לפני שלושה שבועות, לאחר המתנה, ציפייה ודחייה, דיסני הודיעה כי שירות הסטרימינג שלה, דיסני פלוס, עתיד להיכנס לכ-30 מדינות, ביניהן ישראל, במהלך הרבעון השלישי של שנת 2022. לצידה, גם HBO מבצעת צעדים ראשונים לקראת פריסה נוספת של שירות הסטרימינג שלה במדינות נוספות, עם שורת מינויים שפורסמו בחודש שעבר באתר "דדליין" (Deadline) ועתידים לפקח על פריסת השירות ברחבי אירופה, הים התיכון ואפריקה (EMEA). 

לפני 3 שבועות, לאחר המתנה, ציפייה ודחייה, דיסני הודיעה כי שירות הסטרימינג שלה, דיסני פלוס, ייכנס לכ-30 מדינות, בהן ישראל, במהלך 2022. גם HBO בצעדים ראשונים לפריסת סטרימינג במדינות נוספות

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

כך נדמה כי מלחמת הסטרימינג, שמכה גלים במדינות רבות בעולם ובראשן ארצות הברית, מתחילה להגיע גם לישראל. אלא שגם אם מדובר בבשורה נהדרת לצרכן הישראלי – נדמה כי חברות התוכן בישראל, השוק הישראלי והחוק הישראלי נמצאים כמה צעדים אחרי השלב שבו הם אמורים להיות כעת. לפיכך מומלץ לנקוט מס' צעדים לצמצום הפער:

השירותים המקומיים

בשנים האחרונות לקוחות רבים עזבו את חברות הכבלים והלווין לטובת האופציות הזולות יותר, כשעל פי ההערכות השונות עזיבות אלו הובילו לצמצום הכנסותיהן בלמעלה מ-30% במהלך השנים האחרונות.

לצד זאת, כלל חברות הטלוויזיה הישראליות מורכבות ברובן מתכני רכש, כך שבעת כניסת שירותי סטרימינג בינלאומיים לישראל עתידות חברות הפקה בינלאומיות (דיסני, למשל) למשוך את תכניהן מן החברות הישראליות בכדי לייצר בלעדיות לתוכן שלהן ברחבי ישראל. 

דוגמה לכך היא סגירת ערוצי דיסני השונים (דיסני, דיסני ג'וניור ודיסני XD) בלמעלה מ-40 מדינות במהלך השנה וחצי האחרונות, כשבשנה הקרובה צפויות סגירות נוספות בהתאם לפריסת דיסני פלוס במדינות נוספות. 

מהלך זה עלול להוביל להתמוטטות בקרב החברות המקומיות, כשרובן ככולן נשענות על תכני הרכש שלהן, ובראשן על תכניה של HBO (כאשר שירות הסטרימינג שלה צפוי להיות זמין בישראל במהלך 2023).

בשנים האחרונות לקוחות רבים עזבו את חברות הכבלים והלווין לטובת האופציות הזולות יותר, כשעל פי ההערכות עזיבות אלו הובילו לצמצום הכנסותיהן ביותר מ-30%

כדי לנסות ולהישאר רלוונטיות גם בעידן הנוכחי, על החברות הישראליות לבצע מספר פעולות:

• לפעול לצמצום התוכן הלא-רלוונטי (שלא פעם נועד כדי להראות את מגוון התוכן הקיים בשירות, אלא שרובו הגדול לא רלוונטי לרוב הלקוחות).
• לפעול להעברת הלקוחות אל השירות האינטרנטי באמצעות מתן תמריצים והטבות.
• לפעול להפחתת מחירי החבילות הקיימות לצד יצירת חבילות נישתיות וזולות יותר.
• מיתוג השירות כאינטרנטי, בעזרת יצירת יישומונים בעלי חווית משתמש "סטרימינגית" לצד מתן האפשרות להורדת השירותים האינטרנטיים על גבי מגוון רחב של מכשירים אלקטרוניים שונים (קרי טלוויזיות חכמות, סטרימרים, טאבלטים, מחשבים וכד'). 

הרפורמה בשוק השידורים

בתחילת ספטמבר 2021 הכריז שר התקשורת על שורת רפורמות בשוק השידורים, בהתאם להמלצות ועדת פולקמן שהועברו לידיו, כשהחשובה בהן היא חובת ההשקעה בהפקות ישראליות ללא תלות בטכנולוגיית השידור.

נכון לרגע כתיבת שורות אלו, רפורמות אלו טרם הועברו לחקיקה, ובכך החברות היחידות המחויבות כיום בהקצאת כספים לטובת הפקות מקומיות (כ-8% מן הכנסותיהן) הן יס והוט בלבד, בשל הטכנולוגיה בה הן משתמשות (כבלים ולווין). 

כך, למעשה, כספים רבים של חברות מקומיות ובינלאומיות הפועלות על גבי האינטרנט לא מועברים לטובת הפקות מקומיות בשל החוק שלא עודכן כבר מזה זמן רב. בכך, סכום הכספים המוקצים לטובת הפקות מקומיות הולך ומצטמצם בעקבות הירידה בהיקפי לקוחות של יס והוט. 

בספטמבר 2021 הכריז שר התקשורת על שורת רפורמות בשוק השידורים. החשובה בהן היא חובת ההשקעה בהפקות ישראליות ללא תלות בטכנולוגיית השידור. הרפורמות טרם הועברו לחקיקה

לכן, חובה לחוקק את הרפורמות בהקדם האפשרי, כדי ליצור תחרות שווה בין כלל הגופים, לצד המשך יצירת תכנים ישראלים ומקוריים שלא פעם קוצרים פרסים ומביאים גאווה לתעשייה הישראלית ולמדינת ישראל.

שירות הסטרימינג HBO MAX (צילום: HBO MAX / AT&T)

הפחתת הכוח שבידי קשת

כפי שפורסם בדה מרקר, מתקיים שיתוף פעולה בין קשת ל-RGE בנוגע להקמת שירות סטרימינג, שעתיד לכלול תכנים מבית קשת ו-RGE (המחזיקה בערוץ הילדים לוגי, ערוצי ספורט 5 וערוץ הכנסת). במהלך השבועות הקרובים, הרשות השנייה עתידה לקבל החלטה בעניין בקשתה של קשת להקים שירות טלוויזיה על גבי האינטרנט (OTT).

המיזם החדש של קשת ו-RGE, מיזם סטרימינג שיישא את השם FREETV במטרה להכניס לטלוויזיה שחקנים נוספים ולייצר מעין מהפכה בדומה לזו של הסלולר מלפני עשורhttps://t.co/MxTpDd4Xzl

— אייס | ice.co.il (@ice_co_il) February 14, 2022

אלא שבשונה מן השחקניות האחרות בשוק כיום (הן הבינלאומיות והן המקומיות), קשת מכילה בתוכה מספר מותגים הפועלים ברחבי ישראל, ביניהם האתרים טק 12, N12 ומאקו (שמדורגת במקום ה-6 ברשימת האתרים הפופולריים בישראל), לצד חברת החדשות (בעלת נתוני הרייטינג הגבוהים בישראל), ערוץ 24 ועוד. כתוצאה מכך, במקרה של אישור בקשתה של קשת, הכוח בידה יהיה עצום ומופרז, ועלול להוביל לידי שליטה מלאה בסדר היום הציבורי והאזרחי.  

בשבועות הקרובים, הרשות השנייה עתידה להכריע בבקשת קשת להקים שירות טלוויזיה על גבי האינטרנט. אם הבקשה תאושר, הכוח בידי קשת יהיה עצום, ועלול להוביל לשליטה מלאה בסדר היום הציבורי

לצד זאת, ישנו גם חוק התקשורת שנועד לבזר את השליטה בשוק התקשורת במקרה של בעלויות צולבות (במקרה שערוצי תקשורת מעוניינים להקים פלטפורמה רב־ערוצית). אלא שכיום החוק איננו חל על שידורים המועברים על גבי האינטרנט (בשל אי-עדכון החוק). הרישיון של קשת מאפשר לה לפעול כערוץ תקשורת מסחרי, כשבמקרה של רצון להתרחבות לתחומים אחרים היא חייבת לקבל את אישור הרשות השנייה. 

לפיכך, ראוי כי הרשות השנייה תחכה עם בקשתה של קשת עד להשלמת חקיקת המלצותיה של ועדת פולקמן, המכילות בתוכן איסור בעלויות צולבות בתקשורת ללא תלות בדרך הטכנולוגית בה מועבר התוכן. 

אין צל של ספק כי כניסת שירותי הסטרימינג לישראל והתחרות שהיא מביאה עימה היא בשורה חשובה הן לענף המקומי והן לקהל הישראלי, אך חשובה לא פחות היא שמירה על התעשייה המקומית, לצד מניעת ריכוזיות וכוח מופרז בידי גוף מסוים, מה שעלול להוביל לפגיעה בתחרות בשל אי-השוויוניות שבדבר.