מספר הפליטים שישראל מסרבת לקבל גדל פי 10

המתווה החדש לקליטת הפליטים מאוקראינה קובע כי הפליטים יגישו בקשות להיכנס לישראל באירופה, לפני טיסתם לארץ ● בעקבות זאת, בשבוע שאחרי כניסת המתווה לתוקף סורבו בקשות של 964 פליטים ● הסיבות הנפוצות: ניסיון להשתקע בישראל בעבר והיעדר דרכון ● ובינתיים, בהיעדר בית להתארח בו, הם שוהים במחנות פליטים וחלקם אף חוזרים לבתיהם באוקראינה

פליטים מאוקראינה, בעיקר נשים וילדים, במעבר הגבול מדיקה בפולין, 7 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)
AP Photo/Markus Schreiber
פליטים מאוקראינה, בעיקר נשים וילדים, במעבר הגבול מדיקה בפולין, 7 במרץ 2022

יקטרינה (קטיה) פבלובה, בת 77, מצ'רנוביץ' שבמערב אוקראינה, ברחה לפני כשבועיים לרומניה. בתה של פבלובה, נדיה סמקובסקי, גרה בישראל, והאם רצתה להגיע לארץ ולגור אצל בתה וחתנה הישראלי, אנדריי.

פבלובה לוקה בשיתוק חלקי והמסע שעשתה לרומניה, אף שלא היה ארוך, היה קשה ביותר, אך היא הצליחה לעשותו בעזרת חברים שנמלטו איתה. ברומניה פגשה את חתנה, אנדריי סמקובסקי, ששכר לה דירה ב-Airbnb והגיש עבורה בקשת כניסה לישראל, בעזרת מתנדבים של ארגון הברית הישראלית המסייע לפליטים מאוקראינה. הבת והחתן נדרשו לחתום על התחייבות שפבלובה תעזוב את ישראל בסיום המלחמה, וחתמו בלב כבד.

אבל בקשת הקשישה להגיע לבית מבטחים אצל בתה נדחתה, עקב מה שמוגדר ברשות האוכלוסין כ"עבר בעייתי של ניסיון השתקעות": בשנת 2000 הגיעה לישראל והתגוררה כאן עם בתה עד 2005. אשרת השהייה שלה פגה במהלך התקופה והיא הפכה, לפי החוק, מתיירת לשוהה בלתי חוקית. לפי מתווה קליטת הפליטים, העובדה הזאת מהווה סיבה לסרב לכניסתה כעת כפליטה.

בקשת הקשישה להגיע לבית מבטחים אצל בתה נדחתה, עקב מה שמוגדר ברשות האוכלוסין כ"עבר בעייתי של ניסיון השתקעות": בשנת 2000 הגיעה לישראל והתגוררה כאן עם בתה עד 2005

יקטרינה פבלובה, ברחה מאוקראינה, ביקשה להיכנס לישראל, סורבה וחזרה (צילום: קטיה סמוקובסקי, ביתה של המצולמת)
יקטרינה פבלובה, ברחה מאוקראינה, ביקשה להיכנס לישראל, סורבה וחזרה (צילום: קרובי המצולמת)

"אני לא יודע מה אומר החוק ואם אין התיישנות על מה שהיא עשתה בעבר כדי לחיות עם הבת שלה, אבל את ההיגיון אני לא מבין", אומר סמקובסקי, שבעצמו עלה מצ'רנוביץ' בעבר. "בגלל משהו שקרה לפני 17 שנה שמים סטמפה על אישה מבוגרת, חולה, שבורחת ממלחמה. לא מסוגל להבין את זה.

"שכרתי לנו שם דירה לשבוע, כי היינו בטוחים שהיא תבוא לארץ. קנינו לה כרטיסי טיסה. אחרי שהבקשה נדחתה ביטלנו את הטיסה, הגשנו בקשה חוזרת, והאנשים שעוזרים שם לקחו אותנו למחנה פליטים.

"נמצאים שם המון אנשים מכל מיני מקומות בצפיפות באולם ספורט. פחדנו עליה שם, לא הייתי משאיר אותה שם לבד בחיים. כשסירבו בפעם השנייה, היא החליטה לחזור לאוקראינה".

בעזרת ארגונים המסייעים לפליטים הצליחה פבלובה לחזור לאוקראינה. "שם לפחות יש לה בית", אומר סמקובסקי, "מה אני אגיד לך? מקווה שהמלחמה לא תגיע לצ'רנוביץ', ושהיא תהיה בסדר".

"אחרי שהבקשה נדחתה ביטלנו את הטיסה. לקחו אותנו למחנה פליטים. המון אנשים בצפיפות באולם ספורט. פחדנו עליה, לא הייתי משאיר אותה שם לבד בחיים. כשסירבו בפעם השנייה, היא החליטה לחזור לאוקראינה"

"אחת משתי הסיבות הכי נפוצות לסירובים זה מי שכבר ביקש פעם להישאר בישראל", אומרת מרים טורונצב, מתנדבת של הברית הישראלית המסייעת לפליטים.

מרכז הפליטים ברומניה בו שהתה יקטרינה פבלובה (וידיאו: אנדריי סמקובסקי)

"זה לא תמיד כאלה שהיו בארץ בצורה לא חוקית. מספיק שמישהו הגיש פעם בקשה לאזרחות או איחוד משפחות ואמרו לו לא – מיד הוא 'חשוד' ב'ניסיון השתקעות'. נראה שכל מה שמעניין אותם זה הפרטים הבירוקרטים, הם לא רואים בהם בני אדם".

"אסטרטגיה למנוע כניסת פליטים"

המתווה החדש לקליטת פליטי מלחמת אוקראינה בישראל קובע, בין השאר, שההליך לבדיקת הזכאות של הפליטים להיכנס לישראל יתבצע בחו"ל, במדינות מזרח אירופה שבהן הם נמצאים מאז שברחו מאוקראינה, במקום בישראל אחרי הגעתם לארץ, כפי שהיה במתווה הישן.

הסעיף הזה במתווה נכנס לתוקף בהדרגה לפני כשבועיים. מאז ועד יום רביעי שעבר – כלומר תוך שבוע בלבד – סורבה כניסתם של 964 פליטים.

מתחילת המלחמה ב-24 בפברואר, ועד לכניסת המתווה לתוקף באמצע מרץ, כלומר, במשך שלושה שבועות, סורבה כניסת 268 פליטים בלבד. מספר הסירובים בשבוע הראשון של המתווה החדש היה גדול, איפוא, פי שלוש וחצי ממספר הסירובים בשלושת השבועות של המתווה הישן – כך שמספר הסירובים גדל בסך הכול פי עשרה.

מספר הסירובים בשבוע הראשון של המתווה החדש היה גדול פי-3.5 ממספר הסירובים בשלושת השבועות של המתווה הישן – כך שמספר הסירובים גדל בסך הכול פי-10

זאת, למרות שמרבית הפליטים שביקשו להיכנס לישראל קיבלו היתר: מתחילת המלחמה ועד סוף השבוע שעבר נכנסו לישראל כ-8,000 פליטי מלחמה שאינם זכאים לכניסה במסגרת חוק השבות, בנוסף לכ-5,000 פליטים זכאי עלייה.

פליטים שנמלטו מהמלחמה באוקראינה מחוץ לתחת הרכבת בפשמישל שבפולין, 12 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Daniel Cole)
פליטים שנמלטו מהמלחמה באוקראינה מחוץ לתחת הרכבת בפשמישל שבפולין, 12 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Daniel Cole)

"כל השינוי הזה נועד להרחיק את הפליטים ולהקשות עליהם להגיע לכאן", אומר עו"ד תומר ורשה, שמייצג פליטים בערכאות משפטיות מול רשות ההגירה ועתר לבג"צ נגד מדיניות כניסת הפליטים.

"הדרישה להגיש בקשות בחו"ל אונליין היא מהלך אסטרטגי לחסום את הפליטים מלהגיע ארצה", אומר גם שי כהן, מנכ"ל ארגון הברית הישראלית המסייע לפליטים, "מנכ"ל רשות האוכלוסין תומר מוסקוביץ' הצהיר על זה בקולו. ככה מונעים גם עתירות נגד סירוב להיכנס וגם את התמונות הקשות של מעצרים בארץ וגירוש מישראל. זאת גדר אונליין שחוסמת פליטי מלחמה ממקלט אצל בני משפחתם ומכריהם כאן בישראל".

"הדרישה להגיש בקשות בחו"ל אונליין מונעת גם עתירות נגד סירוב להיכנס וגם את התמונות הקשות של מעצרים בארץ וגירוש מישראל. זאת גדר שחוסמת פליטי מלחמה ממקלט אצל בני משפחתם ומכריהם כאן בישראל"

לדברי כהן: "המדיניות הזו חייבת להשתנות. זוהי חובה מוסרית שלנו לקחת חלק במאמץ של אומות העולם לתמוך בפליטי המלחמה באוקראינה, ולקבל אותם בזרועות פתוחות".

מוסקוביץ', שרת הפנים איילת שקד ואנשים נוספים חוששים שאם מספר הפליטים לא יוגבל הם יכבידו על מערכת הרווחה ויפגעו בצביון היהודי של המדינה.
"נו באמת. מדובר במספר אנשים קטן, שלרובם יש בית בישראל, אחרת הם לא היו באים לכאן. באירופה מקבלים אותם בברכה אבל אין להם איפה לגור שם. זה גם אבסורד: המוני ישראלים מתגייסים לסייע לפליטים מרצונם, ונאלצים להיאבק עם הממשלה להכניס אותם. מתבזבזת כל כך הרבה אנרגיה שעדיף שתופנה לאמץ את הפליטים ולהשתתפות הסמלית שלנו בסיוע במשבר ההומניטרי הקשה הזה".

קניון שהופצץ באוקראינה, 21 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)
קניון שהופצץ באוקראינה, 21 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)

אין לילדים דרכון? הם לא יטוסו לישראל

3.5 מיליוני הפליטים שנמלטו מאוקראינה למדינות מזרח אירופה הגובלות בה – פולין, סלובקיה, הונגריה, מולדובה ורומניה – מתקבלים בברכה ומקבלים סיוע הכולל מזון, שתייה, תרופות וציוד. מאות אלפים מהם שוכנו בבתים של משפחות מתנדבות, בעיקר בפולין. ועדיין, רובם נותרים חסרי בית ומשוכנים באולמות ספורט, בתי ספר, כנסיות, האנגרים ואולמות המתנה.

לכן, יש פליטים, בעיקר קשישים ואמהות לילדים קטנים – שמנסים להגיע למדינה  שלישית כמו ישראל, שבה יש להם קרובים וחברים, וכאשר הם נכשלים בכך הם חוזרים לאוקראינה, כפי שעשתה פבלובה. ויש גם כאלה שמתעכבים באוקראינה ואינם עוזבים אותה כל עוד ישראל אינה מקבלת אותם.

מרים גאלון, ישראלית שעלתה מאוקראינה עם בעלה היהודי, מנסה להביא לארץ את אחותה, המתגוררת במערב אוקראינה, סמוך לגבול בלארוס, עם שני ילדיה.

"אחותי והילדים שלה רוצים לצאת מאוקראינה, להגיע לפולין ולטוס לישראל", מספרת גאלון, "אבל לילדים אין פספורט כי הם אף פעם לא היו בחו"ל, מחוץ לאוקראינה. בדקנו לה ואמרו שבלי פספורט לא יתנו להם לטוס לישראל. אז בינתיים הם נשארים באוקראינה.

"אחותי והילדים שלה רוצים לטוס לישראל אבל לילדים אין פספורט כי הם אף פעם לא היו מחוץ לאוקראינה. בדקנו ואמרו שבלי פספורט לא יתנו להם לטוס לישראל. אז בינתיים הם נשארים באוקראינה"

דירה זמנית לפליטים אוקראינים בגרמניה, מרץ 2022 (צילום: מריה אישינקוב)
דירה זמנית לפליטים אוקראינים בגרמניה, מרץ 2022 (צילום: מריה אישינקוב)

"היא מפחדת שהיא תיסע בלי פספורטים, איפה היא תישן בדרך? במחנה פליטים? עם ילדים קטנים? בישראל, אצלנו יש לה בית. אבל באוקראינה עכשיו יש בלגן אז היא מחכה כבר שבועיים ואין פספורט. אני רוצה לנסוע לפולין לקחת אותה. היא לבד שם. בינתיים שקט שם, אבל עוד מעט אם בלארוס נכנסת למלחמה, יהיה שם מסוכן מאוד".

"אחת משתי הסיבות הכי נפוצות לסירובים זה שלאנשים אין דרכונים", מציינת טורונצב, "לפעמים הם בורחים מבית שמופצץ ולא נשאר ממנו כלום אז אין ניירת בכלל. לפעמים זה ילדים שאף פעם לא הוציאו להם דרכון של חו"ל כי הם לא היו בחו"ל ולא הייתה כוונה לקחת אותם לחו"ל לפני המלחמה.

"נותנים להם לעבור את הגבול בלי בעיה, אבל כשהם באים לטוס לארץ אי אפשר, גם אם יש להם ניירת מזהה אחרת, אפילו עם דרכון לא בתוקף. ומשרדי הממשלה באוקראינה לא במצב שקל בו להנפיק דרכונים כרגע".

"לפעמים הם בורחים מבית שמופצץ ולא נשאר ממנו כלום אז אין ניירת בכלל. לפעמים זה ילדים שאף פעם לא הוציאו להם דרכון כי הם לא היו בחו"ל"

יוליה ואולג זכרוב – הוא ישראלי (לא יהודי) שעלה מאוקראינה, היא אזרחית אוקראינה המתגוררת איתו בישראל – מנסים להביא לישראל את יוליה אישינקוב, בתה של מריה מנישואים קודמים, ואת שני ילדיה. יוליה, בת 28, ברחה מאוקראינה עם בנה בן השש ובתה בת השנה וחצי.

כשאישינקוב ושני ילדיה הגיעו לרומניה, גילו שאינם יכולים לטוס משם לישראל. זאת, כיוון שלילדים, שמעולם לא היו מחוץ לאוקראינה ואיש גם לא תכנן שיסעו, אין דרכון. לאמם יש את תעודות לידה שלהם – אבל רשות האוכלוסין מסרבת לקבל אותם בישראל בלי דרכון.

מריה אישינקוב, פליטה מאוקראינה וילדיה, מסורבי כניסה לישראל, בבית מחסה ברומניה (צילום: באדיבות המצולמת)
מריה אישינקוב, פליטה מאוקראינה וילדיה, מסורבי כניסה לישראל, בבית מחסה ברומניה (צילום: באדיבות המצולמת)

"מריה הגיעה לבוקרשט", מספר זכרוב, "הלכה לשגרירות אוקראינה, ניסתה להוציא להם דרכונים, אבל אין דרכונים עכשיו. מלחמה, בלגן. בינתיים ניסינו לדבר עם הרשויות בארץ שיתנו להם לבוא בלי דרכון. הרי יש להם ניירת, אבל לא מקשיבים לנו".

בינתיים, אישינקוב נסעה מרומניה להתארח אצל חברה בגרמניה. אימה ואביה החורג שכרו עורך דין ומנסים בעזרתו להיאבק כדי שהבת תוכל לבוא להתארח אצלם בישראל, בינתיים בלא הצלחה.

"היא גרה אצל החברה, עכשיו החברה סידרה להם איזה דירה מחוץ לברלין", מספר זכרוב, "זה לא ממש בית, זה מבנה מתפורר עם דלתות וחלונות שבורים, הם מתקלחים שם בפיילה. הם מטורטרים ממקום למקום, כל פעם מקום אחר, עד שנצליח להביא אותם לכאן. אני לא מבין מה הבעיה. הרי יש להם ניירת, חסר להם רק נייר אחד. אני משתגע".

"הם מטורטרים ממקום למקום, כל פעם מקום אחר, עד שנצליח להביא אותם לכאן. אני לא מבין מה הבעיה. הרי יש להם ניירת, חסר להם רק נייר אחד. אני משתגע"

מרשות האוכלוסין וההגירה לא טרם נמסרה תגובה.

עוד 1,374 מילים
סגירה