שגריר ישראל ברומניה דוד סרנגה וצוות השגרירות במבצע חילוץ של 10 ילדים אוקראינים חולי סרטן, 8 במרץ 2022 (צילום: שגרירות ישראל ברומניה)
שגרירות ישראל ברומניה

בזמן שמשרד הפנים נכשל, משרד החוץ צלח את אחד האתגרים הגדולים בהיסטוריה

לפיד יוצא היום לביקור ברומניה ויבקר את אנשי משרדו בגבולות עם אוקראינה ● הסגל הדיפלומטי התגייס כולו למבצע פינוי הישראלים מאוקראינה עוד קודם למלחמה ובמהלכה - וכשמשימה זו הסתיימה, השליחים התגייסו לסייע לפליטים הרבים ● הגנרטורים בדרך, בית חולים שדה בהקמה, תרומות וציוד נשלחים לתוך אוקראינה: המדובר באתגר הגדול ביותר של המשרד מזה עשורים רבים

שר החוץ יאיר לפיד נמצא היום (ראשון) ברומניה, שם הוא מתוכנן להיפגש עם ראש הממשלה הרומני ניקולאי צ'וקה ועם שר החוץ הרומני בוגדן אורסקו. בחלק משמעותי של הביקור, לפיד יגיע בהמשך היום לגבול רומניה עם אוקראינה בלוויית שגריר ישראל ברומניה דוד סרנגה.

הימים האחרונים של סיום כנס החורף מנעו מלפיד את האפשרות לצאת לשטח, לבקר את שליחי מדינת ישראל המוצבים בגבולות אוקראינה. ההצבעות במליאה נמשכו עד יום חמישי אחר הצהריים ורק כעת הוא התפנה לכך.

הגבול המשמעותי עם אוקראינה, הוא הגבול הפולני, אך לפולין לפיד לא מתקרב כרגע. לביב, העיר האוקראינית המערבית המתפקדת כמרכז חלופי של המדינה, נמצאת קרוב יותר לגבול הפולני מאשר לגבולות האחרים, וגם לכמות גדולה של אזרחי אוקראינה יש קשרי משפחה ותושבות עם פולין. על כן, פולין היא יעד עיקרי לפליטים.

אבל לפיד לא יקיים בנסיעה הזו פגישות בפולין ויש להניח שגם הפולנים לא היו מקבלים אותו בזרועות פתוחות. כזכור, עם היכנסו לתפקיד שר החוץ לפני תשעה חודשים, לפיד הורה על השבת הממונה על השגרירות הישראלית בפולין ארצה, על רקע העברת חוק פולני המונע מיהודים לקבל פיצוי על רכוש שנגזל מהם בתקופת השואה. היחסים בין שתי המדינות היו על מסלול שלילי.

שר החוץ יאיר לפיד מקיים הערכת מצב במשרד החוץ בנוגע למלחמה באוקראינה, 2 במרץ 2022 (צילום: משרד החוץ)
שר החוץ יאיר לפיד מקיים הערכת מצב במשרד החוץ בנוגע למלחמה באוקראינה, 2 במרץ 2022 (צילום: משרד החוץ)

בסוף החודש שעבר, כמה ימים לפני המתקפה הצבאית הרוסית הראשונה על אוקראינה וכשהישראלים החלו לנהור לגבול פולין, לפיד הזדרז לשלוח את השגריר הישראלי החדש לפולין ד"ר יעקב לבנה. יחד עם זאת, האווירה הקשה בין שתי המדינות לא התפוגגה עדיין.

מי יאבטח את בית החולים

בגבול רומניה-אוקראינה יסייר לפיד עם סרנגה. עד לפני כמה חודשים, סרנגה עסק בשגרה דיפלומטית בסיסית: טיפוח קשרים עם הקהילה היהודית, עבודה מול הממשל הרומני, סיוע וקידום קשרי סחר הדדיים. מזה שלוש שנים וחצי הוא מוצב במדינה הנחשבת לאחת הידידותיות ביותר לישראל. סרנגה שירת קודם לכן בתפקיד יועץ מדיניות חוץ לנשיא ראובן ריבלין.

בחודש האחרון סרנגה שוהה במעברי הגבול, מתרוצץ הלוך ושוב בקור מקפיא בין ישראלים, יהודים ופליטים שמגיעים לתוך רומניה. חלק מהאנשים מצליחים להגיע למלונות בבוקרשט ומשם מתחיל הליך הפניות לסוכנות היהודית או למשרד החוץ (במקרה של ישראלים) כדי להסדיר את תעודות המסע לישראל.

בחודש האחרון סרנגה שוהה במעברי הגבול, מתרוצץ הלוך ושוב בקור מקפיא בין ישראלים, יהודים ופליטים שמגיעים לתוך רומניה

לפני כמה ימים, היה סרנגה שותף פעיל להגעתם לישראל של ילדים החולים במחלות קשות.

ללפיד חשוב להגיע לשטח, למקומות בהם מוצבים השליחים הישראלים, ולראות בעיניים את המתרחש שם. אנשי משרד חוץ בכירים שהגיעו למעברים אחרים בשבועות האחרונים מספרים על ההתרשמות הקשה, כמויות הפליטים הבלתי נתפסות, קשיי הדרך שהאנשים האלה עוברים.

משרד החוץ הישראלי הפעיל מערך חירום בסדרי גודל חסרי תקדים – הן בפרויקט העצום של הוצאת ישראלים מאוקראינה לפני שפרצה הלחימה וגם בסיוע וחילוץ בשבועיים האחרונים.

בית חולים שדה שישראל מתכוונת להקים בתוך אוקראינה, עוד לא יצא לדרך. הציפייה היא שהיום בבוקר הממשלה תסיר את החסמים התקציביים ואת המגבלות הפרוצדורליות והפרויקט הזה יצא לדרך.

בית חולים שדה שישראל מתכוונת להקים בתוך אוקראינה, עוד לא יצא לדרך. הציפייה היא שהיום בבוקר הממשלה תסיר את החסמים התקציביים ואת המגבלות הפרוצדורליות והפרויקט הזה יצא לדרך

כרגע נמצא בתוך אוקראינה צוות מקדים שעוסק בלוגיסטיקה. אחת הבעיות בדרך להקמת בית חולים השדה היא אבטחת הציוד והתרופות. באזורי הגבול, בין אוקראינה לפולין, מסתובבים בימים אלה לא רק פליטים אלא גם אנשים המנצלים לרעה את המצב. יש חשש רב מביזה של תרופות וציוד וצריך להבטיח שהסיוע הרפואי יגיע למי שזקוק לכך.

אנשי משרד החוץ מכינים ציוד עבור הפליטים והאוקראינים במעבר הגבול עם רומניה, 5 במרץ 2022 (צילום: משרד החוץ)
אנשי משרד החוץ מכינים ציוד עבור הפליטים והאוקראינים במעבר הגבול עם רומניה, 5 במרץ 2022 (צילום: משרד החוץ)

ישראל החליטה שלא לשלוח חיילי צה"ל למשימות שם, ולכן צריך לדאוג לאבטחה והגנה על הרופאים, אחים וכוח עזר רפואי שיצא עם בית החולים.

בית החולים עומד להיות מוקם במרחק 11 ק"מ מהגבול עם פולין, באמצעות אוהלים גדולים שיוקמו על מגרש חנייה ריק של בית ספר מקומי. לפי התוכנית, הטיפול הרפואי לא יהיה בפצועי מלחמה אלא בפליטים שמגיעים עם חוסרי תרופות (למשל, תרופות נגד סוכרת), פצעים וזיהומים כתוצאה מהשהייה בדרכים ובתנאים-לא-תנאים, עזרה ראשונה וסיוע נפשי.

לפי התוכנית, הטיפול הרפואי לא יהיה בפצועי מלחמה אלא בפליטים שמגיעים עם חוסרי תרופות, פצעים וזיהומים כתוצאה מהשהייה בדרכים ובתנאים-לא-תנאים, עזרה ראשונה וסיוע נפשי

המשלחת אמורה לכלול כ-50 רופאים ועוד כ- 50-60 כוח אדם נוסף, וכל זה לפני האבטחה וצוות לוגיסטי.

הגנרטורים בדרך

ישראל שלחה לאוקראינה שישה גנרטורים והם עדיין לא הגיעו ליעדם. בשלב הזה הם נמצאים על משאיות בדרכם מאיטליה. כל גנרטור שוקל כ-7 טון ולכן ההובלה איטית ומסובכת. ישראל רכשה את הגנרטורים באיטליה שכן אין מוצר כזה כלל בישראל.

בנוסף, במשרד החוץ הוקם גוף אד-הוק שנקרא מת"ת (מרכז תיאום תרומות) ובראשו הוצב הדיפלומט הוותיק דניאל מירון, לשעבר שגריר ישראל בצ'כיה. הוא מרכז, מטעם המשרד, את כל הפעילויות של החברה האזרחית בישראל. הישראלים – אנשים פרטיים, חברות, עמותות, תנועות נוער – אוספים המון תרומות, ציוד וכסף ומשרד החוץ מסייע להעביר את האספקה לשם.

מבחינת משרד החוץ, הטיפול באוכלוסייה הישראלית שחיה באוקראינה כמעט והסתיים (הטיפול ביהודים ופליטים שאינם יהודים אינו בסמכות משרד החוץ אלא בידי הסוכנות היהודית ונתיב).

לפי הערכות, יש עדיין כ-1,500 ישראלים שנמצאים בתוך המדינה ולא מעוניינים לצאת. חלקם הם אוקראינים שחיו תקופות מסוימות בישראל וחזרו לגור באוקראינה וייתכן שכעת הם מוגבלים ביציאה בשל היותם גברים בגילאים הרלוונטיים. אחרים לא רוצים לנטוש את בני משפחתם המבוגרים או המוגבלים. ויש לבטח ישראלים שמתקשים להגיע לגבולות, או שהם נצורים במריופול או חרסון.

מאז החל מבצע פינוי הישראלים, כ-11 אלף איש בעלי אזרחות ישראלית יצאו מאוקראינה. כ-4,500 יצאו לפני שהחלה התקיפה הרוסית וכ-6,500 יצאו בשבועיים האחרונים. לפיכך, פעילות משרד החוץ כעת אינה ממוקדת יותר בסיוע לישראלים.

מאז החל מבצע פינוי הישראלים, כ-11 אלף איש בעלי אזרחות ישראלית יצאו מאוקראינה. כ-4,500 יצאו לפני שהחלה התקיפה הרוסית וכ-6,500 יצאו בשבועיים האחרונים

שגריר ישראל ברומניה דוד סרנגה עם צוות של בית החולים לילדים שניידר, במבצע חילוץ של 10 ילדים חולים מאוקראינה אשר הוטסו לישראל לקבלת טיפול, 8 במרץ 2022 (צילום: שגרירות ישראל ברומניה)
שגריר ישראל ברומניה דוד סרנגה עם צוות של בית החולים לילדים שניידר, במבצע חילוץ של 10 ילדים חולים מאוקראינה אשר הוטסו לישראל לקבלת טיפול, 8 במרץ 2022 (צילום: שגרירות ישראל ברומניה)

השליחים בגבולות עברו להתמקד בכל הפליטים (יהודים ולא-יהודים) שיוצאים משם ובסיוע לוגיסטי להובלת תרומות וציוד פנימה לתוך המדינה. במשרד החוץ בירושלים יצטרכו בהמשך להפיק דוח סיכום לאירוע.

מדובר באקסודוס הגדול ביותר של ישראלים בעשרות השנים האחרונות, במאמץ ארגוני גדול, באירוע מתמשך שלא היה כדוגמתו ביובל האחרון לפחות.

עוד 886 מילים ו-1 תגובות
סגירה