הגלובוס השחור: מזהם השבוע
אחת התמונות שצדו את עיניי במהלך ועידת האקלים בגלזגו, הייתה של מפגין שעמד עם שלט מחוץ למתחם הוועידה שעליו נכתב ציטוט מנאומה של גרטה תונברג: "No more blah blah blah".
נזכרתי בו השבוע כשהתברר שלפי חישובי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, ב-2021 נרשם שיא חדש בכמות גזי החממה שהאנושות פלטה לאטמוספרה – 36.3 מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני. המנהיגים נואמים ומבטיחים, והדלקים נשרפים.
ב-2021 נרשם שיא חדש בכמות גזי החממה שהאנושות פלטה לאטמוספרה – 36.3 מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני. המנהיגים נואמים ומבטיחים, והדלקים נשרפים
מדובר בעלייה דרמטית של 6% לעומת 2020, אבל אפשר לטעון שההשוואה לא רלוונטית – 2020 הייתה השנה הראשונה של הקורונה והסגרים שבה הפעילות האנושית הוקפאה ואיתה הפליטות. ההשוואה התקפה היא לשנים מוקדמות יותר, אבל גם אותן 2021 עקפה בסיבוב. אם למישהו היו אשליות שמשבר הקורונה סימן ירידה עקבית בפליטות, אפשר לשכוח מזה. ברגע שיצאנו מהסגר חזרנו לזהם כרגיל.
אם מתעקשים לשמור על אופטימיות, אזי לוקח זמן עד שהסכמים, התחייבויות ומהלכים מהסוג שנרקם בגלזגו מתורגמים לביצועים בשטח. בעיקר בהתחשב בכך שהועידה התקיימה לקראת סוף השנה. צריך גם לקחת בחשבון שגרף הפליטות כמעט התיישר בעשור האחרון אחרי עשורים של נסיקה תלולה.
בהתחשב בכך שהאוכלוסייה גדלה והכלכלה של מדינות ענק כמו הודו מתפתחת במהירות, ההתייצבות של הגרף מעידה על מאמצים גדולים להתייעל ולצמצם את הפליטות פר כל יחידת פעילות כלכלית. זה רחוק מלהספיק, אבל זה אומר שלא הכול בלה-בלה-בלה.
בשורה התחתונה, הדיבורים בגלזגו על צמצום של 50% בפליטות עד סוף העשור נראים כמו חלום באספמיה. וזה עוד לפני שמדברים על ההשלכות של המלחמה באוקראינה על שוק האנרגיה העולמי, שעדיין קשה לאמוד אותן.
הדיבורים בגלזגו על צמצום של 50% בפליטות עד סוף העשור נראים כמו חלום באספמיה. וזה עוד לפני שמדברים על ההשלכות של המלחמה באוקראינה על שוק האנרגיה העולמי, שעדיין קשה לאמוד אותן
מצד אחד, היום ברור מאי פעם שייצור עצמי של אנרגיית שמש או אנרגיות נקיות אחרות חוסך את התלות בגז ובפחם של טיפוסים מפוקפקים כמו פוטין; מצד שני, כשהעולם עוקב בנשימה עצורה אחרי משבר קיומי מיידי שעלול להתדרדר למלחמה גלובלית, ההתמודדות עם משבר האקלים נדחקת בחזרה למקומה הוותיק במורד סדר העדיפויות.
הגלובוס הירוק: אביר הסביבה של השבוע
כשהוזמנתי לשוחח השבוע על נושאי סביבה עם תלמידי תיכון בירושלים, חיפשתי דרך לגרום להם להאמין שכאזרחים צעירים במדינה דמוקרטית הם יכולים לחולל שינוי.
למען האמת, בירושלים זה קל יחסית: שתי נקודות חן שהיום מהוות חלק בלתי נפרד מפניה של העיר, נמצאות שם רק בזכות מאבק עיקש, עקבי, מנומק ויצירתי של תושבים, פעילי סביבה וארגוני חברה אזרחית.
הכוונה לעמק הצבאים, פנינת הטבע העירונית הנהדרת, ולפארק המסילה – רצועה בת חמישה קילומטרים של עירוניות במיטבה. בלי היוזמה והנחישות של התושבים והפעילים, עמק הצבאים היה מכוסה כבר מזמן בבטון, ובפארק המסילה היה עובר כביש רב-נתיבי.
כשסיפרתי על כך לתלמידים, הם הצביעו על אחד מחבריהם לשכבה: מתברר שהוא מתנדב בעמק הצבאים, ושכמנהג המקום שמנוהל על ידי אנשי החברה להגנת הטבע, אחד הבמבים הצעירים שנולד בעמק קרוי על שמו.
הם לא היו צריכים אותי בשביל להבין את החשיבות של העמק לעיר, לקהילה, להם. עופר צעיר שקרוי על שם נער שמתנדב לטפל בו, עושה עבודת הסברה יותר יעילה מכל הרצאה מלומדת על חשיבות הטבע העירוני ושמירה על השטחים הפתוחים.
הם לא היו צריכים אותי בשביל להבין את החשיבות של העמק לעיר, לקהילה, להם. עופר צעיר שקרוי על שם נער שמתנדב לטפל בו, עושה עבודת הסברה יותר יעילה מכל הרצאה מלומדת על חשיבות הטבע העירוני
טיפ ירוק לשבת
החיפוש אחרי שוקולד נטול חלב (או בלשון הטבעונים – "שוקולד בלי להציק לאף פרה") לא תמיד מניב תוצאות מלבבות. לרבים מהשוקולדים המרירים יש טעם של פרווה: פשרה שאוכלים מטעמי כשרות/טבעונות.
השוקולדים של אלי טראב מ"קרדינל שוקולטרי" הם ליגה אחרת. שוקולד מריר מבליט את חומרי הגלם, ובמקרה של טראב לא צריך להיות מבקר מזון אנין כדי להבחין באיכויות שלהם.
מדובר בשוקולד בוטיק אמיתי, והמחיר בהתאם, אבל אם לקחת בחשבון שלא צריך יותר מפרלין אחד כדי להרגיש שאכלתם קינוח, ועוד איזה קינוח, מדובר בדיל משתלם.
מדובר בשוקולד בוטיק אמיתי, והמחיר בהתאם, אבל אם לקחת בחשבון שלא צריך יותר מפרלין אחד כדי להרגיש שאכלתם קינוח, ועוד איזה קינוח, מדובר בדיל משתלם
יש ל"קרדינל" שתי חנויות בתל אביב, מול כיכר רבין וברחוב שינקין, ואתר שבו ניתן לבצע הזמנות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם