חייל אוקראיני בהפסקת סיגריה, פברואר 2022 (צילום: AP Photo/Evgeniy Maloletka)
AP Photo/Evgeniy Maloletka

גם המזרח התיכון יספוג רסיסים מהמלחמה באוקראינה

איראן עשויה להיות המרוויחה מהפלישה של פוטין לאוקראינה ● לא בטוח אם יהיו בחירות בלבנון, אבל הקמפיינים שם כבר החלו ● מסע הלילה של הנביא מוחמד והמלחמה של א-סיסי נגד קיצוניות אסלאמית ● וגם השבוע לפני 67 שנה ארה"ב הייתה עסוקה בהעצמת בריתות צבאיות נגד הסובייטים ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

איראן עשויה להיות המרוויחה מהפלישה של פוטין לאוקראינה

מרבית המדינות האסלאמיות במזרח התיכון העדיפו לשתוק ולא להגיב בשלב הזה לאירועים הדרמטיים המתרחשים ברוסיה. היוצאת מן הכלל היא איראן, שהאשימה בהסלמה את ארצות הברית ואת ברית נאט"ו.

באופן פרדוקסלי, דווקא איראן עשויה לקצור פירות מההרפתקה הצבאית של ולדימיר פוטין באוקראינה וליהנות ממנה יותר מאחרים באזור: בעוד שרוסיה הופכת ל"ילד הרע" האולטימטיבי וסופגת את העול של העיצומים המערביים, איראן חותמת על הסכם גרעין ומשתחררת מסנקציות חונקות.

בעוד שהאיראנים חוגגים את העליות החדות במחירי הנפט, מדינות אחרות שנחשבות לבעלות בריתה של ארה"ב – מצרים, ערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות – מתמודדות עם דילמה לא פשוטה.

בשנים האחרונות כל המדינות הללו הגבירו את שיתוף הפעולה עם מוסקבה, במיוחד בתחום הנשק. ההתנתקות ההדרגתית של ארה"ב מהאזור גרמה לרבים להתקרב לרוסיה, הכוח העולה במזרח התיכון, ולנסות לפתח עמה קשרים טובים. מדינות כמו מצרים ואיחוד האמירויות גם רכשו מרוסיה נשק מתקדם במיליארדי דולרים.

נשיא איראן אבראהים ראיסי בפגישת פסגה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בקרמלין, 19 בינואר 2022 (צילום: Pavel Bednyakov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
נשיא איראן אבראהים ראיסי בפגישת פסגה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בקרמלין, 19 בינואר 2022 (צילום: Pavel Bednyakov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)

גם לפני ההסלמה הנוכחית, ההתקרבות בין קהיר למוסקבה והחתימה על הסכם לרכישת מטוס SU-35  העלתה את מפלס העצבנות בפנטגון (בניגוד להודעות של הרוסים, המטוסים הללו לא המריאו אל מצרים בשנת 2021, ובשנת 2022 מצרים ויתרה סופית על העסקה הזאת). המתח הזה רק ילך ויגבר בתקופה הקרובה, כשהמערב מטיל על רוסיה סנקציות נוספות על מנת להעניש אותה על המהלך באוקראינה.

כיצד ישפיע המשבר הנוכחי על רכישת הנשק הרוסי במצרים, שמקבלת סיוע אמריקאי בהיקף של 1.3 מיליארד דולר מדי שנה? מה יאמרו באיחוד האמירויות, שם רק לאחרונה דיברו על ביטול של עסקה לרכישת מטוסי הקרב F35?

כיצד מתיחות השיא בין רוסיה למערב תשפיע על המעורבות ההולכת וגדלה של רוסיה בעיראק ובלבנון? ומה אם רוסיה תחליט עכשיו לעשות שריר גם בסוריה, או במדינות האחרות שבהן היא מנסה להגדיל את השפעתה, כגון סודאן, לוב או לבנון?

לא רק הנשק חשוב, אלא גם החיטה. מצרים ועיראק תלויות באספקה של חיטה מרוסיה ואוקראינה. אם ההתנגשות הנוכחית תתעצם, המדינות הללו עלולות להיפגע. בעולם הגלובלי אין יותר מלחמות לוקאליות, במיוחד כאשר אחת מהמעצמות מעורבת בהן.

לא בטוח אם יהיו בחירות, אבל הקמפיינים בלבנון כבר החלו

הבחירות בפרלמנט הלבנוני נקבעו ל-15 במאי, ולמרות שלבנונים רבים מטילים ספק לגבי קיומם בפועל, המפלגות הפוליטיות כבר פתחו בקמפיינים.

חסן נסראללה נואם מול כנס של פעילי חזבאללה בביירות, 16 בפברואר 2022 (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)
חסן נסראללה נואם מול כנס של פעילי חזבאללה בביירות, 16 בפברואר 2022 (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)

בחזבאללה מתגאים בטיסנים מתקדמים ש"מטילים מורא על האויב", מציעים לישראלים "לעזוב את הפלסטינים" ומבטיחים ללבנונים המיואשים "מאבק ופיתוח". ההערכה היא שבבחירות הללו חזבאללה צפוי להפסיד חלק ממושביו בפרלמנט בגלל שבעיני הלבנונים גם חסן נסראללה אשם בכאוס שורר בארץ הארזים.

סגנו של נסראללה, שייח' נעים קאסם, התייחס להשערות הללו והביע ביטחון מלא ביכולת המפלגה להמשיך ולהוביל. גם נסראללה התייחס בנאומו לפני כשבוע לבחירות הקרבות ואמר ש"חזבאללה ימשיך להגן על לבנון" והדגיש את התפקיד החשוב והעצמאי של הצבא הלבנוני (ובכך הצחיק גולשים רבים ברשתות החברתיות).

נסראללה התייחס בנאומו לפני כשבוע לבחירות הקרבות ואמר ש"חזבאללה ימשיך להגן על לבנון" והדגיש את התפקיד החשוב והעצמאי של הצבא הלבנוני (ובכך הצחיק גולשים רבים ברשתות החברתיות)

מתנגדיו של נסראללה במפלגת "הכוחות הלבנוניים" של סמיר ג'עג'ע וב"סווא לי לובנאן" (מפלגה שנתמכת על ידי בהא אל-חרירי, האח הבכור של סעד אל-חרירי, ראש הממשלה לשעבר) תוקפים את חזבאללה ומאשימים את התנועה הפרו-איראנית בכך שהיא הפכה את לבנון "לגיהינום". ג'עג'ע התייחס לבחירות הללו כאל "מלחמת השחרור הפוליטית".

לג'עג'ע – שנלחם בפלסטינים ולאחר מכן בסורים במהלך מלחמת אזרחים המדממת – יש חשבון פתוח עם סוריה, איראן ובעלת בריתם חזבאללה. בשנות התשעים הוא הואשם בביצוע פשעי מלחמה בעת מלחמת האזרחים וריצה עונש מאסר של 11 שנים.

ראש מפלגת "הכוחות הלבנוניים" סמיר ג'עג'ע (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
ראש מפלגת "הכוחות הלבנוניים" סמיר ג'עג'ע (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

לעומת "הכוחות הלבנוניים" ו"סווא לי לובנאן", מפלגתו של ראש הממשלה לשעבר סעד אל-חרירי "אלמוסתקבל" נתפסת כמרכז חיוור, שאינו מסוגל באמת להתנגד לחזבאללה. לאחר שאל-חרירי עצמו פרש מפוליטיקה, קשה להאמין ש"אלמוסתקבל" יוכלו להגדיל את כוחם או לפחות לתחזק את הבייס שלהם.

מבחינת לבנונים רבים, כל השמות הללו שמנהלים את לבנון כבר מספר עשורים, אינם רלוונטיים. במרכז ביירות הופיע השבוע דוכן של "ביירות תקאוום" (ביירות מורדת). המפלגה הזאת מתנגדת לסדר הקיים בלבנון בו עדות שונות מתחרות זו נגד זו, ויוצאת נגד כל המפלגות השולטות, בנקים ואליטות. בעבר חברי המפלגה הזו לא הצליחו להיבחר בבחירות המקומיות והארציות. השאלה היא האם המצב העגום של לבנון יגרום למצביעים לשקול באופציה "נגד כולם".

מסע הלילה של הנביא מוחמד והמלחמה של א-סיסי נגד קיצוניות אסלאמית

העיתונאי ומגיש טלוויזיה המצרי אברהים עיסא ידע מה הוא עושה, כשהחליט לפתוח במונולוג נועז במיוחד בו הטיל ספק בכך שהמסע הלילי של הנביא מחמד ממכה ל"מסגד הקיצון" ומשם השמיימה התקיים במציאות.

עיסא, שדרן פופולרי שמגיש את התוכנית "חדית' אל-קהירה" בה הוא דן בעניינים הבוערים ביותר, אמר שהסיפור של איסראא ומיראג', אירוע הנחגג באופן מסורתי במצרים ומצוין על ידי תפילות ושיעורים במסגדים, הוא "סיפור הזוי שהומצא על ידי הדרשנים הסלפים".

הסיפור הזה עורר סערה במצרים, מדינה דתית ומסורתית, ותוך זמן קצר התובע הכללי במצרים החליט לפתוח נגדו בחקירה. במקביל, בפרלמנט המצרי עבר חוק חדש שאוסר על אזרחים שאינם נחשבים למומחים בתחום חקר האסלאם להתבטא בנושאים הללו בתקשורת.

את החוק קידם חבר הפרלמנט בשם טארק רדוואן שבאופן מפתיע גם עומד בראש הועדה הפרלמנטרית למען זכויות אדם. כך המשטר המצרי נע בין שני קטבים – מאבק נגד האסלאם הפונדמנטליסטי והאחים המוסלמים מחד; ושמירה על המסורת ו"הגנה על הדת" מאידך.

עיסא מנהל מלחמת חורמה נגד האסלאמיסטים – האחים המוסלמים, הווהאבים והסלפים ובכך משרת את הצורך של המשטר בהתנגדות לזרמי האסלאמי הרדיקלי. אך נראה שהפעם, מבחינת מקבלי ההחלטות, הוא עבר את הגבול.

עיסא מנהל מלחמת חורמה נגד האסלאמיסטים ובכך משרת את הצורך של המשטר בהתנגדות לזרמי האסלאמי הרדיקלי. אך נראה שהפעם, מבחינת מקבלי ההחלטות, הוא עבר את הגבול

היום הזה בתולדות מזה"ת: ברית בגדד

גם ב-1955 ארה"ב הייתה עסוקה בהרכבה והעצמת בריתות צבאיות שנועדו להחליש את ברית המועצות ולהחליש את ההשפעה של המפלגה הקומוניסטית ברחבי העולם. ב-24 בפברואר 1955 נחתם הסכם בין עיראק לטורקיה, אליו הצטרפו במהלך 1955 גם בריטניה, פקיסטן ואיראן.

האסטרטגים האמריקאים רצו ליצור שרשרת של מדינות המצויות בברית צבאית עם המערב. השרשרת הייתה אמורה להשלים כיתור מלא של הגוש המזרחי, כאשר החוליה המחברת אל מדינות נאט"ו היא טורקיה, בעוד שפקיסטן מחברת את הברית אל ברית דומה בשם SEATO שפעלה במזרח הרחוק, ועיראק שמייצגת את המדינות הערביות.

החברות קיבלו הבטחות מפליגות בתחום הכלכלי, למרות שארה"ב מעולם לא הצטרפה באופן רשמי לברית. בקשת החברות של ישראל נדחתה על הסף.

בשנת 1958, המשטר המלוכני בעיראק הופל ועיראק, שהייתה שחקנית מרכזית בברית, יצאה ממנו. כך "ברית בגדד" איבדה את השפעתה ואת משמעותה. פורמלית, הברית המשיכה להתקיים עד 1979. ועיראק, מצדה, הפכה לבעלת ברית חשובה של בריה"מ.

עוד 972 מילים
סגירה