בהמשך למכתבה של נשיאת העליון

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
אוליבייה פיטוסי/פלאש90
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות

השיח לקוי ומזויף. שני השופטים בהם השתלח ח"כ דודי אמסלם מפני שדחו את עתירותיו, הם אנשי ימין מובהקים: השופט דוד מינץ הוא מתנחל חובש כיפה שחי בלב הגדה (חבל בנימין). מינץ אף עתר לבג"ץ כשהיה עורך דין בשנות ה-90 נגד תכנית לימודי השלום של משרד החינוך (שהתמקדה, שומו שמיים, גם בזכויות הפלסטינים). השופטת יעל וילנר היא אשת ימין דתייה שפסקה כי ניתן לפנות את תושביה האומללים של חאן אל-אחמר. זה חמוד לתאר אותם (ובכלל את בג"ץ) כשמאלנים. חמוד וכוזב.

השיח לקוי ומזויף. שני השופטים בהם השתלח אמסלם מפני שדחו את עתירותיו הם אנשי ימין מובהקים: השופט מינץ הוא מתנחל חובש כיפה שחי בלב הגדה. השופטת וילנר היא אשת ימין דתייה

גם השופטים שנחשבים ליברלים יותר בבג"ץ שבים ומעניקים מעטפת משפטית למדיניות אנטי-דמוקרטית כלפי הפלסטינים שתחת שליטתנו:

בג"ץ מאשר שוב ושוב ענישה קולקטיבית שמוטלת על פלסטינים חפים (הריסת בתים של בני משפחות חפים של מי שחשוד או נאשם או הורשע ברצח לאומני), מאשרר מעצרי פלסטינים ללא משפט, מעניק גושפנקא להתנחלויות ואחראי לפגיעות קשות בזכויות אדם בגדה וברצועה.

הנשיאה חיות החמיצה הזדמנות פז לכתוב בפשטות: השתלחויותיו האלימות והאישיות של אמסלם ראויות לבוז עמוק. אך במדינת ישראל עדיין קיים מתאם מביש בין מוצא אתני לבין חתך סוציו-אקונומי.

חלוקת העושר במדינת ישראל של הדור השלישי מאז כינונה עדיין מלמדת על פערים עצומים בין אשכנזים למזרחים. זוהי סוגיה עקרונית ופוליטית שמחייבת פתרון.

ההיבט האישי תמיד חשוב ומעניין: חשוב לדעת שהנשיאה חיות גדלה במעברה ובשיכון. מעניין לדעת שהפולנים והמרוקאים והרומנים התערבבו סביבה בחולות, כפי שכתב ברי סחרוף על ילדותו בבת ים.

הנשיאה חיות החמיצה הזדמנות פז לכתוב בפשטות: השתלחויותיו האלימות והאישיות של אמסלם ראויות לבוז עמוק. אך בישראל עדיין קיים מתאם מביש בין מוצא אתני לבין חתך סוציו-אקונומי

אבל האישי כמעט חסר ערך כשמדובר במכתב שיוצא מלשכתה הרשמית של נשיאת בית המשפט העליון. היא חייבת להתמקד בהיבט העקרוני. והפער בין מזרחים לאשכנזים במובנים רבים הוא נושא עקרוני. נושא מוסרי. עליו צריך לדבר. על העקרוני והמוסרי.

הוא לא קשור לגסות הרוח של דוד אמסלם.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 308 מילים
סגירה