מעל שנתיים שאנחנו נמצאים בתוך תקופת הקורונה ונראה שרק עכשיו הגופים המקצועיים מתחילים להבין את ההשלכות הבריאותיות, הנפשיות, החברתיות והסביבתיות על האוכלוסייה בישראל. בתוך כל אלה יש להאיר זרקור על הפגיעה הרגשית החמורה בעשרות אלפי תלמידי בתי הספר בכל הגילאים שנגרמה בין היתר בשל הנחיות מצב החירום שנכפו עליהם: למידה מרחוק וריחוק חברתי.

בתוך כל השלכות הקורונה יש להאיר זרקור על הפגיעה הרגשית החמורה בעשרות אלפי תלמידי בתיה"ס בכל הגילאים, שנגרמה בין היתר בשל הנחיות מצב החירום שנכפו עליהם: למידה מרחוק וריחוק חברתי

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

על השלכות הלמידה מרחוק, נכתב רבות בדו"ח מבקר המדינה המיוחד על התמודדות ממשלת ישראל עם משבר הקורונה שפורסם ב-31.8.21. מתוך הדוח עלתה תמונה עגומה בכל הקשור להיערכות משרד החינוך להוראה ולמידה מרחוק בתקופת הקורונה.

אך מלבד החסם הטכנולוגי שהשפיע על איכות ויעילות הלמידה מרחוק, היום אנחנו כבר יודעים שלקשיים הלימודיים התלוו גם קשיים רגשיים וחברתיים. כך גם השיבו 32% מהורי התלמידים בסקר ההורים הראשון של הרשות הארצית למדידה והערכה ביולי-אוגוסט 2020, שסברו כי החרדות והחששות של ילדם היוו חסם מפני למידה מיטבית מרחוק והקשו עליהם להיות פנויים ללימודים במידה בינוני, רבה ורבה מאוד.

בתוך כלל תלמידי ישראל יש כ-200,000 תלמידים בעלי לקויות למידה. תלמידים אלה נפגעו באופן חמור יותר גם בהיבט הלימודי וגם בהיבט הרגשי והחברתי וזאת בשל ההתמודדות הכפולה שלהם גם עם לקות הלמידה וגם עם הקושי בהסתגלות למצבי הלמידה המשתנים לעיתים תכופות.

ילדים מוחלשים מבחינה רגשית אינם יכולים להיות במצב אופטימלי ללמידה מכיוון שההתמודדות שלהם עם הבעיות הרגשיות גוזלת מהם את הכוחות. כמו כן פגיעה רגשית יכולה לגרום גם לריחוק חברתי ולפגיעה במעגלי התמיכה החברתיים.

בין תלמידי ישראל יש כ-200,000 בעלי לקויות למידה. אלה נפגעו באופן חמור יותר גם בהיבטים הלימודי, הרגשי והחברתי בשל ההתמודדותם הכפולה עם לקות הלמידה והקושי בהסתגלות למצבי למידה משתנים

ישנם שלושה קשיים בולטים שחווים תלמידים עם לקויות למידה המשפיעים באופן ישיר על מצבם הרגשי:

1

הקושי הראשון הוא העצמת הפערים הלימודיים בתוך הכיתה. ילדים עם לקויות למידה צריכים תמיכה לימודית גדולה יותר, המותאמת לקשיים שלהם. אך בגלל המצב, במקרים רבים, אותם ילדים לא אותרו ולכן הם לא קיבלו מענה הולם. זה גרם לפערים גדולים בין התלמידים באותה כיתה.

הדבר קריטי מאוד אצל ילדים בכיתות א'-ב', הנמצאים בשלב הקניית הקריאה ולימוד הכתיבה. הפערים הלימודיים מלווים לא אחת בתסכול, חוסר מוטיבציה, פגיעה בדימוי העצמי, תחושה של חוסר מסוגלות, תחושת ניתוק ובדידות.

2

הקושי השני הוא פגיעה ב"סדר היום". סדר היום שנכפה על הילדים בגלל מצב החירום שפגע בהרגלי הלמידה המובנים שהיו להם קודם לכן. בשל המעבר מלמידה פרונטלית בכיתה ללמידה מקוונת מרחוק וללמידה היברידית, סדר היום השתנה לעיתים תכופות וחוסר הוודאות השפיע על היכולת של התלמידים להסתגל במהירות לשינויים.

גם במקרה זה, יש קושי גדול יותר עבור תלמידי כיתות א' שנקלטו לראשונה למערכת החינוך ונפגשו עם סדר יום משתנה ולא קבוע.

ילדים עם לקויות למידה צריכים תמיכה לימודית גדולה יותר, המותאמת לקשייהם. אך בגלל המצב, במקרים רבים, ילדים אלה לא אותרו ולכן לא קיבלו מענה הולם. זה גרם לפערים גדולים בין התלמידים באותה כיתה

3

קושי נוסף קשור לדרך ההתנהלות של המורים וצוותי ההוראה במצב החירום. שיבוש שגרת הלמידה גורמת לקשיים רבים אצל המורים גם בהיבט הפדגוגי וגם בהיבט הרגשי. לאלה מתווספות מטלות מעבר לשעות הלימודים לליווי התלמידים שנמצאים בבידוד ולהיות איתם בקשר יום יומי. מצב זה, בו המורים נתונים ללחץ מתמשך, עלול להשפיע גם על מצבם הרגשי של התלמידים.

*  *  *

כדי לטפל בפגיעה הרגשית והחברתית אצל ילדים עם לקויות למידה וכדי למנוע החמרה נוספת, יש תחילה לצמצם את הפערים הלימודיים בתוך הכיתה. הדבר אפשרי אם קודם כל המורים וצוותי ההוראה יבינו לעומק מהן לקויות הלמידה של התלמידים ומה הטיפול הנכון עבורם. לאחר מכן יש לסייע להם באופן מיידי, קריטי במיוחד בכיתות א'-ד'.

בנוסף לכך יש לדאוג ל"סדר יום" גם במצב חירום, שייתן להם עוגן של יציבות. כמו כן יש לתווך להם את המצב ולהסביר שהוא זמני ושלאחריו השגרה תחזור. כמו כן יש לחזק את הקשר בין מורה-תלמיד-הורה וליצור שיח ישיר ופתוח המתבסס על אמון. בעזרת שיתוף מידע על מצבו הרגשי של הילד ניתן יהיה לתת מענה מיידי למצוקותיו, ובמקרה הצורך לפנות לגורמים מקצועיים נוספים.

אלפי ילדים בעלי לקויות למידה נפגעו מבחינה רגשית וחברתית בתקופת הקורונה והם משלמים מחיר כבד בגלל החמרת הלקות שלהם ובגלל המצוקות הרגשיות והחברתיות המתלוות אליהן. אסור להשאיר אותם מאחור.

כדי לטפל בפגיעה הרגשית והחברתית בילדים עם לקויות למידה ולמנוע החמרה נוספת, יש תחילה לצמצם את הפערים הלימודיים בתוך הכיתה. אסור להשאיר אותם מאחור

אנו מחויבים לעזור להם – בין היתר על ידי חיזוק הביטחון העצמי שלהם, טיפוח החוזקות, מתן ליווי אישי ותמיכה, וזאת כדי שיוכלו להתגבר על הקשיים, להתקדם ולהצליח כמו שאר ילדי הכיתה.

ד"ר רינת גרין היא פסיכולוגית קלינית מומחית ומייסדת עמותת "קול קורא" למען ילדים עם דיסלקציה ולקויות למידה (צילום: שלומי שלמוני)