האם חברה שמחלקת לבעליה בונוס שמן יכולה לקבל סיוע קורונה מהמדינה? לפי שני שרי האוצר האחרונים, התשובה היא לא.

בקיץ האחרון הצהיר אביגדור ליברמן כי לא סביר שחברה רווחית המחלקת דיווידנדים תקבל גם חבילת סיוע מהמדינה. שר האוצר חשב שחברה אשר בכל זאת מחלקת את הרווח תצטרך להחזיר את המענק הממשלתי.

בעקבות ההתבטאות החריגה של ליברמן, רשת המלונות "ישרוטל" הודיעה כי תבטל את חלוקת הדיווידנד עליה הכריזה קודם לכן.

שנה לפני כן, שר האוצר הקודם ישראל כ"ץ תקף את ההחלטה של רשת "פוקס" לחלק דיווידנד, וכינה אותה "צורמת". בעקבות הביקורת שלו והסערה הציבורית, רשת האופנה ויתרה על מענק המיליונים מהמדינה.

החלטת בעלי רשת פוקס למשוך דיוידנד גבוה לכיסו בעיתוי זה, של שעת משבר ומצוקה, ולאחר כל הסיוע שהוא וכלל המעסיקים קיבלו למטרה המוצדקת של החזרת עובדים לעבודה, צורמת ומנוגדת לסולידריות המתבקשת. אני פונה אליו לבטל מיידית את ההחלטה.

— ישראל כ"ץ Israel Katz (@Israel_katz) June 26, 2020

אלא שבתחילת השבוע חמקה מתחת לרדאר חברה שפעלה לכאורה בניגוד להיגיון של שני שרי האוצר האחרונים: החברה קיבלה חבילת סיוע של עשרות מיליונים ממדינת ישראל ואמנם לא חילקה דיוווידנד לכלל בעלי המניות, אך שמרה את הבונוס לאדם אחד בלבד – הבעלים.

דוד פתאל יקבל עבור השנה החולפת קרוב ל-9 מיליון שקל – מהם 6 מיליון שקל שהוגדרו כ"מענק" והשאר כ"שכר". זה קורה אחרי שבשנה הקודמת היו"ר והמנכ"ל, שהוא גם בעל השליטה ברשת המלונות, ויתר על חלק משכרו יחד עם שאר הבכירים.

הוויתור הזה התבקש, שכן החל מפרוץ משבר הקורונה פתאל הוציאה לחל"ת אלפי עובדים וקיבלה סיוע ממשלתי של מאות מיליונים בישראל ובאירופה.

בדוח הכספי שפרסמה החברה השבוע, היא בחרה להצניע את הסכום המדויק שקיבלה ממדינת ישראל וציינה כי בשנתיים האחרונות היא קיבלה סיוע כולל של 851 מיליון שקל, שרובן ממדינות באירופה, והשאר בבריטניה, אגן הים התיכון וישראל.

הרשת בחרה להצניע את הסכום המדויק שקיבלה ממדינת ישראל וציינה כי בשנתיים האחרונות היא קיבלה סיוע כולל של 851 מיליון שקל, שרובן ממדינות באירופה, והשאר בבריטניה, אגן הים התיכון וישראל

המלונאי דוד פתאל (צילום: ויקיפדיה)

עם זאת, ניתן להעריך שמענק הסיוע שפתאל קיבל ממדינת ישראל עמד על 46 מיליון שקל לשנתיים החולפות (36 מיליון עבור 2021 ו-10 מיליון ב-2020).

זה אומר שהבונוס של דוד פתאל הוא גם על חשבון משלם המיסים הישראלי. לפי ההיגיון של שרי האוצר הנוכחי והקודם, המענק הזה צורם, לא סביר, ומוטב שיתכבד בעל השליטה ויוותר על 6 מיליון שקל בונוס.

מעבר לבונוס לבעלים, הרשת – שאוחזת בנתח שוק של כ-20% מלינות התיירות בישראל – הציגה התאוששות מרשימה משנת הקורונה. המשק החל להיפתח בפברואר 2021, ופתאל סיימה את השנה עם הכנסות של 1.3 מיליארד שקל ורווח תפעולי (ללא פחת והפחתות) של 324 מיליון שקל על הפעילות בישראל.

אין טעם להשוות את המספרים האלה ל-2020, שהיתה שנת התיירות הגרועה ביותר בעשורים האחרונים בארץ ובעולם. אך בהשוואה ל-2019, הרווח התפעולי של פתאל בישראל ירד ב-12% בלבד, בשעה ששיעורי התפוסה ירדו בשיעור חד בהרבה של 42%.

למרות הירידה בתפוסה, ההכנסה היומית הממוצעת מהחדרים בישראל גדלה השנה ב-18% ביחס לשנת 2019. חלק מהשיפור נובע מהתייעלות תפעולית, אבל יש גבול למספר החדרים שניתן להוסיף לכל מנקה במשמרת, או בכמה אפשר לצמצם את הצוות שמגיש את ארוחות הבוקר.

כך שהשיפור בתוצאות של פתאל הוא גם על חשבון העלאת מחירים לאורחי המלונות בישראל. בדומה לרשתות האחרות, גם פתאל נהנו מהקושי של הישראלים לטוס לחו"ל וגבו מחיר יקר על החופשות בארץ.

יש גבול למספר החדרים שניתן להוסיף לכל מנקה במשמרת, או בכמה אפשר לצמצם את הצוות שמגיש את ארוחות הבוקר. כך שהשיפור בפתאל הוא גם על חשבון העלאת מחירים לאורחי המלונות בישראל

מלון הרודס באילת של רשת פתאל (צילום: משה שי/פלאש90)

בתקשורת כמו בבנקים

עונת הדוחות השנתיים עוד לא הסתיימה, ולצד סוגיית התגמול לבכירים בחברות שקיבלו מענקים מהמדינה, אפשר לסמן עוד תובנה לגבי שכר הבכירים בענפים לא תחרותיים שמקבלים גיבוי מהמדינה.

כך למשל בקבוצת בזק. בניגוד לפתאל, בתאגיד התקשורת החליטו לוותר על כספי הסיוע מהמדינה, והקבוצה סיימה את השנה ברווח תפעולי ללא פחת והפחתות של 3.7 מיליארד שקל, ששיקף רווחיות גבוהה מאוד של כ-42%, בעיקר הודות לפעילות בתקשורת הנייחת (אינטרנט וטלפוניה).

בניגוד לפתאל, בבזק החליטו לוותר על כספי הסיוע מהמדינה, והקבוצה סיימה את השנה ברווח תפעולי של 3.7 מיליארד שקל, ששיקף רווחיות גבוהה מאוד של כ-42%

שיעורי רווחיות חריגים כאלה מזמנים התערבות רגולטורית שתכניס תחרות לענף, כפי שהיה בשוק הסלולר למשל בתקופת שר האוצר כחלון.

אלא שהניסיון האחרון לקדם תחרות בשוק הקווי של בזק הסתיים בכשלון ועומד גם בליבת האישומים בתיק 4000. ספק אם הממשלה הנוכחית תנסה לזעזע את הענף הזה, כך שבזק צפוייה לשמור על רווחיות דומה בהמשך.

הפגנה של עובדי בזק בינלאומי נגד החלטת שר התקשורת לבטל פיצול בין ספק לתשתית, 21 באוקטובר 2020 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

בשונה מענפים אחרים בהם הציבור משלם יותר מדי על מוצרים כמו חלקי חילוף למכוניות, חופשה במלון מקומי או סכיני גילוח ותמרוקים, תקשורת היא תשתית חיונית שהמשק לא יכול להתקיים בלעדיה.

המשמעות היא שפעילות חברות תשתיות התקשורת מובטחת בגיבוי כמעט מלא של המדינה, שלא יכולה לתת להן לקרוס. זה בדיוק כמו הבנקים, שגם הם מהווים תשתית חיונית וגם במקרה שלהם לא מתקיימת תחרות של ממש.

פעילות חברות תשתית התקשורת מובטחת בגיבוי מדינה מלא של המדינה. בדיוק כמו הבנקים, שגם מהווים תשתית חיונית וגם במקרה שלהם לא מתקיימת תחרות של ממש

הגיבוי המלא מהמדינה וחוסר התחרותיות היו ההצדקות העיקריות לכך שלפני שש שנים הוטלה על הבנקאים הגבלת שכר של כ-3 מיליון שקל. למרות כל ההפחדות על בריחה של מנהלים איכותיים, הבנקים הציגו לפני כמה ימים את אחת השנים הטובות בתולדותיהן, עם רווח מצרפי של 18 מיליארד שקל.

לעומת הבנקים, בבזק אין הגבלת שכר ובכירי החברה חגגו את התוצאות עם שנה פנטסטית משלהם: שני המנכ"לים רן גוראון ודודו מזרחי ייקבלו 9 מיליון שקל, והיו"ר גיל שרון 8 מיליון שקל.

יו"ר בזק גיל שרון (צילום: פלאש90)

השבוע קיבל אבי גבאי אישור לרכוש את השליטה בחברת תקשורת אחרת, פרטנר. גם הוא לא היה מגיע למעמד הזה בלי עשרות המיליונים שקיבל בעבר כמנכ"ל בזק.

כמו בבנקאות, גם צרכני התקשורת הקווית ימשיכו להיות קהל שבוי בשעה שהפעילות הזו מובטחת על ידי המדינה. ייתכן שזה הזמן לחשוב על הגבלת שכר גם בענף הזה.