"לא הופתעתי בכלל", כך אמרה חברת דירקטוריון לשעבר ב"נשות הדסה" למקורביה אחרי שקראה את תחקיר זמן ישראל על האפשרות שבית החולים יקרוס כלכלית עם סיומו של הסכם ההבראה. לתחושתה, גלגל ההצלה שהעניק הסכם ההבראה לבית החולים בקיץ 2014, בשיא המשבר הכלכלי, הולך ומתרוקן.
התחקיר חשף גירעון שרחוק מלהיסגר, תקציבי כוח אדם שגדלים במקום לקטון וצפצוף מתמשך על דרישות הסכם ההבראה, שאושר ע"י ביהמ"ש במאי 2014.
"הרגשתי כאילו מצטטים אותי בכתבה", כתבה למקורביה בארץ. כאילו לוקחים דברים שאני אמרתי על האפשרות שבית החולים יקרוס. למעשה, אם הכתב היה מצטט אותי ייתכן שהיה מגיע למסקנות הרבה יותר נחרצות ביחס לבית החולים".
חברת הדירקטוריון הזאת אינה מעורבת במתרחש בנשות הדסה (הבעלים של ביה"ח) בשנתיים האחרונות, אך עוקבת מרחוק בדאגה. כשביקשתי לשוחח עמה השבוע, היא הסכימה לענות על כמה שאלות, ובלבד שזהותה לא תיחשף.
"אנחנו לא מכירים, הייתי שמחה להיפגש איתך אם היית בניו יורק, אבל בטלפון אני יכולה רק להצביע על הדאגה שלי מקריאת הדוחות הכספיים", אמרה.
"אני חושבת שההצהרות הכספיות של הדסה מספרות את הסיפור כולו וחוזות את העתיד בשחור-לבן, וזה לא נראה טוב – תמונה ברורה שכל אחד יכול להבין.
"אני שואלת אותך: אם הדסה הייתה חברה בורסאית היית משקיע בה? היית קונה ממנה מניות בבורסה של תל אביב? ברור שלא".
מי שמקשיב לתשובות הרשמיות של נשות הדסה שומע מוזיקה אחרת. נראה כי יש להן אמון מלא בפרופ' רוטשטיין וביכולת שלו להוציא את העגלה מהבוץ מלא, והן הבעלים של בית החולים. איך את מסבירה את זה?
"שמעת פעם על דירקטוריון שאין לו אמון במנכ"ל שלו? אני לא שמעתי. אף דירקטוריון לא יגיד לך בפומבי 'אין לי אמון במנכ"ל שלי'. זה לא עובד ככה.
"אם אתה לא אוהב את אשתך, אתה לא תלך לשכנים ותכריז את זה. יש לך אופציה להתגרש ממנה, והדירקטוריון באמת יכול לפטר את המנכ"ל. אבל כל עוד הוא המנכ"ל, הדירקטוריון חייב לתמוך בו. הוא לא יכול לשחק משני צדי המגרש".
הצהרות חגיגיות
לפני שלושה שבועות חגגו "נשות הדסה" 99 שנה לקיומו של הארגון. האירוע לווה גם בהצהרה של מנכ"ל בית החולים, פרופ' זאב רוטשטיין, לפיה מצב בית החולים מעולם לא היה טוב יותר. "חווינו נס חנוכה", הכריז בראיון חגיגי לרגל האירוע.
עם זאת, נראה כי הפער בין מה שמוצג לציבור בארץ ובאמריקה, לבין מה שמתרחש באמת מאחורי הקלעים, הולך וגדל. דוח של משרד האוצר על שכר הבכירים בבית החולים שנחשף השבוע, מאשש את ממצאי התחקיר של זמן ישראל ומצביע על עלייה משמעותית בשכרם של רופאים, של מנהלי המחלקות, האחיות, הטכנאים ואנשי המנהלה בבית החולים בין השנים 2016 ל-2017.
לפי הדוח בין השנים 2016 ל-2017 עלה שכרו של מנהל בית החולים ב-32%, שכרו של מנהל השתלות מח עצם זינק ב-76%, שכרו של מנהל מחלקת הדימות עלה ב-17% ושל מנהל המחלקה הקרדיולוגית ב-41%.
בתשובותיו ל"זמן ישראל" טען פרופ' רוטשטיין כי שכר העובדים קוצץ, בהתאם לדרישות הסכם ההבראה: "ההנהלה צמצמה את הוצאות כוח האדם ב-115 מיליון שקל, במסגרת פיטורי עובדים, כנדרש בהסכמי ההבראה", כתב לנו. אלא שהדו"חות הכספיים מצביעים על כך שבין השנים 2016 ל-2017 עלה מרכיב השכר בבית החולים מ-255 מיליון שקל ל-279 מיליון שקל. בין השנים 2017 ל-2018 השכר המשיך לעלות מ-279 מיליון שקל ל-288 מיליון שקל.
מבחן התוצאה
אף שהאוצר מגלה בדוחות הכספיים שהדסה לא עומדת בדרישות ההסכם, מעלה משכורות ואף מזמנת את פרופ' רוטשטיין המנכ"ל ועמיתיו לחקירה באזהרה בחשד לניפוח משכורות, אותו משרד עצמו ממשיך לגבות את רוטשטיין.
התגובה שהעביר משרד האוצר ל"זמן ישראל", פשוט לא מסתדרת עם הנתונים הרשמיים. "נכון להיום, פעילותו התזרימית של בית החולים מאוזנת וגרעונו המצטבר, נכון לסוף שנת 2018, עומד ביעד שנקבע לו בהסכם ההבראה".
עכשיו רק צריך להחליט לאיזה משרד אוצר להאמין.
למעשה, כבר בסוף 2017 הזהירה החשבת הקודמת באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, בראיון פרישה שקיימה, "אנחנו שנתיים וחצי אחרי הסכם ההבראה הזה, ובית החולים לא עומד עדיין על רגליו. יש לו בעיות קשות".
אבל לרוטשטיין יש עוד מוקד תמיכה מרכזי בעוד משרד ממשלתי, מצד יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות, שנותן לו גיבוי מוחלט ובלתי-מתפשר (בימים אלה נמצא ליצמן בעיצומה של חקירה מתקדמת בחשד למעשים פליליים חמורים.)
תחקיר שפורסם השבוע בערוץ 13 העלה טענות על הטרדות מיניות מצד של פרופ' רון כרמלי, שהובא לבית חולים הדסה על ידי רוטשטיין, כדי לנהל את מחלקת כלי הדם. למרות זאת בחר ליצמן למנות את את רוטשטיין דווקא השבוע ליו"ר ועדת סל התרופות, אחד התפקידים הרגישים במערכת הבריאות הישראלית.
חברת הדירקטוריון לשעבר הצביעה בעד ההסכם במאי 2014 במסגרת תפקידיה בדירקטוריון הדסה, הסכם שבמסגרתו הזרימה המדינה קרוב ל-1.4 מיליארד שקל במאמץ להעמיד את בית החולים על רגליו.
"אני מכירה היטב את הצוות שהציל את בית החולים יותר מפעם אחת", היא אומרת. "הצוות הזה החזיר אותו מהמתים יותר מפעם אחת. ואני הבעתי את עמדתי החד משמעית בישיבות דירקטוריון שההסכם הזה הציל את בית החולים, ללא צל של ספק"
ארגון נשות הדסה היווה ציר חשוב בהסכם המשולש עם בית החולים והמדינה. בתמורה לזכות להמשיך להחזיק בבעלות בבית החולים (כ"חברה לתועלת הציבור"), התחייבו נשות הדסה להעביר מענקים כספיים לבית החולים, ואף להגביר את גיוס הכספים באמצעות תרומות כדי להבטיח את הצלחתו.
סיפרתי לה שפרופ' רוטשטיין אמר ל"זמן ישראל" שהסכם ההבראה הוא "טיסה לשום מקום", וכי מסמן דדליינים חדשים להבראה, למשל סוף 2023, על אף שהסכם ההבראה מחייב משפטית. היא לא התרשמה במיוחד.
"אני מכירה היטב את הצוות שהציל את בית החולים יותר מפעם אחת", היא אומרת. "הצוות הזה החזיר אותו מהמתים יותר מפעם אחת. ואני הבעתי את עמדתי החד משמעית בישיבות דירקטוריון שההסכם הזה הציל את בית החולים, ללא צל של ספק.
"הרבה מהאנשים שהיו מעורבים בהצלה הזאת כבר לא שם עכשיו. ולא מקשיבים לנו יותר, מה זה אומר לך? אז הדדליין ממתין בסוף 2020 והנתונים מאוד ברורים.
"אולי הפעמונים יתחילו לצלצל סוף סוף. אני לא שומעת את בכירות נשות הדסה כיום נותנות תשובות רציניות על מה שקורה שם".
יש מצב שהדסה תולאם על ידי מדינת ישראל בסופו של יום?
"האופציה של הלאמה תמיד עמדה על השולחן, גם כשהיינו בדיונים לפני 2014. אף פעם לא ידעתי עד כמה היא אמיתית. על פניו היא קיימת גם כעת.
"אני אזרחית ארצות הברית, קשה לי לענות בשמו של משרד האוצר שלכם, או להסביר את המדיניות שלו. אני רק יכולה להציע לו ולכם להתבונן בדו"חות הכספיים כי הם מספקים תשובות ברורות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם