כולם רוצים ועדת חקירה, חלקם עשויים להיפגע ממנה

נתניהו התנגד לוועדות חקירה בכל 12 שנות שלטונו ועכשיו כל מה שהוא רוצה זה חקירה, חקירה, חקירה ● בפרשת NSO והמשטרה, הוא לא לבד: באופן נדיר, הדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית מגיעה מכל צדי המפה הפוליטית ● לא בטוח שכולם ירוויחו מכך - לא כל שכן נתניהו ושריו לשעבר ● ואולי, למשל, יתברר סוף סוף מה קרה לטלפון של בני גנץ ● פרשנות

קבוצת NSO. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
קבוצת NSO. אילוסטרציה

אתמול (שני) היה יום מפנה בקואליציית השינוי של נפתלי בנט ויאיר לפיד. בשני מקרים שונים זה מזה, ניתן היה לראות הסכמות בין סיעות ימין המגיעות ממפלגות שונות – ובאחד המקרים, נוצרה אפילו הסכמה בין שמאל לימין.

המקרה הראשון פשוט יותר: חוק האזרחות. הציונות הדתית, בהובלת ח"כ שמחה רוטמן, רקמה הבנות עם שרת הפנים איילת שקד וחוק האזרחות עבר על אפם וחמתם של הסיעות החברות בקואליציה – העבודה, מרצ, ורע"ם.

למעשה, הוגשו למליאת הכנסת ארבע הצעות חוק – אחת ממשלתית ושלוש פרטיות, כולן סביב חוק האזרחות. ההצעה הממשלתית זכתה לרוב של 44 בעד מול 5 מתנגדים. הליכוד ושאר סיעות האופוזיציה יצאו מהאולם בעת ההצבעה, וכך החוק עבר.

היכולת של שקד ורוטמן לנהל שיח ולהגיע להסכמות, מסמנת אירוע ראשוני בשמונת חודשי הממשלה ה-36. זה לא קרה עד היום ולא ידוע כיצד זה ישליך על תחזוקת הקואליציה, ששקד היא אחת הבכירות בה.

אולם המקרה השני נפיץ בהרבה: הסכמה חוצת פלגים פוליטיים על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר חשדות לשימוש בתוכנות רוגלה על ידי משטרת ישראל באופן לא חוקי, ללא אישור או פיקוח משפטי, למען שאיבת מידע מהטלפונים הסלולריים של נבחרי ציבור, בכירים במגזר הציבורי, עדים, מפגינים, פעילים פוליטיים ואפילו בנו של ראש ממשלה. פצצה פלילית-פוליטית כזו לא הייתה מזה שנים רבות בישראל.

ועדת החקירה הממשלתית, אם תוקם, תהיה השלישית תוך זמן קצר מאוד – שיא מובהק בהקמת ועדות חקירה, בניגוד לשממה החקירתית שעברה על ישראל ב-12 השנים שקדמו לכך. שמו של בנימין נתניהו הלך לפניו כמי שהתנגד לוועדות חקירה. הוא התמיד בכך כל השנים, וכעת זה כל מה שהוא רוצה: חקירה, חקירה, חקירה.

נתניהו זיהה נכון שממצאי חקירה עשויים לשרת אותו ברמה האישית-פלילית ויציגו אותו, את יועציו ואחד מבניו כקורבנות. חדירה לטלפונים של סביבתו הקרובה של ראש ממשלה, לעדים פוטנציאלים, היא חמורה מאוד. בימין ביטאו אתמול את התסכול מכך שהם אינם סומכים על הגורמים האמורים לבדוק עד להיכן הגיעה המשטרה.

נתניהו זיהה נכון שממצאי חקירה עשויים לשרת אותו ברמה האישית-פלילית ויציגו אותו, את יועציו ואחד מבניו כקורבנות. חדירה לטלפונים של סביבתו הקרובה של ראש הממשלה היא חמורה מאוד

מנגד, העובדה שהקמת ועדת החקירה זוכה לתמיכה של שר המשפטים גדעון סער, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שר התפוצות נחמן שי, שרת הקליטה פנינה תמנו שאטה ושר השיכון זאב אלקין – צריכה אולי להשמיע קול צלצול צורמני באוזניו של נתניהו, להעיר אותו.

שר החוץ יאיר לפיד היה הראשון שנתן את הכיוון בקול תרועה: "הנחקר הראשון צריך להיות אמיר אוחנה", הוא אמר אתמול בצהריים בישיבת סיעת יש עתיד. האמירה שלו הייתה ברורה: השלטון הקודם ונציגו המיידי אוחנה כשר המשפטים ושר בטחון פנים, יהיו תחת זכוכית מגדלת בוועדה שכזו.

לפיד היה הראשון שנתן את הכיוון בקול תרועה: "הנחקר הראשון צריך להיות אמיר אוחנה". האמירה ברורה: השלטון הקודם ונציגו המיידי כשר המשפטים ושר בטחון פנים, יהיו תחת זכוכית מגדלת בוועדה שכזו

מי בחר בפינצטה את רוני אלשיך כמפכ"ל המשטרה וייבא לתוך השירות המשטרתי את שיטות שב"כ? מי דחף את הגופים החוקרים בישראל להגביר את השימוש בתוכנות פולשניות, בפיתוח ישראלי? מי אמור היה לפקח על המשטרה שלא תחרוג מהגבולות? מי איפשר למשטרת ישראל להתנהל במשך שנתיים ללא מפכ"ל, ללא הנהגה?

החקירה לתוך השיטות ודרכי הפעולה של המשטרה, ולתוך כל השימושים שנעשו בתוכנות חדירה לניידים, יכולה לעורר הרבה שדים מרבצם.

למשל, שאלה פוליטית מובהקת שלא הוצע לה פתרון סביר עד עצם היום הזה: מי פרץ לנייד של בני גנץ ולכאורה שאב מתוכו את כל המידע, כך שהאיומים על החומרים המצויים שם הפכו להיות חלק מקמפיין הבחירות של הליכוד? הרי מהרגע הראשון הסיפור ההוא (שנחשף בערוץ 12 בשיא הקמפיין לבחירות אפריל 2019) נחשב לסיפור מוזר במיוחד.

מי פרץ לנייד של בני גנץ ולכאורה שאב מתוכו את כל המידע, כך שהאיומים על החומרים המצויים שם הפכו להיות חלק מקמפיין הבחירות של הליכוד?

אם האיראנים היו אלה שפרצו לגנץ לנייד, כיצד הגיעו התכנים לידיעתם של כל אנשי קמפיין הליכוד? לכאורה, התיעוד של הפריצה לנייד והתכנים שנשאבו צריכים היו להיות בידי גורמים ביטחוניים, כמו אנשי המוסד או גופים רשמיים אחרים.

אז כיצד זה הסתובב שליח בכיר – שפעל בתיאום ומטעם מקורבי ראש הממשלה – והציע לאינספור עיתונאים (כולל הח"מ) לחקור ולשאול על חייו האישיים של גנץ, עוד לפני שנודע שהתרחשה פריצה לנייד? כיצד זה שהיו עיתונאים, מקורבים לראש הממשלה, שרמזו שהם יודעים מה בדיוק נמצא בנייד של גנץ? האם ועדת החקירה תחקור גם את זה?

כך או כך, הקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשת המשטרה ותוכנות הרוגלה נראית כהכרחית. אך זו עשויה להיות גלולת רעל קשה במיוחד לכל הצדדים.

עוד 687 מילים
סגירה