ההתעללות במוסד בני ציון כבר לא מפתיעה אף אחד. כן מפתיע שיש אנשים שחוזים בפגיעות כה קשות בחסרי ישע, אבל לא נוקפים אצבע על מנת לדווח על כך. אבל האמת, לא בטוח שיש למי לדווח, כי הבעיה המרכזית בתחום, מעבר לעובדה כי המוסדות מגלמים תפיסה שאבד עליה הכלח, היא משרד הרווחה עצמו, זה שאמון על הפיקוח.
ההתעללות במוסד בני ציון כבר לא מפתיעה אף אחד. כן מפתיע שיש אנשים שחוזים בפגיעות כה קשות בחסרי ישע, אבל לא נוקפים אצבע על מנת לדווח על כך. אבל האמת, לא בטוח שיש למי לדווח
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
משרד הרווחה מפריט עצמו לדעת מזה עשרות שנים בכל תחום, באישורם ובברכתם של היועץ המשפטי לממשלה ושל החשב הכללי באוצר. בעוד ההפרטה המסיבית היא עובדה, הרי שהיא אינה קופאת על שמריה, שכן חלים בה שינויים, ולא לטובה.
מאות מקרי התעללות, שלוש תלונות – ואיש לא עזר לחוסים ב"בני ציון" https://t.co/kpJTtKFIz5
— Haaretz הארץ (@Haaretz) February 9, 2022
אם פעם היה ויכוח האם חברה למטרות רווח ראויה לשמש כנותנת שירותים בתחום מסגרות רווחה, היום זו עובדה קיימת. כידוע, חברה כזו מטרתה השאת רווחים ועל כן יש חשש גדול שהדבר יבוא באופן טבעי על חשבון השירותים שהיא נותנת לאנשים שמתגוררים במסגרותיה או מטופלים בה.
דבר זה נכון במיוחד כאשר משרדי ממשלה מפרסמים מכרזי חסר, היינו בתמחור נמוך מדי של השירותים, שתוצאתם היא בהכרח פגיעה באיכות השירות והעסקה של כוח אדם זול ולא מיומן או מחויב לנושא, כדי שהזוכה במכרז יוכל להפעיל את המסגרת.
.
ככה נראית הפרטה של שירותי רווחה.
נכים רעבים, מוזנחים, חסרי מעש.הקפיטליזם הורג!
— شارون لوزون ???? שרון לוזון ???? sharon luzon (@Sharon_Luzon) December 16, 2021
בשנת 2016 התקיים בכנסת דיון נוקב במסגרת חוק אומנה לילדים, בו דרשה האגודה לזכויות האזרח כי חברה למטרת רווח לא תוכל לקחת חלק במכרזים כאלה. עוד שנים קודם ניהלה האגודה הליך משפטי בעניין מכרז למרכזי חלוקת מתדון שמשרד הבריאות התיר לחברות למטרות רווח לקחת בו חלק.
בשני מקרים אלה, חרף מאבק ארוך שנים בתחום ההפרטה, המגמה לא השתנתה והמציאות היא, שתחום הרווחה והבריאות הפכו לבוננזה לחברות מסחריות, חלקן כלל לא קשורות לתחום הטיפול ומבחינתן הוא מקור להפקת רווחים ותו לא.
חרף מאבק ארוך שנים בתחום ההפרטה, המגמה לא השתנתה. תחום הרווחה והבריאות הפכו לבוננזה לחברות מסחריות, חלקן כלל לא קשורות לתחום הטיפול ומבחינתן הוא מקור להפקת רווחים ותו לא
במצב דברים זה, מצופה לכל הפחות שיתקיים פיקוח הדוק ביותר על פעילותן של מסגרות אלו. אלא שמשרד הרווחה כושל בתחום הפיקוח. היעדר הפיקוח רווח בכל תחום שהופרט על יד משרד הרווחה. דוח של מבקר המדינה לשנת 2017 שבחן את הנעשה בפנימיות משרד הרווחה, העלה כי קיימים כשלים רבים באופן בו פיקח משרד הרווחה על מסגרות אלה, בהם מתגוררים קטינים בסיכון.
דוגמה נוספת נוגעת למסגרות אומנה לקטינים. במענה לבקשת חופש מידע שהגישה האגודה לזכויות האזרח נמסר לה, כי בכל אגף ההשמה החוץ ביתי, בכל הארץ, יש חמישה מפקחים בלבד. בשאר יחידות המשרד מספרי המפקחים אף הם נמוכים ביותר.
