העולם רותח, משבר האקלים מככב בראש סדר היום התקשורתי והפוליטי במדינות רבות, האו"ם פרסם השבוע עוד דוח שמבהיר שהזמן הולך ואוזל – ורק לממשלת ישראל שום דבר לא בוער.
שילוב בין התנהלות נרפית והבלגן הכללי ששורר במערכת הפוליטית בשנה האחרונה, גרם לכך שמדינת ישראל, אלא אם כן תירשם תפנית מפתיעה של הרגע האחרון, עומדת להחמיץ שנה שלמה בהתנעת אחד המהלכים החשובים לצמצום פליטת גזי החממה.
מדובר בגזי הקירור – HFC – שנמצאים בעיקר במזגנים ובמקררים של כולנו. פעם הגזים הללו נחשבו למושיעים של העולם: הדור הקודם של גזי הקירור היה אחראי ליצירת החור באוזון, וכשהמדענים הבינו את זה נעשתה בשנות ה-80' פעולה גלובלית מהירה להחלפתם בדור חדש של גזים מקררים שלא פוגעים באוזון.
המהלך הדרמטי אכן הציל את שכבת האוזון, אבל לאחר כמה שנים התברר שגם לגזים החדשים יש תופעת לוואי שלילית: כל מולקולה של HFC תורמת לאפקט החממה פי 15 אלף(!) ממולקולה מקבילה של פחמן דו חמצני, גז החממה הנפוץ ביותר. למרבה הדאגה, נרשמת בשנים האחרונות עלייה חדה בהיקף הפליטות של HFC: בין השנים 2007-2012, למשל, נרשם גידול של כ-50% בצריכה העולמית של גזי הקירור הללו.
בלית ברירה, מדינות העולם נרתמו למהלך של צמצום משמעותי של שימוש ב-HFC. יוזם המהלך היה ברק אובמה, אז נשיא ארה"ב, שהוביל את החתימה על "תיקון קיגאלי" – ועידת אקלים שנערכה בבירת רואנדה ובה המדינות התחייבו לצמצם את פליטות גזי הקירור בכ-80% עד 2030.
לאחר החתימה על האמנה להפחתת הזיהום, כל מדינה צריכה לאשרר אותה ולהפוך אותה לחוק מחייב בתחומה: כ-80 מדינות כבר עשו את זה. מדינת ישראל עדיין לא
לאחר החתימה על האמנה כל מדינה צריכה לאשרר אותה ולהפוך אותה לחוק מחייב בתחומה: כ-80 מדינות כבר עשו את זה. ישראל עדיין לא, על אף שגזי הקירור היוו בשנה החולפת כ-5% מסך פליטות גזי החממה שלה, והמגמה היא של עלייה מהירה – בין השאר בגלל האקלים ההולך ומתחמם והשימוש במזגנים.
מהלך פשוט יחסית
לא מדובר במהלך מורכב במיוחד: כתיבת התקנות החדשות וההנחיות לצמצום השימוש ב-HFC הושלמה במשרד להגנת הסביבה כבר לפני חודשים ארוכים.
הן כוללות שני מרכיבים עיקריים – הגבלות על יבוא מכשירי חשמל שמבוססים על HFC, והכשרות לטכנאים ולאנשי מקצוע שיצטרכו לעבוד עם הגזים החדשים שאינם מכירים.
כל זה היה אמור לצאת לדרך בתחילת השנה הקרובה – 2020, אבל כדי שזה יקרה השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, היה צריך להביא את התקנות לאישור ועדת הפנים והסביבה של הכנסת, וזה לא קרה עד היום.
אם התקנות לא יאושרו בזמן הקרוב, ההנחיות ליבואנים שמתפרסמות לקראת תחילת השנה לא ישתנו ו-2020 – שבה ישראל הייתה אמורה לצמצם ב-10% את פליטות גזי הקירור – תהיה שנה מבוזבזת.
ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל המחקר והאסטרטגיה של גרינפיס ישראל, סבור שמדובר במחדל של השר להגנת הסביבה.
"המשרד להגנת הסביבה הכין את עצמו מבעוד מועד כדי לאשרר את תיקון קיגאלי ולהפחית כמות עצומה של פליטות גזי קירור כבר בשנה הבאה, אלא שהשר אלקין, מסיבה לא מובנת, לא הגיש את הנושא לוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, וברגע שזו התפזרה הוא לא פועל כדי לכנס אותה מחדש כמו ששרים אחרים עושים עם נושאים שחשובים לסדר היום הציבורי", אומר אייקנבאום.
"אם אלקין לא יביא לאשרור התקנות, המשמעות היא שחרור של קרוב לחצי מליון טון פליטות גזי חממה בשנה הבאה ועוד כתם שחור על הכהונה שלו".
"קרבן לנסיבות"
בסביבתו של אלקין, לעומת זאת, טוענים שהמהלך נפל קרבן לנסיבות הפוליטיות. מלשכתו נמסר: "לפני פיזור הכנסת הקודמת ביקשנו מועדת הפנים לדון במספר נושאים חשובים שנמצאים על שולחנו של המשרד להגנת הסביבה, בהם גם התקנות לצמצום השימוש בגזי קירור.
"מכיוון שהכנסת התפזרה, נאלצנו לתעדף מבין כל הנושאים את הנושא הדחוף ביותר שקיווינו להשלים. הגדרנו לוועדה את חוק פסולת בניין כראשון בסדר העדיפויות. למרות זאת, ועדת הפנים בחרה שלא לדון בחוק פסולת הבניין או בכל נושא אחר שקשור למשרד להגנת הסביבה".
חשוב להזכיר שבראש ועדת הפנים והסביבה עמד בתקופה הזו ח"כ מהליכוד – יואב קיש. באשר לסיכוי שהתקנות בכל זאת יעברו ברגע האחרון, טוענים בלשכת אלקין שהדברים כבר לא נמצאים בשליטתו.
"למעט ועדת חוץ וביטחון, ועדת הכספים וועדת החינוך הזמנית שקמה לצורך פתיחת שנת הלימודים, הועדות 'הרגילות' מוקמות רק לאחר הרכבת הממשלה, ולכן ועדת הפנים של הכנסת לא הוקמה בכנסת הנוכחית ולא תקום עד להקמת הממשלה הבאה", נמסר מלשכת השר. "לכן, לצערנו אין באפשרותנו לקדם את התקנות בכנסת הנוכחית".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם