לפי ההצהרות החגיגיות והודעות יחסי הציבור ששוגרו במהלך השנה האחרונה, אפשר לדמיין את עונת הרחצה הקרובה שתיפתח בעוד שבוע, ב-7 באפריל, כרגע של מהפך היסטורי בחופי הים בישראל: העונה שבה החופים יהיו לראשונה נקיים מפלסטיק.
לא פחות משש עיריות ומועצות אזוריות הכריזו על איסור הכנסת חד"פים לחופי הים שבשטחן – תל אביב-יפו, הרצליה, ראשון לציון, אשדוד, חוף אשקלון ואילת. ביחד הן חולשות על נתח לא מבוטל מרצועת החוף של ישראל. האמנם עידן ירוק למשעי יתחיל בחופים בשבוע הבא?
לא בדיוק. במערכת "יהיה בסדר" בגל"צ חשדנו שיש פער בין הודעות הדוברות המבטיחות לבין המימוש בפועל, והבדיקה שערכנו מעלה שהפער אפילו גדול מהצפוי. גדול עד כדי כך שספק אם בעונת הרחצה הקרובה נרגיש בצמצום כלשהו של כמויות פסולת הפלסטיק בחופים. דיבורים כמו חול – אבל החול מלא פלסטיק.
הבדיקה שערכנו מעלה שהפער אפילו גדול מהצפוי. גדול עד כדי כך שספק אם בעונת הרחצה הקרובה נרגיש בצמצום כלשהו של כמויות פסולת הפלסטיק בחופים. דיבורים כמו חול – אבל החול מלא פלסטיק
ישראל לוקה בהתמכרות קשה לפלסטיק חד-פעמי, שנייה רק לארצות הברית בצריכת פלסטיק לנפש מבין מדינות המערב. ומכיוון שישראל היא גם מדינת חוף, חלק ניכר מהפלסטיק הזה מגיע לים: 90% מהפסולת בחופי הים בישראל היא פלסטיק, לעומת ממוצע של 75% בעולם; 38% מפסולת הפלסטיק הם כלים חד-פעמיים, לעומת 22% בלבד בממוצע עולמי.
פלסטיק שמושאר בחוף מגיע עם הרוח הראשונה למים, ולפי הערכות יותר ממיליון עופות בשנה נחנקים למוות מבליעת פלסטיק אותו חשבו בטעות לדבר מאכל.
מבין הערים שפרסמו הכרזות מחייבות נראה שהמתקדמת ביותר היא עיריית הרצליה, שמשתפת פעולה כבר מספר שנים עם עמותת "צלול" בפרויקט "עיר ללא פלסטיק". העירייה העבירה חוק עזר עירוני שאוסר על הכנסת חד"פים לחופי הים ואף קבעה קנס בסך 730 שקל בגין הפרת החוק. בינתיים לא ידוע על מישהו שקיבל את הקנס בפועל.
מבין הערים שפרסמו הכרזות מחייבות נראה שהמתקדמת ביותר היא עיריית הרצליה, שמשתפת פעולה כבר מספר שנים עם עמותת "צלול" בפרויקט "עיר ללא פלסטיק"
לפי שעה, העירייה משקיעה מאמצים בהסברה והעלאת המודעות, וליווי בעלי המסעדות ובתי הקפה שעל החוף בתהליך הפרידה מהחד-פעמיים. "החד"פ פוגע בנו ואנחנו חייבים להתעמת עם זה", אומר עומר משעלי, מנהל המחלקה לאיכות הסביבה בעיריית הרצליה.
בקוטב השני ממוקמת המועצה האזורית חוף אשקלון, אשר בשטחה שני חופים מוכרזים יפהפיים – זיקים וניצנים. החופים הללו משיקים לשמורות טבע ולשטחים פתוחים שחשוב במיוחד למנוע זליגה של פסולת פלסטיק אליהם. למרבה המבוכה, הפנייה למועצה – שבתחילת 2021 אישרה חוק עזר האוסר על הכנסת פלסטיק לחופים – נתקלה במשיכת כתף ונראה שעד כה לא נעשה דבר ליישום של החוק בשטח.
גם בעיריית ראשון לציון עלו על הגל הירוק, אבל החוק רק נמצא בתחילת תהליך החקיקה, ובעירייה מעריכים שיידרשו לפחות עוד שנתיים עד ליישום. בעיריית אשדוד החוק כבר אושר במועצת העיר וממתין לחתימה סופית במשרד הפנים.
באשדוד מתכננים להוציא את פחי האשפה מחלק מהחופים הפופולריים, בתקווה להרגיל את הציבור שבעוזבו את חוף הים הוא צריך לקחת הביתה את הפסולת שהביא איתו.
באשדוד מתכננים להוציא את פחי האשפה מחלק מהחופים הפופולריים, בתקווה להרגיל את הציבור שבעוזבו את חוף הים הוא צריך לקחת הביתה את הפסולת שהביא איתו
כך מקובל בפארקים לאומיים ובשמורות טבע רבות בעולם (ובארץ בעמק הצבאים בירושלים, למשל), אבל בישראל מדובר בהימור: ישראלים רבים שלא ימצאו פח בקרבת מקום עלולים לראות בכך צידוק להשארת הפסולת שלהם בחול, ומשם קצרה הדרך אל המים ואל קיבתם של בעלי החיים.
בעיריית תל אביב, חוק העזר העירוני שאוסר על הכנסת חד"פים לחופים עבר באוקטובר 2021, אבל בינתיים הוא לא כולל קנסות. כלומר, יש חוק – אבל מי שיפר אותו לא צפוי לסנקציה.
בעונת הרחצה הקרובה יתמקדו בהסברה וחינוך ובעבודה מול בעלי העסקים ובתי הקפה שעל החוף. מדובר באתגר שאין להקל בו ראש: בחופי הים, מסיבות בטיחותיות, אסור להשתמש גם בכלי זכוכית, והאיסור הכפול מחייב את המסעדנים למצוא פתרונות יצירתיים.
מדובר באתגר שאין להקל בו ראש: בחופי הים, מסיבות בטיחותיות, אסור להשתמש גם בכלי זכוכית, והאיסור הכפול מחייב את המסעדנים למצוא פתרונות יצירתיים
דוגמה מדאיגה לפער בין הצהרות למעשים מספקת עיריית אילת. אילת הייתה הראשונה שהעבירה חוק עזר עירוני ואף קיבלה אישור רשמי ממשרד הפנים. רק שכדי שהחוק יתורגם לשטח, יש צורך בפקחים שיפגינו נוכחות בחופים ויאכפו אותו.
ראש העירייה אלי לנקרי דיבר בשעתו על גיוס סיירת של פקחים ייעודיים שתפקידם יהיה לסייר בחופים, להעיר למתרחצים וללוות את בעלי העסקים. כרגע אף אחד לא מדבר על קנסות, למרות שהחוק כולל את האפשרות הזו.
לעירייה יש תכניות יפות, הבעיה היא שנכון לעכשיו לא גויס אפילו פקח אחד, ופעילי סביבה באילת מדווחים שמצב פסולת הפלסטיק בחופים לא השתפר במאום – אולי אפילו להיפך.
המשימה של אילת מאתגרת במיוחד, שכן גם אם הקמפיין ומסע ההסברה המתוכנן יחלחלו אל תושבי העיר, עדיין רוב הנופשים בחופי אילת הם אורחים מאזורים אחרים בארץ שספק אם הם מודעים לכך שמישהו שינה את הכללים. אילת כמהה לתיירות וקשה לראות את העירייה מקבלת את פני הנופשים מירושלים או עפולה, למשל, עם קנסות של מאות שקלים.
המשימה של אילת מאתגרת במיוחד, שכן רוב הנופשים בחופי אילת הם אורחים מאזורים אחרים בארץ שספק אם הם מודעים לכך שמישהו שינה את הכללים
זה רק מדגיש את הצורך בחקיקה ממשלתית שתהפוך את המאבק בחד"פים למשימה לאומית ולא לבעיה של כל עיר חוף בנפרד. השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג אמרה שחוק כזה מתוכנן בהמשך, אבל בינתיים העיריות נשארו לבד בחזית.
אתגר הגמילה מהחד"פים לא יכול להתחיל ולהסתיים בחוף: עיר שבה החד"פים נשפכים כמים בגני הילדים, בבתי הספר ובמוסדות הציבור, תתקשה להפוך לנקייה מפלסטיק דווקא בחופי הים. החוף הוא המשכה של העיר באמצעים אחרים.
הגמילה היא תהליך תובעני וממושך, רק חבל שלפי ההכרזות החגיגיות והודעות הדוברות היא כבר מזמן מאחורינו, בזמן שבחיים עצמם קורה בינתיים מעט מאוד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם