רשויות ערביות מופלות במענקים. כלכלן מקהלת אמור לשנות את הנוסחה

רשויות ערביות מופלות בקבלת מענקי איזון מהמדינה ● שרת הפנים איילת שקד הודיעה על מינויו של מיכאל שראל, כלכלן החבר בפורום קהלת, לבחון מחדש את הזכאות לכספים, אך הוא עדיין לא קיבל כתב המינוי ● בוועד הרשויות הערביות לא תולים תקוות גבוהות במינויו ומבטיחים להיאבק על נוסחה צודקת

אום אל-פחם, מרץ 2009 (צילום: Matanya Tausig/Flash90)
Matanya Tausig/Flash90
אום אל-פחם, מרץ 2009

רשויות מקומיות הפסידו השנה 700 מיליון שקל שהיו אמורים להגיע אליהן כהשלמה לתקציב מהממשלה. סכום דומה הן פיספסו גם בשנה החולפת. הכסף הזה ניתן לרשויות במסגרת מה שנקרא "מענקי איזון", כך שבפועל הן קיבלו רק 83% מתוך 4 מיליארד שקל שהוקצו לכך. את הנתון הזה חשפה שלשום שרת הפנים איילת שקד במסגרת סקירה ששטחה בפני ועדת הפנים בכנסת.

לכאורה, לא מדובר בסכום כסף גדול – אלא שעבור רשויות מקומיות שמתקשות לאזן את עצמן באופן עצמאי, זהו מקור כספי מהותי. כך למשל ברשויות מקומיות ערביות, שפחות משליש מהתקציב שלהן מגיע מהכנסות עצמיות, לעומת 60% ויותר ברשויות מקומיות יהודיות. במילים אחרות: ההכנסה לתושב גבוהה ברשויות יהודיות פי 1.6 מאשר בערביות.

זה קורה על אף שכ-75% מתושבי הרשויות הערביות משלמים ארנונה ושיעור הגבייה נמצא במגמת עלייה זה יותר מעשור. הנחיתות של יישובים וערים ערביות בהכנסות עצמיות נובעת בעיקר ממחסור בשטחי תעשייה, תעסוקה ומסחר שמניבים את הארנונה הרווחית.

שרת הפנים איילת שקד בביקור ברהט, 6 בדצמבר 2021 (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
שרת הפנים איילת שקד בביקור ברהט, 6 בדצמבר 2021 (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

מכאן נובעת החשיבות של מענקי האיזון שאמורים להשלים את הפערים של רשויות ערביות בחינוך, רווחה ותברואה איכותיים לתושבים, וככל שההזנחה הזו בשירותים ובתשתיות תפחת, הן יוכלו להתמודד טוב יותר גם עם הפשיעה הגואה.

מענקי האיזון אמורים להשלים פערים של רשויות ערביות בחינוך, רווחה ותברואה איכותיים לתושבים, וככל שההזנחה תפחת הן יוכלו להילחם טוב יותר גם בפשיעה הגואה

בעוד שרשויות ערביות מממשות בממוצע רק כ-80% מהמענקים שהיו אמורים להגיע להן, רשויות יהודיות יכולות לזכות גם ב-120% מהמענק של משרד הפנים. לצד זאת, הרשויות הערביות מופלות לרעה גם בהקצאות של מקור חשוב נוסף, שנקרא 'הקרן לצמצום פערים'.

העיוות במענקי האיזון נוצר בגלל הנוסחה שלפיה מחשבים את ההקצאה. במשרד הפנים מודעים לבעיה, והשרה שקד הצהירה בוועדת הפנים על מינויו של הכלכלן מיכאל שראל לעמוד בראש צוות שיבחן מחדש את הנוסחה.

עם זאת, בשיחה עם זמן ישראל אומר שראל כי עדיין לא קיבל את כתב המינוי, שעליו שמע רק בתקשורת. סביר להניח שהוא אכן ימונה בסופו של דבר, (ממשרד הפנים טרם התקבלה תגובה לשאלה בנושא). בכל מקרה, הבחירה דווקא בו לתקן עיוות בהקצאת משאבים לרשויות מוחלשות מעוררת תהיות, שכן מדובר בראש התחום הכלכלן של פורום קהלת השמרני-ימני.

אם לשפוט לפי נייר עמדה של הפורום מהתקופה האחרונה, נראה כי מצד אחד הם דוגלים בחיזוק העצמאות של רשויות מקומיות בקבלת החלטות לגבי תעריפי ארנונה והוצאות תקציביות, אך לא בטוח שהם מחוייבים לרעיון של העברה תקציבית מהממשלה לשלטון המקומי ככלי לצמצום פערים.

ד"ר מיכאל שראל (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
ד"ר מיכאל שראל. איילת שקד הצהירה על מינויו לוועדה שתבחן מחדש את נוסחת מענקי האיזון (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

"נתעקש על נוסחה צודקת יותר"

בשורה התחתונה ההוצאה לתושב ברשויות ערביות נמוכה בכ-2,500 שקל מאשר ברשויות יהודיות.

"התוצאה היא רשויות מוזנחות ברווחה, תברואה וסביבה. יש חוסר יכולת להשקיע בחינוך ורווחה תרבות וספורט. בלי מענק מיוחד ממשרדי התרבות והחינוך לתקציבים מסויימים", אומר אמיר בשאראת, יועץ כלכלי לוועד ראשי הרשויות הערביות.

"אין לרשויות האלה אפשרות לתקצב חוגי מוזיקה ומחול. תושבים שפחות משקיעים בהם בחינוך יילכו למקומות אחרים ורואים את זה באלימות, בוונדליזם, בסכסוכים משפחתיים", הוסיף.

"אין לרשויות האלה אפשרות לתקצב חוגי מוזיקה ומחול. תושבים שפחות משקיעים בהם בחינוך יילכו למקומות אחרים ורואים את זה באלימות, בוונדליזם ובסכסוכים"

בשאראת מתכוון להופיע בפני ועדת שראל, לכשתוקם, כדי לנסות לשכנע בצורך לתקן את העיוות בנוסחת המענקים.

האם אתה אופטימי באשר לסיכוי שזה יקרה?
"לא. מאוד הייתי רוצה לקוות שהוא יבוא באופן נייטרלי ואובייקטיבי בניסיון לפתור בעיות אבל עם אוריינטציה של ימין כלכלי, ולא רק, יהיה מאוד קשה להאמין שיעשה את המהפיכה הדרושה בהקצאות ובמענקים. בכל מקרה נתעקש ולא נרד מהם ציבורית ומשפטית כדי לייצר נוסחה טובה וצודקת יותר".

חבר מועצת ערערה דוואס זאיד מצביע על כבלי חשמל לא חוקיים שהתקין כדי לחבר את ביתו של בנו – שנבנה ללא היתר – לביתו שלו (צילום: אהרון בוקסרמן/The Times of Israel)
חבר מועצת ערערה דוואס זאיד מצביע על כבלי חשמל לא חוקיים שהתקין כדי לחבר את ביתו של בנו – שנבנה ללא היתר – לביתו שלו (צילום: אהרון בוקסרמן/The Times of Israel)

תת ייצוג בגופי התכנון

לצד המענקים, אחד הנושאים הבוערים בחברה הערבית הוא דיור, שהמחסור בו מביא לבנייה בלתי חוקית. השרה שקד ציינה בסקירה שלה כי השנה תוכננו 34 אלף יחידות דיור לחברה הערבית. לכאורה, זה הרבה. אלא שערבים מהווים רק 3.5% מהעובדים בגופי התכנון, 14 מתוך 400, ובחלק מהמחוזות הם לא מיוצגים כלל.

בהקשר הזה העיר יו"ר ועדת הפנים ווליד טאהא, כי "העדר ייצוג החברה הערבית במנהלת התכנון ובוועדות המחוזיות תורם לבעיה ולא לפתרונה. מתכננים לנו. מישהו החליט שהוא יודע מה טוב לנו". בלי ייצוג מינימלי עבורם, גופי התכנון יתקשו להבין את הצרכים של הציבור הערבי ומצד שני גם האמון בהם יישאר נמוך.

אם כל זה לא מספיק, הרשויות הערביות עומדות עכשיו בפני מכשול נוסף שעשוי להחליש אותן עוד יותר. במשרד הפנים רוצים להעביר את המכרזים ברשויות האלה לניהול חברות חיצוניות, בתואנה של הצורך בהפחתת שחיתות וחסימת הכניסה של ארגוני פשיעה להליכי המכרזים. בוועד ראשי הרשויות הערביות אומרים כי למשרד אין הוכחה שארגוני פשיעה השתלטו על רצף של מכרזים.

במשרד הפנים אומרים בתגובה לכך כי הנושא של העברת המכרזים לניהול חיצוני עדיין נמצא בבחינה.

מבט מהכנסיה הקתולית אל סמל המנורה של בית הכנסת העתיק של שפרעם. סביב המצודה הצלבנית התקבצו מקומות התפילה של ארבע דתות (צילום: ללא)
שפרעם. הערבים מהווים רק 3.5% מהעובדים בגופי התכנון, ותת הייצוג מקשה על הבנת הצרכים שלהם

"אנחנו מתנגדים כי זה מחליש את הרשויות המקומיות. האחריות תישאר אצלן אבל הסמכויות יעברו לחברה חיצונית שהתקורות שלה גבוהות והרשות תאבד יכולת ביצוע. זה מחליש גם עסקים מקומיים שמסתמכים על רכש מהרשות המקומית. למה שרשות יהודית תקבל תקציבים ותעשה איתם מה שהיא רוצה ורשות ערבית לא?", תוהה בשאראת.

סובלים מהזיהום, לא מקבלים את הארנונה

הדרך להגדיל את הארנונה העסקית לשיטתו עוברת דרך השקעה ממשלתית בפיתוק ושיווק של אזורי תעשייה ומלאכה, תעסוקה ומסחר, וכדי לעשות את זה צריך גם להגדיל את ייצוג הערבים בוועדות התכנון, להקצות קרקעות מדינה ולהסיר חסמים בפיתוח שטחים בבעלות פרטית.

מעבר לכך, בשאראת מציין כי הכנסות עצמיות הם לא בהכרח רק מארנונה עסקית שכן בדומה לעיירות פיתוח, יישובים ערבים מופלים לרעה גם בקבלת חלקם בארנונה מאזורי תעשייה וכן ממבנים ממשלתיים:

"ברובד הראשון המדינה צריכה לעשות צדק חלוקתי ולחלק את ההכנסות מארנונה עסקית באזורי תעשייה גדולים גם ליישובים הערביים הצמודים. הרי כאשר אזור התעשייה הממוקם בשכנות ליישוב ערבי, התושבים הערבים סובלים מהריחות, הרעשים והפליטות המסוכנות, אך המועצה עצמה לא נהנית מהכנסות הארנונה שהמפעל משלם.

"כשאזור תעשייה ממוקם בשכנות ליישוב ערבי, התושבים הערבים סובלים מהריחות, הרעשים והפליטות המסוכנות, אך המועצה עצמה לא נהנית מהכנסות הארנונה שהמפעל משלם"

כפר כנא, מבט מהכפר משהד. 28 במרץ 2011 (צילום: Nati Shohat/Flash90)
כפר כנא. סובלים מהזיהום של אזור תעשייה ציפורית, אך מי שנהנית מהארנונה היא נוף הגליל (צילום: Nati Shohat/Flash90)

"ברובד השני צריך גם שהמבנים הממשלתיים ייכנסו אל תוך היישובים הערביים וישלמו ארנונה (שהיא גם גבוהה) למועצות ולעיריות הערביות. מניתוח נתוני תשלום הארנונה הממשלתית משנת 2018 עולה כי 0.4% בלבד מהארנונה הממשלתית הגיעה לרשויות המקומיות הערביות, שהן 14.4% מכלל הרשויות בישראל (לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת).

"ברובד השלישי, הממשלה והרשויות המקומיות צריכות להשקיע בפרויקטים מניבי הכנסה, כי הרי הארנונה עצמה לא תפתור את כל הבעיות של המחסור בהכנסות העצמיות. זה אומר הקמה של מערכות סולאריות, הקמת שווקים, הקמת מבני תעסוקה להשכרה, כל אלה דוגמאות (ויש הרבה יותר) לפרויקטים כלכליים שמעשירים את קופת הרשות המקומית והם לא בהכרח ארנונה".

"צריך להשקיע בפרויקטים מניבי הכנסה. הארנונה עצמה לא תפתור את המחסור בהכנסות העצמיות. זה אומר הקמת מערכות סולאריות, שווקים ומבני תעסוקה להשכרה"

עוד 985 מילים
סגירה