זה קרה לו כבר פעמיים. נ' ניווט את מכוניתו החשמלית על טיפות הדלק האחרונות – סליחה, על אחוזי הסוללה האחרונים – אל עמדת טעינה. ובשני המקרים – פעם אחת ברחובה של עיר, השנייה בחנייה של קניון גדול – מקום החנייה הצמוד לעמדת הטעינה החשמלית היה תפוס על ידי מכונית רגילה, בעלת מנוע בנזין.
"זה כמו שתגיע על הרזרבה לתחנת דלק ותגלה שמישהו חסם את הגישה לעמדת התדלוק והלך", אומר נ', "בעצם זה יותר גרוע: אם מישהו חונה באמצע תחנת דלק אפשר להתקשר לעירייה ויבואו לגרור אותו; כשמדובר בעמדת טעינה למכונית חשמלית, אין עם מי לדבר".
מדובר במצטרף חדש למצעד האבסורדים הישראלי: הממשלה, שמבקשת לעודד את הציבור לרכוש מכוניות חשמליות ולהעדיף אותן על פני רכבים עם מנוע ששורף בנזין מזהם, כבר השקיעה יותר מ-30 מיליון שקל בפריסת עמדות טעינה בחניונים ברחבי הארץ ועתידה להשקיע עוד לפחות עשרות מיליונים. כיום נוסעות על כבישי ישראל כ-14 אלף מכוניות חשמליות, וקצב המכירות עולה בהתמדה.
המטרה היא שנהגים לא יימנעו מרכישת מכונית חשמלית בגלל החשש שלא יהיה להם איפה לטעון אותה. אלא שכעת מתברר שבמקביל להתקנת עמדות הטעינה, לא בוצעה הסדרה חוקית של מקומות החנייה שלצדם הן מותקנות. כל נהג יכול לחנות בהן – וחנייה כידוע היא מצרך מבוקש בישראל – מבלי שניתן לנקוט נגדו בסנקציה כלשהי.
במקביל להתקנת עמדות הטעינה, לא בוצעה הסדרה חוקית של מקומות החנייה שלצדם הן מותקנות. כל נהג יכול לחנות בהן – וחנייה כידוע היא מצרך מבוקש בישראל – מבלי שניתן לנקוט נגדו בסנקציה כלשהי
התוצאה היא שבפועל, עמדות שהממשלה התקינה על חשבונה או סבסדה בנדיבות, ולצדן אפילו ניצב שלט שמציין שהעמדה הוקמה בתמיכת משרד האנרגיה, מנוטרלות בחלק ניכר מהזמן מהגשמת ייעודן המקורי.
עידן גולצמן, עורך האתר פלאג-מג שעוסק בתחום המכוניות החשמליות, הגדיר את המצב בתכנית "יהיה בסדר" בגל"צ כ"חלמאות לשמה". לדבריו, בפועל יש הבדל בין חניות עם עמדות הטענה שממוקמות בחניונים עירוניים או במרחב הציבורי, לבין כאלה שממוקמות בחניונים של קניונים.
חלק מהעיריות, הוא מסביר, חוקקו חוק עזר שאוסר על החנייה בחניות המיועדות למכוניות חשמליות, הציבו לצדן שלט המבהיר שהחנייה אסורה לרכבים שאינם חשמליים ואף דואגות לאכוף את האיסור.
איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות האנרגיה הירוקה, אומר שבינתיים מדובר רק במיעוט קטן מבין הרשויות המקומיות. הוא פנה למרכז השלטון המקומי כדי לקדם את הנושא אבל בינתיים התוצאות לא ניכרות בשטח.
איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות האנרגיה הירוקה, אומר שבינתיים מדובר רק במיעוט קטן מבין הרשויות המקומיות. הוא פנה למרכז השלטון המקומי כדי לקדם את הנושא אבל בינתיים התוצאות לא ניכרות בשטח
אם בחניונים עירוניים יש עדיין כתובת, בחניונים פרטיים, למשל של קניונים, מרכזי ביג או אתרים מושכי קהל אחרים, אין שום הגנה על הייעוד של החניות עם עמדות הטעינה.
מדובר בלקונה שבמשרדי הממשלה לא צפו, ואם צפו – לא סגרו את הפרצה מבעוד מועד. חניות עם עמדות הטענה הן תשתית לאומית לתועלת האינטרס הציבורי, וככזו יש להגן עליהן.
הדבר דומה לחניות נכים – שהחוק אוסר על בעלי רכבים רגילים לחנות בהן, ומקנה סמכויות אכיפה גם לעירייה וגם למשטרה. הסמכויות הללו תקפות גם במקום ציבורי וגם במקום פרטי כמו קניון. החוק לגבי חניות עם עמדות הטענה חשמליות צריך להיות דומה – רק שכרגע הוא לא קיים.
במשרד האנרגיה, על אף שעיקר ההשקעה בתחום מגיעה מתקציבו, מפנים לקבלת תשובות ממשרדים אחרים. גורם בכיר במשרד התחבורה מאשר שמדובר בלקונה ומעדכן שבימים אלה ממש עובדים על ניסוח תקנות שיסתמו את הפרצה בחוק ויקנו לעיריות ולמשטרה סמכויות לאכוף אותו.
גורם בכיר במשרד התחבורה מאשר שמדובר בלקונה ומעדכן שבימים אלה ממש עובדים על ניסוח תקנות שיסתמו את הפרצה בחוק ויקנו לעיריות ולמשטרה סמכויות לאכוף אותו
הבעיה היא שלא ברור באיזה לוח זמנים תושלם מלאכת ניסוח התקנות, והניסיון הישראלי מלמד שזה לא בהכרח יהיה מהר.
ממשרד התחבורה נמסר: "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בראשות השרה מרב מיכאלי, רואה חשיבות רבה בקשר בין תחבורה וסביבה ומקדם באופן אינטנסיבי מעבר מכלי רכב המונעים בבנזין ודיזל לכלי רכב חשמליים. זאת, כחלק ממאמצי הממשלה לצמצם את פליטת המזהמים מכלי רכב אלה.
"במסגרת זאת, בכוונת משרד התחבורה לקדם תקנות שיקבעו עבירת תעבורה על חניית כלי רכב שלא לצורך טעינה, במקום חנייה המיועד לכלי רכב חשמליים. תיקון התקנה יאפשר לגורמי האכיפה המוסמכים להטיל קנסות על חנייה במקום אסור".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם