צעירים פלסטינים מתעמתים עם כוחות צה"ל בחברון, 4 במרץ 2022 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)
Wisam Hashlamoun/Flash90

מלחמת רוסיה-אוקראינה הופכת את הפלסטינים לנואשים יותר

ההתעניינות הבינלאומית והתקשורתית בסוגיה הפלסטינית הוקפאה לטובת המלחמה באוקראינה ● אך הפלסטינים מתעקשים להישאר על המפה ומאיימים בהסלמה ● וכשזה קורה חודש לפני הרמדאן, זה גם תמרור אזהרה לישראל ● פרשנות

ביום שישי האחרון נשא מחמוד אלהבאש, יועצו של ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן), את דרשת יום השישי ברמאללה.

"הקהילה הבינלאומית שותקת על הפרות זכויות האדם מצד הכיבוש הישראלי בעוד שבמקומות אחרים בעולם, היא דווקא פועלת נגד הפרת זכויות אדם", אמר אלהבאש לקהל מאמיניו ושיגר גינוי שתכליתו לעקוץ את אמריקה והמערב על התייצבותם נגד רוסיה, ותמיכתם הבלתי מסויגת באוקראינה.

עשרה ימים לתחילת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, הפלסטינים מתחילים להרגיש שהשטיח שוב נשמט מתחת לסוגיה הפלסטינית.

התגובות וההתבטאויות שנשמעו עד לפני כמה ימים מבכירי ההנהגה הפלסטינית היו מדודות, מרומזות. גם אבו מאזן עצמו נזהר שלא לנקוט עמדה פומבית נחרצת העלולה לסבך אותו עם מי מהצדדים. הוא העדיף לשבת על הגדר ולהוביל מדיניות של "מינימום התערבות" בהסלמה הגוברת בין רוסיה למערב.

אלא שככל שהמלחמה מתארכת, אבו מאזן ואנשיו מתחילים לאבד סבלנות. הפתיל שלהם הולך ומתקצר. בימים האחרונים, אפשר להבחין בהתעוררות – מתקפה תקשורתית מצד בכירים פלסטינים על הקהילה הבינלאומית.

מפגינים צועדים ברחוב 17 ביוני בברלין במחאה על פלישת רוסיה לאוקראינה, 27 בפברואר 2022 (צילום: Markus Schreiber, AP)
מפגינים צועדים ברחוב 17 ביוני בברלין במחאה על פלישת רוסיה לאוקראינה, 27 בפברואר 2022 (צילום: Markus Schreiber, AP)

"חמישה ימים בלבד הספיקו לעולם כדי להטיל סנקציות על רוסיה ופוטין. על ישראל אין שום סנקציות גם אחרי 70 שנה של כיבוש פלסטין", נמסר בהודעת משרד החוץ הפלסטיני.

"חמישה ימים בלבד הספיקו לעולם כדי להטיל סנקציות על רוסיה ופוטין. על ישראל אין שום סנקציות גם אחרי 70 שנה של כיבוש פלסטין", נמסר בהודעת משרד החוץ הפלסטיני

למצעד המקטרגים מצטרף יו"ר הוועד הפועל של אש"ף חוסיין א-שייח', שבציוצו בטוויטר הדגיש את מה שהפלסטינים מכנים "הסטנדרטים הכפולים" של העולם כלפי הסוגיה הפלסטינית.

"כאשר הצבע, הדת והגזע הופכים לזהות – הערכים והמוסר האנושי הולכים לאיבוד. כאשר הלגיטימציה הבינלאומית מופרת בידי מוסר כפול, הצדק הולך לאיבוד, זכויות נשחקות, וכוח הופך לעריצות. עשרות הצעות החלטה של האו"ם לא יושמו, והעם בפלסטיני עדיין קורבן של הכיבוש ושל היעדר צדק", כתב א-שייח'.

למרות שכלפי חוץ אבו מאזן מנסה לשמור על מעטה של ניטרליות ונמנע מנקיטת עמדה רשמית, ברור באיזה צד הוא עומד. סביר שלאיש שסיים את הדוקטורט שלו בברית המועצות לשעבר יש עדיין סנטימנטים לדוב הרוסי.

האכזבה מממשל ביידן שמתמהמה במילוי הבטחותיו לפלסטינים – בראשן פתיחת הקונסוליה במזרח ירושלים – מחדדת אצל הפלסטינים את הצורך שלא להצטרף למחנה האמריקאי.

ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין בבית לחם, 23 בינואר 2020 (צילום: Alexander Nemenov, Pool via AP)
ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין בבית לחם, 23 בינואר 2020 (צילום: Alexander Nemenov, Pool via AP)

זה מתיישב גם עם רצונו של אבו מאזן לכנס ועידה בינלאומית לשלום תחת חסות הקוורטט לענייני המזרח התיכון, גוף שבו לארה"ב לא יהיה מונופול על כל מהלך לקידום תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. זה אומר שלאבו מאזן אין אינטרס אמיתי לצאת נגד רוסיה.

לפלסטינים יש סיבה טובה להיות מוטרדים מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה. הם מאוד נזהרים, ובצדק. אחרי הכול, הם נכוו בעבר מהתערבויות שהתבררו כמיותרות והרסניות, וסוחבים על גבם עד היום את מחיר הטעות.

לפלסטינים יש סיבה טובה להיות מוטרדים מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה. הם מאוד נזהרים, ובצדק. אחרי הכול, הם נכוו בעבר מהתערבויות שהתבררו כמיותרות והרסניות, וסוחבים על גבם עד היום את מחיר הטעות

ברמאללה עדיין חיים את הטראומה של התמיכה בסדאם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה. הם היללו, רקדו וצהלו כשעיראק פלשה לכווית ב-1990. שנה אחר כך, הם כבר בכו. בחלוף 31 שנים, הם עדיין מלקקים את הפצעים. המחיר כבד ומהדהד.

מאות אלפי פלסטינים שחיו בעושר ואושר גורשו בבושת פנים מכווית וממדינות נוספות במפרץ עם שחרורה של זו בידי כוחות הקואליציה בראשות סעודיה ב-1991.

ערביי מדינות המפרץ עד היום לא סולחים לפלסטינים ומתייחסים אליהם כבוגדים וכפויי טובה. יאסר ערפאת הימר אז על הסוס הלא נכון. אבו מאזן מעדיף להימנע כעת מהימורים. גם המתקפה שנחשף לה לאחר שמיהר לגנות בפומבי את איחוד האמירויות בעקבות החתימה על הסכמי השלום עם ישראל עדיין צרובה וטרייה. מאז הוא הפסיק להתבטא פומבית נגד מדינות המפרץ.

פלסטינים חוגגים מתקפת טילים של עיראק על ישראל במלחמת המפרץ, 23 בינואר 1991 (צילום: AP Photo/Ali Mohammed)
פלסטינים חוגגים מתקפת טילים של עיראק על ישראל במלחמת המפרץ, 23 בינואר 1991 (צילום: AP Photo/Ali Mohammed)

בצד הפלסטיני מועלות טענות לגזענות וניסיון לייצר משוואה בין הנעשה בזירת רוסיה-אוקראינה לזירה הישראלית-פלסטינית. נשמעת התבטאויות כי מדובר באפליה על רקע דת, גזע ולאום. אלה מופנות בעיקר נגד האמריקאים והאירופים שמגלים אמפטיה יתרה כלפי אוקראינה נגד "הכובש הרוסי", בעוד שהם לא תומכים מספיק בפלסטינים נגד "הכובש הישראלי".

עניין נוסף שמונע מהפלסטינים לצאת להגנתה של אוקראינה נוגע לדיבורים על עליית יהודים מאוקראינה לישראל. האפשרות שישראל תקלוט אלפי יהודים שיימלטו מאימת המלחמה מעוררת חששות כי אלה ישוכנו בהתנחלויות. יש מי שמתארים זאת כהמשך של המאבק על הדמוגרפיה.

עניין נוסף שמונע מהפלסטינים לצאת להגנתה של אוקראינה נוגע לדיבורים על עליית יהודים מאוקראינה לישראל. האפשרות שישראל תקלוט אלפי יהודים מעוררת חששות כי אלה ישוכנו בהתנחלויות

אחרים בצד הפלסטיני כבר מסמנים את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כיהודי ציוני, פרו-ישראלי, בן ברית פוליטי של מחנה הימין בישראל.

לכל אלה מתווספים היחסים העכורים שנוצרו בין הפלסטינים לאוקראינה לאחר שזו תמכה בהודעת הנשיא דונלד טראמפ להכיר בירושלים כבירת ישראל.

חמאס מצידו ממלא פיו מים. גם הוא נזהר מהבעת עמדה פומבית, אם כי בכיר הארגון מוסא אבו מרזוק הביע שביעות רצון מ"סוף עידן ארה"ב כמעצמה יחידה".

אישה מפגינה נגד הפלישה הרוסית לאוקראינה, ניו יורק,26 בפברואר 2022 (צילום: AP Photo/Brittainy Newman)
אישה מפגינה נגד הפלישה הרוסית לאוקראינה, ניו יורק,26 בפברואר 2022 (צילום: AP Photo/Brittainy Newman)

הארגון עבד קשה על פתיחת ערוץ קשר עם הקרמלין ולא מוכן לתת להישג הזה להישמט בין ידיו. משלחות של חמאס התקבלו בחמימות אצל בכירי משרד החוץ הרוסי בשנים האחרונות. זה בא בזמן שבריטניה ואוסטרליה החליטו לאחרונה להכיר בחמאס על שתי זרועותיו כארגון טרור, מה שאומר שהבדידות של חמאס גוברת בזירה הבינלאומית.

חמאס עבד קשה על פתיחת ערוץ קשר עם הקרמלין ולא מוכן לתת להישג הזה להישמט בין ידיו. משלחות של חמאס התקבלו בחמימות אצל בכירים רוסיים בשנים האחרונות

עם זאת, חמאס ער לעמדה העקרונית של התנועות האסלאמיסטיות והאחים המוסלמים, זו הסולדת היסטורית מרוסיה.

אלא שהדבר האמיתי שמדאיג את הפלסטינים הוא ההתרחקות מאור הזרקורים. הסכסוך הפלסטיני, לשיטתם, צריך להיות תמיד במוקד ההתעניינות הבינלאומית. המלחמה באוקראינה מסכנת זאת.

התפיסה הזאת התחזקה בסבבי ההסלמה ברצועת עזה, וכן במהלך האירועים בשייח' ג'ראח במזרח ירושלים, שם הסיקור התקשורתי זכה להדים חסרי תקדים. הפלסטינים לא רק נהנים מזה; הם מתייחסים לתקשורת הזרה ולדיפלומטיה הבינלאומית ככלי חשוב במאבק נגד ישראל.

הסכסוך על הבתים המאוימים בפינוי בשכונת שייח' ג'ראח הפך לעניין בינלאומי. בזמן שראשי האיחוד האירופי, קונסולים ודיפלומטים זרים ביקרו אצל פאטמה סאלם, תושבת שייח' ג'ראח שביתה עמד במוקד העימותים, פרצה המלחמה באוקראינה וטרפה את הקלפים.

הפגנות בשייח' ג'ראח, 11 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
הפגנות בשייח' ג'ראח, 11 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

מי שחושב שההקפאה הזמנית של צו הפינוי למשפחת סאלם הוא סוף פסוק – טועה. הפלסטינים רוצים להישאר במרכז האירועים, וכשזה נלקח מהם – הם עלולים להשתולל.

בכל פעם שתשומת הלב כלפי הסוגיה הפלסטינית פוחתת, בצד הפלסטיני נכנסים לדריכות. במקרה הפחות טוב, מעודדים הסלמה. לא מן הנמנע שגם כעת יהיו גורמים בצד הפלסטיני שינסו להגביר את האלימות בשטח בניסיון למשוך בחזרה את ההתעניינות שמעט אבדה. כשהעולם זונח אותם, בייחוד העולם הערבי, זו דרכם להישאר "על המפה".

לא מן הנמנע שגם כעת יהיו גורמים בצד הפלסטיני שינסו להגביר את האלימות בשטח בניסיון למשוך בחזרה את ההתעניינות שמעט אבדה. כשהעולם זונח אותם, בייחוד העולם הערבי, זו דרכם להישאר "על המפה"

העובדה שזה קורה בסמיכות לתחילת הרמדאן אינה בשורה טובה לישראל. בימים האחרונים ישנם ניסיונות גוברים לחמם את השטח בגדה ובמזרח ירושלים באמצעות פיגועי דקירה וירי, הפגנות בתואנות שונות, וקריאות לקיים תפילות המוניות באל-אקצא. גם רצועת עזה בכוננות. בחמאס ובג'יהאד האסלאמי עוקבים ומחכים לישראל בפינה.

עוד 1,035 מילים
סגירה