על הסכם הסודיות של קצא"א וסנקציות אמריקאיות

מכלית הנפט FLEVES בנמל אילת (צילום: גיא תגר, אילת)
גיא תגר, אילת
מכלית הנפט FLEVES בנמל אילת

החסינות והסודיות הגורפות אשר מאחוריהן מסתתרת החברה הממשלתית הישראלית קצא"א, בעייתיות פי כמה כאשר הן מועברות אוטומטית לחברה פרטית, המקבלת זיכיון משנה מקצא"א לשימוש במתקניה. במקרה כזה הן חושפות את ישראל לסיכון של הובלת נפט מאיראן, הנתון תחת סנקציות אמריקאיות.

בתחילת פברואר 2022 הגיעה מכלית הנפט FLEVES לנמל אילת כשהיא ריקה, הטעינה נפט בנמל ולאחר מספר ימים יצאה לדרכה.

לכאורה פעילות שגרתית של קצא"א. ככל הנראה במסגרת הסכם קצא"א רד-מד. אבל היו מספר מאפיינים מעניינים בהפלגה זו. ביניהם, בימים לפני הגעת המכלית לנמל אילת, ובתקופת ההפלגה אח"כ, מערכת הזיהוי AIS של המכלית לא פעלה. בנוסף, המידע שפורסם באתרים המתמחים בנושא טרום העגינה באילת – היה מטעה, ולפיו מטרת המכלית הייתה נמל עקבה.

היו מאפיינים מעניינים בהפלגה זו. בימים לפני הגעת המכלית לנמל אילת ובהפלגה אח"כ, מערכת הזיהוי שלה לא פעלה. המידע שפורסם באתרים הרלוונטיים טרום העגינה באילת היה מטעה, כאילו מטרתה הייתה נמל עקבה

מהנתונים שפורסמו ב-5 לפברואר 2022, לפני שהמכלית הגיעה לאילת, עולה שהמכלית עזבה את מעגן פוג'ירה FUJAIRAH באיחוד האמירויות ב-8 לינואר 2022 ונמצאת במפרץ אילת, בדרכה לעקבה.

מהנתונים שפורסמו ב-13 לפברואר 2022, אחרי שהמכלית עזבה את אילת, עולה שהמכלית עזבה את מעגן פוג'ירה FUJAIRAH באיחוד האמירויות ב-8 לינואר 2022 ונמצאת במפרץ עדן בפתח ים-סוף, בדרכה לסינגפור. לא מצאתי כל ציון לעגינה של המכלית בנמל אילת.

תנועתה הימית של המכלית Fleves
תנועתה הימית של המכלית Fleves

ב-3 לפברואר פרסמה סוכנות הידיעות AP מאמר בכותרת "טכנולוגיות לוחמה אלקטרונית בים עוזרות לאויבי ארה"ב לעקוף סנקציות". המאמר פורסם מספר ימים אח"כ בדה-מרקר.

לפי המאמר, טכנולוגיה להסתרת מיקום ספינות, שהייתה בעבר נחלת צבאות בלבד, הפכה לנפוצה בימאות הגלובלית. ממשלות מאיראן עד ונצואלה וחברות ספנות פורעות חוק שמסייעות להן לשנע נפט ומוצריו, משתמשות בטכנולוגיית ההסתרה כדי לעקוף את הסנקציות האמריקאיות. היקף התופעה מדהים וגדול וההשלכות שלה מבחינת ביטחון לאומי, סביבתי וימי עצומות.

ממשלות מאיראן עד ונצואלה וחברות ספנות פורעות חוק, שמסייעות להן לשנע נפט ומוצריו, משתמשות בטכנולוגיית ההסתרה כדי לעקוף את הסנקציות האמריקאיות

כל זה מעלה תהיות על ההסכם בין החברה הממשלתית הישראלית קצא"א עם חברת רד-מד לנד ברידג' – מיזם משותף של חברות ישראליות פרטיות וחברת פטרומל האמירתית, שמטרתו היא אחסון ושינוע נפט גולמי בכמות עצומה בתשתיות של קצא"א באילת ובאשקלון.

מדובר למעשה בהשכרה ארוכת טווח של חלק ניכר מיכולת האחסון של קצא"א ל-10 שנים עם אופציה להארכה ל-10 שנים נוספות.

אחת המשמעויות של ההסכם היא שלקצא"א לא תהייה כל שליטה על מקורות הנפט הגלמי שיפורק ויאוחסן במכלי האחסון שלה או ישונע בצינור שלה.

צריך לומר זאת בברור, בהסכם קצא"א – רדמד קיים סיכון להובלת נפט מאיראן הנתון תחת סנקציות אמריקאיות.

הובלת נפט מהמפרץ הפרסי באמצעות תשתיות קצא"א אינה כדאית, אינה מתחרה ואינה יכולה להתחרות כלכלית בהובלת נפט דרך תשתיות תעלת סואץ וצינור סו-מד. לכן לשותפי קצא"א יש תמריץ גדול, לשנע ולסחור בנפט אירני במחירים מוזלים, בניגוד לסנקציות של ארה"ב.

החסינות והסודיות הגורפת מאחוריה מסתתרת קצא"א מאפשרות לה לחתום על הסכמים המיועדים להעשיר גופים פרטיים, שעלולים להיות מנוגדים לאינטרסים של הבטחון הלאומי או מדיניות החוץ של ישראל.

החסינות והסודיות הגורפת מאחוריה מסתתרת קצא"א, הם בעייתיים פי כמה כאשר מעברים לחברה פרטית המקבלת זיכיון משנה מקצא"א לשימוש במתקניה.

לדוגמה, איך קצא"א תדע אם הנפט שיאוחסן במכלים שלה בא או מיועד למדינה כמו איראן שיש עליה סנקציות אמריקאיות בתחום הנפט?

יתרה מזאת, הסתמכות על רגולציה ופיקוח ממשלתי בתנאי חסינות וסודיות מהם נהנית קצא"א היא כמשענת קנה רצוץ. ראינו בימים האחרונים את כשלון הפיקוח על החוזים שחתמה חברת הסייבר NSO.

החסינות והסודיות הגורפת מאחוריה מסתתרת קצא"א מאפשרות לה לחתום על הסכמים המיועדים להעשיר גופים פרטיים, שעלולים להיות מנוגדים לאינטרסים של הבטחון הלאומי או מדיניות החוץ של ישראל

איראן הצליחה לעקוף, חלקית, את סנקציות הנפט האמריקאיות ולשמור על רמה קבועה, אם כי נמוכה בהרבה מיכולתה, של יצוא נפט גולמי, תוך שימוש במגוון טקטיקות התחמקות. שוק הנפט האזורי המורכב של המפרץ הפרסי הקל על טקטיקות אלה, וסיפק את הסביבה המושלמת לסחר בנפט בניגוד לסנקציות של ארה"ב. דבר שאפשר לאיראן למכור את הנפט הגולמי שלה לקונים בסין, סוריה, ונצואלה ולחברות סחר בנפט במקומות אחרים. איראן תמשיך ככל הנראה לנצל את הסחר הזה כדי לייצר מיליארדי דולרים בהכנסות לממשלה.

תהליך הברחת הנפט של איראן מתחיל לעתים קרובות בנהר שאט אל-ערב  / ארוואנד רוד המפריד בינה לבין עיראק. תמונות לוויין מראות את המורכבות של אזור ייצור הנפט של עיראק הדרומי, השכנה לאיראן – אזור שמייצא כ-2.6 מיליון חביות נפט ליום (BPD) מהנפט הגולמי של עיראק.

מערכות של בתי זיקוק, מכלי אחסון, אתרי הפקת נפט ומסופי יצוא נמצאים בדרום מזרח עיראק ודרום מערב איראן ליד ולאורך הנהר המפריד בין שתי המדינות. עשרות ספינות משא, ספינות קטנות, ספינות דיג ומכליות נפט גדולות עוגנות במים אלה ממתינות למשלוחים חדשים של נפט גולמי עיראקי ואיראני או פשוט עוברות דרכם. איראן ניצלה את האזור המורכב והלא מוסדר זה כדי להזרים באופן סמוי את הנפט שלה לשווקים הבינלאומיים.

לפי גורמים רשמיים בממשלת ארה"ב, איראן מנצלת את נתיב המים הזה ואת אזור החוף סביב חצי האי אל-פאו al-Faw בעיראק כדי לבצע העברות נפט מספינה לספינה ולערב מטענים של נפט גולמי איראני עם מטעני נפט ממדינות אחרות. באמצעות הערבוב, איראן יכולה לטשטש את מקור הנפט, מה שמקשה הרבה יותר על חברות ספנות ורשויות ממשלתיות לזהות נוכחות של נפט איראני.
שטרי מטען מזויפים, ממשל מקומי לקוי ושחיתות אנדמית בנמלים עיראקים, כמו גם רשת של בעלי ברית גלויים וסמויים של איראן בממשלת עיראק, עוזרים להקל על הטקטיקות הללו, מה שמאפשר לאיראן להשתמש בהן יותר ויותר, לשלוח את הנפט שלה לקונים המוכנים לרכוש את הנפט האיראני במחירים מוזלים.

ארה"ב הגיבה בחריפות על הפרת סנקציות הנפט שהטילה על איראן, ונצואלה, וצפון קוריאה, וחשוב שישראל לא תיכלל עם מדינות אלו.

ארה"ב גם הגיבה בחריפות והטילה קנסות אדירים על חברות שנאשמו בעבירות על חוקי ארה"ב כמו הבנקים הישראליים, וכמו חברת טבע.

נראה את קצא"א מספקת ביטוח-על למקרה של סנקציות אמריקאיות במקרה של הובלת או אחסון נפט אירני הנתון תחת סנקציות אמריקאיות.

ארה"ב הגיבה בחריפות על הפרת סנקציות הנפט שהטילה על איראן, ונצואלה, וצפון קוריאה והטילה קנסות אדירים על חברות שעברו על חוקיה. חשוב שישראל לא תיכלל עם מדינות אלו

עד שיתקבלו תשובות טובות לשאלות אלו, עד שלא יובטח שמסגרת הסכם קצא"א לא יעשה סחר בנפט בניגוד לסנקציות של ארה"ב, אין לאשר את ההסכם, ויש לאסור על קצא"א לממש אותו.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 949 מילים
סגירה