ביום שישי האחרון נועד בכיר חמאס ח'ליל אלחיה עם מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי זיאד נח'אלה בביירות. במפגש נכחו גם כמה נציגים של חמאס בלבנון. בתום הפגישה המתוקשרת יצאה הודעה משותפת על ההחלטה להגביר את התיאום בין שני הארגונים מול ישראל.
כמו כן, הארגונים הביעו סולידריות עם תושבי שייח' ג'ראח. שני המנהיגים לא שכחו כמובן לגנות בשולי ההודעה את מה שהם מכנים "תהליך הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות".
עד לאחרונה, מפגשים מסוג זה התקיימו בין שני הארגונים בעיקר ברצועת עזה, פחות בחו"ל, ובדרג מפקדי השטח של הזרועות הצבאיות של החמאס והג'יהאד אסלאמי. אלא שבחודשים האחרונים משהו השתנה.
ראשית, המיקום עבר לחוץ לארץ – ביירות, איסטנבול, דוחה ודמשק. שנית, המגעים הועלו מרמת השטח לרמת ההנהגה המדינית.
הדבר הזה מתאפשר בעיקר בשל העובדה שכמה מבכירי חמאס מהזרוע המדינית בעזה החליטו להצטרף להנהגת חמאס בחו"ל. שם כבר מתגוררים זה שנים ח'אלד משעל, מוסא אבו מרזוק, עזת רישק ואחרים.
ח'ליל אלחיה הוא לא היחיד שנושא פניו החוצה. קדמו לו אסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, שכבר העתיק את מרכז חייו לבירת קטר, דוחה. יש הטוענים כי הדבר נכפה עליו כעונש מהמצרים בעקבות נסיעתו המתוקשרת לטהראן לפני כשנתיים, במהלכה השתתף בהלווייתו של מפקד כוח קודס לשעבר במשמרות המהפכה קאסם סולימאני, שחוסל על ידי האמריקאים.
כך או כך, אין ספק שהנייה יצא נשכר. הוא ודאי לא מצטער על חיי התפנוקים בדוחה תחת חסותה של הנהגת קטר. עדיף לו לבלות שם ולקבל מעמד של אורח כבוד מלשהות בביתו הצנוע במחנה הפליטים שאטי בעזה, ולהיזכר בכל פעם מחדש באיומי החיסול של אביגדור ליברמן. גם אם יוצע לו לשוב לרצועה, ספק אם ימהר לארוז את חפציו ולשוב לבוץ העזתי.
המעבר השקט של בכירים בזרוע המדינית של חמאס לחוץ לארץ לא קורה סתם כך. הדבר מעיד על מתיחות גוברת בין הנהגת חמאס בעזה להנהגת חמאס בחו"ל
לצד הנייה ואלחיה, אפשר למנות גם בכירי חמאס נוספים, בהם סלאח אלברדוויל וסאמי אבו זוהרי. המעבר השקט של בכירים בזרוע המדינית של חמאס לחוץ לארץ לא קורה סתם כך. הדבר מעיד על מתיחות גוברת בין הנהגת חמאס בעזה להנהגת חמאס בחו"ל.
בראש המחנה הראשון עומד יחיא סנוואר, המנהיג האכזרי והבלתי מעורער של התנועה בעזה, ששולט שליטה טוטאלית על הזרוע המדינית והצבאית של הארגון. מנגד, ההנהגה בחו"ל מובלת על ידי אסמאעיל הנייה וח'אלד משעל. השניים מוקפים בכירים נוספים מהזרוע המדינית שנטשו את עזה.
לסנוואר, שבילה שנים רבות בכלא הישראלי בגין מעשי רצח אכזריים של חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל, מיוחסות האשמות של התנהגות כוחנית וריכוזית. חברי ההנהגה המדינית שעזבו את עזה מודעים לכך היטב. הם ברחו מאימת המנהיג שלא סובל תחרות.
זה הדדי. גם הוא לא רוצה אותם לידו. התרחקותם של הבכירים האלה מעזה מחלישה את השפעתם על הנעשה בשטח, ומצמצמת את יכולתם להשפיע על מהלכים בזרוע הצבאית של הארגון.
הציבור בעזה רואה איך הבכירים ממהרים, בזה אחר זה, לארוז מזוודות כדי להבטיח לעצמם ולמשפחותיהם חיים בטוחים ונהנתניים, בעוד שרוב תושבי עזה כורעים תחת נטל האבטלה
זה טוב לסנוואר. זה בדיוק מה שהוא רוצה – להחליט לבד בלי שאף אחד ינשוף בעורפו. אחרי הכול, בתוך עמו הוא חי, ויש לו זיקה ישירה לזרוע הצבאית בעזה. הדבר מחזק את אחיזתו בזרוע הצבאית ומאפשר לו להיות בעל הבית הבלעדי.
ברצותו תהיה מלחמה, ברצותו יהיה שקט. המשמעות היא שהפופולריות שלו גדלה. בניגוד לאחרים, הוא לא נתפס כמי שמחפש חיים נוחים וראוותניים באחת ממדינות המפרץ העשירות.
פן נוסף, חשוב לא פחות, הוא תגובת הרחוב הפלסטיני. הציבור בעזה רואה איך הבכירים ממהרים, בזה אחר זה, לארוז מזוודות כדי להבטיח לעצמם ולמשפחותיהם חיים בטוחים ונהנתניים, בעוד שרוב תושבי עזה כורעים תחת נטל האבטלה והעוני.
הדבר פוגע במעמדם של מנהיגי חמאס בחו"ל. הם מצטיירים כמנותקים מהעם לא רק בשל המרחק הגיאוגרפי והפיזי אלא גם משום שהם רחוקים ממוקדי הכוח וההשפעה בתוך רצועת עזה עצמה. אלה לא חדשות טובות לישראל.
המשמעות היא שהמחנה הקיצוני יותר בראשותו של סנוואר מתחזק. הוא ימהר לנצל את היעדרותם כדי להצמיח אלטרנטיבה לחברי ההנהגה שעזבו את עזה, וסביר כי המועמדים החדשים שיקיפו את סנוואר יהיו לא פחות קיצוניים ממנו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם