מדוע קיים סיכון אמיתי לשימוש בנשק כימי באוקראינה?

אימונים צבאיים בחליפות אב"כ, אילוסטרציה (צילום מסך מסרטון של  MilitaryNotes
אימונים צבאיים בחליפות אב"כ, אילוסטרציה (צילום מסך מסרטון של MilitaryNotes

עם התמשכות הלוחמה באוקראינה עולות בימים אלה התראות לגבי האפשרות שרוסיה תעשה שימוש בנשק ביולוגי או כימי באוקראינה. הנחת הבסיס היא שככל שהישגיו של צבא רוסיה מאכזבים יותר ורמת התסכול של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מהעדר הכרעה במלחמה עולה, כך עולה הסיכון לשימוש על ידי רוסיה בנשקים בלתי קונבנציונליים.

הנחת הבסיס היא שככל שהישגי צבא רוסיה מאכזבים יותר ורמת התסכול של פוטין מהעדר הכרעה במלחמה עולה, כך עולה הסיכון שרוסיה תשתמש בנשקים בלתי קונבנציונליים

הודעות הבית הלבן בנושא מתייחסות ספציפית לטענות שר החוץ הרוסי, לפיהן ארה"ב מפעילה באוקראינה מתקני נשק ביולוגי, כסימן לכן שרוסיה מכינה בכך את השטח לעשות שימוש בנשקים אלה בעצמה, תסריט לגביו הזהיר מפורשות מזכ"ל נאט"ו.

הסיכויים שרוסיה תשתמש בנשק ביולוגי בלוחמה באוקראינה נמוכים בגלל תכונותיו: מדובר בשימוש ברעלנים, וירוסים, חיידקים או נבגים, אשר מופצים, בין השאר, דרך תרסיסים, מאגרי מים, מזון ועוד.

למרות ששמות כגון אנתרקס, בוטולוניום ואפילו דבר הנם מעוררי חלחלה, חשוב לציין כי נשק ביולוגי הינו רגיש מאוד לתנאי שטח כגון טמפרטורה, לחות, רוחות וכדומה והוא בלתי צפוי מבחינת אופן התפשטותו. כלומר אין לדעת מראש כיצד ישפיע על הגזרה בה הופעל. בנוסף, תוצאותיו של נשק ביולוגי לא נראות מיד בשטח בגלל תקופות האינקובציה השונות של הסוכנים הביולוגיים השונים.

במקרה של מלחמת רוסיה אוקראינה, אין שום ודאות – אם יעשה הנשיא פוטין שימוש בנשק כזה – שהתופעות הביולוגיות שהופעלו לא יחזרו אל תוך רוסיה עצמה, יפגעו בכוחות הרוסיים באוקראינה ויהפכו את השטח הפגוע לבלתי נגיש וחסר תועלת אסטרטגית ואף למכשול להתקדמות הכוחות.

אם פוטין יפעיל נשק ביולוגי – אין ודאות שהתופעות לא יחזרו אל רוסיה עצמה, יפגעו בכוחות הרוסיים באוקראינה ויהפכו את השטח הפגוע לבלתי נגיש, חסר תועלת אסטרטגית ואף מכשול להתקדמות הכוחות

אולם לנשק כימי תכונות אחרות, ובעוד שזהו נשק בעל השלכות מחרידות מכל בחינה אנושית ואסור כמובן לשימוש לפי אמנת ג'נבה ואמנת הנשק הכימי (cwc), השלכותיו נתפסות כפחות קטסטרופליות וניתנות לשליטה במידה מסוימת בשדה הקרב.

נשקים כימיים כוללים כאלה התוקפים את מערכת העצבים כמו סארין, גורמים לחנק דוגמת כלור, או מייצרים שלפוחיות וכוויות כמו גז חרדל. אמצעים אלה ניתנים להפצה על גבי טילים בליסטיים או טילי שיוט, בהפצצות, על ידי כתבמ"ים ועוד.

בניגוד לנשקים ביולוגיים, השלכותיו של הנשק הכימי צפויות יותר מראש (גם בגלל הניסיון המצער של מקרי השימוש המרובים בו יחסית לנשק השמדה המונית), הכוחות הלוחמים יכולים להתמגן מולו, והוא חדל להשפיע תוך פרק זמן ידוע מראש ולכן אינו מוציא מכלל שימוש את השטח המותקף.

עם זאת, שימוש בנשק כזה הוא כמובן בלתי אנושי ומוגדר כפשע מלחמה, אך האם נושאים אלה ירתיעו את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין?

חשוב לציין כי רוסיה חתומה על אמנת הנשק הכימי (1997), אולם לטענת ארה"ב היא מפרה אמנה זו באופן שיטתי ומחזיקה בנשקים כימיים וביולוגיים כאחד.

בין הנשקים הכימיים יש התוקפים את מערכת העצבים כמו סארין, גורמים לחנק דוגמת כלור, או מייצרים שלפוחיות וכוויות כמו גז חרדל. אמצעים אלה ניתנים להפצה ע"י טילים בליסטיים, טילי שיוט, הפצצות, כתבמ"ים ועוד

בנוסף, שני מתנגדי משטר רוסיים, סרגי סקריפל ואלכסיי נבלני הותקפו באמצעים כימיים בשנים האחרונות, ורוסיה גם נתנה גיבוי משמעותי לבשאר אסד כאשר עשה שימוש בנשק כימי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה ולא שילם את המחיר הצפוי על פשע מלחמה זה.

אין הגיון רב בשימוש בנשק כימי בלוחמה באוקראינה: יעדים מבצעיים יכולים להיות מושגים על ידי רוסיה גם באמצעים קונבנציונליים, או למשל מתקפות סייבר על תשתיות חיוניות. נשק כימי, לעומת זאת, עלול לגרום בדיוק לתוצאה ממנה מבקש פוטין להימנע – כניסת נאט"ו באופן פעיל לעימות הרוסי-אוקראיני, כפי שהזהיר מפקד נאט"ו, שהגדיר צעד כזה כשינוי המשחק האסטרטגי.

מאידך, לשימוש בנשק כימי יש השפעה פסיכולוגית ניכרת, וככל שגובר תסכולו של הנשיא פוטין מההישגים המוגבלים של צבא רוסיה, מהמצב הסטטי ומכוח ההתנגדות בלתי-צפוי של האוקראינים, עלינו לצפות לשינוי באינטנסיביות ובקצב האירועים.

לשימוש בנשק כימי יש השפעה פסיכולוגית ניכרת, וככל שגובר תסכולו של פוטין מההישגים המוגבלים של צבא רוסיה ומכוח ההתנגדות האוקראיני, עלינו לצפות לשינוי בקצב האירועים

רבים מעריכים כי הישרדותו האישית והפוליטית של פוטין תלויה בשלב זה בהכרעת המלחמה לטובת רוסיה ובכניעה ממשית של אוקראינה. בעוד שניתן להעריך כי הסבירות לשימוש רוסי בנשק גרעיני או ביולוגי במלחמה הנוכחית נמוכה למדי, נשק כימי נמצא, למרבה בצער בקטגוריה שונה, והסיכון שיעשה בו שימוש בו ממשי יותר.

הלית בראל היא חוקרת בתחום ההרתעה הגרעינית ומנהלת לשעבר במטה לביטחון לאומי. כמו כן עבדה כחוקרת במכון המחקר של הקונגרס האמריקאי שם עסקה בנושאים הקשורים לנשקי השמדה המונית. היא בעלת תואר שני מאוניברסיטת הארוורד במדיניות ציבורית ותואר שני מאוניברסיטת תל אביב במדיניות סייבר. היא חברה מייסדת בפורום דבורה: נשים במדיניות חוץ ובטחון לאומי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 644 מילים
סגירה