כור גרעיני ליד איספהן באיראן ב-2005. אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)
AP Photo/Vahid Salemi

איראן של 2015 תהיה תחת פיקוח, איראן של 2022 תהיה חופשית

הסכם הגרעין בין המעצמות ואיראן קרוב מתמיד לחתימה מחדש ● הסעיפים שנותרו במחלוקת הם בעיקר בנושאים כלכליים - אבל בנושאי הליבה, נראה שטהרן השיגה את מבוקשה, וביידן הצליח להעביר את הבעיה למשמרת של הנשיא הבא ● בישראל, כולם מסכימים שההסכם רע, אבל הדעות חלוקות מה צריך לעשות עם זה ● פרשנות

בסוף השבוע הקרוב צפויים הנציגים האיראנים בווינה לחזור לארצם לסבב התייעצויות אחרון לקראת מה שנראה כחתימה מחודשת על הסכם הגרעין של 2015.

הסעיפים שנותרו במחלוקת הם בעיקר בנספח הכלכלי – אילו סנקציות יוסרו, מתי ועל פי אילו פרמטרים. על כל שאר הדברים יש כנראה פחות או יותר הסכמה, וזה נראה מצוין מבחינת טהרן.

חשוב להבין: העולם יחתום הסכם עם איראן של 2022, על פי יכולותיה ב-2015. למרחב הזמן הזה יש משמעות עצומה, משום שבמהלכו איראן עשתה קפיצת דרך משמעותית בהרבה מאוד מרכיבים של תכנית הגרעין.

איראן יודעת היום להמיר אורניום מועשר ממצב גז לאורניום מתכתי – שהוא חומר הנפץ הגרעיני. בנוסף, נצבר ידע עצום בהעשרת אורניום לרמה של 60% שהיא נגיעה מרמת אורניום לפצצת גרעין, העומד על 90%.

ובעיקר, כיום עומדות לרשות איראן אלפי צנטריפוגות מתקדמות שיעילותן הוכחה בשנה האחרונה, בזמן שאיראן לא הייתה תחת פיקוח של האו"ם. את כל זה הסכם הגרעין של 2022 כלל לא מכסה.

מצגת של טילים איראניים בטהרן, 7 בינואר 2022 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)
מצגת של טילים איראניים בטהרן, 7 בינואר 2022 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

נתמקד לרגע בעניין כמות האורניום שבידי איראן, כדי להבין עד כמה ארצות הברית הייתה להוטה להגיע להסכם. כמות האורניום משולה לבדיחה על העז שבחדר:

מספרים על משפחה מרובת ילדים שהגיעה לרב והתלוננה שצפוף לה. למרבה ההפתעה, הרב ביקש מהם להכניס עז לביתם ולחזור בעוד שבוע. כשחזרה המשפחה עם תלונות, ביקש הרב להוציא את העז ולחזור אליו אחרי עוד שבוע. בפגישה הבאה הקדים הרב לשאול לשלומם של בני המשפחה ואלה באנחת רווחה אמרו, "עכשיו בלי העז, הכול טוב".

העז היא כמות האורניום. האיראנים העשירו חומר בכמות גדולה עד לרמה של 60% כדי לצבור כמה שיותר ידע. ההנחה שלהם – שפירוק שלו תהיה הדרישה הראשונה של המערב במשא ומתן – התבררה כנכונה. ההימור הצליח.

האיראנים העשירו חומר בכמות גדולה עד לרמה של 60% כדי לצבור כמה שיותר ידע. ההנחה שלהם – שפירוק שלו תהיה הדרישה הראשונה של המערב במשא ומתן – התבררה כנכונה. ההימור הצליח

בטהרן הבינו שארה"ב חוששת מאוד מכמות האורניום המועשר שמספיקה לפצצה. כיום מחזיקה איראן קרוב ל-3 טון אורניום מועשר ל-3.5%, יותר מ-200 ק"ג ל-20% וקרוב ל-20 ק"ג ל-60% – כמות כזו מספיקה לקרוב לעשר פצצות.

תחת ההסכם החדש-ישן, איראן צריכה לצמצם את הכמות ל-300 ק"ג ברמה של 3.5%. את הידע שנצבר בתהליך אי אפשר למחוק ואת הצנטריפוגות המתקדמות שהעשירו חלק מהאורניום לרמה כמעט צבאית, אף אחד לא דורש להשמיד.

נשיא איראן עלי ח'אמנאי נואם לאומה ב-17 בפברואר 2022 (צילום: Office of the Iranian Supreme Leader via AP)
נשיא איראן עלי ח'אמנאי נואם לאומה ב-17 בפברואר 2022 (צילום: Office of the Iranian Supreme Leader via AP)

בישראל חלוקות הדעות באשר להסכם המתגבש. ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד נמצאים בדופן ימין של הנגמ"ש – מבחינתם מדובר בהסכם רע שצריך וחייבים להתנגד לו ולסכל אותו. מולם ניצב שר הביטחון בני גנץ שגם מאמין כי מדובר בהסכם רע, אבל כזה שחייבים להבין איך מתנהלים תחתיו.

את כל הנאומים של גנץ בשבוע האחרון הוא מייחד לזה. מבחינתו חייבים להציג לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סאב"א) מראה על הנעשה באיראן בכל הקשור לפרויקט הגרעין, לסעיפי ההסכם, ולפער בין השניים.

את כל הנאומים של גנץ בשבוע האחרון הוא מייחד לזה. מבחינתו חייבים להציג לסאב"א מראה על הנעשה באיראן בכל הקשור לפרויקט הגרעין, לסעיפי ההסכם, ולפער בין השניים

מהתמונה שתצטייר, תיגזר המדיניות להמשך. הממצאים יקבעו האם סאב"א תדרוש מהמעצמות להיות נשכנית ונחושה – או רפה.

לצד זאת, גנץ מרבה להזכיר את המונח "התיקים הפתוחים" – שם קוד של ישראל להפרות עליהן איראן מסרבת לדון.

מדובר במספר מקומות שבהם התגלו שאריות חומרים רדיואקטיביים, שלא מופיעים ברשימת האתרים המפוקחים. האיראנים נשאלו על כך כמה פעמים בפורומים שונים, לא ענו, והתעלמו מבקשות פקחי האום להגיע אליהם.

בני גנץ נואם בפני כינוס של ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים בארצות הברית, שנערכה במלון ענבל בירושלים, 22 בפברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
בני גנץ נואם בפני כינוס של ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים בארצות הברית, שנערכה במלון ענבל בירושלים, 22 בפברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אחד המתקנים הללו הוא מחסן בשם טורקוזאבאד בפרבר של טהרן. מהאזור הזה נלקח ארכיון הגרעין ב-2018, ועל הדרך נלקחו דגימות קרקע שהכילו שאריות של חומר רדיואקטיבי. ישראל העבירה ממצאים חד-משמעיים לסאב"א והאיראנים הספיקו בינתיים לנקות את המקום.

דיוויד אולברייט, מי שהיה ראש צוות הפקחים בסאב"א וכיום מנהל את מכון המחקר ISIS בוושינגטון, אמר השבוע בהקשר הזה: "ישראל נתנה מתנה לעולם ולסוכנות לאנרגיה אטומית, והמערב לא עשה עם זה כלום".

דיוויד אולברייט, מי שהיה ראש צוות הפקחים בסאב"א וכיום מנהל את מכון המחקר ISIS בוושינגטון, אמר השבוע בהקשר הזה: "ישראל נתנה מתנה לעולם ולסוכנות לאנרגיה אטומית, והמערב לא עשה עם זה כלום"

טורקוזאבאד ודומיו מעלים את השאלה לגבי רמת ואיכות הפיקוח תחת ההסכם החדש. איראן מתעקשת שזה יתקיים אך ורק במתקנים שמופיעים בהסכם הישן ולא באלה החדשים או החשודים, ויש כמה כאלה באיספהן ובנתנז. בינתיים מסתמן שהעמדה האיראנית היא זו שתתקבל.

כלומר, איראן של 2015 תהיה תחת פיקוח; איראן של 2022 תהיה חופשית לפעול עד לשקיעתו של ההסכם בעוד שלוש שנים. בזה הנשיא ג'ו ביידן הצליח: בדיוק כמו קודמו הדמוקרטי ברק אובמה, הוא מעביר את תפוח האדמה הלוהט לנשיא אחר. בתקופתו, אכן איראן לא תשיג נשק גרעיני.

עוד 696 מילים
סגירה