Britain Russia Ukraine War (צילום: AP Photo/Alberto Pezzali)
AP Photo/Alberto Pezzali

בריטניה מעודדת קליטת פליטים. ישראל ממשיכה להקשות עליהם

גם ישראל וגם בריטניה מהוות תחנה שנייה לפליטי מלחמת אוקראינה, ושתיהן לא חברות באיחוד האירופי ● ושתי המדינות שינו בתחילת השבוע את מדיניות קליטת הפליטים בעקבות ביקורת נוקבת על הממשלה ● אבל בזאת מסתיים הדמיון בין השתיים ● המתווה הישראלי החדש נותר קשוח כמעט כשהיה, ואילו המתווה הבריטי מפגין נדיבות וחמלה כלפי האוקראינים, כמו גם כלפי מארחיהם בממלכה

ממשלת בריטניה הכריזה השבוע על תוכנית לקליטת פליטים שברחו מהמלחמה באוקראינה, Home For Ukraine. מאז פרסום התוכנית, תוך יומיים, דיווחה ממשלת בריטניה כי יותר מ-100 אלף מאזרחי הממלכה הגישו בקשות לארח פליטים בביתם במסגרת התוכנית.

התוכנית הוכרזה ונכנסה לתוקף מיידי ביום שני, ה-14 במרץ – כלומר, יום אחרי שנכנס לתוקף המתווה החדש לקליטת פליטים מאוקראינה בישראל. וכמו בישראל, התוכנית אושרה לאחר שממשלת בריטניה ספגה ביקורת נוקבת על מדיניות קשוחה בקליטת הפליטים. גם ממשלת בריטניה, כמו ממשלת ישראל, הצהירה על המתווה שלה כ"אחד הנדיבים בעולם".

בריטניה וישראל נמצאות ביחס לפליטי המלחמה מאוקראינה במצב דומה: שתיהן מדינות מפותחות שקרובות לאיחוד האירופי אבל לא חברות בו ומהוות לפליטים תחנה שנייה. זאת, למרות שבישראל יש אוכלוסייה גדולה של עולים מאוקראינה, עם קשרי משפחה וחברות לפליטים אוקראינים, בעוד שבבריטניה מספר המהגרים הוותיקים מאוקראינה זניח. כך או כך, ההשוואה למתווה הבריטי יכולה ללמד דבר או שניים על המתווה הישראלי.

בריטניה וישראל נמצאות ביחס לפליטים מאוקראינה במצב דומה: שתיהן מדינות מפותחות שקרובות לאיחוד האירופי אבל לא חברות בו ומהוות לפליטים תחנה שנייה

לפי המתווה הישראלי, פליטים המגיעים לישראל מאוקראינה ואינם זכאי עלייה יכולים להיכנס לישראל רק אם יש להם בארץ קרוב משפחה, חבר, מעסיק או מכר שמזמין אותם אליו.

המתווה הישראלי כולל מכסה של 5,000 פליטים שאין להם קרובים ישראלים, ואיש הקשר שלהם הוא חבר, מכר או מעסיק ישראלי, או תושב ישראל שאינו אזרח המדינה (לרוב עובד זר מאוקראינה). במתווה החדש, שנכנס לתוקף השבוע, אין הגבלה מספרית על כניסת אוקראינים שיש להם קרוב משפחה ישראלי.

גם המתווה הבריטי מאפשר כניסה רק לפליטים שיש מי שמוכן לארח אותם. מי שאין להם מארח, יכולים להיכנס רק עם אשרת כניסה, שמונפקת בתנאים הנוקשים שבהם תיירים ומהגרים אוקראינים הורשו להיכנס לבריטניה לפני המלחמה וגם אחריה, עד שהמתווה הבריטי הנוכחי נכנס לתוקף. במסגרת זאת הוכנסו לבריטניה כ-300 פליטים אוקראינים בלבד. בכך מתחיל ונגמר הדמיון בין שני המתווים.

במתווה הבריטי אין כל הגבלה מספרית על הפליטים מאוקראינה שיש להם מארח בריטי והממשלה הבריטית אף הצהירה שהיא מעוניינת לקלוט כמה שיותר כאלה.

לפי המתווה הישראלי, אזרחים אוקראינים שאינם זכאי עלייה יכולים לשהות בישראל רק כל עוד המלחמה נמשכת. במתווה לא צוינה הגבלת זמן ספציפית והאם מדובר בהפסקת אש זמנית או בהסכם שלום מלא בין רוסיה לאוקראינה.

לפי המתווה הישראלי, אזרחים אוקראינים שאינם זכאי עלייה יכולים לשהות בישראל רק כל עוד המלחמה נמשכת. במתווה לא צוין האם מדובר בהפסקת אש זמנית או בהסכם שלום מלא בין רוסיה לאוקראינה

לפני כניסת הפליטים, וכתנאי לה, על המארח המזמין אותם לישראל לחתום על התחייבות שיעזבו בתום המלחמה, ושבמהלך שהותם בארץ לא יגישו בקשה לזכאות לשהיית קבע. אם המזמין מסרב לחתום על התחייבות כזאת, הפליטים אינם יכולים להיכנס. וגם אם המארח חותם, כניסתם אינה מובטחת. לפי המתווה:
"ככל שיש מזמין ישראלי, ביקורת גבולות יתקשרו אליו, יבררו לגבי הקשר, וככל שיתרשמו שהסיכוי להשתקעות נמוך יאשרו כניסתו".

מתווה הפליטים הישראלי מתווה הפליטים הבריטי
הגבלה מספרית עד 5,000 פליטים ללא קרובים בישראל, אין הגבלה על בעלי קרובים אין
הגבלת זמן השהות עד סוף המלחמה שלוש שנים
התחייבות המארח המקומי להצהיר שהפליט יעזוב בתום המלחמה ולא יבקש אשרת שהייה לספק לפליט בית לחצי שנה
סיוע ממשלתי למארח אין 350 לי"שט לחודש
ביטוח בריאות לפליט בסיסי מלא
חינוך לפליט ילד יש יש
תעסוקה לפליט אסור מותר ומומלץ
לימוד השפה המקומית אין יש
פליטים עם בני זוג והורים מקומיים אם הקרוב הישראלי לא יהודי – נקלט כפליט הילדים מתאזרחים, בני הזוג לא
פליטים שכבר ניסו להגר ונדחו מגורשים נקלטים
דרישה למזמין מקומי כתנאי לקליטה יש יש
תמיכה סוציאלית מגורים באכסניה וציוד בסיסי שירותי רווחה מלאים וקצבאות

במתווה הישראלי הקודם, עד השבוע, נכללה גם דרישה שהמארחים יחתמו על ערבות לעזיבתם של הפליטים בסך 10,000 שקל לפליט. הדרישה הזאת בוטלה במתווה הנוכחי.

גם במתווה הבריטי המארחים נדרשים לחתום על התחייבות, אבל היא הפוכה במהותה: המארחים הבריטים נדרשים להתחייב לארח את הפליטים בביתם למשך חצי שנה לפחות.

גם במתווה הבריטי המארחים נדרשים לחתום על התחייבות, אבל היא הפוכה במהותה: המארחים הבריטים נדרשים להתחייב לארח את הפליטים בביתם למשך חצי שנה לפחות

לפי המתווה הישראלי, הפליטים נכנסים לישראל באשרת תייר, כך שאסור להם לעבוד בארץ. ואילו לפי המתווה הבריטי מותר להם לעבוד, והממשלה הבריטית אף מבטיחה לסייע להם במציאת עבודה.

לפי המתווה הישראלי, המארחים של הפליטים אינם מקבלים מממשלת ישראל כל סיוע. לפי המתווה הבריטי, המארחים מקבלים מממשלת בריטניה סכום של 350 ליש"ט (כ-1,500 שקל) לחודש כסיוע בהוצאות האירוח.

לפי המתווה הישראלי, משרד הרווחה יעניק לפליטים דיור זמני באכסניה, ולפליטים קשישים – בבתי אבות. הפליטים יטופלו בידי עובדים סוציאלים דוברי אוקראינית או רוסית.

נשים שברחו מהמלחמה באוקראינה ממתינות לאישור עלייה לישראל, קישינב, מולדובה, 15.2.2022 (צילום: יוסי זלינגר, פלאש 90)
נשים שברחו מהמלחמה באוקראינה ממתינות לאישור עלייה לישראל, קישינב, מולדובה, 15.2.2022 (צילום: יוסי זלינגר, פלאש 90)

במתווה הבריטי, הממשלה מבטיחה "סיוע סוציאלי, כולל דמי אבטלה והטבות", מבלי לפרט לאיזה הטבות וקצבאות הם זכאים מבין ההטבות השונות שלהם זכאים אזרחי בריטניה.

לפי המתווה הישראלי, לפליטים, שנחשבים כאמור ל"תיירים", אין ביטוח בריאות ישראלי אך הם יקבלו ביטוח רפואי בסיסי. ילדי הפליטים ילמדו במערכת החינוך הישראלית.

לפי המתווה הבריטי, הפליטים זכאים לביטוח רפואי מלא, כמו זה שבריטניה מעניקה לאזרחיה, וילדיהם זכאים לחינוך. המתווה אף מבטיח לפליטים, שחלקם אינם דוברי אנגלית, קורס לימוד אנגלית מזורז.

לפי המתווה הבריטי, הפליטים זכאים לביטוח רפואי מלא, כמו זה שבריטניה מעניקה לאזרחיה, וילדיהם זכאים לחינוך. המתווה אף מבטיח לפליטים, שחלקם אינם דוברי אנגלית, קורס לימוד אנגלית מזורז

המתווה הישראלי חל גם על אוקראינים שאינם יהודים הנשואים לאזרחי ישראל, וילדים אוקראינים של אזרחים ישראלים. גם הם ייקלטו בישראל באשרת תייר עם זכויות מוגבלות כמו של שאר הפליטים.

עם זאת, המתווה אינו מגביל את שהייתם של ילדיהם ובני זוגם של ישראלים בזמן ואינו דורש שיחתמו בשבילם על התחייבות שיעזבו בתום המלחמה. כך, בניגוד לפליטים אחרים, הם יכולים להגיש בקשה לאזרחות או תושבות ישראלית, אף שהדבר אינו מוזכר במתווה.

הפגנה בתל אביב נגד המלחמה באוקראינה ומתווה קליטת הפליטים בישראל, 12 במרץ 2022 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
הפגנה בתל אביב נגד המלחמה באוקראינה ומתווה קליטת הפליטים בישראל, 12 במרץ 2022 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

המתווה הבריטי אינו מזכיר פליטים שהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה של בריטים – כנראה בגלל שיש מעט כאלה. ככלל, ילדיהם של אזרחים בריטים מקבלים אזרחות בריטית, כך שזה המצב גם אם הגיעו מאוקראינה כפליטים.

בני הזוג של אזרחים בריטים אינם מקבלים מעמד של אזרחים או תושבים בחמש השנים הראשונות לשהותם, כך שזכויותיהם של פליטים שנשואים לבריטים דומות לאלה של פליטים אחרים.

המתווה הישראלי מונע את כניסתם של פליטים אוקראינים שבעבר ניסו להיכנס לישראל ונדחו, ועשרות פליטים כאלה גורשו בשבוע שעבר בחזרה לאירופה. במתווה נכתב כי:

"ככל שיתברר שלנתין הזר עבר פלילי, ביטחוני, ניסיונות השתקעות בישראל, הגשת בקשות למקלט, שהייה בלתי חוקית וכד' – כניסתו לארץ תסורב או תותנה בהפקדת ערבות מיוחדת, גבוהה".

המתווה הבריטי אינו מזכיר או מחריג אוקראינים שכבר ביקשו להיכנס לבריטניה וסורבו, כך שפליטים כאלה, אם הם קיימים, יכולים להיכנס כעת בחופשיות. המתווה גם אינו מזכיר פליטים עם קשר לפשיעה ולטרור, אך החוק הבריטי מאפשר לאסור את כניסתם בתנאים מסויימים.

שרת הפנים איילת שקד מודיעה על שינוי במדיניות קליטת פליטים מאוקראינה במסיבת עיתונאים בנתב"ג, 13 במרץ 2022 (צילום: רועי אלימה/פלאש90)
שרת הפנים איילת שקד מודיעה על שינוי במדיניות קליטת פליטים מאוקראינה במסיבת עיתונאים בנתב"ג, 13 במרץ 2022 (צילום: רועי אלימה/פלאש90)

המתווה הישראלי קובע כי:

"אזרחים ישראלים שהגישו בקשה לאיחוד משפחות אך ההליך נמצא בבדיקות ראשוניות ובן/בת הזוג נמצאים מחוץ לישראל ולעת עתה לא ניתן לראיין את בני/בנות הזוג, תישקל כניסתם לארץ לאחר בחינת כל מקרה לגופו, על פי התנהלות קודמת של הזר בארץ, ניסיונות להשתקעות, הפרש גילאים גדול וכדומה".

הכוונה בסעיף הזה היא בעיקר לנשים אוקראיניות שחיות באוקראינה עם בני זוגם הישראלים, שאינם יהודים, וממשלת ישראל סירבה לבקשתן לקבל אזרחות ישראלית, וכעת לבני הזוג אסור לצאת משם בשל האיסור על יציאת גברים מאוקראינה במלחמה, והן הצליחו לברוח משם ורוצות להגיע לישראל, לעתים עם ילדיהן, אך ללא בן הזוג הישראלי.

המתווה הבריטי אינו מזכיר מקרים כאלה. מכיוון שהמתווה הבריטי מתנה את כניסתם של כל הפליטים בכך שיהיה להם מארח בבריטניה, ייתכן, תיאורטית, מצב שבו בת זוג אוקראינית שחיה עד למלחמה באוקראינה עם בן זוג בעל אזרחות בריטית, וכעת הוא נשאר באוקראינה והיא הצליחה לברוח משם, לא תורשה להיכנס לבריטניה בהיעדר מארח שמתגורר כיום בממלכה.

ההבדלים הללו בין המתווים אינם מתייחסים לסיבוך העיקרי במתווה הישראלי, שאינו קיים במתווה הבריטי.

חוק השבות מאפשר לכל יהודי, בן זוג, ילד ונכד של יהודי לעלות לישראל, להפוך לאזרח ישראלי, לקבל כרטיס טיסה, סל קליטה ולימודים באולפן. הממשלה וארגונים יהודיים מתאמצים כיום לסייע ליהודים להימלט מאוקראינה ולעלות לארץ.

פליטות מאוקראינה מחכות לאשרת כניסה לישראל, מולדובה, 15.3.2022 (צילום: יוסי זלינגר, פלאש 90)
פליטות מאוקראינה מחכות לאשרת כניסה לישראל, מולדובה, 15.3.2022 (צילום: יוסי זלינגר, פלאש 90)

מתווה הפליטים הנוכחי מעניק לעולים-פליטים הטבות שאין לעולים רגילים, כמו פטור מהצגת תעודת יושר עם עלייתם והליכים מקלים לאישור יהדות. אבל המתווה מצפה מאותם עולים, למעשה, להיקרע ממשפחתם.

באוקראינה חיים כ-200 אלף יהודים ו"יהודים למחצה" – אנשים שחלק מהוריהם וסבותיהם יהודים כך שהם זכאי עלייה. האוכלוסייה הזאת אינה מובחנת כיום מהאוכלוסייה האוקראינית הכללית (גם נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי נמנה עמה) ומחוברת בקשרי קהילה ומשפחה לאוקראינים לא-יהודים.

במקביל, לאותן משפחות יש קשרי משפחה גם עם רבים ממאות אלפי העולם שהגיעו מאוקראינה בשנות ה-90, שחלקם יהודים וחלקם לא.

התוצאה היא שבקרב פליטי מלחמת אוקראינה שהגיעו לישראל, יש אלפים שזכאים לעלות לישראל לפי חוק השבות ואלפים שאינם זכאים לכך ונכנסים לישראל לפי מתווה הפליטים. רבים מהעולים והפליטים שאינם עולים מגיעים יחד ולעתים קרובות שייכים לאותן משפחות מורחבות ואף משפחות גרעיניות וזוגות.

בקרב הפליטים יש אלפים שזכאים לעלות לישראל לפי חוק השבות ואלפים שאינם זכאים לכך. רבים מהעולים והפליטים שאינם עולים מגיעים יחד ושייכים לאותן משפחות

אלכס (שם בדוי) הוא יהודי שחי באוקראינה והיה נשוי שם לאישה לא-יהודייה, התגרש ממנה ועלה לישראל ב-2005 עם שתי בנותיהם והוריו. הבנות היו זכאיות עליה והתאזרחו בישראל. לאחר מכן התחתן מחדש והיגר עם משפחתו החדשה לקנדה. אחת הבנות, אלינה (שם בדוי), נשארה בישראל וחיה עד היום בחולון. הבת השנייה, ורה (שם בדוי), חזרה לאוקראינה ועד פרוץ המלחמה חיה עם אימן בחארקיב. בשבוע שעבר ברחו ללביב והשבוע יצאו מאוקראינה וטסו לישראל.

פליטה אוקראינית אוחזת בתינוקה מגיעה לפולין, 3 במרץ 2021 (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)
פליטה אוקראינית אוחזת בתינוקה מגיעה לפולין, 3 במרץ 2021 (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)

אימן של ורה ואלינה אינה זכאית עלייה והיא נכנסה לישראל בהתאם למתווה הפליטים. עם כניסתה לארץ, התבקשה אלינה לחתום על מסמך שמבטיח שאימה תחזור לאוקראינה בתום המלחמה ושלא תגיש בקשה להישאר בארץ. הבת חתמה.

לאחר מכן, נערכה בדיקה כדי לבדוק אם יש חשש שהאם תשתקע בישראל. הבדיקה ארכה יממה, שבמהלכה האם שוכנה במלון ונאסר עליה לפגוש את בתה. אתמול היא הגיעה סוף-סוף לביתה של אלינה.

"שיקרתי להם, לא הייתה לי ברירה", אומרת אלינה, "אין שום סיכוי שאמא שלי תעזוב אותנו ותלך מכאן אחרי כל מה שהיא ואחותי עברו, על גופתי המתה. היא תישאר כאן, אני כבר אמצא דרך, לא יודעת עכשיו איך".

"שיקרתי להם, לא הייתה לי ברירה. אין שום סיכוי שאמא שלי תעזוב אותנו ותלך מכאן אחרי כל מה שהיא ואחותי עברו, על גופתי המתה. היא תישאר כאן, אני כבר אמצא דרך, לא יודעת עכשיו איך"

מדובר במקרה נפוץ ולא יוצא דופן של בעיה שכלל אינה קיימת בבריטניה. הפליטים המגיעים לבריטניה אינם מחולקים לקטגוריות שונות. כל מי שבורח מאוקראינה ומגיע לבריטניה, ויש לו אצל מי לשהות, נכנס אליה כפליט.

כולם מקבלים אשרה לשלוש שנים, שבהן הם יכולים להתגורר ולעבוד בבריטניה. הם לומדים אנגלית כפי שהעולים לישראל לומדים עברית. מותר להם להגיש בקשה להשתקע בבריטניה, אף שאין כל הבטחה שהבקשה תתקבל.

ציורי ילדים בריטים לתמיכה באוקראינה מוצגים על חלון מעון ראש הממשלה בדאונינג 10, לונדון, 8 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Matt Dunham)
ציורי ילדים בריטים לתמיכה באוקראינה מוצגים על חלון מעון ראש הממשלה בדאונינג 10, לונדון, 8 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Matt Dunham)

בעוד שלוש שנים, עשויה להיווצר גם בבריטניה בעיה: חלק מהפליטים ינצלו את הזמן למצוא עבודה ולחפש דרכים להתאזרח או להישאר שם. חלקם יינשאו לבריטים או למהגרים ותיקים.

בעוד שלוש שנים, אלה יישארו בבריטניה, בזמן שפליטים אחרים יחזרו לאוקראינה או יהגרו למקומות אחרים, ואחרים יגורשו, או יבקשו להישאר זמנית באמתלות שונות. ייתכן שיווצרו אז מצבים מסובכים כפי שנוצרים כיום בישראל. בינתיים, הם זוכים שם למקלט בטוח ושקט.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
סטיגמות זה איכסה, למרות שכולנו סובלים מהעניין, כל אחד ברגישויותיו או השפעותיו מהעבר וכו'; ברור שגם אני מדביק סטיגמות, ולעיתים אני קולט את טעותי. הכי חזקים בסטיגמות הם הדתיים, במיוחד החר... המשך קריאה

סטיגמות זה איכסה, למרות שכולנו סובלים מהעניין, כל אחד ברגישויותיו או השפעותיו מהעבר וכו'; ברור שגם אני מדביק סטיגמות, ולעיתים אני קולט את טעותי. הכי חזקים בסטיגמות הם הדתיים, במיוחד החרדים: יש להם (לרובם, לא כולם) תחושת עליונות מקיום מצוות והשתייכותם לסיירת המובחרת – ליהדות. ייקח זמן עד שהיהדות תשתחרר מהסטיגמה שהיא מדביקה לגויים, חילוניים, וכו'

עוד 1,642 מילים ו-2 תגובות
סגירה