לא רק מוקד סכסוך בין ישראל לפלסטינים

פלסטינים מפגינים באל-אקצא בעקבות החלטת בית המשפט לאפשר תפילות של יהודים בהר הבית, 8 באוקטובר 2021 (צילום: Jamal Awad/Flash90)
Jamal Awad/Flash90
פלסטינים מפגינים באל-אקצא בעקבות החלטת בית המשפט לאפשר תפילות של יהודים בהר הבית, 8 באוקטובר 2021

ההתנגשויות בשער שכם שוב מעוררות את בעיית ירושלים, שלא בטובתה, ואולי הגיע הזמן לתת מבט קצת יותר עמוק על שורשי הבעיה. מתברר כי ירושלים היא לא רק מוקד של סכסוך בין ישראל לפלסטינים, אלא גם מוקד של סכסוך פנים ערבי ופנים אסלאמי.

ההתנגשויות בשער שכם שוב מעוררות את בעיית ירושלים, ואולי הגיע הזמן להביט לעומק בשורשי הבעיה. מתברר שירושלים היא לא רק מוקד סכסוך בין ישראל לפלסטינים, אלא גם פנים ערבי ופנים אסלאמי

אפשר לומר כי בעיית ירושלים נולדה יחד עם האסלאם, כי הנביא מוחמד הורה לעדה המוסלמית הראשונה להתפלל לכיוון ירושלים, ולא לכיוון הכעבה. הנביא מוחמד הוא אשר קבע את השם בית אל-מקדס, כלומר: בית המקדש, כשמה של ירושלים, והקיצור אל-קודס הוא למעשה קודש הקודשים.

בסופו של דבר, הנביא מוחמד שינה את כיוון התפילה, הקיבלה, למכה. אחרי שכבש את מכה – ככל הנראה שהגיע לידי הסדר עם המשפחות הכופרות של מכה, שהעלייה לרגל לכעבה הייתה חשובה להם גם מסיבות כלכליות וגם מכיוון שסביב העלייה לרגל מכה שמרה על שיירות המסחר לדמשק.

בשלב ההוא ירושלים איבדה את שמה כבית אל-מקדס, ובמקורות המוסלמים שמה הפך להיות איליא, כשמה הביזנטי הנוצרי איליא קפיטולינה. במסורות של כיבוש ירושלים בימי עומר ירושלים קרויה איליא, והנצרות הביזנטית שמרה על מעמדה.

אפשר לומר כי בעיית ירושלים נולדה עם האסלאם, כי הנביא מוחמד הורה לעדה המוסלמית הראשונה להתפלל לכיוון ירושלים ולא לכיוון הכעבה. הנביא הוא אשר קבע את השם בית אל-מקדס, בית המקדש

ירושלים חזרה לגדולתה בימי שושלת האומיים, שהקימו את החליפות בדמשק, ומול החליפות שלהם. יורשי דור חברי הנביא הקימו חליפות מתחרה במכה, והסיתו את העולים לרגל נגד החליפות הכופרת בדמשק.

המסגד של בית אומייה בדמשק (צילום: ויקיפדיה, Fulvio's)
המסגד של בית אומייה בדמשק (צילום: ויקיפדיה, Fulvio's)

את כיפת הסלע ואת מסגד אל-אקצא בנו האומיים, ותוכנית הבנייה הייתה אמורה להיות במתכונת החרם של מכה – אבן השתייה בכיפת הסלע הקבילה לאבן השחורה בכעבה, ומסגד אל אקצא הקביל למסגד הגדול ברחבת החרם, והבנייה המעוגלת סביב כיפת הסלע נועדה לאפשר את ההקפות כמו במכה סביב הכעבה.

מייסד החליפות האומיית, מועאוייה, קיים את טקס הכתרתו בירושלים.
זאת לא רק היסטוריה, אלא תחרות אקטואלית מאוד. הפלסטינים, כמו האחים המוסלמים, מכנים את ירושלים "הקיבלה הראשונה", כלומר: יש לה עדיפות על מכה, כי הבכורה אצלה. מכה היא הקיבלה השנייה.

מייסד החליפות האומיית, מועאוייה, קיים את טקס הכתרתו בירושלים. זאת לא רק היסטוריה, אלא תחרות אקטואלית מאוד. הפלסטינים, כמו האחים המוסלמים, מכנים את ירושלים "הקיבלה הראשונה"

האחים המוסלמים והפלסטינים קוראים לרחבת אל אקצא "אל-חרם א-שריף" כלומר: לרחבה יש תואר מקביל לחרם של מכה. אבל הסעודים לא מקבלים תואר זה, ומבחינתם יש רק שני מסגדים שהם חרם – מכה ומדינה, וירושלים באה אחריהם כמסגד חשוב, אבל מסגד כמו כל מסגד אחר.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 400 מילים
סגירה