לא לעולם גלובליזציה?

עובדים בחברת שליחויות בבייג'ין מסדרים משלוחים של צ'יפים ושאר מוצרים (צילום: AP Photo/Andy Wong, File)
AP Photo/Andy Wong, File
עובדים בחברת שליחויות בבייג'ין מסדרים משלוחים של צ'יפים ושאר מוצרים

האם הייתם משלמים כפול על סמרטפונים כדי להחליש את עריצי העולם? בצורה כזו או אחרת השאלה הזו תעלה כשישקע האבק  באוקראינה.

הסיבה לכך היא שמלחמתו של ולדימיר פוטין מסכנת יותר מאשר את עתידה של אוקראינה או את מאזן הכוחות באירופה. היא מעלה מחדש את סוגיית הגלובליזציה, שנתפסה כברכה לאנושות אך בפועל הביאה למערב אבטלה נרחבת ותלות מביכה במשטרים בעייתיים.

האם הייתם משלמים כפול על סמרטפונים כדי להחליש את עריצי העולם? השאלה הזו תעלה כשישקע האבק  באוקראינה. מלחמתו של פוטין מעלה מחדש גם את סוגיית הגלובליזציה

בבסיסה, הגלובליזציה גרסה שיש להרכיב את מה שאפשר היכן שהעבודה זולה יותר, כי החיסכון יאפיל על עלות השינוע. על מזבח הגיון זה מגזרי תעשייה שלמים נעקרו לאסיה ולמקומות אחרים. יחד עם הליברליזציה של שוקי המטבע והמסחר, זה היה אמור להניב כלכלה עולמית יעילה שבה כולם יתחלקו בצמיחה ויסגדו יחדיו לאלילי הקפיטל.

מול החששות שהמוני עובדים במערב ייזרקו לרחוב, הבטיחו כלכלנים הכשרה מחדש בתעשיות הידע – שהרי שם טמון הערך האמתי, ושם נמצא העתיד.

אין ספק שהתהליך אכן הביא להתייעלות תעשייתית ולפיתוח כלכלי ברחבי תבל, כך שמדינות מתפתחות מהוות כיום יותר ממחצית התמ"ג העולמי.

עם זאת, קצת התעלמנו בדרך מבעיות רציניות.

ראשית, הגישה חטאה ביהירות מסויימת לגבי עבודת כפיים, שהוצגה כנחותה אבל טובה מספיק למדינות מסוימות מאוד.

שנית, היא התעלמה במידה רבה מהצד האפל של יצירת תעסוקה במדינות מתפתחות בצורה שמעודדת משהו דמוי עבדות בסדנאות יזע.

היא גם התעלמה מכך שככל שהצמיחה והפיתוח באותן מדינות יעלה עם הזמן את שכר העובדים באופן שיערער ולבסוף ימחק כליל את היגיון יצוא התעשיות.

הכי הרסנית הייתה אופטימיות היתר לגבי הסבת עובדים. זה לא כל כך פשוט להפוך פועלים למתכנתי מחשבים; זה עשוי להימשך דורות. בינתיים, חלקים עצומים של ארה"ב (וגם אירופה המערבית) התרוקנו מתעשייה ובמידה רבה מתעסוקה – טרגדיה אנושית שהולידה התמכרות, מתח חברתי וקיצוניות פוליטית.

לא פשוט לעשות הסבה של פועלים למתכנתים, ובינתיים, חלקים עצומים של ארה"ב ואירופה המערבית התרוקנו מתעשייה ובמידה רבה מתעסוקה – טרגדיה שהולידה התמכרות, מתח חברתי וקיצוניות פוליטית

ולבסוף, החשש העיקרי מהגלובליזציה נגע,  ובכן, בגלובליזציה: העובדה שתלות הדדית ברמה כזו תמנע מכולם עצמאות כלכלית.

משמעות הדבר היא דרגות שונות של תלות במשטרים המדכאים את בני עמם ומאיימים על אחרים. משטרים כאלה נטו לאמץ את הליברליזם כלכלי (קפיטליזם) אך לא  החברתי (דמוקרטיה). הייתה תקווה שחשיפת חברות סגורות לנפלאות המערב תוביל לדמוקרטיזציה; במקום זאת בדרך כל פשוט נמסר להן כוח סחיטה שעשוי למנוע התערבות בפשעיהם השונים.

