אנטישמיות פרוגרסיבית ע"פ וופי גולדברג

וופי גולדברג, 2019 (צילום: Donald Traill/Invision/AP)
Donald Traill/Invision/AP
וופי גולדברג, 2019

אוקטובר 2018, בוקר יום שבת, בישלתי במטבח הדירה שלי באטלנטה, ג'ורג'יה, כשהשותפה החדשה שלי בדירה (חודש), נכנסה למטבח וסיפרה לי שהיה פיגוע ירי בפנסילבניה. מי שמתגורר בארה"ב או התגורר בארה"ב יודע שיש לא מעט פיגועי ירי בארה"ב, מעטים מהם הופכים להיות מפורסמים. הפיגוע הזה היה שונה והוגדר כפשע השנאה החמור ביותר שהתרחש כלפי יהודים בארה"ב.

אוקטובר 2018, בוקר יום שבת, בישלתי במטבח הדירה שלי באטלנטה, ג'ורג'יה, כשהשותפה החדשה שלי בדירה (חודש), נכנסה למטבח וסיפרה לי שהיה פיגוע ירי בפנסילבניה

ארבע שנים חלפו.

ינואר 2022, המנחה וופי גולדברג אומרת במהלך תוכנית האירוח "The View":

"השואה לא הייתה בנוגע לגזע אלא מאבק בין שתי קבוצות של אנשים לבנים".

המנחות השותפות שלה בפאנל לא ממש ידעו איך לאכול את ההתבטאות הזאת והנימוקים שלה. יממה לאחר מכן, גולדברג התארחה אצל קולבר והוסיפה חטא על פשע כשניסתה להמשיך ולהסביר למה התכוונה. בשלב הזה הרוחות בארה"ב, בישראל ובעולם כבר סערו.

גולדברג אמרה את הדברים שבוע לאחר ציון "יום השואה הבינלאומי" ושבועיים לאחר אירוע בני הערובה בבית כנסת ביוסטון בטקסס. ויש לציין שהדברים שאמרה לא נולדו בחלל ריק, אלא הם תוצר של התחזקות הזרם הפרוגרסיבי בארה"ב מצד אחד והזרם המשיחי מצד שני.

ברור לי שדעתי אינה פופולרית בקרב המחנה אליו אני משתייכת בישראל (שמאל) ועדיין, זה מעולם לא עצר בעדי להביע את דעתי האישית מתוך נסיון החיים שלי.

הייתה לי הזדמנות להיות בארה"ב בזמן הבחירות לנשיאות. כשהגעתי לארה"ב ב-2014 היתה לי דעה מאוד מוצקה והנחתי שכולם אוהבים את הנשיא אובמה. ובכן, לא. אני חושבת שרוב האנשים לא אהבו ולא אוהבים את אובמה, ולעד הוא יהיה כתם על מוסד הנשיאות בעיני רבים, בדיוק כמו טראמפ לרבים אחרים.

במבט לאחור, רבים נוהגים לייחס לטראמפ את עליית האנטישמיות בארה"ב לאור התמיכה שקיבל מהאוונגליסטים ואנשי העליונות הלבנה, אך לזרם הפרוגרסיבי יש לא מעט אחריות על המצב, ולראייתי השפעה גדולה והרסנית הרבה יותר.

רבים נוהגים לייחס לטראמפ את עליית האנטישמיות בארה"ב לאור התמיכה שקיבל מהאוונגליסטים ואנשי העליונות הלבנה, אך לזרם הפרוגרסיבי יש לא מעט אחריות על המצב, ולראייתי השפעה הרסנית הרבה יותר

יום לאחר השבעתו של טראמפ לנשיא ארה"ב, התקיים ברחבי ארה"ב "מצעד הנשים", שנחשב לאחד מאירועי המחאה הגדולים ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. האירוע סימל הבעת התנגדות להתייחסות של טראמפ להילרי קלינטון בפרט ולנשים בכלל במהלך הקמפיין שלו.

למצעד הגיעו נשים רבות. זה היה מופע מרהיב של שיתוף פעולה נשי וחזק, שהגיע כמו צונמי ששטף את רחובות הערים בארה"ב. נשים רבות הצטרפו לארגון שקידם את המצעד, גם יהודיות ולא מעט ישראליות.

אך ככל שעבר הזמן, השמאל הפרוגרסיבי ניכס לעצמו את הבעלות על המאבק לזכויות נשים, והבכירות בארגון החלו להשתמש בכוח של הארגון כדי לקדם אג'נדות הנוגעות למאבק לזכויות השחורים בארה"ב, ומשם הדרך להתבטאויות פרו פלסטיניות ואנטי ישראליות הייתה מהירה, ונשים רבות עזבו כתוצאה מכך.

 

בשם הרומנטיקה, הסוציאליזם, המאבק לשוויון וזכויות אדם, ברני סנדרס והפלג הפרוגרסיבי המאוד רעשני (ולא גדול עדיין), במפלגה הדמוקרטית מובילים קו מנחה בו כל מאבק לשוויון זכויות זהה לשני; מאבק הנשים, מאבק השחורים, מאבק הלהט"ב, מאבק המהגרים והתוצר החמור של האנלוגיה הזאת – מאבק הפלסטינים שממנו פרחה שנאת ישראל, תקריות אנטישמיות כפי שראינו "בשומר החומות" (ג'י'ג'י ובלה חדיד) והתבטאות כמו של השחקנית וופי גולדברג.

בשם הרומנטיקה, הסוציאליזם, המאבק לשוויון וזכויות אדם, ברני סנדרס והפלג הפרוגרסיבי המאוד רעשני (ולא גדול עדיין), במפלגה הדמוקרטית מובילים קו מנחה בו כל מאבק לשוויון זכויות זהה לשני

ארה"ב זאת מדינה גזענית (כמו מדינות רבות בעולם), ואין באמת צורך לכבס את זה. חוויתי את זה במהלך כל שנות שהותי שם. בין אם זה היה כשלבשתי את מדי הדיפלומטית הישראלית והטיחו בי שאנחנו גונבים לאמריקאים את כל הכסף, ובין אם זה היה בתוך הבית שלי, כשהשותפה השחורה שלי (אותה אחת שפתחתי איתה את הטור הזה), העזה לומר לי שבגלל צבע העור שלי אני מרשה לעצמי להתנהל בצורה מסוימת, כשהיא מתעלמת מהיותי יהודייה-ישראלית-דיפלומטית שיכולה להיות מגורשת מארה"ב בכל רגע נתון בניגוד אליה.

היא חזרה בפניי שישראלים הם גזענים ורוצחי תינוקות, תוך התעלמות מפוארת מארגוני טרור וטילים, כשהיא מצטטת בגאווה דברי הבל של שמאל פרוגרסיבי כמו ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז.

באותו בוקר, כשהודיעה לי על פיגוע הירי שהתרחש בבית הכנסת בפנסילבניה, היא הסבירה לי שעכשיו יהודים יכולים להרגיש מה אדם שחור מרגיש בארה"ב. כיאה לאמריקאית טיפוסית היא שמה את עצמה במרכז ללא שום רצון להבין את העולם שבחוץ; שיש אנשים בעולם שיש להם צבע עור לבן אבל גם הם מיעוט שספג (וסופג) גזענות והשמדה.

אני מודה שהשתלשלות האירועים עם השחקנית והמנחה וופי גולדברג החזירה אותי לאותם רגעים, שגרמו לי לשאול את עצמי לא מעט פעמים אם אני רוצה להמשיך לחיות שם ולימים גם אחת הסיבות שהחלטתי לעזוב.

יחד עם זאת, יש סיכוי שדווקא בשל דבריה של גולדברג יבוא שינוי ויאלץ לא מעט פרוגרסיבים לקחת אחריות על המסר. ללמוד ולהשכיל לפני שהם מתבטאים בסוגיות שהם לא בקיאים בהן וימנע תקריות מצערות כאלה בעתיד.

כשהודיעה לי על פיגוע הירי בביתה"כ, הסבירה לי השותפה שעכשיו יהודים יכולים להרגיש מה אדם שחור מרגיש בארה"ב. כיאה לאמריקאית טיפוסית – שמה עצמה במרכז בלי להבין שיש גם לבנים שהם מיעוט שסופג גזענות

השיח הער שנוצר בעקבות התבטאויותיה של גולדברג, הזמנתו של ג'ונתן גרינבלט מהליגה נגד השמצה לתוכנית להסביר לה ולצופים את חומרת דבריה והשלכותיהם, הדרישה שלו לצרף מנחה יהודייה לתוכנית האירוח בה גולדברג נמצאת, השעייתה והתנצלותה הפומבית הם ללא ספק הדרך הנכונה לשינוי.

באשר לזווית הישראלית, כפי שהתבטאתי בעבר בבלוג שלי וברשתות החברתיות, אני רואה במדינת ישראל אחראית ישירה על הנתק בין יהדות צפון אמריקה ורק חיזוק הקשר יכול לעזור להוריד את הווליום של הזרם הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית ואת הזרם המשיחי במפלגה הרפובליקנית.

הגר סידס היא כותבת תוכן ופובליציסטית במגוןן תחומים; אוכל, אופנה, תיירות, אקטואליה ופוליטיקה. הכתיבה מאפשרת לה להעביר את מה שהיא מרגישה וחושבת באופן הטוב ביותר, גם בסוגיות מורכבות יותר כמו רווקות, הגירה, יחסים בינלאומיים ואקטואליה בשילוב סאטירה, הומור וסרקסזם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
כשהטוטסי וההוטו נלחמו וההוטו רצחו כמליון מבני הטוטסי, מבחינתם זה היה על רקע גזעני. הבלגים שמדדו גולגולות של טוטסי והוטו וראו שיש הבדלים בינהם, גרמו להוטו לחשוב שהם גזע נעלה על הטוטסי. מ... המשך קריאה

כשהטוטסי וההוטו נלחמו וההוטו רצחו כמליון מבני הטוטסי, מבחינתם זה היה על רקע גזעני. הבלגים שמדדו גולגולות של טוטסי והוטו וראו שיש הבדלים בינהם, גרמו להוטו לחשוב שהם גזע נעלה על הטוטסי. מבחינתם, מלחמה גזענית. מבחינתנו, שני שבטים בני אותו גזע, שחור, נלחמים. ככה מבחינת גולדברג, שחורה, הראיה של כל האנשים הלבנים כבעלי אותו הגזע. הגזע הלבן. ההפרדה בארצות הברית היא בעיקר בין שחורים ללבנים ודרך הפריזמה הזאת מלחמות האפליה והגזענות נמדדות. יהדות זה גזע? לא. היהודים הגרמנים והפולנים הם מאותו הגזע של הנוצרים הגרמנים והפולנים מבחינתה. גזע לבן. בסופו של דבר, זה בעיקר עניין של הגדרות

אז מסתבר שאת גרה בתוך קהילה ישראלית, שזה בהחלט מסביר למה את חושבת שאובמה לא היה פופולרי. אבל אובמה סיים את הקדנציה השנייה עם 59% תמיכה, לעומת טראמפ הנערץ על הקהילה שלכם שסיים עם 34%. אז... המשך קריאה

אז מסתבר שאת גרה בתוך קהילה ישראלית, שזה בהחלט מסביר למה את חושבת שאובמה לא היה פופולרי. אבל אובמה סיים את הקדנציה השנייה עם 59% תמיכה, לעומת טראמפ הנערץ על הקהילה שלכם שסיים עם 34%. אז כנראה שאובמה לא פופולרי בקהילה הישראלית, אבל מאד פופולרי באמריקה. חוצמזה, מאחר וכל חייך עברו רק בתוך הקהילה הישראלית, את ממש, אבל ממש לא מכירה את אמריקה, אלא רק את הקהילה הישראלית באמריקה. כי האמריקאים עושים הבחנה ברורה בין היהודים באמריקה לבין היהודים הישראלים. את היהודים הם שונאים, כי היהודים לא מאמינים בישו, ואת הישראלים היהודים הם מעריצים כי הם אוהבים כח, כח ועוד כח. אם היית מסתובבת באמת באמריקה, לא רק בשדות תעופה וקונפרנסים, היית יודעת את זה. אמריקה היא מדינה גזענית. ואם היפנים לא היו תוקפים את פרל הארבור, לא היה שום סיכוי שאמריקה הייתה מצטרפת למלחמת העולם השנייה בצד של בנות הברית. זהו. שמחתי לעזור.

ארה"ב מדינה קיצונית לכל הכיוונים - לצד הפרוגרסיבי ולצד הימני, ותמיד גזענית. אסור לנו להסתמך על ארה"ב בלבד שכן תרבות הביטול תגיע, אם כבר לא הגיעה, גם אליינו, ואנחנו נבוטל. בלי להבין, בלי... המשך קריאה

ארה"ב מדינה קיצונית לכל הכיוונים – לצד הפרוגרסיבי ולצד הימני, ותמיד גזענית. אסור לנו להסתמך על ארה"ב בלבד שכן תרבות הביטול תגיע, אם כבר לא הגיעה, גם אליינו, ואנחנו נבוטל. בלי להבין, בלי להעמיק במורכבות, יום אחד כבר לא "יבוא" להם עליינו ואנחנו נידרש לבטל את קיומנו.
כל זאת מהמדינה הכי גזענית וקיצונית שלאט לאט הולכת לאבדון.

עוד 846 מילים ו-3 תגובות
סגירה