המלחמה באוקראינה תורמת את חלקה למשבר האקלים

הדוח החריף של האו"ם על משבר האקלים פורסם השבוע בעיתוי גרוע במיוחד - כשכל העולם מתמקד במלחמת רוסיה-אוקראינה ● אלא שלמעשה משבר האקלים הוא המשכו הישיר של המשבר הצבאי-ביטחוני, ומה שעוד יותר מדאיג - הוא כבר כאן ועכשיו, לא בעתיד מעורפל אי שם ● פרשנות

שיירת כלי רכב של צבא רוסיה שהושמדה בעיר בוצ'ה, 1 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Serhii Nuzhnenko)
AP Photo/Serhii Nuzhnenko
שיירת כלי רכב של צבא רוסיה שהושמדה בעיר בוצ׳ה, 1 במרץ 2022

1

קשה להאשים את מדעני האקלים של האו"ם, אבל הם לא יכלו למצוא עיתוי פחות מתאים לפרסם את דוח ה-IPCC השישי שראה אור השבוע.

כשעיני כל העולם מרותקות למלחמה באוקראינה, וכשכלי התקשורת משדרים 24/7 תמונות מקייב הנצורה וחרקיב המופגזת, הסיכוי שאזהרות של מדענים מפני העתיד האקלימי העגום שמצפה לאנושות יזכו לקשב ציבורי, שקול לסיכוי שולדימיר פוטין ו-וולודימיר זלנסקי יפרצו מול המצלמות בטנגו סוער. עתיד? מי בכלל יכול להתעסק עכשיו בעתיד, כשבקצב שבו מידרדרים האירועים בכלל לא בטוח שנגיע אליו?

אבל כשיתפזרו ענני המלחמה – ומתישהו זה יקרה – יתברר שדוח האקלים על ניתוחיו הקודרים רלוונטי מאי פעם.

למעשה, מדובר בחלקו השני של הדוח השישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים, שחובר על ידי 270 מדענים מ-67 מדינות ונשען על כ-34 אלף מחקרים. ומסקנותיו קשורות קשר הדוק גם לסערה הפוליטית-צבאית הנוכחית.

דוח ה-IPCC לשנת 2022
דוח ה-IPCC לשנת 2022

למעשה, אומרים המדענים בחלק הזה של הדוח, טעינו: משבר האקלים הוא לא עניין עתידי. הוא חמור משחשבנו ומתקדם בקצב מהיר מההערכות הקודמות. בצורות, הצפות, רעב, התחממות מהירה, הכחדת מינים, אירועים קיצוניים – זה כאן ועכשיו, דופק בדלת וכבר מתרחש לנגד עינינו, ואי אפשר להפריד בינו לבין מלחמות וקונפליקטים גאופוליטיים אחרים.

למה אי אפשר להפריד? כי שינוי האקלים, קובעים המדענים, פוגע ויפגע קודם כל ובעוצמה רבה בחלשים, בעניים, בילדים ובקשישים. אלה שאין להם יכולת להתגונן מפני אירועי אקלים קיצוניים, אלה שאין להם רזרבות כלכליות ואת הפריבילגיה לעטוף את עצמם בבועה מגוננת.

ובכן, המלחמה באוקראינה כבר ייצרה כ-700 אלף פליטים שעונים בדיוק להגדרה הזו. אנשים שעד לפני רגע היה להם בית מוסק וחיים מוגנים פחות או יותר, ובקיץ/חורף/סופה הבאה יהיו חשופים לחלוטין לפגעי האקלים. "הדוח הזה הוא אטלס של סבל אנושי וכתב אישום כבד נגד מנהיגות אקלים כושלת", אמר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש.

המלחמה באוקראינה כבר ייצרה כ-700 אלף פליטים. אנשים שעד לפני רגע היה להם בית מוסק וחיים מוגנים פחות או יותר, ובקיץ, חורף או הסופה הבאה יהיו חשופים לפגעי האקלים

למעשה, מדובר במעגל קסמים מרושע: משבר האקלים מייצר אי-יציבות ביטחונית, פליטות נרחבת ומלחמות על משאבים שהולכים ומתמעטים – מים, קרקע פורייה, מזון. ומלחמות מייצרות פליטים, עוני, הרס של תשתיות חיוניות ושנמוך ביכולת הכלכלית של האנושות להגן על עצמה.

משבר פוגש משבר, והתוצאה היא כדור שלג, או כדור אש, או כל כדור אחר שלא מומלץ להתעסק איתו. כך שבפועל, הדוח שפורסם השבוע בעיתוי לא מוצלח בעליל, ועבר מתחת לרדאר של רוב האנושות והתקשורת, עוסק במשבר שהוא המשכו הישיר והמשלים של המשבר הצבאי שמעסיק את כולנו בימים המדאיגים האלה.

אולם ספורט שהוסב למרכז פליטים בעיירה מדייקה בפולין, קרוב לגבול עם אוקראינה. 1 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Visar Kryeziu)
אולם ספורט שהוסב למרכז פליטים בעיירה מדייקה בפולין, קרוב לגבול עם אוקראינה. 1 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Visar Kryeziu)

2

בניכוי ימי מלחמה שבהם תשומת הלב ממוקדת באופן טבעי בנושא אחד, אחת השאלות המעניינות היא מדוע רוב האנושות, רוב הזמן, מדחיקה את גודל המשבר והאיום שמתקדר מעל ראשה ולא עושה את הפעולות הנדרשות כדי לבלום או לפחות למזער אותו.

אחת התשובות הנפוצות – יש לנו קושי פסיכולוגי להפנים כמה העתיד קרוב, ובאיזו מהירות הוא יגיע. כשהמדענים משחררים תחזיות על "אמצע המאה", זה נשמע באוזניו של האדם הסביר כמו עתיד ערטילאי שממתין אי שם מעבר לקשת בענן.

כשהמדענים משחררים תחזיות על "אמצע המאה", זה נשמע באוזניו של האדם הסביר כמו עתיד ערטילאי שממתין אי שם מעבר לקשת בענן

כדי לערער את התחושה הזו, מוצע כאן תרגיל תודעתי קצר: המרחק בין 2050 להיום זהה למרחק בין 2022 ל-1994. 28 שנים. הנה כמה אירועים בולטים שהתרחשו ב-1994:

  • רבין, פרס וערפאת קיבלו את פרס נובל לשלום;
  • רבין וחוסיין חתמו על הסכם השלום בין ישראל לירדן;
  • ברוך גולדשטיין רצח עשרות מוסלמים במערת המכפלה;
  • שני נערים רצחו בהרצליה את נהג המונית דרק רוט;
  • או-ג'יי סימפסון נעצר בתום מרדף בחשד שרצח את גרושתו ניקול;
  • "חברים" עולה לאוויר;
  • לוחם החופש נלסון מנדלה נבחר לנשיא דרום אפריקה;
  • ושימו לב לזה – נשיא רוסיה בוריס ילצין הורה לכוחותיו לפלוש לרפובליקה הפורשת צ'צ'ניה.
אישה רוסיה שבנה נשלח להילחם בצ'צ'ניה מפגינה מחוץ לקרמלין עם השלט "החזירו את הבנים מצ'צניה". 27 בדצמבר 1994 (צילום: AP Photo/Pavel Gorzhkov)
אישה רוסיה שבנה נשלח להילחם בצ'צ'ניה מפגינה מחוץ לקרמלין עם השלט "החזירו את הבנים מצ'צניה". 27 בדצמבר 1994 (צילום: AP Photo/Pavel Gorzhkov)

אם אתם בגיל הנכון, אתם בוודאי זוכרים את האירועים האלה בבהירות ומתקשים להאמין שחלפו כמעט 30 שנה. זה קרה אתמול; אמצע המאה יקרה מחר. הגיע הזמן להפנים שמשבר האקלים שייך להווה, ולא לעתיד מעורפל כלשהו של דור הנכדים והנינים.

3

אחת הנקודות החשובות שמחברי הדוח מדגישים היא חלקן של הערים בהיווצרות משבר האקלים – וגם חלקן האפשרי בניסיון למתן את המשבר.

יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם מתגוררת בערים. רבות מהן מתוכננות גרוע, כפי שגם תושבי רוב הערים בישראל יכולים להעיד: מעודדות שימוש ברכב פרטי, מכוסות בבטון שמונע חלחול ואגירת מים ורוב המבנים בהן מחייבים שימוש אינטנסיבי בחימום, קירור ותאורה מלאכותית – מה שכמובן מגביר את פליטת גזי החממה, מחמם את הסביבה העירונית והופך אותה ל'אי חום עירוני'.

לעובדה שרוב בני האדם עירוניים יש גם השפעה פסיכולוגית: החיים בעיר מנתקים אותך מהטבע, מהמקום שבו מיוצר המזון, מהשטחים שבהם נאגרים הגשמים, מבעלי החיים שנמצאים בסכנת הכחדה ומהצמחים שנעלמים.

לעובדה שרוב בני האדם עירוניים יש גם השפעה פסיכולוגית: החיים בעיר מנתקים אותך מהטבע, מהשטחים שבהם נאגרים הגשמים, מבעלי החיים שנמצאים בסכנת הכחדה ומהצמחים שנעלמים

העיירה ג'ין לפיט בלואיזיאנה הרוסה לחלוטין בהצפות בעקבות הוריקן אידה, 30 באוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/David J. Phillip)
העיירה ג'ין לפיט בלואיזיאנה הרוסה לחלוטין בהצפות בעקבות הוריקן אידה, 30 באוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/David J. Phillip)

הראשונים שחשים את שינוי האקלים הם אנשים שנוגעים בידיים, ביומיום, בטבע: חקלאים, יערנים, חוקרים, תושבי אזורים כפריים. לא במקרה, הם אלה שמתהלכים עם תחושת חירום, שחייבים לעשות משהו כאן ועכשיו.

הערים הן הראשונות להשפיע על משבר האקלים – אבל תושביהן הם האחרונים לזהות אותו, והנתק הזה עלול לעלות לכולנו ביוקר.

עוד 776 מילים
סגירה