פוטין - השור הזועם הלוחם בזירת המלחמה

קיר עם כרזות נגד פוטין בפולין (צילום: AP Photo/Petr David Josek)
AP Photo/Petr David Josek
קיר עם כרזות נגד פוטין בפולין

תחילת החודש השני למלחמה הרצחנית באירופה, האיום הקיומי של פוטין בנשק גרעיני והפיכתה למלחמת עולם שלישית, חריף, קיצוני וממשי יותר מתמיד. בעוד נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, קורא לעצור את המתקפה של הצבא הרוסי ואת "פשעי המלחמה" שמחולל פוטין באוקראינה, ג'נס סטולנברג, מזכ"ל נאט"ו, מזהיר כי רוסיה אינה יכולה להילחם מלחמה גרעינית. אולם המציאות עולה על כל דמיון. חרף כל האזהרות והאיומים המתוקשרים של המערב, ראש הקרמלין ממשיך לדרדר את המלחמה לשיאים חדשים.

ג'נס סטולנברג, מזכ"ל נאט"ו, מזהיר כי רוסיה אינה יכולה להילחם מלחמה גרעינית. אולם המציאות עולה על כל דמיון. חרף כל אזהרות המערב, ראש הקרמלין ממשיך לדרדר את המלחמה לשיאים חדשים

פוטין רודן עריץ, אכזרי וחסר רחמים

כשהוא עם הגב אל הקיר, האישיות המורכבת, המסוכסכת והמגלומנית של פוטין, בולטת לעין כל. מנהיג רוסיה נעשה אלים, תוקפן ומסוכן יותר ואינו בוחל באמצעים לא קונבנציונליים, לרבות שימוש מאסיבי בנשק ביולוגי או כימי ולו כדי להצדיק ולממש את רצינות איומיו.

למרבה האירוניה, מעטים סבורים כך במערב, ומבין המומחים המכירים היטב את העומד בראש הקרמלין כמו גם את רצינות כוונותיו, מתריע על כך אנדרו וובר, עוזרו-לשעבר של מזכיר ההגנה בממשל האמריקאי.

והעובדות הקשות מדברות בעד עצמן. בדומה לדיקטטורים אפלים בעבר, ולדימיר פוטין הוא ארכי-טרוריסט חסר פחד, חסר גבולות ומגבלות פוליטיות ונורמטיביות באשר הן. רודן אכזר, קר-מזג וחסר רחמים הפועל בעקביות, באגרסיביות וללא לאות להשגת מטרותיו.

על אף האיומים, האזהרות והביקורות מכל עבר ובשל הסנקציות הבינלאומיות המופעלות נגדו ונגד רוסיה, הוא ממשיך במאבקו. הוא מורה לצבא הרוסי להמשיך ולכתוש עד עפר את אוקראינה, לטבוח ללא רחם באזרחיה ולהפגיז בנונשלנטיות בנייני מגורים, בתי חולים וגני ילדים תוך מחיקת ערים, כפרים ומחוזות שלמים מהמפה. כל זאת, תוך שהוא מקצין באופן עקבי את עמדותיו, מזהיר מפני התערבות נאט"ו ומאיים בבוטות כי ישתמש בנשק יום הדין.

על אף האיומים, האזהרות והביקורות מכל עבר ובשל הסנקציות הבינלאומיות המופעלות נגדו ונגד רוסיה, הוא ממשיך במאבקו. הוא מורה לצבא הרוסי להמשיך ולכתוש עד עפר את אוקראינה

איום ממשי בכוח גרעיני?

כשור זועם הלוחם בזירה, פוטין חסר המעצורים דוהר אל עבר המטרה ודורס בדרכו את החוק הבינלאומי. עבורו, אובדן חיי עשרות אלפי חיילים רוסיים במערכה הוא מחיר ראוי למען השגת מטרותיו האסטרטגיות.

ועל פי אותו היגיון קר ולא אנושי, מאות אלפי הרוגים ופצועים אוקראינים ולמעלה משלושה וחצי מיליון אזרחים הבורחים על נפשם מאוקראינה, הם רק "מכה קלה בכנף", בדרכו לכיבוש יעדיו.

בתוך כך, כשהוא עורך "ציד מכשפות" ומסלק אויבים קיימים ופוטנציאליים מ"בית" ושולל דברי ביקורת ושיפוט מקרב צוות מקורביו, הוא מורה לראשי הצבא הרוסי להעלות לכוננות עליונה ולעבור למוד של הרתעה באמצעות נשק גרעיני.

חשוב להבין. זהו מצב שברירי ומסוכן, החמור ביותר מאז משבר הטילים בקובה לפני 50 שנה (!). בראייתו הרצחנית של פוטין, האחריות המלאה למצב זה מוטלת על ארה"ב ומדינות נאט"ו. ולתפיסתו, החרפת השימוש במנגנון הסנקציות המרסקות את הכלכלה הרוסית, מהווה אינדיקציה נוספת לפערים העצומים שלו מול המערב.

הערכת-החסר של הממשל האמריקאי כמו גם של נאט"ו ביחס לרצינות איומיו וכוונותיו לצד נכונותו הבלתי מתפשרת לפעול, עלולה לעלות בדמים. מדובר כאן במשהו שורשי, עמוק ומורכב יותר, הרבה מעבר לתפיסה מוטעית/שגויה וקריאה לא נכונה של מפת ההתקדמות הצבאית הטקטית ברחובות קייב הנצורה.

ראיית מפוכחת של המציאות

בראייה מערכתית, העלאת מפלס החרדה והפחד בקרב מקבלי ההחלטות במערב, בעקבות דברי פוטין ומהלכי הצבא הרוסי, עלולה להוביל בדיוק לתוצאה ההפוכה ולמה שכולנו מפחדים שיקרה. לכן, חשוב להתעשת במהירות ולהבין, כי אנחנו נמצאים בדקות האחרונות, ורגע לפני שפוטין "מאבד את זה" לחלוטין ונוקט בגישת אל-חזור, תוך שימוש בנשק לא קונבנציונלי, ולו כדי לייצר תמונת ניצחון. וזאת, על אף מצבו המורכב ושעון-החול האוזל משחק כעת לרעתו.

אין ספק כי התגובות הלא-מאופקות וההתגרויות המתוקשרות של נשיא ארה"ב בפוטין, אינן תורמות להרגעת המשבר. ההיפך הוא הנכון. הן עלולות ללבות את היצרים ולגרום להדרדרות נוספת.

הערכת-החסר של הממשל האמריקאי כמו גם של נאט"ו ביחס לרצינות איומיו וכוונותיו לצד נכונותו הבלתי מתפשרת לפעול, עלולה לעלות בדמים. חשוב להתעשת במהירות ולהבין, כי אנחנו נמצאים בדקות האחרונות

בתוך כך, נדרשת ההבנה כי מדובר בנקודה קריטית במשבר, וזו איננה מותירה מקום לטעויות. המשמעויות המורכבות וההשלכות הגיאופוליטיות הצפויות להתחולל נוכח מדיניות המערב כלפי רוסיה, כלפי אוקראינה ובכלל, עלולות להוביל לשינוי מהותי של כללי המשחק והסטטוס-קוו בזירה הבינלאומית, לדרדר את המצב הביטחוני העולמי ובכלל זה להוביל לאסקלציה במרקם היחסים השברירי, המאפיין את המזרח התיכון.

ד"ר ענת הוכברג-מרום היא מומחית לגיאופוליטיקה וליחסים וטרנדים בינלאומיים עם יותר מ-20 שנות וותק וניסיון בעבודה עם גורמי ממשל, בטחון ועסקים בינלאומיים בארץ ובחו"ל. במסגרת מחקריה ועבודתה כיועצת גיאופוליטית נפגשה בבית הלבן עם היועץ הישיר לענייני הטרור העולמי של הנשיא אובמה (2015) והשתתפה בכנסים ופורמים בינלאומיים שונים בחו"ל. במהלך שלוש השנים האחרונות, הרחיבה את תחומי המחקר והעניין שלה לאסיה בדגש על סין. משמשת כיועצת בכירה במכון המחקר בהינאן (דרום סין) ומספקת ניירות עמדה ומחקרים לממשל הסיני העוסקים בעיקר בממד הביטחוני של פרויקט ה"חגורה והדרך" (BRI), הכולל בניית תשתיות ענק בכל רחבי העולם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
@Yaron Zakay - האם משבר קובה קרה לפני 50 או 60 שנה אינו פרט מהותי. לעומת זאת - מה המסקנה מהניתוח? אם הבנתי נכון - אם המערב יגביר את הלחץ - פוטין עלול להשתמש בנשק לא קונבנציונלי. אז האם ... המשך קריאה

@Yaron Zakay – האם משבר קובה קרה לפני 50 או 60 שנה אינו פרט מהותי. לעומת זאת – מה המסקנה מהניתוח? אם הבנתי נכון – אם המערב יגביר את הלחץ – פוטין עלול להשתמש בנשק לא קונבנציונלי. אז האם ההמלצה היא לוותר על אוקראינה ולתת לפוטין להשליט בה ממשלת בובות? לכאורה יש סימנים שפוטין מקטין את הלחץ על קייב, אז אולי המדיניות הנוכחית של המערב כן משיגה תוצאות?

כתבה מיותרת שאיננה מחדשת דבר, עם מילים גבוהות שמנסות להסתיר רמת ניתוח ירודה. הכותבת משתתפת בתחביב המערבי המוכר של זריקת בוץ על פוטין אגב התעלמות מפשעיו של המערב עצמו. היא מעזה לדבר על ה... המשך קריאה

כתבה מיותרת שאיננה מחדשת דבר, עם מילים גבוהות שמנסות להסתיר רמת ניתוח ירודה. הכותבת משתתפת בתחביב המערבי המוכר של זריקת בוץ על פוטין אגב התעלמות מפשעיו של המערב עצמו. היא מעזה לדבר על הפרה של החוק הבינלאומי תוך שהיא מתעלמת מהפרותיו של חוק זה ע"י המדינה שבה היא חיה. בבורותה היא מציינת שמשבר הטילים בקובה התרחש לפני 50 שנה, על אף שהוא התרחש ב 1962, כלומר לפני 60 שנה. הלו, את בטוחה שאת דוקטור?

עוד 650 מילים ו-2 תגובות
סגירה