אתר בנייה בבאר יעקב, 22 בפברואר 2022 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)
יוסי אלוני/פלאש90

תאטרון האבסורד של בועת הנדל"ן

בעיית הנדל"ן היא לא המצאה של נתניהו וגם לא אשמתו של ליברמן ● היא גם לא ייחודית למדינת ישראל ● אבל זה לא מפריע לפוליטיקאים ולתקשורת לחזור בכל שנה על אותם טקסטים ולהיכשל עם אותם פתרונות לכאורה ● למעשה, כולם מתעלמים מהפיל הגדול בחדר: שהממשלה לא באמת יכולה להוריד מחירים בשוק היושב על הר חובות אסטרונומי כמו זה של הנדל"ן ● פרשנות

איש מבוגר וחכם אמר פעם ש"רוב המשברים הפיננסיים בעולם החלו בתחום הדיור". עוד הוא טען שהמצב בישראל כל כך רגיש, ש"ירידה חדה במחירי הדירות תפגע בכל המשק כמו שקרה בעולם המערבי". הדובר הוא סטנלי פישר ואת הדברים אמר ב-2011, כשכיהן כנגיד בנק ישראל, עוד כשעליות מחירי הדיור היו רק בראשיתן.

הדברים של פישר, שידועים היטב לקברניטי המשק, לא מונעים את העלאתו של תאטרון האבסורד באופן קבוע בכל שנה – לפעמים אפילו מספר פעמים בשנה.

זה מתחיל בזה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את אחוז עליית מחירי הדיור הגבוה. באולפנים יושבים מומחי נדל"ן מזועזעים, שחלקם גם במקרה מומחים למחלות נגיפיות ולאחרונה פרשנים בעל ידע רב בנושא חקר השואה במזרח אירופה, ומסבירים על כישלון הממשלה בטיפולה בנדל"ן בישראל.

באולפנים יושבים מומחי נדל"ן מזועזעים, שחלקם גם במקרה מומחים למחלות נגיפיות ולאחרונה פרשנים בעל ידע רב בנושא חקר השואה במזרח אירופה, ומסבירים על כישלון הממשלה בטיפולה בנדל"ן בישראל

כמובן שכל אחד מהם מצביע בדיוק על הבעיה: ממחסור בהיצע דרך מחירי הקרקעות הגבוהים ועד המשקיעים בתחום. חלקם אף פורסים את הצעדים המדויקים שהממשלה צריכה לנקוט בשביל לפתור את הבועה שהתנפחה ללא שליטה.

בשורה התחתונה, כולם מתעלמים מהפיל הגדול בחדר והוא שהממשלה לא באמת רוצה להוריד את המחירים. ניתן להוריד את מחירי הדיור כבר מחר בבוקר – אבל המדינה ממש לא רוצה. המערכת הכלכלית הנוכחית, שבה רוב הכסף החדש זורם לשוק בצורת אשראי והלוואות, לא יכולה להרשות לעצמה לגרום להאטה או מיתון בשוק שיושב על הר חובות אסטרונומי כמו זה של הנדל"ן.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין, שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הפנים איילת שקד מציגים את תוכנית הדיור במסיבת עיתונאים במשרד האוצר, 31 באוקטובר 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שר הבינוי והשיכון זאב אלקין, שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הפנים איילת שקד מציגים את תוכנית הדיור במסיבת עיתונאים במשרד האוצר, 31 באוקטובר 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

על מנת שמערכת כזו תוכל להחזיר את הריביות הרבות שלקחה על עצמה, היא חייבת לגדול ולהתרחב כמעט בלי סוף. אם המערכת הזו תיכנס להאטה, הקבלנים לא יצליחו להשיב את הריביות, אחריהם הבנקים יכנסו לבעיית מאזנים ואז כל הכלכלה תעמוד בסכנה – כפי שפישר תאר באחת הפעמים.

ירידת מחירים מתמשכת היא בהחלט טריגר גדול להאטה בשוק הזה, שכן אז יותר ויותר אנשים ישבו על הגדר בציפייה לקבל בהמשך מחיר טוב יותר.

בעיית הנדל"ן היא לא המצאתו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו והיא גם לא אשמתו של שר האוצר אביגדור ליברמן או של ראש הממשלה נפתלי בנט. היא גם לא ייחודית למדינת ישראל.

בנק ישראל מציין בדוח היציבות הפיננסית האחרון שלו כי עליית מחירי הדירות היא תופעה בינלאומית וקצב העלייה בישראל אפילו נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD. בכלל, כשמסתכלים על חו"ל אפשר לראות שמדינות כמו ישראל, שהקטר הכלכלי שלהם היה הנדל"ן, לא הצליחו להוריד מחירים בצורה דרסטית לאורך זמן מבלי שזה לווה במשבר גדול.

כשמסתכלים על חו"ל אפשר לראות שמדינות כמו ישראל, שהקטר הכלכלי שלהם היה הנדל"ן, לא הצליחו להוריד מחירים בצורה דרסטית מבלי שזה לווה במשבר גדול

אבל אם כל זה יאמר באולפנים, זה יוציא את העוקץ מהדיונים הקדחתניים חסרי הטעם. או-אז יצטרכו לדון בבעיות הבסיסיות והמשעממות של מערכת כלכלית מבוססת חוב במקום לנעוץ את האשמה בפוליטיקאי כזה או אחר.

בניה באזור נתניה, אילוסטרציה (צילום: פלאש90)
בניה באזור נתניה, אילוסטרציה (צילום: פלאש90)

המקסימום שממשלה יכולה לעשות בשביל לטפל במחירי הנדל"ן הגבוהים מבלי לגרום למשבר תחת חוקי המערכת הקיימת, הוא להעלות את כוח הקנייה והשכר של אזרחיה ביחס לעליית מחירי הדיור, וזאת על ידי מדיניות כלכלית נכונה. במקרה כזה אמנם מחירי הנדל"ן לא ירדו, אבל הצרכן ירגיש הקלה מבחינת היכולת שלו לרכוש דירה.

המקסימום שממשלה יכולה לעשות בשביל לטפל במחירי הנדל"ן הגבוהים מבלי לגרום למשבר תחת חוקי המערכת הקיימת, הוא להעלות את כוח הקנייה והשכר של אזרחיה ביחס לעליית מחירי הדיור

פתרון כזה הוא מסובך, מורכב, יאלץ את הממשלה להתמודד מול כוחות חזקים במשק ובעיקר לוקח זמן. לא משהו שיש בשפע בעידן הרשתות החברתיות בשילוב עם מערכת פוליטית לא יציבה שזקוקה להישגים מידיים. הקושי העיקרי לפוליטיקאים במקרה כזה יהיה בצורך להסביר לתקשורת ולציבור שפתרון להורדת מחירי דיור ללא מחיר כבד בצדו הוא אופציה שלמעשה לא קיימת.

לא פלא, לפיכך, שהממשלות משתעשעות כבר למעלה מעשור עם כל מיני תכניות דיור שנועדו בעיקר להראות שהן עושות אבל מבלי באמת לעשות הרבה. המטרה היא בעיקר לרצות את הציבור והתקשורת הזועמים שהנה רק "עוד כמה שנים" וזה ייפתר:

החל מ"הפטיש 5 קילו" של יובל שטייניץ שהתברר כפטיש צפצפה, דרך מע"מ אפס עם השפעה אפס של יאיר לפיד ועד מס על דירה שלישית של משה כחלון שנבלע בבג"ץ כמו בחור שחור.

הממשלה הנוכחית איננה שונה. זה התחיל מתכנית גרנדיוזית שהציגו לפני חמישה חודשים שרי האוצר, הפנים והשיכון. כבר אז הנתונים שהוצגו במסגרתה הריחו יותר כריח עז של יחסי ציבור מאשר משהו ממשי אמיתי.

משה כחלון מסייר באתר בנייה של מחיר למשתכן בירושלים, 2019 (צילום: Hadas Parush/ Flash90 )
משה כחלון מסייר באתר בנייה של מחיר למשתכן בירושלים, 2019 (צילום: Hadas Parush/ Flash90 )

זה המשיך עם התכנית סטייל "מחיר למשתכן" שאפילו ליברמן מודה שאינו יודע איך היא בדיוק תראה. הוא גם הוסיף עוד עז בדמות מס רכישה גבוה על דירה רביעית. אם באמת רוצים להוריד את המחירים, למה למסות דווקא רכישת דירה רביעית ולא ישר את הדירה השנייה? למה לא להתחיל לפני הכול במיסוי גבוה של 70 אלף דירות ריקות (רובם של בעלי הון) שניתן להוציא כבר מחר לשוק השכירות או יד שניה?

אם באמת רוצים להוריד את המחירים, למה למסות דווקא רכישת דירה רביעית ולא ישר את הדירה השנייה? למה לא להתחיל לפני הכול במיסוי גבוה של 70 אלף דירות ריקות שניתן להוציא כבר מחר לשוק?

גם כשלפעמים מתפלק לממשלה והיא מצליחה ממש בלי כוונה להוריד מחירים בעזרת פעולותיה, היא מייד ממהרת לבטל את התכניות שלכאורה יזמה בשביל המטרה הזו. דוגמה חיה לכך ראינו בשיא משבר הקורונה, אז הממשלה ובנק ישראל מיהרו להוריד את הריביות ואת המס על המשקיעים כדי למנוע את ההאטה בשוק הדיור.

דוח הלמ"ס בינתיים מתמסמס כמו קודמיו תחת שערוריות אחרות. האולפנים כבר עברו לדווח על נושא אחר עד דוח מחירי הדיור הבא שבעקבותיו יפתח תאטרון האבסורד את שעריו לעונה מס. 365 של "כישלון הממשלה בטיפול בשוק הנדל"ן".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
האם העליות הגבוהות במחירי הדירות (יחסית לכוח הקניה של הציבור) לא יכולות לגרום למחירי הדיור לקרוס? הרי פחות ופחות אנשים יכולים לקנות דירה. יותר ויותר אנשים יתקשו לעמוד בתשלומי המשכנתא דב... המשך קריאה

האם העליות הגבוהות במחירי הדירות (יחסית לכוח הקניה של הציבור) לא יכולות לגרום למחירי הדיור לקרוס? הרי פחות ופחות אנשים יכולים לקנות דירה. יותר ויותר אנשים יתקשו לעמוד בתשלומי המשכנתא דבר שעלול לאלץ אותם למכור את הדירה.
האם הממשלה יכולה לעשות משהו אם היא רוצה למנוע קריסת מחירים כזו?

עוד 847 מילים ו-1 תגובות
סגירה