מעקבים? אצלנו? בדמוקרטיה שלנו? מי היה מאמין!

הפגנה מתחת לביתה של איילת שקד, 31 במאי 2021 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
אבשלום ששוני/פלאש90
הפגנה מתחת לביתה של איילת שקד, 31 במאי 2021

זעזוע ופלצות אחזו בכל. כולם אוחזים בראשם ומנענעים בחוסר אמון מוחלט ומסרבים להאמין לחדשות המרעישות – משטרת ישראל עקבה אחר אזרחים ללא צו שופט. הייתם מאמינים שזה יקרה אצלנו? בדמוקרטיה שלנו? מעקבים? תיצלנה אוזנינו מהחדשות המסעירות.

ויותר משאני מזדעזעת מהמעקבים אני מזעזעת מהזעזוע המזויף, מהעמדת הפנים כאילו פרקטיקה כזו לא תיתכן אצלנו. כאילו השמים נפלו עלינו בהפתעה גמורה ולא כאילו המעקבים הם המשך ישיר, נורמלי, כמעט הייתי אומרת טבעי למה שמתרחש בישראל מאז 1967. ובפרט למהפכת שלטון השחיתות הביריוני והאלים של העשור האחרון, זה שהוסווה תחת שלטון לאומני, שלטון של ערכי "אהבת המדינה", שלטון של "נאמנות למולדת". שלטון בו שרת התרבות מפזרת רמזים עבים על כך שהערבים הם אזרחים סוג ב', וחברה למפלגה, משפטן דה לה שמאטע, מתראיין ואומר שיש לשלול מאזרחים ערבים את זכות הבחירה. שלטון שהעביר את חוק יסוד הלאום.

ויותר משאני מזדעזעת מהמעקבים אני מזעזעת מהזעזוע המזויף, כאילו פרקטיקה כזו לא תיתכן אצלנו. כאילו המעקבים הם לא המשך ישיר ונורמלי למה שמתרחש בישראל מאז 1967 ובפרט בעשור האחרון

כי כל מי שעיניו בראשו היה אמור להבין שאי אפשר לנהל במשך חצי מאה משטר אפרטהייד (אנא חסכו לי את גלגול העיניים והזעזוע, זה מה שזה) בלי שזה יחלחל פנימה.

שלטון העושה שימוש יומיומי בפרקטיקות שטיבן הוא פגיעה בזכויות היסוד של אוכלוסייה אזרחית – פגיעה בזכות לחיים, בזכות לכבוד, בזכות לקניין, בזכות לפרטיות, בזכות לחרות, בזכות למזון, חשמל ומים, אין כמעט זכות יסוד שלא נפגעת – לא יישאר רק בשטחים.

שלטון שנותן לפגיעה הצדקה כללית תחת השם הגנרי "בטחון ישראל", "בטחון חיילי צה"ל" – כל מה שמוצדק שם כלאחר יד יחלחל פנימה לקירות הבית ויקבל את אותן הצדקות ממש – בטחון האזרחים (סליחה, הכוונה כמובן לביטחון השלטון).

כל מי שעיניו בראשו היה אמור להבין שאי אפשר לנהל במשך חצי מאה משטר אפרטהייד חסר מעצורים העושה שימוש בבית המשפט העליון של מדינה דמוקרטית להצדקת כל עוולה, כל הריסת בית, כל מניעה זכויות, כל הרג (תשעה חודשים קיבל אלאור אזריה) – במילים משפטיות מצוחצחות.

בית משפט עליון שמצדיק כל זאת, אך לא מנהל אף לא דיון חוקתי אחד בשאלה הגדולה, שאלת היסוד שהיא ראש וראשית לכל – האם כיבוש הוא מצב חוקתי?

איך אפשר לנהל במשך חצי מאה משטר אפרטהייד, העושה שימוש בביהמ"ש העליון של מדינה דמוקרטית להצדקת כל עוולה, אך לא מנהל אפילו דיון חוקתי אחד בשאלה היסוד הגדולה – האם כיבוש הוא מצב חוקתי?

האם אפשר להשתמש בחוקה שלנו, זו החלקית, המעגנת בשני חוקי יסוד את מגילת זכויות האדם בישראל, ולומר כי שלילת זכויות האדם מעבר לגדר היא מידתית ועומדת בתנאי פסקת ההגבלה?

האם אפשר לומר כי הכיבוש הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? האם אפשר לומר כי הוא לתכלית ראויה? האם אפשר לומר כי פגיעת הכיבוש באוכלוסייה היא מידתית ואינה עולה על הנדרש?

והרי בחינה חוקתית של הכיבוש, כן, כן, של הכיבוש, כמצב חוקתי, כשאלת יסוד שיש לבחון אותה כשלעצמה ולא כחלק מבחינת כל עוולה, כל הריסת בית, כל מעצר מנהלי – היתה נותנת תשובה חד משמעית: הכיבוש איננו מצב חוקתי ואי אפשר להצדיקו מבחינה משפטית. גם הפרשנים המשפטיים המקלים ביותר אינם יכולים לטעון כי הכיבוש הוא חוקתי או עומד בערכים של מדינה דמוקרטית.

וליבנו נעשה כה גס במה שקורה שם. עינינו נעשו כה קהות לעוולות והתרגלנו לשקרים שסופרו לנו, כאילו השליטה על עם אחר יש בה משהו שקשור ב"בטחון ישראל".

כאילו השליטה בעם אחר איננה סכסוך פוליטי על שליטה בשטחים, שהתפתח עם השנים לסכסוך לאומני דתי. סכסוך שניתנות לו הצדקות דתיות משיחיות בידי קבוצה לאומנית דתית משיחית, האוחזת באידיאולוגיה של תורת הגזע.

וליבנו נעשה כה גס במה שקורה שם. עינינו נעשו כה קהות לעוולות והתרגלנו לשקרים שסופרו לנו, כאילו השליטה על עם אחר יש בה משהו שקשור ב"בטחון ישראל"

קבוצה לאומנית דתית משיחית, שמחזיקה את מדינת ישראל כבת ערובה להגשמת ערכיה, שבינם ובין דמוקרטיה אין דבר. קבוצה שנתנה הצדקות דתיות לרצח – של ערבים ושל יהודים.

כל זאת – עד שלא הבחנו כיצד בעשור האחרון הפך השלטון בישראל משלטון דמוקרטי, זה שטיבו הוא החלפה בידי הציבור בכל תקופה, לשלטון הטוען בלהט שאין להחליפו, ושעצם החלפתו היא "הפיכה שלטונית" ומעשה לא דמוקרטי.

איך הפכנו למדינה בה אזרחים סומנו כבוגדים רק בשל עצם דעותיהם. איך הפכנו למדינה בה אזרחים שומרי חוק סומנו כספק אזרחים רק בשל ביקורתם על הממשלה. איך הפכנו למדינה בה במקום שהשלטון ישרת את האזרחים – האזרחים הפכו לכלי שרת של השלטון. אין הפכנו למדינה בה השחיתות היא נורמה מקובלת.

איך הפכנו למדינה בה אזרחים סומנו כבוגדים רק בשל עצם דעותיהם. איך הפכנו למדינה בה אזרחים שומרי חוק סומנו כספק אזרחים רק בשל ביקורתם על הממשלה

והשלטון היה צריך לתת הצדקות לפעולותיו. הוא היה צריך לתת הצדקות לכך, שבעוד שהאזרחים נתונים בסגר ומטה לחמם נשבר, הוא עצמו מקבל מיליון שקל מקופת המדינה וממלא על חשבון האזרחים את המים בבריכה הפרטית.

השלטון היה צריך לתת הצדקות לכל הפעולות שלא הייתה להן הצדקה, כמו ממשלת ענק עם עשרות שרים, סגני שרים וג'ובים למכביר. וכמו בכל שלטון מושחת ומסואב – ההצדקות לעולם תהיינה מהתחום הלאומני רגשי: אנחנו אוהבים את המולדת ו"הם" מלאי שנאה, אנחנו יהודים טובים והם חמוצים, אנחנו עושים טוב למולדת והם תומכים בשונאי ישראל.

וככל שהשחיתות והסאוב גברו והפכו לנורמה מקובלת, כך השימוש בדמגוגיה ובהסתה משתלחת נגד אזרחים שומרי חוק הפכו מקובלים אף הם – שימוש בכוח מופרז נגד מפגינים, כינויי גנאי הלוקחים מתוך המילון האנטישמי הנאצי ("מדגרות של קורונה") ועד כדי פגיעה בזכות היסוד להפגנה.

אך טבעי הדבר ששלטון מושחת להחריד המסמן אזרחים כבוגדים, יעשה שימוש בכל פרקטיקה העומדת לרשותו, חוקית או בלתי חוקית, כדי לשמור על שלטונו.

אך טבעי הדבר ששלטון מושחת להחריד, ששחק את שלטון החוק עד היסוד והפך אותו כמעט לאות מתה, שטען לכך שמערכת המשפט תפרה לו תיקים ושאין לה לגיטימציה להעמידו לדין – יעשה שימוש בכוח המופרז העומד לרשותו כדי לחתור תחתיה ותחת האזרחים המבקשים להחליפו.

אך טבעי הדבר שכל הצדקה ששימשה את השלטון להצדקת כל עוולה וכל פגיעה בזכויות האדם מעבר לגדר – תשמש אותו גם בפגיעה בזכויות נגד האזרחים. אך טבעי הדבר שמעקב אחר "מחבלים" שם יהפוך למעקב אחרי אזרחים בעלי עניין פה.

אך טבעי הדבר שמה ששימש את השלטון להצדקת כל עוולה ופגיעה בזכויות האדם מעבר לגדר – ישמש גם בפגיעה בזכויות האזרחים. אך טבעי שמעקב אחר "מחבלים" שם יהפוך למעקב אחרי אזרחים פה

ואחרון, המזועזעים אחוזי הפלצות, האוחזים בראשם בהפתעה מוחלטת, מבקשים להקים וועדת חקירה לשאלה "מי נתן את ההוראה?". כאילו שזו השאלה הקרדינלית העומדת על הפרק. כאילו עצם מתן ההוראה הוא הדבר הנורא ולא הדבר עצמו.

כאילו מציאת נותן ההוראה והענשתו תוביל לריפוי הפגם, בו מדינה שלמה הלכה כעיוורת אחרי שלטון ביריוני, אלים ומושחת עד היסוד. שלטון שנהג בפרקטיקות בלתי דמוקרטיות, הלקוחות ממדינות לאומניות ואנטישמיות ופוגעות בזכויות יסוד של האזרחים דרך קבע. ובעיקר כאילו לא ברור מי נתן את ההוראה ואת מי נועדו הפרקטיקות האלה לשרת.

השלטון הקודם הפר את האמנה הבסיסית שבין השלטון לבין האזרח. הוא היה שלטון ששרת את עצמו ולא את האזרחים. שלטון שהיה מוכן לעשות הכל, ובהכל הכוונה לממש הכל, כדי לשמור על השלטון לטובת עצמו. כדי לא לאבד את סיר הבשר, הג'ובים והכיבודים שהם חלק אינטגרלי מכל שלטון, אבל הפכו להיות חזות הכל בשלטון המושחת של נתניהו.

והיה ראוי לחקור את מוראותיו של השלטון הזה בהיבט כללי ורחב, החורג מפגיעה ספציפית בפרטיות – חקירה שתכליתה היא העמדה לדין על פגיעה ביסודות השלטון והמשטר, שהמעקבים היו רק דוגמה אחת לה.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,133 מילים
סגירה