הסכם הגרעין – ברירה גרועה וגרועה יותר

מוסלמים שיעים מתכנסים במסגד של אימאם חוסיין בפסטיבל כרבלה, ספטמבר 2021 (צילום: AP Photo/Anmar Khalil)
AP Photo/Anmar Khalil
מוסלמים שיעים מתכנסים במסגד של אימאם חוסיין בפסטיבל כרבלה, ספטמבר 2021

ארה"ב מנהלת כבר מספר חודשים מו"מ בווינה עם איראן בנושא הגרעין, בינתיים ללא תוצאות. הנושא הינו ללא ספק רב משמעות ויהיו לו השלכות על עתידה של מדינת ישראל והאזור כולו. האם ההיסטוריה השיעית בכלל ושל המהפכה באיראן בפרט יכולה ללמד על כוונתו האמתית של שלטון האייתולות בטהראן להשיג נשק גרעיני?

המרוץ האיראני לנשק גרעיני עלול להפר איזון של יותר מאלף שנה בעולם האסלאם, המבוסס על ההגמוניה הסונית באזור. איראן משתמשת היטב בחרדה הגוברת בעולם הסוני מהאופציה שהיא תהפוך למדינת סף גרעינית.

המרוץ האיראני לנשק גרעיני עלול להפר איזון של יותר מאלף שנה בעולם האסלאם, המבוסס על ההגמוניה הסונית באזור. איראן משתמשת היטב בחרדה הגוברת בעולם הסוני מהאופציה שהיא תהפוך למדינת סף גרעינית

האיום מניב פירות מבחינתה של איראן, כי הוא מביא את המערב לשולחן המו"מ ובו-בזמן גם מקנה למיליציות שלה באזור תחושת עוצמה. האימה מהגרעין גם מטילה צל כבד על אויבותיה של איראן בעולם הסוני, בראשן סעודיה.

למרבה הצער, המשך הסנקציות ואי-השגת הסכם עלולים להביא לאסון. איראן תתקרב ליכולת גרעינית ותאיים על האזור כולו. הדבר ייצור כדור שלג שקשה יהיה לעצור: מרוץ גרעיני במזה"ת או תגובה צבאית ישראלית שתוצאותיה הסופיות אינן ברורות לאיש. אם כך, האם האופציה השנייה טובה יותר?

אין "הסכם טוב"

מצדדי ההסכם רואים בו את הרע במיעוטו. ההסכם מ-2015 מאפשר לשלוח פקחים של הסוכנות לאנרגיה אטומית לפקח על מתקני הגרעין האיראניים ולדחות את העשרת האורניום בעשר שנים.

הגישה האופטימית הזו, לה שותפים כעת מדינות אירופה והממשל החדש בארה"ב, מבוססת על ההנחה שהמשטר בטהראן ימלא אחר ההסכם, וכי במהלך עשר השנים יקרה אחד מן השניים: או שהמשטר בטהראן ייפול ויתחלף בשלטון מתון, או שהמשטר הנוכחי יתמתן וישנה את התנהגותו.

אלא שניתוח של ההיסטוריה האיראנית מאז המהפכה ב-1979 מלמד כי אלו תקוות שווא. ההנהגה בטהראן מעולם לא צייתה לחוקים בינלאומיים ולא אפשרה אף פעם לפקחי סבא"א להגיע לכל המתקנים. למעשה, סוכנויות ביון חשפו במשך השנים עוד ועוד מתקנים גרעיניים, שהמשטר האיראני ניסה להסתיר. על כן, הסבירות שהמשטר האיראני יאפשר פיקוח יעיל, הכולל את כל מתקני הגרעין לאחר חתימת ההסכם נמוכה ביותר.

המשך הסנקציות ואי-השגת הסכם עלולים להמיט אסון. איראן תתקרב ליכולת גרעינית ותאיים על האזור. הדבר ייצור כדור שלג: מרוץ גרעיני במזה"ת או תגובה צבאית ישראלית שתוצאותיה הסופיות אינן ברורות

לגבי יציבותו של משטר האייתולות, ההיסטוריה מלמדת שהוא שרד טלטלות קשות ביותר והצליח לשרוד. ניתן למנות למשל את מלחמת שמונה השנים נגד עיראק (1980-1988) ואת המהומות הקשות של 2009 וגלי המחאה החוזרים ונשנים מאז, אשר דוכאו באכזריות קשה.

מבחינה אידיאולוגית, מאז המהפכה לא חלה כל התמתנות משמעותית, כי אם למראית עין. נשיאים מתונים כביכול, כגון מחמד חאתמי (1997–2005) וחסן רוחאני (2013–2021) ניהלו סוג של מו"מ עם "השטן הגדול" (ארה"ב), אך נותרו ללא יכולת החלטה אמתית. למעשה הם שימשו כעלה תאנה למשטרו האפל של המנהיג העליון עלי ח'מנאי, יורשו של ח'ומייני.

המשטר בטהראן המשיך להעמיד בראש סדר העדיפויות שלו את שאיפות ההתפשטות המגלומניות מחוץ לאיראן והדיכוי הפנימי האכזרי של האופוזיציה בתוך המדינה. האזרח האיראני נותר מופקר כלכלית, חברתית ובשנים האחרונות גם רפואית (הכישלון הצורב ביותר במזה"ת בהתמודדות עם הקורונה).

רוב המשאבים באיראן מופנים ל"משמרות המהפכה", גוף הביטחון האחראי על הגנה על המשטר מפני איומים פנימיים וגם מתחזק את המיליציות היקרות של איראן ברחבי המזרח התיכון.

מדינות רבות בעולם הערבי נמצאות כעת בחרדה גדולה ממה שיניב הסכם הגרעין. במידה וייחתם, יזרמו לאיראן מיליארדי דולרים. יש לזכור כי איראן היא השנייה או השלישית מבחינת מאגרי נפט במזרח התיכון.

על סמך ניסיון העבר רוב ההכנסות מהסרת הסנקציות יועברו ל"משמרות המהפכה" ולמיליציות השיעיות בלבנון (חיזבאללה), בסוריה (תומכי אסד למיניהם), בעיראק (הגיוס העממי), בתימן (החות'ים) ולגורמים טרוריסטים וחתרניים נוספים במזרח התיכון.

מניסיון העבר, רוב ההכנסות מהסרת הסנקציות יועברו ל"משמרות המהפכה" ולמיליציות השיעיות בלבנון, בסוריה, בעיראק, בתימן, ולגורמים טרוריסטים וחתרניים נוספים במזה"ת

יש להניח כי אחוז קטן מההכנסות אכן יופנה לשיפור חיי האזרח. סיוע מזערי, בעיקר לשכבות העניות והשמרניות הנאמנות לשלטון, אמור להעניק למשטר אורך נשימה ולגיטימציה מסוימת, במטרה להפסיק את המשך גלי המחאה נגדו. במילים אחרות, הסרת הסנקציות לא תוביל להפלת המשטר. נהפוך הוא, היא תחזק אותו ותבטיח את הישרדותו.

האם טהראן תשנה את דרכיה?

מאז המהפכה ב-1979 ראינו חתירה עקבית של איראן להתערבות והשתלטות על מדינות במזרח התיכון. המשטר האיראני ניצל את מלחמת האזרחים בלבנון והפלישה הישראלית ב-1982, כדי לייסד את חיזבאללה להגנה על לבנון כביכול. אח"כ ניצל את נסיגת הצבא הסורי מלבנון ב-2005, בעקבות רצח רה"מ חרירי, כדי להעמיק את השתלטות חיזבאללה על המדינה.

איראן ניצלה את מלחמת האזרחים בסוריה, החל ב-2011, על מנת להחדיר אליה מיליציות ולהשתלט על חלקים שלמים מהמדינה. לאחר מכן ניצלה איראן את מלחמת האזרחים בתימן כדי לממן ולחמש את החות'ים ולעודדם להשתלט על מערב המדינה, כולל הבירה צנעא ב-2015.

במקביל ניצלה איראן את עליית דאעש בעיראק על מנת לגייס ב-2014 מיליציות שיעיות לג'יהאד נגד ארגון "המדינה האסלאמית", שאיים על הקהילה השיעית. אך לאחר חיסולו של דאעש ב-2017, הפכו המיליציות בעיראק לארגון טרור רב עוצמה בשרות איראן בדיוק כמו חיזבאללה בלבנון.

על כן, קרוב לוודאי שהסרת הסנקציות לא תשנה את ייצוא המהפכה, פרויקט הדגל של המהפכה האסלאמית, אלא רק תיתן לו תנופה.

מאז המהפכה ב-1979 ראינו חתירה עקבית של איראן להשתלטות על מדינות במזה"ת. מלחמת האזרחים בלבנון והפלישה הישראלית ב-1982 נוצלו לייסוד חיזבאללה, להגנה על לבנון כביכול

מנטליות כַּרְבַּלַא

מערכת החינוך השיעיות באיראן ובקרב קהילות שיעיות במזרח התיכון מרבות לשנן את המקרה הטראגי של חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא מחמד, שנרצח בכַּרְבַּלַא שבעיראק בשנת 680 לספירה.

אחד מטקסי האשורה השיעי, צילום מסך מסרט של AP
אחד מטקסי האשורה השיעי, צילום מסך מסרט של AP

מלבד טקס שנתי (עַאשוּרַא) בו מכים השיעים את עצמם כהזדהות עם סבלו של חוסיין והאשמת הסונים ברצח, במערכות החינוך מתחנכים השיעים על ברכי פרשנותו של ח'ומייני למותו של חוסיין "מנהיג השהידים". לפי פרשנות זו, חוסיין הלך אל מותו הוודאי מול צבא בעל יתרון עצום, כדי להשיב את הצדק לאסלאם, בשעה שהח'ליפות הונהגה כביכול ע"י רשעים (בני אוּמַיַה).

המסר של אירוע כרבלא, הוא מעין גרסה שיעית של סיפור דויד וגוליית. לפיו יש לנהל מאבק נגד אויב חזק יותר גם אם הוא חסר סיכוי, כי השכר על כך בעולם הבא הוא עצום. גם בעולם הזה, לפי השיעה, סופם של החלשים והעשוקים (כך מגדירים עצמם השיעים) לנצח את הרשעים.

ההיסטוריה השיעית אכן כוללת מספר ניצחונות משמעותיים על העולם הסוני, כגון המאה של השליטה השיעית על הח'ליפות בימה"ב (בין המאות 10 -11) והפיכתה של איראן מסונית לשיעית במאה ה-16.

מערכת החינוך השיעיות באיראן ובקרב קהילות שיעיות במזרח התיכון מרבות לשנן את המקרה הטראגי של חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא מחמד, שנרצח בכַּרְבַּלַא שבעיראק

החתירה להיות שהיד כמו חוסיין הכתיבה את התנהגותה של איראן במלחמה נגד עיראק, מלחמה שלא הניבה דבר מלבד הרג המוני וחורבן. בלבנון מקיים חיזבאללה מערכת חינוך נפרדת שאינה כפופה למדינה, בה נלמדים הערכים שמכתיבה טהראן.

מנטליות כרבלא הכתיבה את אופיים של המאבקים של חיזבאללה נגד ישראל ובהתערבותו של הארגון במלחמת האזרחים בסוריה, ולאחרונה במלחמה של החות'ים נגד סעודיה.

כל המלחמות הללו נטולות הגיון לכאורה, מכיוון שהן מתנהלות מול מעצמות ואינן יכולות להוביל לניצחון בטווח הקצר. אך המנטליות של כרבלא נשענת על נימוק תאולוגי שיעי בדבר צדק אלוהי והתערבות שמיימית (חיזבאללה=מפלגת האל).

טיעון זה אינו מתיישב עם הנחות המבוססות על ההיגיון המערבי. לפיכך, טיעון "מאזן האימה", לפיו אין כל היגיון בשימוש בנשק יום הדין, אמנם מתאים למדינות כגון בריה"מ (ורוסיה כעת), צפון קוריאה או פקיסטן, אך לא למדינה הנשלטת ע"י אנשי דת קיצוניים בעלי השקפה משיחית.

טיעון "מאזן האימה", לפיו אין כל היגיון בשימוש בנשק יום הדין, אמנם מתאים למדינות כגון בריה"מ (ורוסיה כעת), צפון קוריאה או פקיסטן, אך לא למדינה הנשלטת ע"י אנשי דת קיצוניים בעלי השקפה משיחית

החתול ישמור על השמנת

נזכיר שרוסיה וסין, המודעות לטבעו של המשטר הדתי בטהראן, הביעו את נכונותן לערוב לכך שאיראן לא תשיג יכולת גרעינית. אולם פרשת הפיקוח המפוקפק של רוסיה על השמדת הנשק הכימי בסוריה ב-2014, מוכיחה עד כמה ניתן לסמוך על הבטחתן של מדינות אלה.

נזכיר גם את הטיעון של איראן שהיא מפתחת כורים גרעיניים למטרות אזרחיות בלבד לשם הפקת אנרגיה, טענה מגוחכת לאור עושרה של איראן בנפט. עוד יותר מגוחכת הטענה של ההנהגה באיראן כי השימוש בנשק גרעיני אסור לפי ההלכה השיעית. האם ישראל יכולה להישען על טיעון תאולוגי זה, לאור קריאתה החוזרת ונשנית של איראן למחוק את מדינת היהודים? כאן חשוב לציין, כי מצוות ה"תַקִיַה" (הסתרת אמונה מתוך זהירות) בדת השיעית מאפשרת לא לומר את האמת בשעת סכנה, על מנת להטעות את האויב וכדי לשרוד.

עם גרעין וללא סנקציות?

כדי לא להשתמש בדוגמא השחוקה של הסכמי צ'מברליין-היטלר, נשווה את המו"מ עם איראן לעבריין שודד ורוצח סדרתי (איראן) שמציע עסקה לשופט (ארה"ב), לפיה אם ישוחרר ויקבל סכום כסף נאה יחדל מפשעיו, כי אין לו סיבה להמשיך לשדוד.

אמנם ההחלטה לא להסיר את הסנקציות מסוכנת, אך יש להניח כי ההחלטה להסירן אף מסוכנת יותר. הסרת הסנקציות יכולה להוביל בסבירות גבוהה למצב בו המשטר האיראני יתעשר ויחזק משמעותית את המיליציות המאיימות על שלום המזרח התיכון.

ההחלטה לא להסיר את הסנקציות מסוכנת, אך כנראה שההחלטה להסירן מסוכנת יותר. הסרתן יכולה להוביל בסבירות גבוהה להתעשרות המשטר האיראני וחיזוק משמעותי של המיליציות המאיימות על המזה"ת

באותו זמן, המשטר בטהראן ימשיך לחתור ליכולת גרעינית וימנע מהמערב לבצע פיקוח יעיל על המתקנים. יש להניח, כי העסקים בין המערב ואיראן שיגלגלו מיליארדים, יביאו לכך שיופעלו מנופים ולחצים כלכליים על המשטרים במערב להימנע מהטלת סנקציות נוספות במידה ואיראן שוב תפר את ההסכם. 

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,409 מילים ו-1 תגובות
סגירה