טיל בליסטי נורה על ידי צבא רוסיה בתרגיל. אילוסטרציה (צילום: Russian Defense Ministry Press Service via AP)
Russian Defense Ministry Press Service via AP

בעקבות המלחמה באוקראינה, מתחדש מרוץ החימוש הגרעיני

גם לפני המתקפה של רוסיה על אוקראינה, רבים במזרח התיכון חלמו להניח את היד על נשק גרעיני. אולם בעקבות הצעדים של פוטין, לצד שחרור איראן מהסנקציות, מספר מדינות באזור עלולות להתחיל לקדם תכנית גרעין משלהם ● מי תומך ברוסיה במזה"ת ולמה? ● טורקיה לא מפחדת לאתגר את פוטין ● ולפני 31 שנה הסתיימה מלחמת המפרץ הראשונה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

מרוץ החימוש הגרעיני הוא רק עניין של זמן

גם לפני המתקפה של רוסיה על אוקראינה, רבים במזרח התיכון חלמו להניח את היד על נשק גרעיני.

השאה האיראני שאף לכך עוד בשנות השבעים (האייתוללות לקחו את החלום שלו צעד אחד קדימה), וערב הסעודית תמיד רמזה שאם איראן תניח את ידיה על הפצצה, גם ריאד ינסו לקדם את תוכנית הגרעין. העמדה המסורתית של מצרים הייתה נגד הפצת נשק גרעיני (וכך היא גם תמיד ניסתה ללחוץ על ישראל), אך מנהיגים מצריים בזמנים שונים גיששו גם הם לגבי האפשרות הזאת.

אולם בעקבות הלחימה בין רוסיה לאוקראינה, האיומים "הגרעיניים" של ולדימיר פוטין ושר החוץ הנאמן שלו סרגיי לברוב וחוסר יכולת של העולם להגן על אוקראינה, לסגור את המרחב האווירי מאליה ולהדוף את הפולשים – העניין בנשק גרעיני רק ילך ויגבר.

גם החזרה לעסקת הגרעין עם איראן שנתפסת במזרח התיכון כצ'ק פתוח לאיראן להשתמש בכוח על מנת להרחיב את ההגמוניה האיראנית באזור בחסות הצל הגרעיני היא זרז משמעותי בעיני רבים.

הכור הגרעיני בבושהאר, איראן, ב-2010 (צילום: AP Photo/Mehr News Agency, Majid Asgaripour)
הכור הגרעיני בבושהאר, איראן, ב-2010 (צילום: AP Photo/Mehr News Agency, Majid Asgaripour)

כאשר כל העיניים נשואות לאוקראינה ורוסיה, קל לפספס את הביקורת החריפה של סעודיה נגד מה שהם מכנים "קבינט אובמה", אשר לטעמם מוכן לוותר לאיראנים על הכול, רק כדי להחזיר את עסקת הגרעין.

בין אם הסעודים צודקים או לא, נראה שהחשש מאיראן חזקה ומשחוררת מסנקציות מחד ומחוסר רצון של העולם להתערב במלחמות של אחרים מאידך, עלול לגרום למספר מדינות באזור להתחיל לקדם תכנית גרעין משלהם.

מי תומך ברוסיה במזה"ת ולמה?

קל מאוד לבדוק מי מבין המדינות במזרח התיכון תומך ברוסיה, מי מילא את פיו מים ומי בשקט-בשקט תומך באוקראינים המתגוננים מפני הדוב הרוסי. המדינות הרי מצביעות באו"ם, והמנהיגים שלהם מתבטאים או שומרים על שתיקה רועשת.

מלבד סוריה שהתייצבה לצדו של פוטין כצפוי ממדינת לוויין ממושמעת, הרוב מעדיף לשמור על זכות השתיקה, כאשר איחוד האמירויות היא בין הבודדות שרומזת לארה"ב שהיא כבר לא בכיס שלה.

מלבד סוריה שהתייצבה לצדו של פוטין כצפוי ממדינת לוויין ממושמעת, הרוב מעדיף לשמור על זכות השתיקה, כאשר איחוד האמירויות היא בין המדינות הבודדות שרומזת לארה"ב שהיא כבר לא בכיס שלה

אך מה חושבים ומרגישים תושבי המזרח התיכון, שכמו בכל העולם מתעדכנים במה שקורה באוקראינה וברוסיה דרך דיווחי הטלוויזיה, בעיתונים, בטיק-טוק, טוויטר או אינסטגרם? רפרוף מהיר במדיה החברתית בשפה הערבית מצביע על כך שהנשיא הרוסי מקבל לא מעט תמיכה באזור, ולא רק מסטודנטים או סטודנטים לשעבר שלמדו בבריה"מ או ברוסיה.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא סוריה בשאר אסד מדליקים נרות בקתדרלה הנוצרית האורתודוקסית בדמשק, 7 בינואר 2020 (צילום: Alexei Druzhinin, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא סוריה בשאר אסד מדליקים נרות בקתדרלה הנוצרית האורתודוקסית בדמשק, 7 בינואר 2020 (צילום: Alexei Druzhinin, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)

בעוד שבארה"ב ובאירופה נחרצים לגבי מי נמצא בצד הנכון של ההיסטוריה, במזרח התיכון הדיון הזה מקבל תפניות מפתיעות. הפלסטינים מתלוננים על כך שהעולם נטש אותם אך דואג לאוקראינים; פליטים מסוריה, עיראק ואפגניסטן מעלים את סוגיית הגזע – את הפליטים כחולי העיניים ובהירי העור מכניסים בלי תור, בעוד שכהי העור משתרכים מאחור; רבים מזכירים שגם ארה"ב פלשה לעיראק בטענת שווא ב-2003; ורבים עוד יותר מצדדים בפוטין במאבקו נגד המערב.

הפלסטינים מתלוננים על כך שהעולם נטש אותם אך דואג לאוקראינים, ופליטים מסוריה, עיראק ואפגניסטן מעלים את סוגיית הגזע – את הפליטים בהירי העור מכניסים בלי תור, בעוד שכהי העור משתרכים מאחור

"פוטין לא מפציץ את הערים שלהם כמו בסוריה, האוקראינים הם ילדים מפונקים", כתב בטוויטר גולש אחד; "הניצחון הרוסי קרוב, הניצחון הוא של פוטין", כתב גולש אחר. אלו רק שני ציוצים מתוך מיליונים שמביעים תמיכה גלויה במנהיג הרוסי ובמה שהוא מעולל לאוקראינים.

הביקורת על רוסיה מגיעה מקרב פעילי זכויות אדם (שרובם פועלים בחו"ל כי נאלצו לעזוב את ארצם) או מאידך מהצד האסלאמיסטי, שעוד זוכר לפוטין את המלחמה בצ'צ'ניה, את החברות הצמודה עם בשאר אל-אסד ואת ההפצצות האכזריות של הערים הסוריות.

גם פליטים סוריים רבים באירופה, טורקיה ולבנון יודעים לספר על הזוועות בארצם, ובאידליב הסורית ציירו השבוע גרפיטי תמיכה באוקראינה. כרגיל, הכול אישי, הכול צבוע ברגשות, טינות וזיכרונות – והמלחמה באוקראינה מחדדת עוד יותר את התפיסות המנוגדות כלפי רוסיה וארה"ב במזרח התיכון.

חרסינות עם תמונתם של בשאר אסד ו-ולדימיר פוטין בחנות מזכרות בדמשק (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)
חרסינות עם תמונתם של בשאר אסד ו-ולדימיר פוטין בחנות מזכרות בדמשק (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)

טורקיה לא מפחדת לאתגר את פוטין

מספר שעות לפני שרוסיה פלשה אל תוך אוקראינה ופתחה במלחמה, שני מטוסים טורקיים נחתו בשדה התעופה בוריספול בקייב. המטוסים נשלחו על מנת לפנות את הדיפלומטים הטורקים ואת האזרחים הטורקים שנתקעו באוקראינה ערב המלחמה.

מקורות בטורקיה סיפרו שבאותו ערב גורלי התקיימה שיחה בין שני הנשיאים, רג'פ טאיפ ארדואן ו-ולדימיר פוטין, והאחרון לכאורה הבטיח ש"אין כוונה לפלוש לאוקראינה".

המטוסים הטורקיים עדיין מקורקעים בבוריספול, והנשיא הטורקי מותקף בבית בגלל שלא הספיק לפנות את אזרחיו בזמן מהמדינה הבוערת. לאחר התלבטויות פומביות, ארדואן הורה לסגור את מצרי הבוספורוס והדרדנלים למעבר של ספינות קרב. בעקבות זאת, ארבע ספינות קרב רוסיות נאלצו להסתובב על עקבותיהן.

לאחר התלבטויות פומביות, ארדואן הורה לסגור את מצרי הבוספורוס והדרדנלים למעבר של ספינות קרב. בעקבות זאת, ארבע ספינות קרב רוסיות נאלצו להסתובב על עקבותיהן

ארדואן עוקב בדריכות אחרי המתרחש כעת באוקראינה. הוא צריך לדעת עד כמה פוטין באמת חזק, אולי כדי לעשות את הצעד הבא שלו. רוסיה וטורקיה הן ידידות-אויבות עם היסטוריה ארוכה של עליות ומורדות. למרות פערים עצומים בסוגיות רבות (סוריה, אזרבייג'ן, לוב ועוד), שתי המדינות מנהלות יחסים כלכליים פוריים, ואזרחי רוסיה נוהרים לאתרי נופש בטורקיה במיליונים.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בפגישת פסגה בקרמלין במוסקבה, רוסיה, 5 במרץ 2020 (צילום: Presidential Press Service via AP)
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בפגישת פסגה בקרמלין במוסקבה, רוסיה, 5 במרץ 2020 (צילום: Presidential Press Service via AP)

במקביל, ארדואן מוכר את המל"טים שלו לאוקראינה מזה כמה שנים, ועכשיו המל"טים האלה נותנים עבודה יפה וגורמים לאבדות לא מעטות בקרב הצבא הרוסי.

ארדואן מתנהל בחופשיות רבה יותר מול פוטין מאשר שאר המנהיגים במזרח התיכון, ויש לכך סיבות רבות. טורקיה היא מדינה גדולה ומפותחת, בעלת השפעה משמעותית באזרבייג'ן ובמספר מדינות אחרות במרכז אסיה. התוכניות של ארדואן ליצירה של "צבא טוראן" המאוחד מטרידות את רוסיה.

אם ארדואן יחוש שמוסקבה נחלשת, הוא יוכל לעשות עוד כמה צעדים על מנת להשיג את מטרותיו – בין אם בסוריה, שם הוא משתלט על צפון-מערב, או במקומות אחרים. המנהיג הטורקי מתנהל בזהירות, אך שומר על עצמאות (בניגוד לרבים אחרים באזור) וכך ממצב את עצמו מחדש כאחד הכוחות המשמעותיים במזרח התיכון בעידן שיבוא אחרי המלחמה הרוסית נגד אוקראינה.

המנהיג הטורקי מתנהל בזהירות, אך שומר על עצמאות (בניגוד לרבים אחרים באזור) וכך ממצב את עצמו מחדש כאחד הכוחות המשמעותיים במזרח התיכון בעידן שיבוא אחרי המלחמה הרוסית נגד אוקראינה

היום הזה בתולדות מזה"ת: סוף מלחמת המפרץ הראשונה

ב-28 בפברואר 1991 הסתיימה מלחמת המפרץ הראשונה. לאחר שסדאם חוסיין פלש לכווית על מנת להשתלט על שטחה ולהחזיר אותה לחיקה של "עיראק ההיסטורית", 39 מדינות הצטרפו לקואליציה הבינלאומית בראשות ארה"ב. 28 מתוכן שלחו צבא על מנת להילחם בפולש העיראקי ולשחרר את כווית. כ-670,000 חיילים מכל העולם השתתפו במבצע "סופה במדבר".

משפחה ישראלית בחדר האטום ביום הראשון של מלחמת המפרץ (צילום: נתן אלפרט/לע"מ)
משפחה ישראלית בחדר האטום ביום הראשון של מלחמת המפרץ (צילום: נתן אלפרט/לע"מ)

אז, בתום המלחמה הקרה, העולם הפגין אחדות נדירה – כאשר אפילו מספר מדינות ערביות כגון מצרים הצטרפו לקואליציה הבינלאומית ותמכו במלחמה. גם בריה"מ, לה היו קשרים הדוקים עם השליט העיראקי, העניקה את תמיכתה למהלך.

המלחמה הסתיימה כשחוסיין השיג את כוחותיו מכווית. ב-6 באפריל הוא קיבל באופן רשמי את תנאי הכניעה שהמעצמות הציבו לו והתחייב לשלם פיצויים לכווית (התשלום האחרון התבצע במהלך שנת 2021).

אך המלחמה ההיא למעשה לעולם לא הסתיימה. היא המשיכה גם לאחר "הניצחון" של הקואליציה על עיראק, וגם לאחר הפלישה האמריקאית למדינה ב-2003, והיא נמשכת גם עכשיו, לאחר שארה"ב השיגה משם את רוב כוחותיה.

המלחמה ההיא למעשה לעולם לא הסתיימה. היא המשיכה גם לאחר "הניצחון" של הקואליציה על עיראק, וגם לאחר הפלישה האמריקאית למדינה ב-2003, והיא נמשכת גם עכשיו

בחלוף שלושה עשורים העולם אינו ממהר לחזור לתסריט של "סופה במדבר". הוא אינו מאוחד עוד, המלחמה הקרה – ואולי אפילו המלחמה החמה – עשתה קאמבק, לפוטין להבדיל מסדאם יש נשק גרעיני, ואוקראינים שמקבלים תמיכה כלכלית ומוראלית ממקומות רבים, בסופו של דבר נלחמים לבדם.

סדאם חוסיין (צילום: AP Photo/Chris Hondros, Pool, File)
סדאם חוסיין (צילום: AP Photo/Chris Hondros, Pool, File)

נראה שהעולם לא הצליח לעשות שימוש מושכל במצב החדש שנוצר לאחר סיום המלחמה הקרה על מנת למצוא איזונים חדשים ולמנוע התדרדרות למלחמות חדשות והתלקחות של מלחמות ישנות. את התוצאות אנחנו רואים כעת באוקראינה הבוערת.

עוד 1,139 מילים
סגירה