המקרה האולטימטיבי הוא סין. ב-40 השנים האחרונות של גלובליזציה אינטנסיבית – מלווה בליברליזציה של הכלכלה הסינית – היא הפכה לענק תעשייתי. התמ"ג של סין גדל מ-191 מיליארד דולר ב-1980 (650 מיליון דולר במונחים של היום) ל-14.7 טריליון דולר ב-2020 – התרחבות של פי 20 בעוד האוכלוסייה גדלה בכ-50% בלבד.

סין אחראית כיום ל-29% מהייצור העולמי, הרבה יותר מאשר ארה"ב. הספק המוביל של ציוד 5G הוא Huawei. ארה"ב מייצרת בעצמה רק כמות זעירה מהשבבים שהיא צורכת – רובם מגיעים מסין ומטיוואן, מדינה שסין רוצה להשתלט עליה. כ-80 אחוז מהמרכיבים הבסיסיים בתרופות בארה"ב מגיעים מסין, שהיא גם המקור העיקרי של מכשור רפואי. לפי הערכות, חברות סיניות מספקות יותר מ-90% מהאנטיביוטיקה בארה"ב. אפילו תרופות שמגיעות מהודו כביכול מקורן לרוב בסין.

הסינים בכל הרמות צברו ניסיון רב מול הדמוקרטיות הליברליות של המערב ועם אזרחיהן הכה מאושרים. אבל סין נותרה חברה סגורה שבה התקשורת נשלטת באופן הדוק ובתי המשפט הם כלים של המפלגה הקומוניסטית, שיש לה מונופול מוחלט על השלטון. ארגון Human Rights Watch קבע לאחרונה שסין "בנתה מדינת מעקב היי-טק אורווליאנית". היא מדכאת באכזריות מיעוטים כמו האויגורים וכמיליון אנשים כלואים בה ללא משפט.

ארגון Human Rights Watch קבע לאחרונה שסין "בנתה מדינת מעקב היי-טק אורווליאנית". היא מדכאת באכזריות מיעוטים וכמיליון אנשים כלואים בה ללא משפט

מה אם סין תפלוש לטייוואן? זו תהיה טרגדיה עבור העם הטייוואני, שמאז שנות ה-40 של המאה שעברה התפצל מסין היבשתית ובנה דמוקרטיה תוססת ומשגשגת. אבל ידי המערב כנראה יהיו כבולות.

מה שמביא אותנו לרוסיה, שהמערב בימים אלה מקווה להוריד מהעץ (ושבין היתר מספקת לסין חומר גלם למוצרי פלסטיק שיימכרו במערב).

אחרי המלחמה הקרה המערב קיווה, שהואיל ורוסיה התפרקה מהקומוניזם היא  תשתלב בכלכלה העולמית ותהפוך לדמוקרטיה בהתאם להיגיון הגלובליזציה.

כה רב היה הביטחון העצמי של המערב עד שקרן המטבע הבינלאומית, בגיבוי כלכלנים מכובדים כמו ג'פרי סאקס, דחקה ברוסיה להפעיל טיפול בהלם במעבר לקפיטליזם, למרות שניתן היה לצפות שהאסטרטגיה הזו תמחק את החסכונות של דור שלהם ותצית התנפלות המלווה בשחיתות על נכסי המדינה. כך היה; משם ה"אוליגרכים". חשבנו שהדמוקרטיה הליברלית היא כל כך טבעית ונחשקת שהרוסים ישרדו את כל זה וגם יאמרו תודה. אלה שהתריעו על הסכנות זכו ללעג ולכינוי "ניאו-קומוניסטים".

כמו סין, רוסיה בימינו איננה ליברלית בכלל. היא אפילו כבר לא פייק-דמוקרטיה אלא דיקטטורה לכל דבר ועניין.  יש לה בחירות מזוייפות, דיכוי של האופוזיציה  (שחלקה בכלא ואחדים ממוביליה סבלו מניסיונות הרעלה מגושמים והזויים), בתי משפט שבויים ותקשורת מבויתת. המעמד השליט שלה הוא מאפיה קלפטוקרטית שבזזה את קופת המדינה בהיקף של טריליוני דולרים. והיא מאיימת כידוע על  שכניה; הפלישה לאוקראינה מפרה הבטחה מפורשת מתקופת בוריס ילצין.

כמו סין, רוסיה בימינו אינה ליברלית ואפילו כבר לא פייק-דמוקרטיה, אלא דיקטטורה לכל דבר. יש לה בחירות מזוייפות, דיכוי אופוזיציה, בתי משפט שבויים, תקשורת מבויתת ואליטה שהיא מאפיה קלפטוקרטית

אבל רוסיה האמינה בבירור שיש לה כוח סחיטה. זה נובע בעיקר מכוחה בתחום האנרגיה, היות שאירופה מקבלת הרבה מהגז הטבעי שלה מרוסיה, וזה קריטי במיוחד בחורף. אבל הביטחון העצמי גם קשור לעצם השתלבותה בכלכלה העולמית. רוסיה איננה זניחה במערכת הפיננסית העולמית והמסחר אתה הוא בעל ערך. עד כמה שהתל"ג לנפש ברוסיה עלוב (כרבע מזה של ישראל ביום טוב, כלומר לפני האירועים האחרונים) במונחים אבסולוטיים היא מספר 11 בעולם.

רוסיה כנראה הניחה שמנופים כאלה ימנעו מהמערב לנקוט בפעולות ענישה חזקות מאוד; שהמערב יהסס לשלם בעצמו מחיר כדי לגבות מחיר ממנה.

זה לא מה שקורה בינתיים.

גינויים לפוטין זורמים מכל עבר, וכך גם סיוע כספי, הומניטרי וצבאי לאוקראינה – זה היה צפוי. אבל מדינות המערב גם הקפיאו את יתרות המטבע של רוסיה והחלו לנתק את הבנקים שלה ממערכת SWIFT העולמית. הרובל צנח והבנק המרכזי של רוסיה הגיב בהעלאה חדה מסוכנת של הריבית.

ארה"ב, האיחוד האירופי, בריטניה, אוסטרליה, קנדה ויפן הודיעו על צעדי ענישה נגד רוסים עשירים שנכסיהם בחו"ל. בריטניה תמנע מרוסיה למכור חוב ריבוני בלונדון. אפל, אקסון-מוביל ובואינג הן בין חברות רבות שהכריזו על צעדים לנסיגה מרוסיה, ומדינות רבות הטילו איסור על מטוסים רוסיים במרחב האווירי שלהן. פיפ"א השעתה את נבחרת רוסיה ממשחקי כדורגל, אפשר לשכוח מהאירוויזיון  ופוטין יהיה כנראה מצורע לעולמים.

הכי קריטי, גרמניה אותתה שתבטל את צינור הגז נורד סטרים 2, שהוא המקור העיקרי לכוח הסחיטה של רוסיה. יהיה פחות חם; יהיה יותר יקר; יהיה גם יותר מכובד.

כל זה אמור, בגדול, להחריב את כלכלת רוסיה. זה יהיה פשוט קטסטרופלי. אם הייתי פוטין הייתי חושש מהארוחה הבאה שמגיש לי השף של הקרמלין. אבל גם המערב ישלם מחיר לא קטן – אמנם לא בחיילים (בינתיים), אבל כן במצלצלין.

כל זה אמור להחריב את כלכלת רוסיה. זה יהיה קטסטרופלי. אם הייתי פוטין הייתי חושש מהארוחה הבאה שמגיש לי השף של הקרמלין. אבל גם המערב ישלם מחיר לא קטן – עדיין לא בחיילים, אבל במצלצלין

מפתיע? זה לא צריך להפתיע. אנו חיים בעידן שבו, במערב, מצפים מחברות עסקיות להפגין מצפון חברתי (ואפילו "שורה תחתונה כפולה" שבה השנייה מתייחסת לצדק החברתי שהחברה קידמה). יש אובססיה הולכת וגוברת לקיימות ולגיוון גם על חשבון הרווחיות. זה נובע במידה רבה מדרישה חד משמעית של הדור הצעיר. לך תתווכח עם העתיד.

ההשלכות עשויות להיות מורכבות בהקשר של הגלובליזציה בגרסתה המוכרת. מטרותיה של הליברליזציה הכלל-עולמית הזו היו נעלות – אבל אולי נאיביות. תוצאה מרכזית הייתה העברה סיטונאית של תעשיה וייצור למדינות רודניות והפיכת המערב למכור במידה מסוימת לעבודה זולה מאותם מקומות.

יתכן שהחברה המערבית לא תוכל לחיות עם זה עוד. ייתכן שהמערב יסיק שעדיף לשלם מחיר כדי לחשב מסלול מחדש. זה לא יהיה פשוט ולא יקרה ביום אחד – אבל סביר שרוב אזרחי המערב יעדיפו שנעל הספורט תעלה יותר בתמורה לתעסוקה יותר מלאה – וחופש מסחיטת בריונים ומופרעים.

בדמוקרטיה, קשה יהיה להתעלם מזה. סין בוודאות עוקבת.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,226 מילים
סגירה