דור ה-Z מוביל שינוי חברתי גלובלי

גרטה טונברג (צילום: AP Photo/Markus Schreiber,)
AP Photo/Markus Schreiber,
גרטה טונברג

בשנת 2018, בוועידת האו"ם לשינויי האקלים של שנת 2018, עמדה מול באי הוועידה נערה בת 15 בשם גרטה טונברג, הלוקה באספרגר ו-OCD ואמרה:

”אנשים סובלים. אנשים מתים. המערכות האקולוגיות שלנו מתמוטטות. אנו בפתחה של הכחדה המונית, וכל מה שאתם מסוגלים לדבר עליו הוא כסף, ואגדות על צמיחה כלכלית נצחית. איך אתם מעזים?“.

בשנת 2018, מול באי בוועידת האו"ם לשינויי האקלים, עמדה נערה בת 15 בשם גרטה טונברג, הלוקה באספרגר ו-OCD ואמרה: "אנו בפתחה של הכחדה המונית, וכל מה שאתם מסוגלים לדבר עליו הוא כסף"

במילים אלו מתחה גרטה טונברג קו ישיר אל הדברים שאמר למעלה ממאה שנים קודם לכן צ׳יף רוב וולף:

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו, רק אז אולי יבינו בני האדם שאי אפשר לאכול כסף".

בני דור ה-Z אליו שייכת טונברג, נולדו לאחר עידן המלחמה הקרה ונפילת ברית המועצות. רובם נולדו אחרי אסון התאומים ולצד גל פיגועי הטרור בשנות ה-2000 במערב. הם חיים בתחושה של איום קיומי גובר ותפיסת העולם כ"לא בטוח". הם בעלי מודעות גלובלית גדולה יותר וחשים אחריות אישית על העולם אותו הם תופסים כ"שלנו".

יותר מהדור שקדם להם הם מוטרדים בנושאים חברתיים, סביבתיים, גלובליים, יצירת עולם טוב. הם בעלי זיקה קהילתית גבוהה יותר למרות שגדלו לכאורה בבדידות מול מסכים.

הם מגלים סובלנות רבה יותר כלפי אחרים וצפויים להיות הדור המגוון ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, עם קצב גידול מהיר של משפחות מעורבות וקבלת הומואים, לסביות וטרנסג'נדרים לחברה כפי שלא היה בעבר. ברובם הם חסרי אמונה בממסד ובממשלות או לפחות לא מקבלים אותם כמובנים מאליהם.

זו לא הפעם הראשונה שהדור הצעיר מערער על סדרי עולם ישנים המייצגים בעיניו מסורת רעה והרסנית: הנוער לשלטון! קראו ילדי הפרחים בשנות ה-60 על רקע מלחמת וייטנאם. רובם התיישרו לקונצנזוס הנוח של חיים ״נורמטיביים״ כפי שרוח החברה הכתיבה, או דוכאו על ידי הממסד (אבי הופמן).

יותר מהדור שקדם להם הם מוטרדים בנושאים חברתיים, סביבתיים, גלובליים, יצירת עולם טוב. הם בעלי זיקה קהילתית גבוהה יותר למרות שגדלו לכאורה בבדידות מול מסכים

הדור הצעיר כמנוף לשינוי אינו רעיון חדש. הילדים גויסו כשומרי הסף לחגירת חגורות בטיחות, והקמפיין המונומנטלי משנות ה-60 נגד קטיפת פרחי הבר, זכור ככזה שיצר שינוי תודעה עמוק והשפעה מוצלחת.

גם ארגוני הנוער ותנועות הנוער משתייכים לעולם בו המבוגרים מחנכים את הצעירים. הצופים, הנוער העובד, ועד פעילויות לנוער כמו תנועת "אחריי", שומרי הגן" או "חמש אצבעות" ממשיכות להיות עמוד השדרה בחינוך הבלתי פורמלי – אבל מובלות על ידי מבוגרים ולכן מבחינות רבות מייצגות את העולם הישן.

