אם תוכנית הגרעין האיראנית אכן לא נועדה בהכרח לשגר טילים אטומיים לישראל  ולעולם, אלא לקדם בחסות הגרעין את המיסיון השיעי ולהקים דאעש שיעי בחסות איראן, הרי ההתמודדות עם השאיפות האיראניות לא צריכה להתמקד רק בגרעין האיראני, אלא גם בסיכול תוכנית התשאיוע בסהר הפורה.

ובעניין זה יש לשים לב למהירות שבה חידשה הרשות הפלסטינית את קשריה עם אסד. תחילה שיגרה משלחת בראשות ג'יבריל רג'וב לדמשק וללבנון, כאשר רג'וב אמר כי גירושה של סוריה מן הליגה הערבית היא בושה לערבים, והוסיף כי אבו מאזן בעצמו יבוא לפגוש את אסד.

יש לשים לב למהירות שבה חידשה הרש"פ את קשריה עם אסד. תחילה שיגרה לדמשק וללבנון משלחת בראשות רג'וב, שאמר כי גירוש סוריה מהליגה הערבית הוא בושה לערבים, והוסיף כי אבו מאזן בעצמו יבוא לפגוש את אסד

העם הסורי קיבל את ההכרזות של רג'וב בתדהמה, ואם אכן תתממש כוונתו של אבו מאזן לבוא לדמשק ולכנס את המועצה הלאומית של אשף בדמשק – הרי זה יהיה בבחינת גט סופי של הערבים לאשף ולבעיה הפלסטינית.

האופוזיציה הסורית פרסמה סרטון לעגני לאש"ף, בו תהתה איך הפלסטינים שמנפנפים במפתח של הנכבה מתחבקים עם אסד, שעשה לסורים נכבה גרועה יותר. לא זו בלבד, יחידות של אשף השתתפו בטבח העם הסורי בשירות אסד. על הכוונה לכנס את המועצה המרכזית במחנה ירמוכ – האופוזיציה הסורית שאלה: איזה מחנה? הכל הרוס.

לעניין זה הייתי מוסיף, כי כאשר אשף ביקש מאסד לשקם את מחנה ירמוכ, אסד הסכים רק בשטח הקטן של מחנה הפליטים המקורי ליד משרדי אונרא, ודרש כי כל פליט שיבקש לחזור יצטרך לפנות למוחבראת. כלומר: רק סכלים גמורים יבואו למוחבראת של אסד ביוזמתם.

כל העניין צץ בגלל הידיעות על שובה הצפוי של סוריה לליגה הערבית. נסיעתו המתוכננת של אבו מאזן לאסד תשרוף סופית את קשריו עם סעודיה. ראש המודיעין הסעודי ברר עם סוריה את עניין הפיוס וחזר מאוכזב. סעודיה מתנגדת למהלך, דוברים סעודיים תיארו את אסד כשקרן. ולפיכך יש סימן שאלה אם אכן נראה במרץ את סוריה בליגה הערבית.

נסיעתו המתוכננת של אבו מאזן לאסד תשרוף סופית את קשריו עם סעודיה. ראש המודיעין הסעודי ברר עם סוריה את עניין הפיוס וחזר מאוכזב. דוברים סעודים תיארו את אסד כשקרן

איך זה קשור אלינו? לפני כמה חודשים התכנסו באירביל בירת כורדיסטן ראשי השבטים הבדואים של עיראק וקראו לשלום עם ישראל והצטרפות להסכמי אברהם. ישראל לא הגיבה, וזאת טעות. היא נובעת מכך שבישראל – ובכלל במערב – לא הפנימו מה באמת התחולל בסער הערבי.

הערבים התפכחו מן האידאולוגיות הפאן ערביות והפאן איסלאמיות ששלטו במרחב וגרמו לחורבן מדינות ערב. האידאולוגיות האלה הם המחסום בפני ישראל לשלום. המפרץ יצא מהן הראשון – והתוצאה: הסכמי אברהם.

אשף היא תנועה פאן ערבית. כאשר הופיעו הידיעות על שובה של סוריה לעולם הערבי, ראש לשכתו של אבן מאזן שמח: אבו מאזן היה אמור לדון עם אלג'יריה על שובו של השיח הפאן ערבי, שיעמיד את הבעיה הפלסטינית שוב על ראש סדר היום הערבי.

שובה של הפאן ערביות היא בעיה לישראל פנימה, כי גם המשותפת היא פאן ערבית, ביחוד בל'ד, ושובו של אסד לליגה הערבית ייתן רוח גבית לחולל לערביי ישראל את האסון שנפל על סוריה ועיראק. שובה של סוריה לחיק הערביות תעניק רוח גבית לקיצוניות הערבית בכלל, ואיראן רוכבת על הפאן ערביות כדי להרוס את מדינות ערב.

לפני כמה חודשים התכנסו באירביל בירת כורדיסטן ראשי השבטים הבדואים של עיראק וקראו לשלום עם ישראל והצטרפות להסכמי אברהם. ישראל לא הגיבה, וזאת טעות

מה שישראל צריכה לעשות עכשיו זה להתחבר עם הערבים שהתפכחו מן הסיסמאות, ורוצים להתחבר עם ישראל, ויש רבים כאלה. ידע אישי.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.