בדיון בוועדת הרווחה של הכנסת בעקבות מותה של ליטל מלניק ז"ל בשנה שעברה, אמרה מנהלת אגף בכיר חוץ ביתי במשרד הרווחה, כי מדובר ב"מערך יחסים של הפרטה, זה מערך יחסים של מכרזים, זה מערך יחסים שבו אנחנו כרגולטור, מוציאים נהלים, מכרזים, תקנות, חקיקה […]. תראי, מפקח מגיע לפנימייה אחת לשלושה שבועות".
היום ערכתי בוועדה לזכויות הילד דיון לזכרה של ליטל מלניק ז"ל.
תשובות המשרדים שניתנו בוועדה אינן מספקות. לא כך מתנהלת מדינה מתוקנת.
לכן דרשתי בוועדה ליצור כתובת אחת שתתכלל ותחבר בין משרדי הממשלה ותהווה כתובת לילדים ותדע גם לקחת אחריות.
הגיע הזמן לקחת אחריות,לילדי ישראל מגיע ביטחון. pic.twitter.com/IFs15MfLbi— Michal Shir – מיכל שיר (@MichalShir) October 5, 2021
מן הדיון בוועדה עלה, מה שידוע לכל מי שמצוי בתחום, כי הפיקוח נסמך בעיקרו על דיווחי המסגרות עצמן, וכי כוח האדם שעומד לידי משרד הרווחה על מנת לפקח פיקוח אמיתי על פעילות המסגרות, הינו מזערי ביחס למה שנדרש.
מן הדיון בוועדה עלה מה שידוע למצויים בתחום, כי הפיקוח נסמך בעיקרו על דיווחי המסגרות עצמן, וכי כוח האדם שעומד לידי משרד הרווחה לפיקוח אמיתי על פעילות המסגרות, הינו מזערי ביחס לנדרש
המקרה של בני ציון מדיר שינה מעיניי רבים, אבל אל לנו להסתפק בזעזוע פסיבי ובסגירה זמנית או חלקית של מקומות מסוג זה. צריך כאן רפורמת עומק והדבר עומד כאתגר המרכזי לפתחו של שר הרווחה, כאשר יו"ר וועדת הרווחה של הכנסת, ח"כ אפרת רייטן, היא שותפה מצוינת לשם כך.
הכיוון של השר נכון, הפתרון לתופעות המחרידות שאנו נחשפים אליהן לפרקים הינו העברת מרכז הכובד של הטיפול באנשים עם צרכים מיוחדים ומוגבלויות לדיור וטיפול בקהילה, כמו שנאבקים לקדם שנים רבות ארגוני זכויות אדם, כמו ארגון בזכות.
יחד עם זאת גם דיור בקהילה אינו מספיק, כיוון שגם במסגרתו נדרש פיקוח. על כן, נדבך חשוב נוסף ברפורמה הוא הרחבה דרמטית של מערכי הפיקוח של משרד הרווחה ושל משרד הבריאות, ואולי יש לשקול נוכחות קבועה של נציג מטעם המדינה במסגרות כאלה, כמו שנעשה בחלק ממעונות חסות הנוער.
בנוסף, חייבים לעגן בחקיקה את החובה לקבוע במכרזים תנאי סף ותגמול הולם לאנשים שעובדים במסגרות רווחה ובריאות, כדי לוודא את הפעלתם השוטפת על ידי אנשים שמתאימים לכך.
גם דיור בקהילה אינו מספיק, כיוון שגם במסגרתו נדרש פיקוח. על כן, נדבך חשוב נוסף ברפורמה הוא הרחבה דרמטית של מערכי הפיקוח של משרד הרווחה ושל משרד הבריאות
יש לחתור לכך שחברות שמטרתן שורת הרווח לא יפעלו בתחום זה, אך בינתיים מוטלת על המדינה החובה לצמצם את המניע הכלכלי ולעודדן לפנות לתחום משתלם אחר, שאינו על חשבון הפגיעים ביותר בחברה.
משכית בנדל היא עורכת דין באגודה לזכויות האזרח משנת 2010. בעברה עבדה בארגון רופאים לזכויות אדם בתפקידים שונים. היא בעלת תואר ראשון ושני במשפטים וכן תואר בעיצוב טקסטיל ממכללת שנקר. במסגרת עבודתה באגודה לזכויות האזרח הגישה את "בגצ החשמל" בו פסק בית המשפט כי הזכות לחשמל היא זכות יסוד. משכית עוסקת בזכויות אדם במערכת הרווחה ובין השאר בהגנה על הזכות להליך הוגן בהליכי טיפול בילדים בסיכון. בשנת 2016 הגישה עתירה במסגרתה התחייב משרד הרווחה לעגן בחקיקה את פעולתן של הוועדות הדנות בילדים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם