ליבוביץ' צדק אבל כהנא ניצח

הבן של כרמלה כהן שלומי במילואים (צילום: באדיבות המשפחה)
באדיבות המשפחה
הבן של כרמלה כהן שלומי במילואים

פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם ויוצא שוב למילואים. מדובר בסרן א', הבן שלי, נשוי ואב לשלושה, עד מתי אוגוסט 97'? חבריו כבר תלו מזמן את נעלי המילואימניקים אבל הוא החליט להמשיך ולשרת במילואים. לא בשטחים, גם זה שמחות קטנות, והוא משרת "כי צריך, אמא", וכל זה מתוך (תחזיקו חזק כי תכף תגיע קלישאה) אהבת מולדת. כן כן, יש עוד כאלה. ומותר ומותר לגחך, בכיף'שלכם.

פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם ויוצא שוב למילואים. מדובר בסרן א', הבן שלי, נשוי ואב לשלושה, עד מתי אוגוסט 97'? חבריו כבר תלו מזמן את נעלי המילואימניקים אבל הוא החליט להמשיך ולשרת במילואים

ובכל זאת, איך לומר? אני מרגישה שנכשלתי בחינוך, בעיקר הבוקר, כשחבר הכנסת איתמר נזק בן גביר, האיש ו"כמו שהגענו לסמל של הרכב נגיע גם לרבין", מנסה להבעיר שוב את שייח ג'ראח ולחרחר עוד מלחמה.

מבצע "שומר החומות" לא הספיק לנו, מבחינתו זה היה רק פרומו. הוא לא שירת בצבא, בן גביר, אז זה הכי קרוב שהוא יכול להגיע למלחמה בלי לעלות על מדים. לעלות על העצבים לא משביע אותו, הוא חייב גם קינוח אחרי כל החיים דבש הזה.

אודה ולא אבוש, אני, שאבי לחם בגבעתי במלחמת השחרור ואחיה של אמי לחמו בצנחנים וגבעתי, ושניים במשפחתי נכי צה"ל, אחד בגיל בני, אמרתי לסרן א' שעם כל הכבוד למורשת המשפחתית ולתפארת מדינת ישראל, הייתי שמחה אם היה נפרד לשלום מצה"ל. זו לא אותה המדינה, וזה לא אני, זו היא. וליבוביץ' צדק, אם כי כהנא ניצח. ולא רק בשייח ג'ראח.

אבל קודם הייתי אומרת תודה לאהוד ברק שהוציא אותו מלבנון הארורה ואתמול חגג 80.

יש בהיסטוריה אנשים שיודעים לזהות בוץ טובעני ולוקחים החלטה גורלית. החלטה מצילת חיים צעירים, יפים ממני וממך, ומוציאים את צה"ל ואת המדינה מהביצה שקברה תחתיה 18 שנה מדממות ואבודות ומאות חיילים ופצועים ופגועי נפש. אז תודה, ברק. וחבל שהשארת אותנו עם פקודך המגלומן נתניהו שחשב שמדינתו היא ארנק ולא ילך עד שיותיר אחריו אדמה חרוכה. גם חייל מעוטר כמוך לא יכול הכל.

"שומר החומות" לא הספיק לנו, מבחינת איתמר בן גביר זה היה רק פרומו. הוא לא שירת בצבא, אז זה הכי קרוב שהוא יכול להגיע למלחמה בלי לעלות על מדים. לעלות על העצבים לא משביע אותו

כל התובנות הפרטיות האלה לא עזרו לי כמובן והיום יצא הבן שלי למילואים, לשרת מדינה שהתרחקה מאוד מערכיה. אני מתנחמת בכך שאינו משרת בשטחים ולא ייאלץ להכתים במחסומים את החינוך שנתתי לו, ולא ייאלץ להסב את מבטו הצידה כשמתנחלים מקימים עוד מאחז לא חוקי על אדמת אחרים ונערי גבעות שולחים אש במטעי זיתים ובתים וכלי רכב ומתעמרים בחלשים ללא זכויות, וכל זה לנוכח חיילי צה"ל. ולא יתפוס זקן מזדמן ולא יכפות את ידיו ולא יסתום את פיו בפלנלית ולא ישאירו לגסוס.

המילואימניק הזה שגידלתי למעשים טובים הוא לא קצין ב"נצח יהודה" אלא חילוני בן חילונים שלא חונך על ברכי הדת אלא על ערכים אוניברסליים שאין להם מולדת אחת. "ואהבת לרעך כמוך" יוצא לו טבעי. גם "והדרת פני זקן". הוא מהדר כל אדם. ככה יצא.

הבן שלי התגייס לפני למעלה משני עשורים ליחידת "אגוז" ואת שירותו עשה במארבים בלבנון. לפני חודש שני חיילי אותה יחידה שילמו בחייהם בגלל אצבע קלה על ההדק. ולא אצבעו של החייל היורה מהיחידה, אומלל שהוא, ולא בגלל אצבע אלוהים. זו אצבע המדינה, אצבע צבא עייף במדינה שאיבדה את דרכה, אבל אלה הם חייו שנשברו שם לרסיסים חרישיים אחרי מות חבריו מידיו. חייו נופצו כחיי כל החיילים האלמונים שנושאים בעול לא אפשרי, אלה שלא תקראו עליהם ולא תראו את פניהם בעיתון.

המילואימניק הזה שגידלתי לא יתפוס זקן מזדמן ולא יכפות את ידיו ולא יסתום את פיו בפלנלית ולא ישאירו לגסוס. "ואהבת לרעך כמוך" יוצא לו טבעי. גם "והדרת פני זקן". הוא מהדר כל אדם

מה חשבתם לעצמכם שם למעלה אחרי שהרגלתם את החיילים בשירות ה"קרבי" שבשטחים מתרחשת מלחמה גם אם עומדים מולם נשים וילדים וזקנים? שחיי אדם שווים אבל יש חיים שווים פחות שעוברים עליהם לסדר היום ויש חיים שווים יותר והם תמיד שלנו? התפלק להם ללוחמים והם ירו ב"משלנו". קורה. טעה. טועים. טעינו. אוי ארצי מולדתי. גם אריק אינשטיין צדק, את באמת הולכת פייפן.

ובזמן שהבן שלי אורז תרמיל המדינה מתגלגלת כמו עגלה רעועה, יד איש באחיו ושליט לשעבר שלא השלים עם תבוסתו נוהג בהם מספין לספין. אביחי מנדלבליט מנקה שולחן, הזמן קצר והבכירים מרובים: הסדר טיעון בלי קלון לשר לשעבר דרעי, עבריין סדרתי, הסדר טיעון בלי קלון לשר לשעבר ליצמן והסדר טיעון על האש לראש הממשלה לשעבר שנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. בלי קלון, לא צריך.

קחו אוויר, יש עוד: העיתונאי ינון מגל אוסף כסף להגנתו המשפטית של הקבצן מרחביה ועמישראל נענה בהתלהבות, על מצודת זאב נתלה שלט ענק עם דמותו של נתניהו ותחתיו הכיתוב "אהוב שלנו, יפה התואר… אתה התקווה שלנו", איילה חסון בתחקיר מטלטל על סערת האסלות, השופטת בדימוס אתי כרייף עוברת מערוץ לערוץ במסע כומתה מזורז להישרדות VIP והפמיניזם סופג מכה קלה בכנף.

והנה בא עוד גל גדול והמדינה טובלת עד צוואר בסערת פגסוס, מי הבא בתור, רק היום! כל הנחלים זורמים אל הים והים איננו מלא, רק המדינה שוקעת.

ובזמן שהבן שלי אורז תרמיל המדינה מתגלגלת כמו עגלה רעועה, יד איש באחיו ושליט לשעבר שלא השלים עם תבוסתו נוהג בהם מספין לספין. אביחי מנדלבליט מנקה שולחן, הזמן קצר והבכירים מרובים

אבל זה עוד כלום, כי בעוד הבן שלי אורז גופיה תרמית למילואים, ברדוגו מפוטר מתכנית ב"גלי צה"ל, הבית של החיילים" והמדינה רועדת. עד כאן, רבותי, בלי הורים. זה קו פרשת המים, אילה חסון צדקה בתחקיר האסלות. הדמוקחרטא בסכנה, אבי, אבי, רכב ישראל ושדרניו.

איך ממשיכים מכאן?

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 856 מילים ו-1 תגובות
סגירה