הקהילה היהודית בברייטון ביץ' שברובע ברוקלין, ניו יורק, מכונה בפי רבים "אודסה הקטנה" על שם עיר הנמל האוקראינית ממנה היגרו תושביה. מאז שהחלה הפלישה הרוסית לאוקראינה, רבים מתושבי האזור מרגישים כי חייהם רצופים פחד ואי־ודאות.
רבים מיהודי ברייטון ביץ' מנסים לדמיין מה קרה – ומה עוד עלול לקרות – בערים האוקראיניות מהן היגרו, ושבהן עדיין מתגוררים קרובי משפחתם וחברים. "זה מאוד מכאיב, מאוד לא הוגן כלפי הצבא, לא הוגן כלפי הילדים", אמרה לודמילה רודה, מהגרת יהודייה שעובדת במחסן המזון של מועצת הקהילה היהודית המקומית. "אנחנו זקוקים לעזרה".
בשכונת ברייטון ביץ' השפות הדומיננטיות הן רוסית ואוקראינית. השכונה היא מעין מובלעת משגשגת של תושבים יהודים שעקרו לארה"ב בשנות ה־70, ה־80 וה־90 של המאה הקודמת כפליטים מברית המועצות לשעבר. השלטים בחזיתות המסעדות, בתי המרקחת והחנויות בשדרות ברייטון ביץ' – הרחוב המסחרי הראשי של השכונה – כתובים גם באותיות קיריליות.
הוועד היהודי־אמריקאי מעריך כי בניו יורק חיים כ־300 אלף יהודים דוברי רוסית שמרגישים השתייכות קהילתית עזה וקשורים למדינות המוצא שלהם. רודה, שעובדות יחד עם כמה נשים שהיגרו מקייב ב־30 השנים האחרונות, מעבירה שעות ארוכות בשיחות טלפון עם נכדיה שעדיין מנסים לצאת מאוקראינה דרך פולין. היא גם פנתה לקונסוליות הפולנית והאוקראינית בניו יורק.
"יש בלבול, פחד ואימה עצומים בקרב המשפחות שמנסות ליצור קשר ולהבין את מחיר הדמים שהמלחמה תגבה. הכול עדיין כל כך חדש, הכול עדיין מתגלגל"
דניאל זלצר, אחד המנהלים הבכירים של המרכז הקהילתי היהודי בברוקלין, מספר כי קיבל פניות מחברי קהילה רבים. "ניכר שיש רצון עז להפגין אנושיות ובאמת ובתמים לסייע בדרכים שונות, גם כספיות וגם אישיות", הסביר זלצר. "אבל יש גם בלבול, פחד ואימה עצומים בקרב המשפחות שמנסות ליצור קשר ולהבין את מחיר הדמים שהמלחמה תגבה. הכול עדיין כל כך חדש, הכול עדיין מתגלגל".
חלק מהפונים אליו הם אמריקאים שאין להם קשר אישי למלחמה או בני משפחה באוקראינה, אבל מוטרדים מסבלם של חבריהם בקהילות היהודיות. שאר הפונים אל זלצר הם מהגרים בני הדור הראשון והשני שיש להם עדיין עשרות קרובי משפחה ומכרים אחרים באוקראינה. כולם מבקשים לדעת מה אפשר לעשות וכיצד הם יכולים לסייע.
זלצר מקשר את הפונים לעמיתיו במולדובה. הישיבה שלמד בה, בעיר הבירה קישינב, הפכה לאחרונה בית לכ־200 יהודים אוקראינים שמנסים להשיג אשרות לרומניה ולישראל. זלצר עוזר באיסוף ביגוד ומוצרים נוספים הנחוצים לפני העלייה לארץ.
זלצר מסביר כי יהודי ברייטון ביץ' – שלרבים מהם שורשים במזרח אירופה – רוצים שקולם יישמע. בימים האחרונים הוא הפנה תושבים להפגנות בחזית בניין האו"ם וברחבי מנהטן ועודד אותם לפנות לנציגיהם בבית הנבחרים.
רוב היהודים דוברי הרוסית בניו יורק מביעים הזדהות עם אוקראינה ותומכים בשלמותה הטריטוריאלית, בלי קשר למדינה ממנה היגרו
סמואל קליגר, ראש הדסק לענייני רוסיה ואירו־אסיה בוועד היהודי־אמריקאי, הסביר שרוב היהודים דוברי הרוסית בניו יורק מביעים הזדהות עם אוקראינה ותומכים בשלמותה הטריטוריאלית, בלי קשר למדינה ממנה היגרו לארה"ב. הוא הוסיף שרבים מבני הקהילה השתתפו בהפגנות המחאה באזור בניין השגרירות הרוסית בניו יורק.
אולם, בין חברי הקהילה יש גם מיעוט הסבור שלרוסיה קיימת אומנם זכות לגיטימית לפלוש לאוקראינה אך לא באמצעות תוקפנות צבאית. רק מיעוט קטן עוד יותר תומך בפלישה הצבאית. המחלוקת ביניהם היא על רקע פוליטי ולא בשל תמיכה במולדתם הרוסית.
"אין הבדל של ממש בין יהודים רוסים או אוקראינים, כי הם מזדהים בראש ובראשונה כיהודים ולא כל כך לפי ארצות המוצא שלהם", אמר קליגר. הוא הוסיף כי בעשור האחרון רבים מיהודי הקהילה מזדהים בכוונה כ"יהודים אוקראינים" או כ"יהודים דוברי רוסית" ולא כ"יהודים רוסיים". סביר שבעקבות הפלישה לאוקראינה המגמה הזאת תגבר.
"הדעה הרווחת בקהילה היא שהפלישה היא דבר מאוד שלילי ושרוסיה היא האשמה", הוא אומר. קליגר מעודד את מי שפונה אליו לכתוב גם לחבר הקונגרס הרלוונטי לאזור מגוריו, לחתום על עצומות ולהשתתף בהפגנות מחאה, אף אם נדמה שאין בכך תועלת.
היהודים דוברי הרוסית מברייטון ביץ' – קהילה שמרנית ברובה שהצביעה בבחירות 2020 לדונלד טראמפ – לא קונה את הטיעונים של חלק מהפרשנים הרפובליקאים המביעים הערצה לנשיא ולדימיר פוטין או טוענים שתביעותיו מוצדקות.
"אני לא יכולה לשתוק כשרודן תאב כוח, הנשיא פוטין, פותח במתקפות חסרות היגיון"
אינה ורניקוב, פעילה רפובליקאית שנבחרה לאחרונה למועצת העיר, נולדה באוקראינה והיגרה לארה"ב בגיל 12. עם תחילת הפלישה היא נקטה עמדה ברורה וגינתה בפומבי את רוסיה ואת פוטין. "אני לא יכולה לשתוק כשרודן תאב כוח, הנשיא פוטין, פותח במתקפות חסרות היגיון שכבר גבתה מחיר בחיי אדם ותמשיך לעלות בחייהם של גברים, נשים וילדים חפים משפע.
"כיהודייה אמריקאית ממוצא אוקראיני אני מגנה בתקיפות את מעשה התוקפנות כנגד העם האוקראיני", אמרה ורניקוב בישיבה של מועצת העיר ביום חמישי שעבר.
"אנחנו מרגישים נבגדים על ידי פוטין ורוסיה", הסכימה איתה אישה ממעון היום לקשישים "כנסת" בברייטון ביץ', שם לא מעודדים את המבקרים לדון בנושאים פוליטיים כדי לשמור על מידה של ניטרליות. "אנחנו פשוט רוצים שהשלום ישוב לשכון".
זלצר מסביר שרבים בקהילה היו בהלם מעצם הפלישה של רוסיה לאוקראינה. "מאז ומתמיד היה קשר עמוק בין שתי האומות ולכן איש לא האמין שזה יקרה", אמר. זלצר עקר לארה"ב עם משפחתו כשהיה בן 16. "כרגע אני בבית עם ילדיי בני השבע וחצי והשמונה חודשים, ואני שומע סיפורים על אנשים שארזו מה שיכלו ויצאו כשהם חובקים את ילדיהם.
"אני צופה בנעשה באינטרנט, אבות מחבקים את בנותיהם ומשלחים אותן לאזורים הבטוחים בזמן שהם עצמם שבים כדי להילחם. זה מזעזע", הוא מסכם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם