הרשומה הקודמת התמקדה בגורם הכלכלי לעוני בעיראק ואחוז האבטלה הגבוה, הנובע ממפגעי הטבע והקורונה וההרס שהביאו המלחמות במדינה בזו אחר זו. הפעם נסביר את המשבר תוך התמקדות בגורם האיראני. דו"ח שפרסם פרופ' אמציה ברעם ל-GIS, שרות המידע הגיאופוליטי בקיץ האחרון, חושף עד כמה הרסנית המעורבות האיראנית.
פרופ' אמציה ברעם, מומחה בעל שם עולמי בנושא עיראק, בדק עד כמה אשמה איראן במצב הכלכלי הקשה בעיראק והגיע למסקנות די ברורות. השחיתות מאז השתלטות השיעים הפרו-איראנים על עיראק הגיעה לרמות חמורות הרבה יותר מאשר בתקופתו של סדאם חוסיין.
פרופ' אמציה ברעם, בדק עד כמה אשמה איראן במצב הכלכלי הקשה בעיראק, והסיק כי השחיתות מאז השתלטות השיעים הפרו-איראנים על עיראק החמירה יותר מאשר בתקופת סדאם
ברעם מסביר כי אחוז ניכר מההכנסות מנפט בעיראק משולמות לפקידי ממשל ועובדי מדינה (כ-60% מהעובדים במדינה!) שבחלקם אינם עובדים כלל בפועל. תשלום משכורות לעובדי או "עובדי" מדינה היא אחת הדרכים של פוליטיקאים לגייס תומכים על חשבון הקופה הציבורית. כשהדבר נעשה בקנה-מידה של מאות אלפים זה מעמיס על תקציב המדינה עומס בלתי אפשרי.
עיראק משלמת משכורות למיליציות המשרתות את איראן
איראן מושכת בחוטים בפוליטיקה העיראקית. זה מסביר את שתיקתם של הפוליטיקאים העיראקיים כאשר המיליציות של "הגיוס העממי" הפרו-איראניות טבחו בכ-600 מפגינים ופצעו יותר מעשרים אלף, בגלי המחאה מאז קיץ 2018 על השחיתות וההזנחה הכלכלית הממשלתית ועל מעורבותה המסיבית של איראן בעיראק.
#Iraq Tension rises as the #Iran -backed Shia militia of Asa'ib Ahl al-Haq (AAH) threatens prime minister Mustafa al-Kadhimi & pro US figures. Kadhimi seems defiant. Earlier ,security forces arrested senior AAH members for attacking Iraqi military camps pic.twitter.com/FR3T5MoHgR
— Rafid Jaboori رافد جبّوري (@RafidFJ) December 25, 2020
המיליציות הללו היו אמורות להתפרק אחרי שסיימו את תפקידן במלחמה מול דאעש ב-2017. כפי שברעם מסביר, גיוס המיליציות העיראקיות היה צעד הכרחי ב-2014 במלחמה נגד דאעש, שאיים על העולם השיעי. היה זה איתוללה עלי אל-סיסתאני שקרא לגיוס המוני למיליציות אף שהוא מתנגד להשפעה האיראנית בעיראק.
אך גייס אל-קודס האיראני ניצל זאת ומייד השתלט על רוב ארגוני המיליציה. מרגע שיצא הג'ין מהבקבוק, לא ניתן עוד להשיבו, ואיראן לא תיתן לזה לקרות. כעת "הגיוס העממי" הוא מפלצת. המיליציות משמשות כאמצעי שליטה לטהראן. הן מטילות את אימתן על האזרחים והפוליטיקאים העיראקים. מדובר בכחמישים מיליציות פרו-איראניות שמבחינה רשמית כוללים 160 אלף לוחמים. הם זוכים לאימונים נחותים ביחס לצבא העיראקי, אך בכל זאת מצויידים בחימוש ברמה טובה על חשבון ממשלת עיראק. ובהבדל מן הצבא, יש להם מוטיבציה גבוהה.
איראן מושכת בחוטים בפוליטיקה העיראקית. זה מסביר את שתיקת הפוליטיקאים העיראקיים כשהמיליציות של "הגיוס העממי" הפרו-איראניות טבחו בכ-600 מפגינים ופצעו יותר מעשרים אלף
הטרור של המיליציות התבטא בשנים האחרונות לא רק בדיכוי אלים של הפגנות, אלא גם ברצח אישים כמו השאם אל-האשמי אחד מיועציו של רה"מ אל-כאזמי ובירי טילים על הנציגות האמריקאית באזור הירוק (המרכז הדיפלומטי בבגדאד) ועל חיילים אמריקאיים המתארחים בבסיסי-צבא עיראקיים כולל בארביל שבכורדיסטן.
Writing this piece has been very hard. Yet, despite feeling shock, grief, and anger, I wanted to pay tribute to my friend Hisham al-Hashimi, who was assassinated last week outside his home in Baghdad. https://t.co/Hyt1guPlj8 pic.twitter.com/9QDP7v2ZQh
— Renad Mansour (@renadmansour) July 13, 2020
הפרוקסי של איראן מתנהג כבעל הבית
המיליציות מתנהגות כגוף הנמצא מעל החוק. הן מתעלמות מהמשטרה וגובות דמי מעבר במחסומים שהן מציבות במעברי הגבול. שם המיליציות גובות מיסים שאמורים להיות משולמים לשלטון. הפסדי המשטר העיראקי כתוצאה מכך מוערכים במיליארדים כל שנה.
בעלי עסקים מחויבים לשלם פרוטקשן למיליציות, מה שפוגע במעמדות הבינוני והגבוה במדינה. שלטון האימה של המיליציות תורם משמעותית להתרוששות האוכלוסייה, לדיכוי היזמות הפרטית, לבריחתם של המשקיעים ולהגירתם של עיראקים משכילים לחו"ל.
בעלי עסקים מחויבים בפרוטקשן למיליציות, ושלטון האימה שלהן תורם משמעותית להתרוששות האוכלוסייה, לדיכוי היזמות הפרטית, לבריחת משקיעים ולהגירת עיראקים משכילים לחו"ל
בנוסף, חולשתה של ממשלת עיראק ביחס למיליציות מתבטאת ב"דלת המסתובבת" של מעצרי בכירים בגיוס העממי, החשודים בפיגועים ובשחרורם לאחר ימים ספורים. הצבא העיראקי אינו גדול מספרית מהמיליציות לטענת ברעם. היתרון שיש לצבא על פני המיליציות מתבטא בעיקר בחיל אוויר קטן וכ-300 טנקים. יתרון כזה אינו מאפשר לחימה יעילה במיליציות, מבלי להיגרר למלחמת אזרחים.
גניבת אוצרות טבע וניצול כלכלי
הדו"ח של ברעם מתייחס לסוגיה הקשה של המחסור במים. במהלך 2021 נמסר ממקורות שונים כי איראן חוסמת את מקורות המים לעיראק, ע"י הטיית הזרם של הנהרות. איראן חסמה את המים הזורמים מהזגרוס אל אגן החידקל וייבשה אזורים שלמים בדיאלא ודרומה.
סוגיה נוספת אליה מתייחס הדו"ח היא הצפתו של השוק העיראקי במוצרים איראנים, מה שפוגע אנושות בתוצרת המקומית והורס את המגזר הפרטי. בין המוצרים המיובאים מאיראן – תרופות זולות ומסוכנות בחלקן (ללא רגולציה), ירקות ופירות, וגם מוצרי חשמל נחותים אך זולים. בגלל שליטת המיליציות ברוב מעברי-הגבול – ממשלת עיראק מתקשה לגבות מכסי יבוא להגנת התוצרת המקומית.
אמנם עיראק עשירה בנפט, אך היא תלויה באיראן בתחום האנרגיה, בעיקר בגז וחשמל. ייבוא הגז מאיראן (כשעיראק עשירה מאד בגז טבעי) הוא אחד האבסורדים וההוכחות לשליטת איראן במדינה. 42% מהחשמל ו-30% מהגז בעיראק מקורם באיראן.
כאשר ממשלת עיראק מאחרת בתשלום, איראן לא מהססת להפסיק את אספקת החשמל, כפי שאירע בקיץ 2018 ושוב בקיץ 2019. אז נותרו עיראקים רבים בשיא החום שבועות ארוכים ללא מקררים וללא מזגן (לעיתים ב-50 מעלות חום). זו היתה סיבה מרכזית להפגנות האנטי-איראניות.
כשממשלת עיראק מאחרת בתשלום, איראן לא מהססת להפסיק את אספקת החשמל, ואף הותירה עיראקים רבים בשיא החום שבועות ארוכים ללא מקררים וללא מזגן (לעיתים ב-50 מעלות חום)
היעדר תקווה לשינוי קרוב
ברעם מסכם כי למרבה הצער, איראן מעוניינת להנציח את האנרכיה-למחצה בעיראק ואת חולשתה של הממשלה. מצב זה מבטיח את המשך שליטתה של איראן על עיראק.
מבחינת איראן השליטה בעיראק חיונית, ראשית מפני שבהבדל מסוריה, לבנון ותימן, העולות לאיראן הון תועפות, עיראק היא פרה כלכלית חולבת. שנית, עיראק היא המעבר היבשתי של איראן לסוריה וללבנון ומוצא אסטרטגי חיוני לים התיכון.
התוצאה הכלכלית לעיראק הרסנית ביותר לטווח ארוך. הצעירים בעיראק שוקעים בייאוש ומעדיפים לעזוב את המדינה בכל הזדמנות שניתנת להם.
הדו"ח של ברעם נכתב בקיץ 2021. אמנם מאז חלו מספר שינויים מעניינים. בבחירות אוקטובר ניצחו מתנגדי המיליציות ברוב גדול ועיראק התקרבה בחודשים האחרונים לירדן, מצרים, סעודיה ולמדינות המפרץ, ואף חתמה עם סעודיה וכווית וכנראה גם עם ירדן על הסכם הספקת חשמל, שאמור להחליף את ההספקה מאיראן.
המיליציות הגיבו בזעם. המנהיג השיעי מוקתדא צדר, הקורא למלחמה בשחיתות ועצמאות מן ההשפעה האיראנית, צובר כוח עצום ברחוב השיעי על חשבונן של המיליציות הפרו-איראניות, המאבדות פופולריות בהתמדה.
ברעם מסכם כי למרבה הצער, איראן מעוניינת להנציח את האנרכיה-למחצה בעיראק ואת חולשתה של הממשלה. מצב זה מבטיח את המשך שליטתה של איראן על עיראק
אך האם ניצנים אלה של אבדן שליטה איראנית בעיראק יביאו להתאוששות כלכלת עיראק? כנראה לא בטווח הקצר, אם בכלל. יש לזכור כי בימים אלה מתגשם החלום האיראני – פינוי רוב הכוחות האמריקאים מאדמת איראן.
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם