פליטים אוקראינים, זכאי חוק השבות, מגיעים לישראל ב-17 במרץ 2022 (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)
יוסי זליגר/פלאש90

שופטי בג"ץ הלמו במתווה הפליטים של שקד, אבל הניחו לה לשנות אותו בעצמה

בדיון שהתקיים אמש בבג"ץ, בשידור חי, צלפו שלושת שופטי בג"ץ שוב ושוב בנציג הממשלה מדוע קבעה שרת הפנים מכסה של 5,000 פליטים ובמתווה המחייב אותם להגיש בקשה בחו"ל, כך שאינם יכולים לעתור במקרה של דחייה ● לנציג המדינה לא נותרה ברירה אלא לרמוז שהמדיניות הנוכחית עתידה להתבטל ● בשל כך, בג"ץ החליט לא להוציא צו ביניים ולחכות לעדכון על המתווה החדש ● פרשנות

בדו-קרב בינה לבין בג"ץ, הייתה זו הפעם שרת הפנים איילת שקד שמצמצה ראשונה. השופטים צלפו שוב ושוב בנציג הממשלה, עו"ד עמרי אפשטיין ממחלקת הבג"צים בפרקליטות, במהלך הדיון שהתקיים אתמול (ראשון) בעתירה הדחופה של משרד עו"ד תומר ורשה, לביטול המתווה המגביל את כניסתם של פליטים אוקראינים לישראל.

בסופו של דבר, אפשטיין הצהיר כי המתווה הוא ממילא בתוקף באופן זמני בלבד, למשך שבועיים, והחלטה בדבר מדיניות חדשה תתקבל בעוד שבוע, או כאשר תתמלא מכסת 5,000 הפליטים שאינם זכאי חוק השבות ושאין להם קרובי משפחה בישראל. מה שיבוא קודם.

בסופו של דבר, אפשטיין הצהיר כי המתווה הוא ממילא בתוקף באופן זמני בלבד, למשך שבועיים, והחלטה בדבר מדיניות חדשה תתקבל בעוד שבוע, או כאשר תתמלא מכסת 5,000 הפליטים. מה שיבוא קודם

עד אתמול נכנסו לישראל 3,200 אוקראינים שאינם מוחרגים מהמכסה, והם מגיעים כעת לישראל בקצב של כ-170 ביום. לא בדיוק מספרים שמדינת ישראל אינה מסוגלת לעמוד בהם, המהמה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.

בשל העובדה שהמתווה טרם הביא למניעת כניסתם של פליטים אוקראינים הלכה למעשה, ונוכח הבטחת הממשלה לשקול מחדש את הנושא כולו, לכל המאוחר בעוד שבוע, החליטו אמש השופטים חיות, עוזי פוגלמן ויצחק עמית להימנע מהוצאת צו ביניים שיקפיא את מדיניות הממשלה.

השופטים יצחק עמית, אסתר חיות ועוזי פוגלמן בדיון על מתווה הפליטים מאוקראינה, 20 במרץ 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
השופטים יצחק עמית, אסתר חיות ועוזי פוגלמן בדיון על מתווה הפליטים מאוקראינה, 20 במרץ 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

במקום זאת, קבעו השופטים כי הממשלה תעדכן בדבר החלטתה החדשה בתוך 24 שעות מרגע שזו תתקבל. בכך, השאירו לעצמם השופטים אפשרות להקפיא את מדיניות הממשלה, עוד בטרם יימנע אפילו מפליט אוקראיני אחד מלעלות על מטוס לישראל.

מתווה נושם

שקד הספיקה למצמץ פעמיים בשבוע האחרון. לפני שבוע – ארבעה ימים בלבד לאחר שפרסמה את המתווה המגביל ל-5,000 את מספר הפליטים האוקראינים שאינם זכאי חוק השבות אשר יהיו רשאים להיכנס לישראל – היא כינסה בבהילות מסיבת עיתונאים ובה הודיעה על החרגת כל אוקראיני שיש לו קרובי משפחה במעמד של תושבות קבע בישראל, ממכסת הפליטים. אתמול כבר התחייבה הפרקליטות בשמה לבג"ץ כי הנושא כולו ייבחן מחדש עוד בטרם תתמלא המכסה.

גם הכנסת הודיעה כי בכוונת ועדת הפנים, בראשות ח"כ וליד טאהא, לקיים ביום רביעי הקרוב דיון בסוגיית מדיניות כניסתם של אזרחים אוקראינים לישראל בעת הנוכחית. מדובר בדיון כללי של הוועדה, ולא דיון "היוועצות" הנדרש משרת הפנים, בהתאם לחוק הכניסה לישראל, בטרם שינוי צו המוסיף או גורע מדינות מרשימת המדינות שאזרחיהם פטורים מקבלת ויזה בטרם כניסתם לישראל.

גם הכנסת הודיעה כי בכוונת ועדת הפנים, בראשות ח"כ וליד טאהא, לקיים ביום רביעי הקרוב דיון בסוגיית מדיניות כניסתם של אזרחים אוקראינים לישראל בעת הנוכחית

בהתאם להסכם דו-צדדי בין ישראל לאוקראינה משנת 2010, ניתן פטור לאזרחי שתי המדינות מהצורך בוויזה בטרם ביקורים הדדיים, כל עוד מדובר על כניסה למטרות תיירות, המוגבלת לתקופה של שלושה חודשים.

הפגנה נגד מתווה הפליטים מול ביתה של שרת הפנים איילת שקד, 17 במרץ 2022 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
הפגנה נגד מתווה הפליטים מול ביתה של שרת הפנים איילת שקד, 17 במרץ 2022 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

במועד הפלישה הרוסית לאוקראינה, ב-24 בפברואר, שהו בישראל יותר מ-20 אלף אזרחים אוקראינים, חלקם כדין וחלקם ללא אישור. בהתאם למדיניות ה"אי-הרחקה" שישראל נוקטת כלפי אזרחי אוקראינה, הוארכו אשרות השהייה של אלה השוהים בישראל כדין, ונמנע גירושם של אזרחים אוקראינים שאינם שוהים בישראל כדין, אף לא למדינה שלישית.

במהלך הדיון אתמול בבג"ץ מסרה הפרקליטות כי עד עתה נכנסו לישראל, מאז תחילת המלחמה, כ-13,600 אזרחים אוקראינים, כ-1,100 אוקראינים עזבו וכניסתם של כ-280 אוקראינים סורבה. הסירוב לא היה בשל המכסה שקבעה שרת הפנים, אלא מסיבות אחרות, הנוגעות למדיניות רשות האוכלוסין.

במהלך הדיון אתמול בבג"ץ מסרה הפרקליטות כי עד עתה נכנסו לישראל, מאז תחילת המלחמה, כ-13,600 אזרחים אוקראינים, כ-1,100 אוקראינים עזבו וכניסתם של כ-280 אוקראינים סורבה

בימים האחרונים נכנסים לישראל מדי יום כ-1,000 אוקראינים, אך רק כ-170 מתוכם נספרים במסגרת המכסה. משמעות הנתונים היא שרוב-רובם של האוקראינים המגיעים ארצה הם כאלה המוחרגים מהמכסה – או שמדובר בזכאי עלייה בהתאם לחוק השבות, או שאלה הם קרובי משפחה של ישראלים במעמד של אזרחות או תושבות קבע.

על רקע נתונים אלה, תהתה השופטת אסתר חיות מה הוביל את השרה שקד לקבוע שחייבים מכסות? המדיניות של שקד הוכרזה ב-10 במרץ, כשבועיים לאחר פרוץ המלחמה. גם בשלב הזה ישראל לא הוצפה בפליטים אוקראינים.

שרת הפנים איילת שקד מודיעה על שינוי במדיניות קליטת פליטים מאוקראינה במסיבת עיתונאים בנתב"ג, 13 במרץ 2022 (צילום: רועי אלימה/פלאש90)
שרת הפנים איילת שקד מודיעה על שינוי במדיניות קליטת פליטים מאוקראינה במסיבת עיתונאים בנתב"ג, 13 במרץ 2022 (צילום: רועי אלימה/פלאש90)

כללי המשפט המנהלי מחייבים שהחלטה מנהלית תתקבל באופן רציונלי, על בסיס תשתית נתונים התומכת בהחלטה השלטונית. מה התשתית למדיניותה של שקד? ובלשונה של חיות: "זה שיש עוד 1,800 מקומות זה לא מצדיק את הקביעה מראש. על איזה בסיס?"

נציג הפרקליטות לא סיפק תשובה של ממש לשאלה זו. "המכסה היא פתוחה, אנחנו עדיין בסיטואציה תיאורטית", הוא הסיט את מסלול הדיון, "עדיין לא הגענו לשם".

השופט עוזי פוגלמן התעקש. מבחינת מילוי מכסת הפליטים אנחנו בסיטואציה תיאורטית, הוא הסכים, אך מבחינת העובדה שאזרחי אוקראינה נדרשים למלא טפסים עוד לפני עלייתם למטוס לישראל, ובקשתם להגיע לישראל מאושרת או מסורבת עוד בטרם המריאו – ההיבט הזה של המדיניות ממש איננו תיאורטי, אלא מיושם בפועל.

"אתם לא מאפשרים בדיקה פרטנית בארץ ומנטרלים את האפשרות לביקורת שיפוטית אפקטיבית", אמר פוגלמן.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בדיון על מתווה הפליטים מאוקראינה, 20 במרץ 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בדיון על מתווה הפליטים מאוקראינה, 20 במרץ 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

לדידו של עו"ד תומר ורשה, שהגיש את העתירה לבג"ץ, משמעותה של מדיניות זו היא מניעת מתן ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לאותם פליטים, שכן בג"ץ אינו יכול לתת סעד לאזרחים אוקראינים שכף רגלם כלל אינה דורכת בנתב"ג.

לדידו של עו"ד ורשה, שהגיש את העתירה לבג"ץ, משמעותה של מדיניות זו היא מניעת מתן ייעוץ וייצוג משפטי לאותם פליטים, שכן בג"ץ אינו יכול לתת סעד לאוקראינים שכף רגלם כלל אינה דורכת בנתב"ג

לפרקליט אפשטיין לא נותרה ברירה, אלא לרמוז שהמדיניות הנוכחית ממילא עתידה להתבטל, אף בלא התערבות שיפוטית. "ההחלטה התקבלה כחלק מהחלטות דינמיות בהתאם למציאות משתנה, מדובר בהחלטה לשבועיים, או עד למילוי המכסה, אנחנו בסיטואציה שבה המכסה לא רק שהיא פנויה, אלא שיתקבלו החלטות לפי המוקדם".

במהלך הדיון, השופטים התעניינו מה הנימוק שבעטיו ניתן לפסול את החלטת שרת הפנים. עו"ד ורשה הסביר כי בעקבות ההסכם שנחתם בין ישראל לאוקראינה ב-2010, חתם שר הפנים דאז על צו מכוחו של חוק הכניסה לישראל – והצו הזה הופר על ידי המדיניות הנוכחית שנוקטת שקד.

לדעת העותר, מאחר שההסכם בין ישראל לאוקראינה אושר על ידי הממשלה כולה, הרי ששרת הפנים אינה רשאית לשנות מדיניות זו על דעת עצמה אלא צריכה להביא את הנושא לאישור הממשלה, ולשם תיקון הצו עליה להיוועץ בוועדת הפנים של הכנסת.

עו"ד תומר ורשה בדיון על מתווה הפליטים מאוקראינה, 20 במרץ 2022 (צילום: צילום מסך)
עו"ד תומר ורשה בדיון על מתווה הפליטים מאוקראינה, 20 במרץ 2022 (צילום: צילום מסך)

הפרקליטות הסבירה כי ההסכם נועד לאפשר תיירות הדדית, ואינו מיועד לקליטת פליטים מהמדינה האחרת בעת מלחמה.

השופט יצחק עמית הכין את הקרקע לפסק הדין העתידי, כשהודיע שמבחינתו גם כניסתם של אוקראינים הבורחים מאימי המלחמה כעת, שקולה לאקט תיירותי, כל עוד הם אינם חורגים ממגבלת שלושת החודשים המותרת להם.

השופט עמית הכין את הקרקע לפסק הדין העתידי, כשהודיע שמבחינתו גם כניסתם של אוקראינים הבורחים מאימי המלחמה כעת, שקולה לאקט תיירותי, כל עוד הם אינם חורגים ממגבלת שלושת החודשים המותרת להם

החירות שנטלה לעצמה שרת הפנים להחליט על המדיניות החדשה בעצמה ובלא אישור הממשלה, לצד ההתנגשות שבין לשון ההסכם בין ישראל לאוקראינה לבין קביעת מכסות, עשויה להוביל בסופו של דבר את בג"ץ להתערב.

אך ברוח הימים הללו, השופטים יעשו כל שניתן כדי שהנושא ייפתר מעצמו, בלי שייאלצו לתת צו ביניים או פסק דין.

עוד 1,024 מילים
סגירה