אדון המשחק והחזרת שטחים תמורת זמן

שיחות לא פורמליות במהלך דיוני השלום בז'נבה, 1973, קיסינג'ר (במרכז) משוחח עם שר החוץ המצרי איסמאעיל פהמי (משמאל) (צילום: AP Photo)
AP Photo
שיחות לא פורמליות במהלך דיוני השלום בז'נבה, 1973, קיסינג'ר (במרכז) משוחח עם שר החוץ המצרי איסמאעיל פהמי (משמאל)

שני פוסטים קודמים שלי עסקו בשאלה איך הפך הנרי קיסינג'ר לאדון המשחק (המכונה המופלאה של אדון המשחק) והאם פעל ליצירת מאזן כוחות חדש במזה"ת או שחתר להסכם שלום (אדון המשחק או אדון המלחמה).

הפוסט השלישי עוסק בשאלה האם הקונספציה של קיסינג'ר של החזרת שטחים תמורת זמן (ישראל תוכל להרוויח זמן ותוכל לדחות את הנסיגה המלאה מהשטחים למועד מאוחר יותר כשהכל יתבצע צעד אחר צעד, בתהליך מדורג) – רלוונטית כיום.

נציג הסי.איי.איי במצרים יוג'ין טרון

מרטין אינדיק מצטט את יוג'ין טרון, נציג הסי.איי.איי במצרים, שאירגן את שני  המפגשים החשאיים בין קיסינג'ר וחאפז איסמאעיל, היועץ לביטחון לאומי המצרי דאז, בשנת 1973 ואולי גם מפגש שלישי שקיומו הוכחש בסוף השבוע של ה8-9 בספטמבר באיזור מדריד.

יוג'ין טרון אומר, שבסיום המפגש החשאי השני ב-20 במאי 1973 בווילה של הסי.איי.אי בפרבר של פריז, איסמאעיל ישב ליד הנחל במצב רוח מדוכדך. איסמאעיל סיפר לטרון כי קיסינג'ר אמר לו, שכדי שארה"ב תוכל לסייע לו הם צריכים לייצר משבר, וכי הוא עוסק בניהול משברים.

לפי טרון, בסוף המפגש החשאי ה-2 בווילה של הסי.איי.אי בפרבר פריזאי, איסמאעיל ישב ליד הנחל במצב רוח מדוכדך וסיפר לו כי לפי קיסינג'ר, כדי שארה"ב תוכל לסייע לו הם צריכים לייצר משבר

לטענת טרון, המסקנה של איסמאעיל היתה שקיסינג'ר רוצה שמצרים תפתח במלחמה עם ישראל וכי הוא עזב את איסמאעיל בוכה ליד הנהר. יש ציטוטים של אישים בכירים מצרים נוספים שהעידו שקיסינג'ר עודד את המצרים לצאת למלחמה.

אחמד אבול-רייט כותב בספרו על מלחמת אוקטובר והסכם השלום, שכשפגש את קיסינג'ר שנים לאחר המלחמה שאל אותו אם הוא עודד את המצרים לצאת למלחמה וקיבל הכחשה גורפת. קיסינג'ר גם הכחיש שדרש מישראל לעצור את מתקפת המנע, למרות שמתועד במסמכים אמריקאים וישראלים רשמיים שכך עשה. הכחשה של קיסינג'ר היא אולי אישור יותר מהכחשה.

גירוש הרוסים ממצרים

אינדיק מצטט את קיסינג'ר אומר, שלא פעל במשך שנים לגירוש הרוסים ממצרים כדי שבסוף הרוסים ישלחו חיילים למצרים כפי שברז'נייב איים לעשות באופן חד-צדדי במלחמת יום הכיפורים כדי להציל את הארמיה השלישית המצרית המכותרת.

קיסינג'ר הגיב באופן קיצוני והכריז על כוננות גרעינית עליונה של הצבא האמריקאי, DEFCON-3, שלא הוכרזה מאז משבר הטילים בקובה בתחילת שנות השישים. ההכרזה של קיסינג'ר אילצה את ישראל לעצור ולא לפגוע בארמיה השלישית ומנעה התערבות רוסית חד צדדית.

קיסינג'ר הגיב באופן קיצוני והכריז על כוננות גרעינית עליונה של הצבא האמריקאי, DEFCON-3, שלא הוכרזה מאז משבר הטילים בקובה בשנות ה-60. זה אילץ את ישראל לעצור ולא לפגוע בארמיה ה-3

ההימור המסוכן של קיסינג'ר בליל ה-25 באוקטובר, שנעשה ללא ידיעה וללא אישור של המפקד העליון של הצבא האמריקאי, הנשיא ניקסון, אשר עודכן על כך רק למחרת – עבד.

הישראלים והרוסים מצמצו ראשונים. קיסינג'ר הצליח לסיים את מלחמת יום הכיפורים בתוצאה טובה מבחינתו, ללא פגיעה בארמיה השלישית שהייתה מסכנת את שלטונו של סאדאת ומשנה את תוצאות המלחמה.

מלחמת יום הכיפורים הסתיימה עם הישג מצרי גדול בצליחת התעלה והדיפת מתקפת הנגד הישראלית בסיני וגם עם הישג ישראלי בצליחת התעלה מערבה לתוך מצרים. בסיום המלחמה שני הצדדים היו מותשים ומדממים והתחננו לעזרתו של אדון המשחק, וישראל הסכימה להחזרת שטחים למצרים במסגרת הסכמי ההפרדה וללא הסכם שלום.

קיפאון מדיני שנועד להרחיק את המצרים מהרוסים

האם אדון המשחק חתר לתהליך שלום שמבוסס על החזרת שטחים תמורת זמן, כפי שכותב אינדיק, או שחתר להעביר את מצרים לגוש האמריקאי ופעולותיו נועדו להרחיק את המצרים מהרוסים?

קיסינג'ר הבטיח למצרים שרק הוא יוכל להחזיר להם שטחים ולא הרוסים. לכן סיכל כל ניסיון התקדמות להסכם בשיתוף עם הרוסים, שהיה נותן להם קרדיט כמעצמה עולמית שווה בכוחה ובהשפעתה לארה"ב.

ההימור המסוכן של קיסינג'ר בליל ה-25 באוקטובר, שנעשה ללא ידיעה וללא אישור של המפקד העליון של הצבא האמריקאי, הנשיא ניקסון, אשר עודכן על כך רק למחרת – עבד. הישראלים והרוסים מצמצו ראשונים

השטחים שישראל כבשה היו כלי משחק בידיו כדי למשוך אליו את המצרים. קיסינג'ר רצה שההילה של ישראל הבלתי מנוצחת תישבר כדי שתסכים להחזיר שטחים למצרים אחרי המלחמה. זה מה שהבטיח למצרים שרק הוא יוכל לעשות. והתמורה הייתה המעבר של המצרים לגוש האמריקאי.

המטרה הושגה מיד לאחר המלחמה בביקור ההיסטורי של קיסינג'ר בקהיר ב-6 בנובמבר 1973, שם הם הכריזו במשותף על חידוש היחסים בין המדינות. סאדאת רצה לעבור לגוש האמריקאי ולהגיע להסכם שלום עם ישראל כבר בתחילת 1973, אבל קיסינג'ר לא האמין להצעת השלום של סאדאת ואיסמאעיל, ורצה להרחיק את המצרים מהרוסים על ידי הקיפאון המדיני המתמשך שתיסכל את המצרים. ניתן היה להגיע להסכם השלום במאי 73' ללא מלחמה ומי שמנע זאת היה אדון המשחק ולא הסרבנות של גולדה מאיר, שבחשאי הסכימה לנוסחת קיסינג'ר.

שטחים תמורת זמן

אינדיק מסביר שקיסינג'ר חתר לתהליך מדורג צעד-אחר-צעד בין ישראל לערבים, ולתהליך של החזרת שטחים תמורת זמן ללא הסכם שלום. ישראל שרצתה לקבל הסכם שלום בתמורה לשטח – תקבל זמן שאותו תוכל לנצל לבניית כוחה, לבניית אמון ויחסים טובים עם הערבים.

אינדיק בסיום ספרו כותב שבסך הכל קיסינג'ר פעל היטב וסלל את הדרך להסכם שלום עתידי בין ישראל ומצרים. על פי אינדיק, הסכמי ההפרדה שישראל ומצרים חתמו והשטחים שהוחזרו למצרים אחרי המלחמה אכן הובילו להסכם השלום שחתמו בגין סאדאת וקרטר ב-1979, כך שהקונספציה של קיסינג'ר – שטחים תמורת זמן – בתהליך מדורג של צעד אחרי צעד – הוכיחה את עצמה.

השטחים שישראל כבשה היו כלי משחק בידיו כדי למשוך אליו את המצרים. קיסינג'ר רצה שההילה של ישראל הבלתי מנוצחת תישבר כדי שתסכים להחזיר שטחים למצרים אחרי המלחמה

האם החזרת שטחים צעד אחר צעד שהוכיחה את עצמה מול המצרים, רלוונטית כיום ותעמוד במבחן מול הפלסטינים ביהודה ושומרון או הסורים בגולן ללא העומק האסטרטגי של סיני? נראה שקיסינג'ר עצמו היה מתנגד לכך, כי על פי הקונספציה הקיסינג'ריאנית הפרה של מאזן הכוחות, של הסדר והיציבות במזרח התיכון, עלולה להביא למלחמה לא לשלום.

פריצת הדרך להסכם השלום נעשתה על ידי הנשיא סאדאת כשנתיים לאחר שקיסינג'ר עזב את תפקידיו בממשל האמריקאי. ייתכן שהקונספציה המדינית של אדון המשחק שגובשה על סמך ההיסטוריה של מדינות אירופה במאה ה-19 לא רק שדחתה את הסכם השלום שהיה יכול להיחתם כבר ב-73 אלא דירדרה את המזרח התיכון למלחמה מיותרת. הגורם להצלחת תהליך השלום בין ישראל למצרים היה הרצון האמיתי של שני הצדדים להגיע להסכם שלום ולא הקונספציה של קיסינג'ר של החזרת שטחים צעד אחר צעד, שרק אפשרה לאדון המשחק לשלוט בכל צעד בתהליך.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 940 מילים
סגירה