יש מהפכות שקורות בשקט. אחת כזו התרחשה השבוע בענף לולי הביצים בישראל. בשורה התחתונה, עם מספר כוכביות שיפורטו בהמשך, שר החקלאות עודד פורר החליט על סוף עידן כליאת התרנגולות בכלובים, ויצר גל של התרגשות, כמעט אופוריה, בקרב פעילים למען בעלי חיים.
"כשהצטרפתי לפעילות ב'אנונימוס' (היום 'אנימלס') לפני 13 שנים", אומרת הילה קרן, מנהלת הפעילות הציבורית של העמותה, "סוף עידן הכלובים נראה מאוד רחוק. אז מבחינתנו מה שקרה השבוע הוא בהחלט רגע היסטורי".
ומה שקרה השבוע זה שפורר פרסם טיוטת תקנות חדשות שמסדירות את ענף לולי ההטלה בישראל. כשהעלה את התקנות לדף הפייסבוק שלו – תחת הכותרת 'נפרדים מלולי הכלובים: המהפכה בענף ההטלה יוצאת לדרך!" – התגובות הנרגשות זרמו בקצב.
"השר פורר תודה. אתה מוביל מהלך משמעותי והיסטורי שיקל על הסבל של מיליוני בעלי חיים", כתבה שירה; "מדהים! לולי הסוללה הם מתקני עינוי מחרידים", הוסיפה גאיה, ומירב כתבה "סוף סוף שר שמבטיח ומקיים. אל תעצור, אל תמצמץ, פשוט תמשיך!"
העובדה שהתגובות שצוטטו כאן נכתבו על ידי נשים אינה מקרית, ומעוררת מחשבות על הקשר בין מגדר לחמלה כלפי בעלי חיים בחברה הישראלית.
נפרדים מלולי הכלובים: המהפכה בענף ההטלה יוצאת לדרך!מרגע שנכנסתי לתפקידי כשר החקלאות ופיתוח הכפר הבטחתי לדאוג לרווחת…
Posted by עודד פורר – Oded Forer on Sunday, February 13, 2022
הדיונים על הצורך הדחוף לשנות את הסטנדרטים של לולי ההטלה בישראל ולשחרר את התרנגולות מהכלובים, מתנהלים כבר שנים. פעם אחר פעם הם נתקלו בקיבעון של משרד החקלאות ובהתנגדות העזה של הלולנים.
קיים פער כמעט בלתי נתפס בין התדמית הפסטורלית של ענף הביצים, שמתווך לציבור באמצעות איורים של תרנגולת משוטטת להנאתה באחו ומטילה ביצה מזינה, לבין המציאות ברוב לולי המטילות בישראל.
קיים פער כמעט בלתי נתפס בין התדמית הפסטורלית של ענף הביצים, שמתווך לציבור באמצעות איורים של תרנגולת משוטטת להנאתה באחו ומטילה ביצה מזינה, לבין המציאות ברוב לולי המטילות בישראל
לפי משרד החקלאות, 93% מהלולים בארץ הם לולי כלובים מיושנים שבהם התרנגולת מבלה חיים שלמים על רשת ברזל בגודל דף A4, בלי מגע עם אדמה, בלי יכולת לפרוש כנפיים, לעוף, לנקר בקרקע, עם מקור שנקטם על מנת שלא תפגע בשכנותיה לתא הצפוף, עם חתכים ופצעים ברגליים בגלל העמידה על סורגי המתכת, תוך התעלמות מכל הצרכים הבסיסיים שלה כיצור חי.
מיליוני תרנגולות הן מכונות הטלה שעובדות בפרך בבית חרושת לביצים. זה לא רק אכזרי – הצפיפות היא גם זרז מסוכן להתפשטות מהירה של מחלות ומגפות, דוגמת שפעת העופות שפקדה את הארץ רק לאחרונה וקטלה מאות אלפי עופות. "המגפה האחרונה בהחלט סייעה לזרז את התהליכים במשרד החקלאות", אומר גורם בענף, "מה שמוכיח שאין רע בלי טוב".
הסעיפים העיקריים בתקנות החדשות קובעים שמרגע כניסתן לתוקף – אחרי שיאושרו בוועדת החינוך של הכנסת – לא תותר פתיחת לול כלובים חדש בישראל. נקודת התורפה טמונה בלוח הזמנים לגבי הלולים הקיימים: הם יוכלו להמשיך לפעול עד 2029.
מתוך רצון לרכך את זעם הלולנים והמחאה הצפויה שלהם, ניתנה להם תקופת התארגנות של לא פחות משבע שנים. ייתכן שחלקם לא יחכו לרגע האחרון כדי לעשות הסבה ללולים מודרניים או פשוט לסגור ולפרוש מהענף, אבל לוח הזמנים הארוך הוא בהחלט עננה שמעיבה – גם אם לא מבטלת – את חשיבותו של המהלך הדרמטי.
ישראל היא אחרונת המדינות בעולם המפותח שמשליכה את לולי הסוללה לפח האשפה של ההיסטוריה. חוקים ברוח התקנות שפורסמו כאן השבוע עברו בשוויץ כבר ב-1992 ובאיחוד האירופי ב-2003.
ישראל היא אחרונת המדינות בעולם המפותח שמשליכה את לולי הסוללה לפח האשפה של ההיסטוריה. חוקים ברוח התקנות שפורסמו כאן השבוע עברו בשוויץ כבר ב-1992 ובאיחוד האירופי ב-2003
כאמור, התקנות עדיין צריכות לעבור בוועדת החינוך של הכנסת. יו"ר הוועדה שרן השכל, פעילה ותיקה למען זכויות בעלי חיים, מן הסתם תיתן רוח גבית, בעוד הלולנים יטענו שהמדינה מפקירה אותם בגבול הצפון ומעדיפה את רווחת התרנגולות על זו של האדם.
חשוב להקשיב להם: כמו בכל ענף במשק שנותר תקוע הרחק מאחור, חובתה של המדינה להכניס את היד לכיס ולסייע לעוסקים בו לעשות את קפיצת המדרגה ולהתאים את עצמם לדרישות החדשות ולרוח הזמן.
חשוב להקשיב ללולנים: כמו בכל ענף במשק שנותר תקוע הרחק מאחור, חובתה של המדינה להכניס את היד לכיס ולסייע לעוסקים בו לעשות את קפיצת המדרגה ולהתאים את עצמם לדרישות החדשות ולרוח הזמן
בדיונים על חוק ההסדרים נזרקו לאוויר סכומים שונים שיוקצו ללולנים לצורך ביצוע ההסבה, אבל המבחן יהיה במימוש. אסור להפוך מהלך של חמלה, בריאות וסביבה, למהלך שפוגע באוכלוסייה ותיקה בפריפריה.
סעיף אחד בתקנות ממחיש את מידת הקיצוניות במציאות הנוכחית שעומדת סוף סוף להשתנות. מדובר בהנשרה הכפויה: אחרי כשנה של הטלה רצופה, התרנגולות מתעייפות, קצב ההטלה יורד ונוצר הצורך לעשות להן "ריסטארט".
לשם כך, מרעיבים ומצמיאים אותן במשך כעשרה ימים, שבמהלכם הגוף נכנס לעקה קיצונית ומשיר את נוצותיו. כשמחדשים את אספקת המזון והמים, התרנגולות שנותרו בחיים מתכסות שוב בנוצות וחוזרות בכוחות מחודשים להטיל ביצים בקצב שעומד בדרישות הרווחיות.
הפרקטיקה האיומה הזו עדיין קיימת בחלק מהלולים בארץ, ולפי התקנות היא תיאסר לחלוטין בתוך שנה וחצי. קצת פחות רוטב אכזריות על הביצה שלכם.
האם במשרד החקלאות נחת פוליטיקאי, ועוד ממפלגתו של אביגדור ליברמן – שחמלה כלפי בעלי חיים אף פעם לא העסיקה אותה – שבאמת רוצה לחולל שינוי בממשק שבין בני האדם לבעלי החיים בישראל?
האם במשרד החקלאות נחת פוליטיקאי, ועוד ממפלגתו של אביגדור ליברמן – שחמלה כלפי בעלי חיים אף פעם לא העסיקה אותה – שבאמת רוצה לחולל שינוי בממשק שבין בני האדם לבעלי החיים בישראל?
"היינו עם השר בסיור בלולים", אומר פעיל באחת העמותות שפועלות בתחום, "והתרשמנו שיש אצלו קשב לנושא ולרעיונות שלנו. זה שינוי גדול לעומת שרים קודמים".
אם לשפוט לפי התגובות שקיבל השבוע, פורר בדרך לקנות את עולמו על תקן מושיע בעלי החיים בישראל. כדי שזה יקרה, הוא יצטרך לדאוג שהתקנות שפרסם באמת יצאו לפועל, ולטפל בכתם הגדול שמתנוסס מעל הממשלה הזו – המשך ואפילו הרחבת המשלוחים החיים שבהם בני בקר מגיעים לישראל באוניות לטובת תעשיית הבשר.
דווקא הממשלה הקודמת, בראשות בנימין נתניהו, כמעט אסרה על המשלוחים, ואז נפלה. בממשלה הנוכחית יש לכאורה הרכב שמאפשר לסיים את המהלך, אבל בינתיים, משום מה, זה לא קורה.
אחרי רפורמת הלולים, כל העיניים נשואות אל שר החקלאות, שכחבר כנסת תמך בשעתו בהצעת החוק לביטול המשלוחים החיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם