ישראל מארחת אלפי עולים ופליטים שנמלטו מאוקראינה בעקבות הפלישה הרוסית ונערכת לקליטת עשרות אלפי עולים נוספים גם מרוסיה. אלה שכבר נמצאים בארץ גרים לרוב בבתי קרובים, חברים ובבתי מלון. ברור שבקרוב הם יצטרכו מקום מגורים משלהם.
הממשלה הציגה בשבוע שעבר תוכנית לשיכון העולים עם שלל פתרונות שכבר הספיקו לעורר זעם ציבורי רב, משום שכולם מעלים את השאלה – למה דבר מזה לא יושם עד עכשיו.
לצד ההבטחות הנשמעות בכל פעם שנושא הדיור עולה לכותרות – זירוז הליכי תכנון ובנייה; בניית מבנים יבילים; שיכון עולים בבסיסי צה"ל, בדירות ריקות במעונות הסטודנטים ובדיור מוגן – כוללת התוכנית גם כוונה לשכן עולים בדיור ציבורי. זאת, באמצעות שיפוץ של יחידות דיור ציבורי שאינן ראויות למגורים כיום, ופינוי דירות המיועדות לדיור ציבורי ומשמשות כיום לצרכים אחרים.
התוכנית קובעת כי אם הצורך בדירות נוספות יגדל, "כ־350 יחידות דיור ציבורי המוחזקות על ידי שוכרים ציבוריים (עמותות, עיריות ועוד) יובאו בחשבון כחלק מהמאגר".
גם אם 350 דירות הן כל הדירות שנותרו לנזקקים ומשמשות בפועל לשימושים אחרים, עולה השאלה מדוע הממשלה נזכרת בהן רק כעת, אחרי שנים ארוכות שבהן אלפי ישראלים עניים מחכים לדיור
גם אם 350 דירות הן כל הדירות שנותרו לנזקקים ומשמשות בפועל לשימושים אחרים, עולה השאלה מדוע הממשלה נזכרת בהן רק כעת, אחרי שנים ארוכות שבהן אלפי ישראלים עניים מחכים לדיור. אבל זה לא המצב בפועל – מספר הדירות הפנויות גדול בהרבה.
מנתונים שהגיעו לידי זמן ישראל ממשרד השיכון עולה כי ברחבי המדינה יש כ־800 דירות בדיור הציבורי המיועדות לנזקקים שבפועל הושכרו לגופים אחרים. מדובר ביותר מאחוז מהדירות הציבוריות בישראל.
אולם, המצב היום השתפר באופן חד לעומת העבר: ב־2013 היו כ־2,300 דירות שנועדו לדיור ציבורי והושכרו לגופים שונים למטרות אחרות. ב־2020 המספר עמד כבר על 1,550. זאת, הודות לבקשות פינוי ומהלכים משפטיים שמשרד השיכון ביצע אשתקד מול השוכרים. ועדיין, 800 דירות משמשות גופים שונים ומשונים בזמן שרבבות נזקקים גרים בדוחק בשכירות וממתינים להן.
ברשימות ההמתנה לדיור ציבורי של משרד השיכון נמצאים כ־5,000 נזקקים, חלקם ממתינים כבר שנים. כמו כן, ברשימות ההמתנה של משרד העלייה והקליטה נמצאים כ־27 אלף עולים חדשים, רובם מבוגרים, ששוהים במרכזי קליטה וממתינים לפתרונות דיור גם הם, רובם הרבה לפני המלחמה באוקראינה.
ברשימות ההמתנה של משרד העלייה והקליטה נמצאים כ־27 אלף עולים חדשים, רובם מבוגרים, ששוהים במרכזי קליטה וממתינים לפתרונות דיור, רובם הרבה לפני המלחמה באוקראינה
"מה שקורה כאן מטורף", אומר יו"ר מטה הדיור הציבורי דני גיגי. "המדינה מחזיקה מלאי ענק של אלפי דירות המיועדות לדיור ציבורי ולא משמשות לכך והיא לא פועלת כדי להשמיש אותן. בה בעת יש אלפי אנשים הזקוקים לפתרונות מגורים, זכאים לדיור ציבורי, מחכים שנים – ורק עכשיו נזכרים לאייש אותן".
לחלק מפליטי המלחמה מאוקראינה, כולל העולים, אין איפה לגור בכלל והם נמצאים בבתי מלון, באופן זמני ובעלות גבוהה למדינה. לא צריך לספק להם?
"בוודאי שצריך! אנחנו בעד דיור לכולם. אנחנו בעד הפליטים ובעד העולים ורוצים שגם לאלה וגם לאלה יהיה בית. גם להם וגם לפליט השואה שעלה לפני 10 שנים ומחכה מאז לפתרון דיור".
בתי כנסת, קיבוצים, מרפאות, דירת נופש
מחקר של מרכז המידע של הכנסת מאוקטובר 2021 קבע שבישראל היו בסוף 2020 כ־1,550 דירות המיועדות לדיור ציבורי לנזקקים אך בפועל הושכרו לגופים אחרים – כ־3% מהדיור הציבורי בישראל. מאז, כמחצית מהדירות הללו הוחזרו לשימושן המקורי כדיור ציבורי, וכמחציתן עדיין לא. מהדו"ח ניתן ללמוד על השימושים שהממשלה עושה בדירות הללו על חשבון הדיור לנזקקים.
לפי המחקר של הכנסת, רוב הדירות הללו (897 בזמן פרסום המחקר) שימשו בפועל למגורי עובדים ומתנדבים בעמותות, חברי גרעינים תורניים וקיבוצים עירוניים, בני שירות לאומי ורופאים, ומקצתן להוסטלים לבעלי מוגבלויות.
כרבע מהדירות שנועדו לנזקקים (416 בזמן הכנת המחקר) שימשו בפועל כבתי כנסת. דירות נוספות הפכו למועדונים, משרדים, מחסנים, סניפי קופת חולים, גני ילדים, בתי ספר ומוסדות חינוכיים אחרים. ארבע דירות כאלה שימשו כחנויות, שתיים ככנסיות, אחת כאולפנה ואחת כמקווה טוהרה.
הדירות שיועדו לנזקקים הפכו למגורי עובדים ומתנדבים בעמותות, בתי כנסת, מועדונים, משרדים, מחסנים, גני ילדים, בתי ספר, סניפי קופת חולים, כנסיות, אולפנה ומקווה טוהרה
חלק מהמבנים הללו נבנו במקור כמוסדות חינוך ודת ונרכשו בידי משרד השיכון כדי לשמש כדירות לנזקקים, אך בפועל הממשלה לא הסבה את השימוש בהם והותירה אותם כבתי כנסת, מועדונים ובתי ספר. מאות מבנים אחרים תוכננו ונבנו מראש כדירות מגורים לנזקקים אך הממשלה הסבה אותם לשימוש אחר.
כמחצית מהדירות, לפי המחקר, הושכרו באותו זמן לעמותות שונות. השאר הושכרו לבתי חולים – רובן למגורי רופאים בשיבא ובאסף הרופא, לעיריות ומועצות מקומיות ודתיות. מקצתן הושכרו לסוכנות היהודית וגם למשרדי הממשלה עצמם.
רשימות ההמתנה לדיור הציבורי הן עירוניות, כך שאם בעיר מסוימת יש דירות שנועדו לדיור ציבורי ומשמשות לצרכים אחרים, לצד נזקקים תושבי העיר שממתינים לדיור ציבורי, השימוש הפסול בדירות נעשה ישירות על חשבון הנזקקים.
המחקר של הכנסת מצא עיוות כזה במרבית הערים בישראל: תל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע, אשקלון, רמת גן, אשדוד, פתח תקווה, ראשון לציון, קריית שמונה, נתיבות, כרמיאל, שדרות, עכו, אופקים, טבריה, דימונה, צפת, בית שאן, קרית גת, עפולה, מעלות, מגדל העמק.
כמו כן בהרצליה, קריית ים, נהריה, בני ברק, יבנה, חצור, בית שמש, לוד, טירת כרמל, רמלה, קריית אתא, חולון, ראש העין, רעננה, בנימינה, קריית עקרון, הוד השרון, כפר סבא וערד, וביישובים קטנים רבים.
כל העיוותים הללו נמצאו גם שמונה שנים קודם לכן בדו"ח מבקר המדינה בנושא "דירות דיור ציבורי שהושכרו לא לזכאי דיור ציבורי". לפי הדו"ח, שפורסם ב־2013, באותה שנה הושכרו כ־2,300 דירות דיור ציבורי לגופים ציבוריים במקום לנזקקים.
לפי המחקר של הכנסת, מאז פרסום דו"ח המבקר, כלומר, בשנים 2013–2020 – הממשלה העבירה רק 540 מהדירות הללו לזכאים (אף שמהשוואה בין הדו"חות עולה כי מספר הדירות הגזולות ירד בכ־750). בדו"ח המבקר נכתב:
כ־240 דירות הושכרו שלא על פי כללי הנוהל ליעדים שכלל אינם מוגדרים יעד ציבורי – משרדים, מגורים לעובדי רשויות מקומיות ועובדים בעסקים פרטיים. דירה אחת אף משמשת דירת נופש של חברת אכלוס. הכול על חשבונם של זכאי דיור ציבורי הממתינים לדיור ציבורי, לעתים שנים ארוכות.
העיוות הספציפי הזה לא מוזכר במחקר הכנסת, כך שנראה כי הופסק מאז 2013.
בחלק מהמקרים, לפי הדו"ח, מדובר בתקופות שכירות ארוכות מאוד. המעקב אחר תוקף החוזים לא מספק ולמשרד השיכון אין מנגנון שיטתי המתריע על סיום חוזי השכירות עם הגופים השוכרים. המשרד גם לא דרש מחברות האכלוס לעקוב אחר סיום תקופות השכירות ולהאריך אותן רק לאחר שיאשר.
אם לא די בכך, מהדו"ח עלה כי דירות רבות הושכרו לגופים השונים במחירים נמוכים ממחירי השוק ומהמחירים שמחייבים הנהלים להשכרת דירות לגופים ציבוריים. "למעלה מ־400 מהדירות המושכרות שלא לזכאים מושכרות, בניגוד לנוהלים, בשכר דירה מופחת.
"עוד נמצא שבעבור מאות דירות שהושכרו לגופים ציבוריים לא שולם שכר דירה במשך זמן רב. משרד השיכון לא פעל ליישוב המחלוקות עם שוכרים ציבוריים שאינם עומדים בתנאי השכירות ולוודא שהשכירות משולמת".
הדו"ח פירט מספר מקרים מקוממים במיוחד: דירה שהושכרה באישור משרד הבינוי והשיכון, אך בניגוד לנהליו, בידי עיריית דימונה לעובד בכיר שלה; דירה שעמידר השכירה למלון במצפה רמון לצורך מגורי עובדיו; דירות ששימשו כמשרדים לעמידר ודירת נופש לעובדי עמידר; דירות ששימשו כלשכת הרבנות בראש פינה; עשרות דירות שהושכרו לקיבוצים עירוניים במחירי דיור ציבורי.
"תופעת סירוב השוכרים לפנות את הדירות בולטת בייחוד בערים מרכזיות באזורי ביקוש, שם תור הממתינים לדירות ממאגר הדיור הציבורי ארוך מאוד.
"בירושלים ובתל אביב, למשל, המתינו יותר מ־300 משפחות ובודדים זכאים לדיור ציבורי, ובה בעת דירות ממאגר הדיור הציבורי שימשו בערים הללו ליעדים שמתפקידה של הרשות המקומית לספקם – כמו בתי כנסת, מועדוני פנאי לגיל השלישי, טיפת חלב, גני ילדים, מרכזי גמילה, מגורי חיילים, שירות פסיכולוגי וספרייה".
"הדיור הציבורי הוא מרכיב חיוני ומרכזי ב'רשת המגן' שהמדינה פורשת לאוכלוסייה החלשה בחברה", מסכם הדו"ח, "אלפי משפחות ויחידים שהוגדרו כזכאים ממתינים לדיור ציבורי, רבים מהם שנים רבות. מחירי הדיור שנסקו בשנים האחרונות רק מעצימים את קשיי ההתמודדות של האוכלוסייה קשת היום".
"תופעת סירוב השוכרים לפנות את הדירות בולטת בייחוד בערים מרכזיות באזורי ביקוש, כמו ירושלים ותל אביב, שם תור הממתינים לדירות ממאגר הדיור הציבורי ארוך מאוד"
1,500 דירות ציבוריות ריקות שלא שופצו
סעיף נוסף בתוכנית הסיוע לעולים המעורר זעם רב בקרב פעילים חברתיים הממתינים לדיור ובקרב חברי הכנסת, הוא הכוונה לשכן עולים בכ־200 דירות דיור ציבורי ששופצו לאחרונה ופנויות לאכלוס, ובכ־1,500 דירות ישנות העומדות ריקות משום שהן זקוקות לשיפוץ ולא מתאימות למגורים.
כ־608 מהדירות הללו, רובן בנגב, מוגדרות כיום כ"ממתינות לשיפוץ" וכ־900 נוספות, בכל רחבי הארץ, מוגדרות כ"זקוקות לשיפוץ". חלק מהדירות שייכות לדיור הציבורי וחלקן של החטיבה להתיישבות במשרד החקלאות.
בממשלה מסבירים שמדובר בדירות בלי ביקוש השוכנות באזורים שבהם הנזקקים לא יכולים או לא רוצים לגור, ולכן לא היה טעם להשקיע עד כה כסף בשיפוץ שלהן.
הסיבה לכך, מסבירים גורמים במשרדי האוצר והשיכון, היא שרשימות ההמתנה לדיור הציבורי הן עירוניות ולא ארציות. רבים מהנזקקים – שבזמן הממתנה לדיור ציבורי חיים אצל קרובי משפחה או בשכירות, לרוב בסיוע ממשלתי דל – חייבים להישאר בעיר בה הם גרים משום שהם עובדים בה, מקבלים בה טיפול רפואי קבוע או מטופלים בילדים או הורים קשישים שקשה להעביר דירה.
בממשלה מסבירים שמדובר בדירות בלי ביקוש השוכנות באזורים שבהם הנזקקים לא יכולים או לא רוצים לגור, ולכן לא היה טעם להשקיע עד כה כסף בשיפוץ שלהן
גורם ממשלתי המעורה בנושא טוען שרוב הדירות שמתכוונים לשפץ בקרוב בשביל העולים "נמצאות בדימונה ובירוחם, מקומות אין בהם כמעט נזקקים בתור לדירה.
"התורים לדירות ציבוריות הם עירוניים כי זכאים לדיור ציבורי שגרים בחיפה לא יעברו לדימונה בגלל שהתפנתה להם דירה. לא בגלל שהם מפונקים ולא בא להם, אלא בגלל שהם לא יכולים, בגלל אילוצי החיים שלהם שמסובכים גם ככה".
אלא שבהודעה שהוציאה הממשלה על התוכנית נכתב שמרבית הדירות שמיועדות כעת לשיפוץ נמצאות בדימונה ובבאר שבע – ולא בדימונה ובירוחם. בדימונה יש כ־20 זכאים לדיור ציבורי ובירוחם כמעט ואין, אבל בבאר שבע יש תור של יותר מ־200.
גורמים במשרד השיכון מציינים כי בשנים האחרונות נוצלו התקציבים לשיפוץ הדירות הציבוריות בערים שבהן יש רשימות המתנה ארוכות. התקציבים לשיפוץ דירות ציבוריות הם פרויקטאליים ובזמן המשבר הפוליטי – בשנים 2019–2020 – לא עברו תקציבים ולא שופצו כמעט דירות. ב־2021 שופצו כ־300 דירות.
לדברי גורם במשרד השיכון: "ככל שהיינו מקבלים תקציב גבוה יותר – יותר דירות היו משופצות, בהתאם לרשימת הממתינים".
כך או כך, במשרדי השיכון והאוצר אומרים שזכאי הדיור הציבורי ירוויחו משיפוץ הדירות בכל מקרה, משום שרבים מהעולים והפליטים יישארו בדירות המשופצות תקופה קצרה לפני שיחזרו לאוקראינה או יתקדמו הלאה לדירות משלהם – והדירות המשופצות יתפנו לטובת האוכלוסייה קשת היום של הנזקקים הכרוניים.
במשרדי השיכון והאוצר אומרים שזכאי הדיור הציבורי ירוויחו מהמהלך הנוכחי, משום שרבים מהעולים והפליטים יישארו בדירות המשופצות לתקופה קצרה – והדירות המשופצות יתפנו לטובת הנזקקים הכרוניים
דני גיגי לא מקבל את ההסברים הללו: "חלק מהדירות הלא־משופצות והדירות שמשתמשים בהן לכל מיני עמותות רבניות נמצאות בערים מבוקשות עם רשימות המתנה ארוכות של נזקקים, כמו ירושלים, חיפה, באר שבע.
"אבל בוא נגיד שכולן במקומות שאין בהם ביקוש לדיור ציבורי. למה לא מכרו אותן לקבלנים ויזמים בשוק החופשי כדי להשתמש בכסף לבניית דיור ציבורי במקומות שצריך? יש יזמים שבונים פרויקטים פרטיים בירוחם, דימונה וכל מקום, יש לזה ביקוש".
גם אם ישפצו מהר את כל הדירות המיועדות לשיפוץ וייפנו את כל הדירות הציבוריות, לא יהיה מקום לכל הממתינים, בוודאי לא אם יתממשו התחזיות על עשרות אלפי עולים. מה אפשר לעשות?
"הסיוע בשכר דירה לזכאים ששוכרים דירות פרטיות בזמן שהם ממתינים הוא 700 שקל לחודש. למה לא להגדיל אותו?
"ולמה לא פשוט לבנות יותר דיור ציבורי? שרים ופקידי אוצר מתנגדים לדיור ציבורי מתוך אידיאולוגיה, או בגלל לחצים של יזמים ובעלי הון או גם וגם. מספרים לנו שהשוק הפרטי יכול לספק דירות לכולם ושהגדלת ההיצע תוריד את מחירי הדירות, וכבר שנים שהשוק מוצף בדירות והמחירים לא יורדים".
"למה לא מכרו את הדירות באזורים שאין בהם ביקוש לקבלנים כדי להשתמש בכסף לבניית דיור ציבורי במקומות שצריך? יזמים בונים פרויקטים בירוחם, דימונה, בכל מקום"
מוכרים דירות ציבוריות אבל לא בונים חדשות
בזמן שהתורים לדיור הציבורי הולכים ומתארכים, מספר הדירות הציבוריות נמצא בירידה. ב־2011 נמצאו בישראל כ־65 אלף דירות, כיום נמצאות רק כ־50 אלף.
הסיבה העיקרית לכך היא שהמדינה ממשיכה למכור דירות לדיירי הדיור הציבורי, בהתאם לחוק הדיור הציבורי – אבל לא מקיימת את החוק במלואו ולא משתמשת בכספי המכירות לבניית דירות חדשות.
מאז 2018 רכשה המדינה רק כ־1,500 דירות ציבוריות, רובן במסגרת הנפקת האג"ח שבה עמידר גייסה כמיליארד שקל. בתקציב המדינה הנוכחי נקבע תקציב לרכישת כ־1,700 דירות חדשות, אך בפועל הן עדיין לא נרכשו.
לדברי גיגי, "בישראל רק 2% משוק הדירות מיועדות לדיור ציבורי. זה הנתון הכי נמוך ב־OECD. בארצות הברית זה 4%, באנגליה ובאיחוד האירופי 12%, בהולנד 31% – אף שאצלנו הכי צפוף ונולדים הכי הרבה ילדים. אולי זה קשור למחירים המטורפים של הדירות?
"ברגע שאתה מוכר מוצר לחלק מהאנשים בחינם נוצר אפקט 'כלים שלובים' ומוריד את המחיר גם למי שמעדיף את הסחורה הטובה יותר ויכול לשלם. דירות ציבוריות גם יורידו את המחירים לקנייה ולהשכרה למעמד הביניים, למי שיעדיף תמיד לקנות דירות טובות בשוק החופשי, וגם יהווה פתרון דיור למי שאין לו כסף לקנות או לשכור בכלל. ויש כל כך הרבה אנשים כאלה!"
"ברגע שאתה מוכר מוצר לחלק מהאנשים בחינם נוצר אפקט 'כלים שלובים' ומוריד את המחיר גם למי שמעדיף את הסחורה הטובה יותר ויכול לשלם. דירות ציבוריות יורידו את המחירים גם למעמד הביניים"
"הדירות יתווספו אחר כך למאגר הדיור הציבורי"
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה לכתבה: "משרד הבינוי והשיכון נרתם להכנות הממשלה לקליטת עולים מאוקראינה ומדינות האזור כחלק ממבצע 'ערבות ישראל' ויישום החלטת הממשלה שאושרה בתחילת השבוע.
"במסגרת זו הוטלה על המשרד המשימה להשמשת דירות שנגרעו ממלאי הדיור הציבורי מפאת מצבם ההנדסי. כלל הפתרונות שהמשרד הציע הינם תוספתיים, ואינם מגיעים על חשבון ההשקעה שלנו במערך הדיור הציבורי.
"העולים יאוכלסו בדירות האלו לזמן קצוב ומטרת המשרד היא שהדירות יתווספו למאגר הדיור הציבורי לאחר מכן. על פי תוכנית העבודה, דירות אלו לא היו אמורות לקבל תקציב לשיפוץ.
"אכלוס בדיור הציבורי הינו בהתאם לתעודת זכאות של משרד הבינוי והשיכון או משרד העלייה והקליטה, ובהתאם לכך קבעה הממשלה כי הדירות יוקצו לתור הממתינים של משרד העלייה והקליטה. בשנה האחרונה משקיע המשרד משאבים רבים להגדלת מלאי הדיור הציבורי, אם באמצעות הגדלת תקציבי השיפוצים ואם באמצעות רכש דירות חדשות למלאי".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "במסגרת תקציב 2021–2022 הוקצו למשרד השיכון תוספות תקציביות בהיקף של מאות מיליוני שקלים לצורך שיפוץ דירות לדיור הציבורי, כך שלא קיים חסם תקציבי לשיפוץ דירות נוספות בעת זו.
"לעניין הדירות המיועדות לעולים מאוקראינה, על פי הפנייה שהועברה על ידי משרד השיכון, מדובר בדירות הנמצאות בערים בהן לא קיימים ממתינים לדיור הציבורי ועל כן המשרד מבקש לייעד אותן בטווח הזמן המיידי עבור העולים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם