהפלטפורמות הפופולריות בעולם כמו זו של וואטסאפ. לאותו ארנק תכננה מטא לקרא בשם "קליברה".
המשמעות של מהלך כזה היה שמטא תשלוט למעשה בכל המידע הפיננסי של משתמשי המערכת, שכן היא תהיה חשופה לכל מאגר הנתונים של החשבונות וההעברות שלהם.
על פי התכנון, בתחילת 2020 המיזם השאפתני היה אמור לצאת לדרך ולספק גישה לשירותי העולם הפיננסי המודרני לכ-2.5 מיליארד משתמשי הרשתות החברתיות שמתפעלת מטא. ההשלכות של מיזם כזה על המערכת המוניטרית עשויות היו להיות לא פחות מדרמטיות.
על פי התכנון, בתחילת 2020 המיזם השאפתני היה אמור לצאת לדרך ולספק גישה לשירותי העולם הפיננסי המודרני לכ-2.5 מיליארד משתמשי הרשתות החברתיות שמתפעלת מטא
המערכת היה אמורה להיות גלובלית, זולה לשימוש, פעילה 24 שעות ללא צורך בשירותי בנקאי, והפעולות בה היו אמורות להתבצע במהירה ויעילות. למערכות הבנקאיות המסורתיות היקרות, שכפופות לרגולציה כבדה ואילוצי מחשוב מכבידים, לא היה סיכוי להתמודד מול אותן יכולות ועלויות.
למרות ההיסטוריה הבעייתית של פייסבוק בכל הקשור לשימוש פסול בנתוני הפרטיות של משתמשיה, כמה מענקיות הפינטק הסכימו להצטרף לצוות של צוקרברג ולהיות חלק מפיתוח הפרויקט.
לעומת זאת, היו גם מי שהרגישו מאוימים מהפרויקט ולא התלהבו כל כך לשתף איתו פעולה.
הבעיה של צוקרברג הייתה שמדובר בקבוצת אנשים בעלי השפעה וכוח – ביניהם פוליטיקאים, רגולטורים, בנקים מרכזיים ועיתונאים. הם הביעו חשש שהליברה בעצם תגרום לממשלות לאבד שליטה על המדיניות המוניטרית. לאור ההיסטוריה הבעייתית של מטא, הם גם חששו לפגיעה בזכויות הפרט וזכויות האזרח.
צוקרברג ומרקוס נאלצו מייד אחרי ההכרזה על המטבע לעמוד בפני חקירות אינטנסיביות וצולבות מצד הסנאט. כדי להרגיע את ההתנגדות הגדולה בארה"ב, צוקרברג טען באחד השימועים שנערכו באוקטובר 2019 כי פייסבוק "לא תהיה חלק מהשקת מערכת התשלומים של ליברה בשום מקום בעולם אלא אם כל הרגולטורים בארה"ב יאשרו אותה".
כדי להרגיע את ההתנגדות הגדולה בארה"ב, צוקרברג טען באחד השימועים שנערכו כי פייסבוק "לא תהיה חלק מהשקת מערכת התשלומים של ליברה בשום מקום בעולם אלא אם כל הרגולטורים בארה"ב יאשרו אותה"
הבעיה היא שלא רק בארה"ב התנגדו למיזם. גם באירופה מחוקקים ורגולטורים נרתעו ממנו. מי שמשך הכי הרבה את האש היה ארגון ליברה. החשש היה שארגון כזה של חברות פרטיות חזקות עלול להכריע בעצם את גורלן הכלכלי של מדינות שלמות ולבטל חלק מהדמוקרטיה.
לאט-לאט פוליטיקאים ורגולטורים באירופה ובארה"ב החלו לאיים על החברות בארגון. כדי להפחית מהביקורת גם מול האירופאים ולמנוע את בריחת החברות מהארגון, הודיע ליברה בספטמבר 2019 כי יבקש רישיון של מערכת התשלומים בשווייץ, שם ישב המטה.
מאמצי ההרגעה לא עזרו. הלחץ על חברי המיזם גבר, מה שגרם לחברות בכירות לנטוש את הספינה אחת-אחת. בין החברות העוזבות היו ויזה, סטרייפ, מאסטרקרד, איביי וחברות אחרות שנטשו בהדרגה עד אוקטובר 2019. גם מייסדי ליברה קווין וייל ומורגן בלר נטשו את הפרויקט.
הלחץ על חברי המיזם גבר, מה שגרם לחברות בכירות לנטוש את הספינה אחת-אחת. בין החברות העוזבות היו ויזה, סטרייפ, מאסטרקרד, איביי וחברות אחרות שנטשו בהדרגה עד אוקטובר 2019
ההתדרדרות מפה הייתה בלתי נמנעת ודי מהירה. כבר במאי 2020 שונה שמו של קליברה הכושל לנובי. כעבור חצי שנה שונה גם שמו של הליברה לדיאם. במאי 2021 הארגון נאלץ לנטוש את מטהו בשוויץ ועבר לקליפורניה. במקביל הוחלט לנטוש גם את הרעיון להצמיד את המטבע לסל מטבעות ואג"חים גלובלי ולקשור את עצמו רק לדולר או אירו.
המטבע שאמור היה לשנות את העולם הסתפק לבינתיים באיחור של שנתיים בהשקה צנועה של פיילוט לנובי, שמשמש כאמור כארנק המטבעות הדיגיטליים שפיתחה החברה. הפיילוט של מטא נערך למספר משתמשים מוגבל בארה"ב ובגואטמלה. הארנק שנמצא כבר בחנויות גוגל ואפל יפעל יחד עם מטבע מסוג "סטייבל קוין", כלומר כזה שערכו יהיה צמוד לדולר.
הסיבה שמטא בחרה להשיק בפיילוט שלה רק את הארנק שייסדה ללא מטבע הדיאם שלה היא שוב בשל התנגדות הרגולטורים הן בארה"ב והן באירופה שעדיין שמים רגליים להוצאתו לפועל.
הפיילוט הוא חלק מהתכנון מחדש והצנוע יותר של פרויקט ליברה לשעבר. המטרה הפעם ליצור מערכי תשלום שיבואו לידי יישום בתוך מוצרי החברה. כך יוכלו למשל משתמשי פייסבוק לפתוח חנות מקוונת ולמכור מוצרים אך ורק עם מטבע הדיאם.
כך מקווים במטא יוכלו משתמשי הרשת החברתית להשתמש במהירות ויעילות אך ורק במטבע שלהם ללא צורך להעביר כספים דרך המערכת הבנקאית המסורתית והמסורבלת. הרווח של מטא ממערכת כזו תהיה גביית עמלות על סליקת תשלומים מהחנויות. פוטנציאל הרווח לחברה הוא אדיר.
בנוסף, מטא עדיין לא ויתרה סופית על החלום להפוך את הדיאם למטבע גלובלי הנסחר מחוץ לחנויות המקוונות ברשתות החברתיות שלה. בשנה האחרונה היא מנסה בכל זאת להחדיר את ארנק הנובי שלה עם מטבע הדיאם גם כאמצעי תשלום מקובל במדינות בעולם, כולל פה בישראל. הרעיון הוא שבכל רגע ניתן יהיה להמיר את המטבע המקומי בדיאם ולהיפך.
מטא עדיין לא ויתרה סופית על החלום להפוך את הדיאם למטבע גלובלי. בשנה האחרונה היא מנסה בכל זאת להחדיר את ארנק הנובי שלה עם מטבע הדיאם גם כאמצעי תשלום מקובל במדינות בעולם, כולל פה בישראל
לא מדובר במהלך מינורי, בהתחשב בפוטנציאל המשתמשים הגדול שיש למטא במטבע כזה, אך הדרך לשם עוד ארוכה. עד אז מטא עוד תצטרך לעבור את משוכת הרגולטורים במדינות השונות ואת מבחן אמון הציבור שיצטרך להפקיד את כספו בחברה שאינה מצטיינת, בלשון המעטה, בשמירת פרטיו האישיים. אם נשפוט לפי ההיסטוריה – נראה שהפעם, לצוקרברג לא הולך להיות קל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם