רגולציה על שיקול הדעת  

עובר ברחם, פונדקאות, אילוסטרציה (צילום: cosmin4000 / iStock)
cosmin4000 / iStock
עובר ברחם, פונדקאות, אילוסטרציה

לפני למעלה מ-20 שנה, ב-2001, התחלתי את המסע האישי שלי בסוגיית הפונדקאות. זה קרה כשעתרתי לבג"ץ בשמה של א', רווקה, שבעקבות גילוי ציסטות ברחמה עברה ניתוח להסרת הרחם. לאחר מעשה התברר שלא היה הכרח בכריתה מלאה של הרחם וכי יש דרכים אחרות לטיפול בבעיה, אך היה זה כבר מאוחר מדי מבחינתה.

לפני למעלה מ-20 שנה התחלתי את המסע שלי בסוגיית הפונדקאות. זה קרה כשעתרתי לבג"ץ בשם א', רווקה, שבעקבות גילוי ציסטות ברחמה עברה ניתוח להסרת הרחם. לאחר מעשה התברר שלא היה הכרח בכריתה מלאה

א' ביקשה שישאבו ממנה ביציות, ובעזרת תרומה מבנק הזרע הצליחו להפרות שני עוברים שהוקפאו עבורה במעבדה לפריון, כדי שבבוא העת תוכל להפוך לאם באמצעות פונדקאית. אבל השנים עברו ו-א' לא נישאה, והחוק דאז קבע כי ללא בן זוג לא ניתן לאשר לה להסתייע בשירותי פונדקאית.

כשהגשתי את העתירה, הייתי משוכנעת בהצלחתה. הלא אין אי צדק משווע מזה, אין אפליה גדולה יותר. אך אז הגיע פסק הדין שנכתב על ידי השופט מישאל חשין ז"ל, שבדרכו המיוחדת הפגין אמפתיה ל-א' ולרצונה להיות אם, אך בחר שלא לפרש את החוק או לחלוק על עמידתו בערך השוויון הקבוע במגילת העצמאות, אלא רק ציין כי ידיו של בית המשפט כבולות, כל עוד לא ישונה החוק.

לאחרונה נפלה לה חומת האפליה האחרונה בפונדקאות, עם הכרזתו של שר הבריאות ניצן הורוביץ על כך שתאושר פונדקאות גם לגברים יחידנים ולזוגות הומואים, זאת לאחר שב-2018 הוחל החוק גם על נשים יחידניות וזוגות לסביות.

יש לציין כי גם בג"ץ שינה את עמדתו בנושא, כשביולי 2021, קבע כי החוק הקיים מפלה את הגברים היחידנים וזוגות ההומואים. "לא ניתן להשלים עם המשך הפגיעה הקשה בזכויות האדם הנגרמת כתוצאה מהסדר הפונדקאות הקיים", כתבו שופטי בג"ץ, בחלטה שהתקבלה פה אחד.

חומת האפליה האחרונה בפונדקאות נפלה, עם הכרזת שר הבריאות הורוביץ על אישור פונדקאות גם לגברים יחידנים ולזוגות הומואים, לאחר שב-2018 הוחל החוק גם על נשים יחידניות וזוגות לסביות

השינוי דה יורה כבר כאן, אבל הדרך לשוויון מלא דה פקטו עדיין ארוכה. אחד המכשולים בדרך אליו היא "ועדת האישורים". כמו בכל דבר אצלנו, גם בפונדקאות יש רגולציה על שיקול הדעת של האזרחים בדמותה של עוד ועדה, אחת מיני רבות במדינתנו.

לצידם של רופא פנימי וגניקולוג, פסיכולוג, עובד סוציאלי ומשפטן, חבר בוועדה גם איש דת, חלק מהניסיון של המדינה להכניס את הדת לכל פרט מחיינו. נוכחותו של איש הדת איננה נתונה לבחירת האדם שהוועדה דנה בעניינו. היא חובה, כי במדינת ישראל אנשי הדת מקבלים יכולת השפעה גם על חיי החילונים שהשיקול הדתי לא נוכח בחייהם.

המעורבות של הדת לא נגמרת בוועדה, אלא ממשיכה גם בדרישה שהפונדקאית וההורה המיועד יהיו בני אותה הדת, עוד התערבות מיותרת בחופש הבחירה של אזרחי ישראל.

עצם קיומה של הוועדה, וביתר שאת העובדה שהשיקול הדתי נוכח בה, מלמדת על כך שלמרות השינוי המבורך, המדינה עדיין לא מוכנה לוותר לחלוטין על השליטה בתחום הפונדקאות.

בניגוד למדינות רבות אחרות, שמפקחות על השכר והתנאים שניתנים לפונדקאיות כדי למנוע ניצול, אבל לא על עצם הזכות לפונדקאות, מדינת ישראל, למרות כל ההצהרות, עדיין לא מוכנה לאפשר פונדקאות לכל. אצלנו הרשויות עדיין שומרות על זכותן למנוע מהורים את הזכות להמשכיות, ולא רק משיקולים בריאותיים ונפשיים, אלא גם דתיים.

מדינת ישראל, למרות כל ההצהרות, עדיין לא מוכנה לאפשר פונדקאות לכל. אצלנו הרשויות עדיין שומרות על זכותן למנוע מהורים את הזכות להמשכיות, ולא רק משיקולים בריאותיים ונפשיים, אלא גם דתיים

מדינת ישראל עברה כברת דרך ארוכה מאז אותו בג"ץ שהגשתי לפני 21 שנים, אבל עדיין נותרה דרך ללכת בדמות ביטול שאריות הרגולציה על שיקול הדעת של אזרחיה בנושא. ראוי שנכיר בזכות להמשכיות כזכות יסוד של כל אדם, לא שנציב עוד ועוד מכשולים בפני יישומה.

אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 555 מילים
סגירה