לא מדובר ברצון לבטל את החשיבות של פעילויות אלו, למרות שמדובר במסגרות ותיקות ושמרניות יחסית. נראה כי הדור הצעיר מודע לכוחו, דורש את ההשתנות הגלובלית בתחומים שונים ואף מוביל אותה. גם אם ההובלה נעשית על ידי מנהיגות מבוגרת, הרי שכיום יותר ויותר, הרוח הגבית ומצפן המדיניות מוכתבים על ידי הדורות הצעירים והמבוגרים חשים שהצדק עימם ומאפשרים לנוער להשפיע יותר מבעבר.

נראה כי הדור הצעיר מודע לכוחו ודורש את ההשתנות הגלובלית. גם אם ההובלה נעשית ע"י מנהיגות מבוגרת, הרוח הגבית ומצפן המדיניות מוכתבים ע"י הצעירים, והמבוגרים מאפשרים להם להשפיע יותר מבעבר

אבל הפעם זה שונה. ההבדל הגדול הוא שכאן לא מדובר על רתימת הנוער בקמפיין שיצרו המבוגרים, אלא על הובלה ספונטנית ומנהיגות אותנטית של הנוער לנושאים שמעסיקים אותם. דור ה-Z פועל באופן שלא נעשה עד עכשיו וזה להתארגן באופן הכי טבעי שהוא מכיר: רשתות חברתיות דיגיטליות היוצאות החוצה לשטח.

כפי שכתב יובל נח הררי בספרו על ההיסטוריה של המחר:

"כדי לעשות מהפכה אין די במספרים…. אלא ברשת של אנשים… היודעים לשתף פעולה".

מחאת האקלים ומחאות אחרות הנן נביטה של ארגוני נוער שנוצרו על ידי נוער.
העולם מוכן למהפכה הזו. דור ה-Z מדבר טכנולוגיה כ"שפת אם" המהווה את הפלטפורמה דרכה מתנהלות מערכות החיים.

הגלובליזציה הפכה את הגיוון האנושי (דייוורסיטי) לערך מוביל, ערעור הגבולות של תקינות וחוסר תקינות ואפילו התיישרותו של הממסד הדתי לתפיסות חדשות.

הצורך בשינוי ברור והמוטיבציות לרסן את הדור הצעיר נמוכות יותר וגם פחות אפשריות לנוכח המצב הקיים. גם לא מדובר על מרד לשם מרד – אלא אמירה פוזיטיבית עם מטרה טובה ומוגדרת. מעבר ל"המבוגרים לא מבינים" ניצבת עמדה: זה העולם שלנו, המבוגרים נכשלו בדאגה לעתיד. זה תפקידנו ואנחנו נדאג לו!

אם בשנות ה-60 דובר על "שלום, שוויון ואחווה", ובעקבותיו 60 שנה ללא מלחמות עולמיות וצמיחה כלכלית, כיום מדובר על אקולוגיה, הוגנות חברתית וסביבתית על פני הגלובוס כולו כדי שלא נאבד את היקום שאנו חיים בו ובמשך עשרות שנים הורסים אותו במו ידינו. השינוי המבוקש מצטרף למוכנות של הדור המוביל את השינוי, לשלם מחיר בוויתור על נוחיות והרגלים ישנים.

לא מדובר על מרד לשם מרד – אלא אמירה פוזיטיבית עם מטרה טובה ומוגדרת. מעבר ל"המבוגרים לא מבינים" ניצבת עמדה: זה העולם שלנו, המבוגרים נכשלו בדאגה לעתיד. זה תפקידנו ואנחנו נדאג לו!

המבוגרים שבינינו צריכים לתת לאש הזו לבעור, לפתח סביבת השראה ולפנות לפעלתנות מרחבי המימוש. המטרה משותפת – הצלת הכדור בו יחיו ילדינו והדורות הבאים.

דני עבודי הוא מנהל מרכז ק.מ.ה באורנים. הוא בוגר תכנית מנדל למנהיגות חינוכית במסגרתה חקר את נושא המצויינות כערך ופיתוח אישי כמנוף לשינוי חברתי. הקים וניהל את חברת ההייטק "שארפ מינד סולושנס" לפיתוח יכולות חשיבה. בהמשך פנה לחינוך, והקים מיזמים חינוכיים וטכנולוגיים לקידום החינוך הציבורי על בסיס מקומי. עבודי בוגר הפקולטה להנדסה, בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. מתגורר באבן יהודה, נשוי ואב לשניים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 747 מילים ו-1 תגובות
סגירה